גלישת רוח: מבוא

שתפו:

כל מה שרציתם לדעת על ענף הספורט המרגש – איך הכול התחיל, איפה כדאי לגלוש, אילו סגנונות גלישה קיימים ועוד

פורסם 19.9.08

ליאור צלרינג

יש חולי רוח ויש חולי רוח, חולי הרוח מהסוג הראשון תוכלו למצוא בבתי חולים ואת חולי הרוח מהסוג השני תוכלו למצוא בים, עם גלשן שאליו מחובר מפרש. אין עוררין על כך שגלישת רוח היא ספורט מלא אדרנלין, ממכר ומדהים במגוון האפשרויות שהוא מקנה לגולש. השילוב של גלשן עם מפרש נותן לגולש אין סוף אפשרויות לביצועים, ובהם קפיצות ענק של כמה מטרים, סלטות, היפוכים שונים של המפרש וגלישה על הגלים. זה אולי נראה טבעי לחלקנו לראות את הספורט הזה כיום, אולם אל תטעו, הספורט הוא צעיר מאוד והעובדה שהוא זכה להצלחה כה רבה רק מראה עד כמה נזקקנו לשילוב המנצח של ניצול איתני הטבע, ים גועש מצד אחד ורוח מהירה במיוחד מצד שני.

איך הכול התחיל?
אז כמו שאמרנו הספורט הוא צעיר ובקלות אפשר לאתר את ממציאיו, שני חברים מדרום קליפורניה – ג'ים דרייק שעבד כמהנדס אווירונאוטיקה בפנטגון והויל שוויצר שהיה גולש גלים נלהב. ג'ים ישב עם חברו הטוב פרד פיין על כוסית וויסקי, בעוד פיין שואל את ג'ים אם אי פעם חשב על גלשן גלים שאליו מחובר מפרש. ג'ים שהיה בעל כישרון טכני ויוזמה התחיל לגלגל את הרעיון בראש, ויחד עם הויל התחיל לבנות דגמי אב טיפוס שונים. ב- 1967 הם היו מוכנים לניסיון הראשון עם הדגם שלפי דעתם היה סופי, אולם כמו כל ההמצאות הראשונות גם הפעם הזאת לא הייתה נטולת בעיות, כאשר הם לא חשבו על דרך להרים את המפרש מהמים וגם שכחו לחבר את החרבות לגלשן (פרט שולי…). שני החברים לא התייאשו ואחרי כמה שבועות הצליחו לגלוש עם ההמצאה שלהם. הויל התחיל לשווק את ההמצאה ביעילות והאנשים הגיבו בהתלהבות, ואיך אפשר שלא?

מה צריך גולש רוח?
גלישת רוח היא ספורט המצריך כושר גופני טוב מאוד ומעט כוח, יצירתיות, הבנה בשבירת גלים, בכיווני רוח ובטכניקות שיוט וכמובן, מספיק אומץ כדי להיכנס לים סוער ולגלוש על גלי ענק.

סגנונות גלישה
יש כמה סגנונות של גלישת רוח שאותם אנו מגדירים כ"פאן", בניגוד לגלישה האולימפית שהיא תחרות של מהירות (לישראל יש נציגים בולטים בתחום האולימפי, ביניהם גל פרידמן שהוא אלוף העולם כיום ועמית ענבר שפרש אך היה פעמיים אלוף אירופה). סגנונות ה"פאן" כוללים:

פריסטייל: סגנון פופולרי מאוד כיום. הגלישה נעשית על ים שטוח ללא גלים אבל עם רוח טובה, והגולש מבצע תרגילים טכניים ומורכבים הכוללים קפיצות, סיבובי מפרש שונים והחלקות שונות על פני המים.

ווייב: הסגנון היוקרתי של גלישת הרוח, סגנון הכולל גלישה על גלים וקפיצות ענק מהגלים. כמובן שכדי לגלוש בסגנון זה צריכים ים גלי מאוד ורוח מהירה מאוד.

פורמולה: סגנון זה הוא מעין תת-קטגוריה של ה"פאן", הנקראת" פורמולה", שהיא סגנון תחרותי של מהירות. גלשני הפורמולה הם גלשנים רחבים מאוד עם מפרשי ענק של עד 13 מטר. הגולשים מתחרים ביניהם על מי שמגיע ראשון לקו הסיום באמצעות כל מיני טכניקות של גלישה מהירה, חסימה והחלפת כיווני גלישה מהירים. לישראל יש נציג מצליח מאוד ששמו ארנון דגן, המתחרה ברמה בינלאומית ב"פורמולה" ולפעמים גם בתחרויות "ווייב".

איפה גולשים רוח בארץ?
מכיוון שגלישת רוח משלבת כמה אלמנטים וסגנונות התשובה מורכבת. כדי לגלוש בסגנון "ווייב", שהוא כאמור שילוב של גלישה על גלים יחד עם קפיצות מהגל, יש כמה מקומות טובים. הראשון הוא חוף בת גלים בחיפה, שם יש מועדון גלישה ותיק המנוהל על ידי אחד מגולשי הרוח הוותיקים והטובים של ישראל, דורון דוכס. חוף זה הוא פשוט מושלם וברמה בינלאומית. בשל מבנהו המיוחד הוא מרכז רוחות חזקות וגלי ענק (יחסית לישראל) של למעלה משלושה מטרים. חוף נהדר נוסף נמצא בקיסריה (גם שם יש מועדון, שמנוהל על ידי מתי פרידמן, דודו של גל פרידמן וגולש רוח ותיק ומעולה בפני עצמו), שם הרוחות חזקות מאוד ויש גם גלים, שאומנם לא מגיעים לרמה של בת גלים אבל עדיין מהווים כיף גדול. עוד חופים תמצאו באזור מכמורת (יש שם גם מועדון גלישה מעולה של סרף פוינט). משם ממשיכים דרומה לכיוון נתניה והרצליה, גם שם יש חופים טובים לגלישת רוח, אך ללא מועדון מסודר. בתל אביב יש שני מועדונים, אחד מהם הוא סרף פוינט שנמצא בחוף הדולפינריום, מועדון ותיק ומפורסם שמנוהל על ידי משפחת ענבר (ערן ועמית ענבר שכזכור הם גולשי רוח אולימפיים). המועדון השני בתל אביב שייך ל"מועדוני לב הים" ונמצא בחוף הילטון (שגם הוא חוף לא רע לגלישת "ווייב"). מועדוני לב הים מנוהלים על ידי גולשים מקצועיים, המכורים לגלישה, ומגובים בחברת ימית שהיא חברת ספנות וספורט ימי ותיקה מאוד. המועדון הבא נמצא בחוף בת ים, שמו לגונה וגם הוא מנוהל מקצועית ומסודר. ולמי שגר בדרום, באילת יש מועדון כיפי ביותר שנקרא המרכז לגולש, והוא נמצא בחוף הריף ומנוהל על ידי גל סמורה, גולש ותיק ומוכר. כדאי לזכור שבאילת אין גלים אבל יש רוחות נהדרות, וזה מקום מעולה להתחיל ללמוד גלישה או לגלוש "פריסטייל", שהוא סגנון שדורש דווקא ים שטוח. מקום אחר שכדאי ללמוד בו גלישת רוח הוא הכינרת, שגם בה אין גלים. בכל מקרה כדאי להצטרף למועדון גלישה מסודר וללמוד שם.

גולשי הרוח הטובים בישראל
ארנון דגן (26): הנציג של ישראל בחו"ל, אחד הספורטאים היחידים שמספונסר על ידי חברות מחו"ל וגם מישראל. גולש עם המון כוח וסגנון, זכה במקומות מרשימים וביניהם סגן אלוף אירופה בדגם פורמולה. ארנון הוא דמות מוכרת בגלישה העולמית ומייצג את ישראל בכבוד רב.

עדי זומר (28): כישרון ענק בתחום גלישת ה"ווייב". מתחרה יעיל וקטלני המשלב קור רוח וסגנון מלוטש. עדי גלש הרבה בהוואי ואף הגיע למקומות גבוהים בתחרויות. עדי ניצח בתחרות "רד בול" שנערכה השנה בבת גלים.

אילן אליהו (37): גולש רוח ותיק ומנוסה, ידוע בטירוף שלו ובהליכה שלו על הקצה. גלש בכל העולם ועם הטובים ביותר, והיה מורה הדרך של ארנון דגן.

גדי מינץ: אחד הגולשים הוותיקים בישראל, והראשון שנסע להוואי לגלוש על גלי ענק. למרות שהתחיל בגיל מאוחר יחסית, השתלט גדי על כלי השיט הזה בצורה אבסולוטית, לא מעט בעזרת עבודה קשה ושהייה בחו"ל. כשחזר פתח חנות גלישה שהתפתחה לרשת "רוזן ומינץ".
גדי מינץ לקח מקום שלישי בתחרות "רד בול" שנערכה השנה בבת גלים, כאשר הוא משאיר הרבה צעירים מאחור.

הערה חשובה: ישראל התברכה בכישרונות רבים בתחום גלישת הרוח אולם אין מקום לפרט את כולם. יש כמה שמות נוספים שראויים לציון כמו: עמית מקל, ערן אלוני, רון בראל, אורי דגן, צבי גרוס ואיתי שטייגמן.

אתרי גלישת רוח הטובים בעולם
הוקיפה, הוואי: המכה של עולם גלישת הרוח העולמית. חוף נהדר עם רוח וגלים נהדרים. ביום טוב פשוט יושבים על החוף ורואים את טובי הגולשים בעולם ממריאים לשמים.

פוזו, גראן קנריה: חוף ידוע מאוד שבו נערכות תחרויות "גראנד סלאם" של גלישת רוח. הרוחות מגיעות ללמעלה מ- 40 קשר בימים טובים ויחד עם גלים טובים אפשר לראות את הגולשים במיטבם.

הגולשים הטובים בעולם
רובי נייש: אגדת גלישת רוח, שלט בספורט שנים רבות והביא אותו לשיאים חדשים. אפשר להשוות אותו לטוני הוק של הסקייטבורד או למייקל ג'ורדן של הכדורסל.

פרנסיסקו גויה: גולש אמיץ עם סגנון חלק ומדהים שרבים מנסים לחקותו. המציא תרגילים רבים. והוא גם בחור מאוד נחמד…

ביורן דנקנברק: ענק הולנדי בן 34, היה אלוף העולם אינספור פעמים. גולש עם כוח אדיר, המתמצא גם בגלישת "ווייב" וגם בגלישת מהירות בגלשני פורמולה.

דיידה מורנו: שולטת בגלישת הרוח הנשית יחד עם אחותה התאומה איזבלה. דיידה נחשבת לטובה מבין השתיים. בתחרות האחרונה בפוזו, שנחשבת לקשה ביותר, ניסתה דיידה להתחרות מול הבנים. היא אומנם לא זכתה להצלחה גדולה (למרות שנתנה פייט מעולה), אבל לקחה בקלילות את התחרות בין הנשים.

10 טיפים לגולשים המתחילים
1. בדקו מתי יש רוח – כשיש רוח לכו לים!
2. אם אין רוח גלשו גלים, אם אין גלים, סעו על סקייטבורד.
3. אסור להתייאש גם אם ההתקדמות אטית.
4. רצוי ללמוד ממישהו מנוסה, עדיף מורה מוסמך.
5. הבינו את חוקי הרוח והגלים ואל תנסו לגלוש בים סוער ללא חבר או השגחה.
6. רכשו ציוד טוב, אבל רק כזה שאתה צריכים ויכולים לגלוש עליו.
7. צפו בסרטים וקראו הרבה חוברות בנושא.
8. למדו את התרגילים לאט, ושמרו על גמישות וכושר.
9. בשלבים הראשונים של הלימוד אל תתרחקו הרבה מהחוף.
10. הכי חשוב – ליהנות! ענף גלישת הרוח הוא מאתגר, כיפי וחסר גבולות, מי שמתחיל מתמכר מיד למהירות ולהרפתקה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: