תפריט עמוד
סופר הפנטזיות אריך פון דניקן, שכתב את "מרכבות האלים" ו"אלים מן החלל החיצון", טען כי הערים התת־קרקעיות של קפדוקיה (Kapadokya) שבתורכיה הן הוכחה למתקפה של חייזרים מצוידים בנשק גרעיני על האזור. הערים הללו, לדבריו, הן מקלטים אטומיים בני 1,500 שנה. המראה שגרם לאותו פון דניקן להתפעם כל כך, ולהרחיק לכת עד לחלל החיצון בחפשו אחר תשובות לחידת הערים החצובות מתחת לפני הקרקע, הוא רק חלק מהמראות והנופים ששווה בשבילם להיכנס לג'יפ ולצאת לטיול.
אזור קפדוקיה, שכולל את השטח שנמתח בין מורדותיהם הצפוניים של הרי הטאורוס (Toros Dag˘lari) מדרום לבין כביש קייסרי־נבשהיר מצפון, הוא מישור של אפר וולקני. מקורו של האפר בהתפרצויות געשיות עתיקות של שני הרי געש אדירים: הר ארג'יאש (Erciyas, 3,916 מטר מעל פני הים), היושב מדרום לעיר קייסרי, והר הסן (Hassan, 3,350 מטר) הנמצא מצפון־מערב לעיירה נידה (Nig˘de). תהליכי בליה וסחיפה חתרו במישור הטוף הלבן־בוהק והותירו בשטח אלפי עמודים טבעיים של טוף בגובה ארבעים מטר ויותר, ובראשם מעין כובע פטרייה העשוי מטוף קשיח כהה.
קסמו של האזור לא נשאר רק באופיו הטבעי, אלא גם במה שעשה בו האדם: בתקופה הביזנטית נוצלו העמודים הללו (הנקראים גם "ארובות הפֵיות" או "עלמות") להתיישבות ענפה של נוצרים, שמקורם ככל הנראה בעיר קייסרי (Kayseri), ממרכזי הנצרות הקדומים בעולם. הנזירים חפרו וחצבו בתוך העלמות הזקופות מכלולי מגורים, ובטוף נחצבו והוקמו עשרות כנסיות, שקירותיהן עוטרו בפרסקואות נהדרים וצבעוניים. השילוב הזה הופך את אזור קפדוקיה לייחודי בעולם. תוסיפו לכל אלה את הדרך המובילה לשם, החוצה את רכסי הטאורוס לכיוון צפון (שם נקראים ההרים רכס בולקר), ולאחר הביקור חוצה אותם שוב דרומה (רכסי אלה דה והורסאן) ותבינו למה חייבים לצאת לדרך. הנה כמה תחנות בולטות שנחרתו בזיכרון מן הביקור בקפדוקיה.

גוזליורט
הכביש היפה מנידה לגוזליורט עולה צפונה במקביל לערוץ נחל, ואחרי הכפר הקטן גולוצ'ה (Güllüçe) פונה לצפון־מערב ועולה על אחת משלוחות הרכס הוולקני של מלנדיז. הכביש מגיע לעמדת תצפית נהדרת מתחת לתחנת ממסר של רדיו. מרכס מלנדיז יורד הכביש לצפון־מערב ובהמשך מערבה, עובר בגבול הכפר הקטן צ'יפטליק, וממנו עוד כעשרים קילומטר נסיעה אל הכפר הציורי גוזליורט.
גוזליורט, כמו רוב כפרי האזור, היה מאוכלס בעבר ביוונים. בעקבות הסכם לוזאן משנת 1923 על חילופי אוכלוסין בין תורכיה ויוון, התרוקן האזור כולו מתושביו היוונים ואוכלס בתורכים. כך הפכה כנסיית גוזליורט, שננטשה ב־1924, למלון כרבלה (Karbala).

תבנית נופה של קפדוקיה היא תוצאה של תהליכי בליה וסחיפה שחתרו במישור הטוף הלבן הבוהק | צילום: משה שי

קניון אילהרה
מגוזליורט נצא מערבה בכביש לאקסריי (Aksaray), ואחרי כשני קילומטרים, ליד תחנת דלק, נפנה שמאלה לדרך עפר. לאחר כשבעה קילומטרים נגיע לכביש אקסריי־אילהרה, ונפנה שמאלה לכפר אילהרה (Ilhara).
ממרכז הכפר הולכים ברגל בין בתים עתיקים, על גדתו השמאלית של קניון אילהרה. לאחר כ־350 מטר נגיע לשער הכניסה הדרומי למסלול היורד לקניון. הטיול בקניון נמשך כשעתיים, בשביל מוסדר על גדת הנהר הזורם. בדרכנו נחלוף על פני עשרות כנסיות חצובות בסלע ובהן פרסקאות, תאי התבודדות ומבנים אחרים החצובים בקירות הטוף של הקניון: בעבר (מהמאה הרביעית) היה זה ממוקדי הנזירות החשובים בקפדוקיה.

קיימקלי והעיר התת קרקעית
מאילהרה כדאי לנסוע צפונה לדרינקויו (Derinkuyu).

ליד אוצ'היסר. בתקופה הביזנטית חצבו נזירים בתוך עמודי הטף מכלולי מגורים ועשרות כנסיות | צילום: ברוך גיאן

בדרינקויו נפנה לכיוון העיר נבשהיר (Nevs¸ehir), ונמשיך עוד כעשרה קילומטרים עד הכפר קיימקלי (Kaymakli). כאן נפנה בהתאם לשלט המודיע בתורכית ובאנגלית: "העיר התת־קרקעית". זוהי מזכרת מדהימה מהתיישבות הנזירים בקפדוקיה – מעין "בונקרים" אדירים שנותרו בשלמותם בעיירות קיימקלי ודרינקויו שבדרום עמק גרמה.
הכניסה לאתר נמצאת כ־200 מטר ממזרח לכביש. העיר התת־קרקעית של קיימקלי היא מבוך של פרוזדורים היורד שמונה עד עשר קומות מתחת לפני האדמה, עם פירי אוורור החודרים אליהן מלמעלה ומאפשרים סירקולציה של אוויר. בתוך הערים הללו נמצאים מחסנים, בתי בד, מטבחים, בתי שימוש ועוד. רוב החוקרים משערים כי העיר התת־קרקעית של קיימקלי היא למעשה מערכת מילוט ומסתור, אחת מני רבות, שהקימו נזירי קפדוקיה כדי להסתתר מפני הפלישה הפרסית בשנת 614, או מפני הכיבוש הערבי הגדול בשנים 634־638.

אוצ'היסר
בתום הביקור נצא מקיימקלי וניסע 11 קילומטר צפונה עד למבצר הכפר אוצ'היסר (Üçhisar). מגבעת המבצר יש תצפית נהדרת אל עמק גרמה ואתריו. הרחק במזרח נראית פסגתו האדירה של הר ארג'יאש, שהוא המקור לטוף הלבן שממנו מעוצבות צורות הנוף המיוחדות של עמק גרמה. מן המבצר נרד ברגל דרך סמטאות צרות ובתים עתיקים החצובים בחלקם בסלע, עד למרגלותיו הצפוניים של מצוק הטוף של הכפר.

עמק גרמה
זהו אחד מאתרי הנוף והארכיאולוגיה היפים בתורכיה כולה. העמק כולל מאות כנסיות, מנזרים ותאי התבודדות של נזירים החצובים בחרוטי הטוף ובקירות העמק. כל אלה מלמדים כי כאן היה אחד מריכוזי הנצרות והנזירות הקדומות הגדולים בתורכיה, ואולי הגדול שבהם, כנראה בגלל הקרבה לעיר קייסרי, שהיתה אחד ממרכזי הנצרות העולמית בראשיתה.
מכאן כדאי לסייר בכמה מהכנסיות המדהימות החצובות בקירות הטוף הלבנים של העמק. בכנסיות נראים פרסקאות וציורים נאיביים מראשית הנצרות באזור, וכן פרסקאות צבעוניים ועשירים של דמויות קדושים, שנשתמרו מתקופת השימוש באתר בימי הביניים.
בהמשך הביקור מגיעים אל הכפר העתיק צ'בושין (Çavus¸in), שבתיו נעוצים בקיר מצוקי של טוף ופעורות בו עשרות מערות מגורים. הכפר היה בשימוש עד לתקופה מאוחרת, אך במהלך המאה האחרונה החל לקרוס בהדרגה וכיום גרים התושבים בבתים רגילים למרגלותיו של הכפר החרב. מצ'בושין נמשיך דרומה בדרך עפר, בין כרמי גפנים ועצי צפצפה, עד לעמק שבו מצויה תופעת הטבע הנהדרת של אותן "עלמות" או "ארובות הפיות" – חרוטי טוף ענקיים ופאליים למראה, שבראשיהם "כובע" של סלע קשה דמוי פטרייה.

כדור פורח בקפדוקיה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: