תפריט עמוד

גיאולוגיה איסלנדית – על קצה הקרחון

שתפו:

על יופייה המהפנט של איסלנד אין עוררין, אבל כיצד נוצרו הנופים הירחיים הללו? כתבה מצולמת המראה כמה מהתופעות הגיאולוגיות הייחודיות לאיסלנד בלוויית הסברים שיעזרו לכם להסתכל על האי הזה קצת אחרת

עודכן 27.4.24

בשנים האחרונות הולך וגובר העניין של מטיילים ישראלים באי הוולקני איסלנד. קו רוחב צפוני, מרחק גיאוגרפי מיבשות אחרות ואוסף עצום של הרי געש שונים – כל אלה אחראים לנוף מרתק וייחודי, המזכיר את פני הירח. זהו חבל ארץ נפלא למטיילים ולצלמים.

איסלנד – מדריך מסע אחר, מסלולים כתבות ומידע

השילוב הקיצוני בין הרי געש וקרחונים בקנה מידה נרחב כל כך מוסיפים לייחוד הרב ומעשירים את מגוון הנופים. בכתבה שלפניכם תוכלו להתרשם ממגוון תופעות, נופים ומקומות מעניינים באיסלנד. הצילומים וההסברים הבסיסיים שמופיעים מתחת לכל אחד מהם יעזרו לנוסעים בשטח להבין על קצה המזלג את הגיאולוגיה האיסלנדית, ובכך לראות את הנוף סביב קצת אחרת.


הר הגעש סנייפל במערב איסלנד

הר הגעש סנייפל. הר געש במערב איסלנד, שצורתו אמנם קונית, אך השיפועים שלו מתונים מאוד. במבט על פני השטח של השיפועים בכל היקפו של ההר רואים בבירור שהלבה זרמה באופן אחיד יחסית על פני השטח כולו. צורת זרימה זו מאפיינת הרי געש שמפיקים לבה נוזלית יותר מהרגיל, ויוצרים שיכוב ברור של בזלות התפרצות אחרי התפרצות. מיקומו של הר געש זה מוסט מאזורי הפעילות של שיא הרכס המרכז אוקיאני באיסלנד, וככל הנראה קשור בפעילות וולקנית ממקור נפרד (נושא זה נמצא במרכז המחקרים האחרונים של הגיאולוגיה באיסלנד, ואין עליו עדיין הסכמה מלאה).


תחנת הכח המספקת מים חמים לרייקיאוויק, בירת איסלנד

תחנת הכח נסייווטליר (NESJAVELLIR), תחנת כח ייחודית שמטרתה העיקרית לספק כמויות מים חמים לבירת איסלנד, רייקיאוויק. החום הרב הנפלט באיזור זה מגיע מעומק של שניים עד ארבעה קילומטרים בלבד. התחנה ממוקמת באחד האזורים הפעילים ביותר באיסלנד, על שיא הרכס המרכז אוקיאני בדרום-מערב האי. כיוון שכאן יש פעילות משמעותית של פתיחה והתרחקות בין שני צידי הרכס, ניתן להבחין בבירור במספר טראסות בצידה המרוחק של התחנה. טראסות אלו מופיעות כסדרה של מצוקים קטנים (בדרך כלל 50-20 מטרים כל אחד). אלה נוצרים כתוצאה משקיעת הסלעים בקרום אל תוך המרווח הנוצר כאשר שני צידי הרכס מתרחקים. לתחנה זו פוטנציאל הפקה של 400 מגה וואט והיא מפיקה מעל אלף ליטר לדקה של מים בחום של 85 מעלות צלסיוס, ואלו מוזרמים לחימום הבתים והפשרת כבישים ומדרכות ברייקיאוויק הבירה.


סדק שנוצר בקו השבר ברכס המרכז אוקיאני ואשר התמלא במי מעיין

קווי שבר הנוצרים עקב ההפרדה בין שני צידי הרכס המרכז אוקיאני יוצרים סדקים. בצילום שלמעלה ניתן לראות את אחד הסדקים, שעומקו כ-15 מטר, מלא במי נביעות קרים. צולם ממזרח לאגם טינגוטליר (אתר הפרלמנט האיסלנדי המקורי).


נוף טיפוסי בשמורת לנדמנלאוגר בדרום איסלנד

פשט נהר בשמורת לנדמנלאוגר.
נוף טיפוסי בשמורת לנדמנלאוגר שבדרום איסלנד. השמורה מאופיינת בהרי געש נפיצים מאוד, ולכן יש בה סלעי פרץ מסוג ריוליט. אלו הם סלעים הנוצרים בעת התפרצויות אלימות ועשירות בגזים נפיצים. החומר הנפלט אל פני השטח מאופיין בצבעים בהירים ובגוונים של אפור עד אדמדם וכן באופי רך ופריך (שונה לחלוטין מבזלת המוכרת מנופי הגולן, וזאת למרות הרכב כימי לא מאוד שונה). כיוון שבאזור יש כמויות גדולות של משקעים, זורמים נחלים רבים ומבלים את הסלעים הרכים יחסית. הנוף הנוצר הוא נוף של הרים עגלגלים וביניהם מישורי זרימה רחבים ושטוחים. בכל שטפון מפלסים להם המים מעבר מעט שונה, וכך נוצר נהר בעל פשט רחב מאוד – עד כדי מאות מטרים.


ערוץ נחל הזורם על קו התפר בין שפך הבזל (מימין) לסלעי ריוליט רכים (משמאל)

ערוץ נחל קטן בלב שמורת לנדמנלאוגר. הנחל זורם על קו תפר בין שפך בזלת קשה (מימין) וסלעי ריוליט אפורים ורכים (משמאל) בתחתית הערוץ חלוקי ריוליט בהירים וצבעוניים שמקורם במעלה הערוץ.


ערוץ הנחל הקטן מתחבר לנהר הגדול המנקז את האזור

ריוליטים בלנדמנלאוגר. בתמונה מוצאו של הערוץ הקטן (שמופיע בתמונה הקודמת) אל פשט הנהר הגדול המנקז את האזור כולו. ניתן להבחין במישור הנרחב של הערוץ המרכזי שרוחבו מאות מטרים ויותר והוא מאופיין בחלוקי נחל ריוליטים בהירים.


מפלי אלדייר בין הרמה האיסלנדית לעמקים שבצפון האי

מפלי אלדייר (ALDEYJARFOSS), בקצה הצפוני של דרך F26, הם מפלים קלאסיים הנוצרים במעבר בין שכבות קשות לרכות – במקרה זה במעבר מהרמה האיסלנדית אל העמקים שבצפון האי (לכיוון מפרץ הוסאויק HUSAVIK). הנהר זורם על השכבה הקשה, ובהגיעו אל השכבה הרכה נוצר קניון בשכבה זו. ככל שחולפות השנים מצליחים המים להשיג את המצוק הקשה לאחור וליצור קניון מצוקי ויציב יותר. בתמונה נראים משושי ענק בשתי שכבות שונות (ראו גם בצילום הבא):


מצוקי בזלת בקניון של מפלי אלדייר

מצוקי בזלת בקניון של מפלי אלדייר. כאן ניתן לזהות שני אופקים המורכבים ממשושים: האופק התחתון מאופיין במשושים גדולים, ארוכים ואנכיים – רוחבו של כל משושה נע בין עשרות סנטימרים עד קרוב למטר ואורכם מגיע לעשרה מטרים. האופק העליון מאופיין במשושים קטנים ודקים בהרבה, ובאופן בולט אינם מסודרים אלא בנויים במעין גושים. שונות זאת נובעת ככל הנראה מהבדלים בצמיגות ובטמפרטורה בין שני שפכי הלבה השונים בעת התגבשותם.


גייזרים באיסלנד. בשל החום הרב השופע מן האדמה במקומות רבים באיסלנד יש שפע של מעיינות חמים. בתנאי קרקע מסוימים נוצרים מעברים עמוקים מאוד של מים, שצורתם כמעין צינור ארוך. שפיעת החום מחממת את המים שלמטה, והמים הקרים יותר משמשים כמעין פקק. כאשר החום בחלק התחתון יוצר לחץ שעוצמתו גדולה יותר ממשקל המים הקרים שמעל – נוצר חוסר איזון שמביא את המים החמים להדוף את המים מעל וכך מתפרץ גייזר (מילה שמשמעה באיסלנדית "מים גואים").

כיוון שביום נתון שפיעת המים אחידה וכן שפיעת החום אחידה – מתקבל מרווח זמן  אחיד בין התפרצות אחת לשנייה. בגייזר שבתמונה, למשל, מתפרץ אחת לארבע-חמש דקות בממוצע.

אגן הגייזרים הפעיל מצפון לאגם מיוואט – קראפלה. בצילום אפשר לראות צנרת ונקודות שחרור לחץ של מערכת איסוף הקיטור הטבעי אל תחנת הכח.


קניון ערוץ היוקולסה ומפלי דטיפוס

נהר יוקולסה-א-פיולום. מפל דטיפוס (DETIFOSS) נחשב לעוצמתי ביותר באירופה בשל השילוב בין גובהו (כ-44 מ') לבין עוצמת זרימתו המגיעה לכדי 210 טון מים לשנייה. עוצמת זרימה כזו אכן מעצבת את הקניון המרשים, אולם יש עדויות המראות כי ערוץ הזרימה הנוכחי של הנהר הוא חדש יחסית (בן אלפי שנים) ושהקניון העצום נפער בבת אחת כתוצאה משטפון עצום מימדים שהתרחש עקב התפרצות וולקנית עצומה בקרחון ווטנה, שמהווה את מקור המים העיקרי לנהר. על פי העדויות, התפרצות הר הגעש הביאה להמסה של כמויות קרח עצומות בזמן קצר והזרימה האדירה הביאה לשינוי הנתיב המקורי של הנהר. ערוצו הנטוש של הנהר נמצא במרחק של מאות מטרים עד קילומטרים מערבית לנתיב הזרימה הנוכחי.
כדי להבין את גודל הערוץ והמפל, שימו לב לאנשים הצופים במפל מהגדה הקרובה של קניון (בצד שמאל של התמונה, לחצו עליה להגדלה).


ערוץ נהר היוקלוסה האדיר נפער לפני כמה אלפי שנים בעקבות שיטפון אדיר שנוצר לאחר התפרצות געשית בקרחון ווטנה

במורד הערוץ הקניוני של נהר הפיולום – הצבע הכחול העז הוא צבעם של מי מעיין נקיים מאוד, שמצטרפים אל זרימתו העכורה של הנהר.


בוץ ביוקולסה המורכב מסחף ואפר וולקני

בוץ בערוץ נחל יוקולסה-א-פיולום. זרימתו של נהר היוקולסה אינה אחידה ויש גם תקופות בהן הכל קופא. בתקופת האביב והקיץ אופי זרימתו של הנהר מאופיין בשטפונות. לאחר כל שטפון שוקע הסחף ומתקבלת הפרדה טבעית בין מרכיבי הסחף על פי גודלם ומשקלם. בתמונה ניתן לראות הפרדה בין מרכיבים וולקניים שונים ומתקבל שיכוב מיקרוסקופי המאובחן בגוונים שונים של סחף ואפר וולקני. בהזדמנות זאת נתקבל גם דגם מרתק של אגני סחיפה. דגם זה דומה מאוד בצורתו לאגני סחיפה של נהרות קטנים וגדולים כאחד (גודל הקטע המצולם כחצי מטר רבוע).


הר הגעש אסקיה, אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר באיסלנד

הר הגעש אסקיה הוא מהרי הגעש הפעילים ביותר באיסלנד. מאפייניו כיום רק מוכיחים כמה מסוכן הוא יכול להיות. גובהה של הפסגה הגבוהה ביותר הוא רק 1,510 מ' אולם יש לזכור כי זהו השריד הגבוה ביותר שנותר מדפנות ההר לאחר שזה התפרץ באופן אלים במיוחד. התפרצות זו דמתה יותר לפיצוץ, שבמהלכו עפו קילומטרים מעוקבים של חומר אל האטמוספירה. ההר עצמו נותר ריק מבפנים ודפנותיו (מה שעוד נותר לאחר הפיצוץ) קרסו פנימה אל תוך החלל שנוצר. כך נוצרה קלדרה עצומה, שקוטרה יותר מעשרה ק"מ. הנוף המישורי המוקף הרים לא גבוהים נגלה למטיילים רק לאחר כניסתם לתוכה.

בצילום הזה ניתן לראות קטע מהשבר ובתוכו מטיילים. בעומק התמונה ניתן לראות את המשכו של השבר, שאורכו המלא מגיע לקילומטרים.

פצצה וולקנית. את המושג טפרה (TEPHRA), פצצה וולקנית, טבע גיאולוג איסלנדי: זהו סוג של אפר וולקני שיכול להופיע על פני השטח בצורות שונות – כסלע עשוי גרגרים בגדלים שונים ולעיתים כגושים גדולים עד כדי טונות (פצצות וולקניות) כמו בצילום שלפניכם:



מבחינת ההרכב הכימי, זהו סלע ריוליטי שמרכיבו העיקרי הוא קוורץ. סלע זה נוצר תוך התגבשות של "טיפת לבה" רותחת, שעפה לאוויר כגוש והתגבשה לכדי מוצק עוד בטרם נחיתתה על הקרקע. בתמונה אפשר לראות סימני זרימה צמיגית של החומר ויצירת גושים צמודים זה לזה. הגוש שצולם הוא בגודל של יותר ממטר מעוקב. המושג טפרה נקבע באיסלנד והתייחס לתופעה כפי שהופיעה בעת התפרצותו האלימה של הר הגעש הקלה בשנת 1954.

קרחונים והרי געש

אינטרקציה מיוחדת קיימת בין הרי הגעש והקרחונים של איסלנד. נוכחותם של קרחוני ענק עבים, כדי קילומטרים בתקופת הקרח האחרונה וכדי מאות מטרים כיום, על פני השטח ועל הרי הגעש יצרו מעין "כיפה", שלעיתים חסמה את ההתפרצויות, ורק לאחר התפרצות שנמשכה ימים עד שבועות נפרץ הקרח.



הר הגעש הרדהברדה
(1,682 מטר) מהווה דוגמה להר געש שהתפרצותו האחרונה התרחשה מתחת למעטה עצום של קרח והביאה ליצירתה של פסגה אופקית למדי. לאחר המסת כל הקרחונים באיסלנד, השתחרר ופחת הלחץ שיצר משקל הקרחונים על האי כולו. שחרור הלחץ גרם להגברת הפעילות הוולקנית ב-10,000 השנים האחרונות.

קרחונים עדיין מכסים כעשירית משטחה של איסלנד. קרחונים אלו ממוקמים במקומות הגבוהים באי, בעיקר פסגות של הרי געש גבוהים. באזורים בהם יש ריכוז גדול של פסגות וולקניות נותר מעטה של קרח גם באזורים שבין הפסגות. קרחונים אלו
מתמוססים בהדרגה ומאבדים משטחם. בכמה מקומות באיסלנד ניתן למצוא אגמים בקצוות הקרחונים, ובתוכם שברי קרח צפים. שלושת הצילומים הבאים מתעדים שלוש שלוחות שונות של ווטניוקול, הקרחון הגדול ביותר באיסלנד.

_______

יוסי בן עמי הוא גיאולוג ומדריך טיולים ותיק, מנכ"ל חברת טיולי "חבלי ארץ" – טיולים בדגש טבע

מונטנגרו בסרטון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: