לכל אדם יש גן עדן של ילדות שאיתו הוא הולך ואיתו הוא בא לכל מקום, וחייב כל אדם שיהיה לו גם הר סיני פרטי משלו שישמש לו השראה. כזה הוא בעבורי בית העלמין של כנרת. במקום קבורים מנהיגים בעלי שם בצד מתיישבים ידועים פחות, אנשי רוח, חקלאים, כאלה שנפטרו בשיבה טובה ואחרים שמתו צעירים – חלקם התאבדו לאחר שתש כוחם מן הקושי, אחרים מתו באסונות שונים ומשונים. אבל לפני שהמקום, הנמצא בחלקו הצפוני של תל בית ירח, הפך לבית עלמין היו לגביו תוכניות אחרות. ארתור רופין, שהיה מנהל "המשרד הארצישראלי" של ההסתדרות הציונית, שאב השראה מספרו של הרצל "אלטנוילנד" – בו מתוארת עיר מפותחת על שפת הכנרת – וראה את אזור תל בית ירח כמתאים להקמתה של שכונת וילות – "עיר גנים", כפי שכינה אותה. הוא פרסם בקהילות היהודיות באירופה תוכנית שבה הבטיח למי שיבוא לבנות פה את ביתו תנאי חיים טובים, אבל באירופה לא נענו לקריאתו. כיום מושכת גבעת בית הקברות, המוצלת ביום קיץ חם, מבקרים המחפשים אחר הרוח של אותם ימים רחוקים. ספר שירים ועץ תמר על קברה, בתוך גומחה, מונח ספר משיריה. שיריה של רחל מלווים בעצב ובמכאוב שהיו נחלתה. באחד מהם, שנכתב כשהיא רחוקה מן הכנרת, ביקשה לנוח מנוחת עולמים בבית הקברות של כנרת. קברו של ברל כצנלסון העלה את חשיבותו של בית הקברות. הוא הפך למקום לעלייה לרגל ורבים רצו להיקבר בו. בשנות השישים הובאו לכאן למנוחה אחרונה, ביוזמת הנשיא שז"ר, מנהיגים שנקברו קודם לכן במקומות אחרים. במרחק מה מקברו של ברל כצנלסון קבורים מנהיגי התנועה הסוציאליסטית דב-בר בורוכוב, נחמן סירקין ומשה הס. מצידו השני של קברו של ברל כצנלסון צופים אל הכנרת אבירי עמק הירדן – בן ציון ישראלי ואהרון שידלובסקי, אדם והיפוכו, וגם המציבות שלהם מספרות את ההבדל. בן ציון, המגייס הגדול לפעילות הבריגדה, חלוץ ואבי קבוצת כנרת שיצא לשליחות מסוכנת להחזרת התמר לארץ והביא אלפי חוטרים מעיראק, יחד עם חברו מנהלל יאני אבידוב ועוד כמה שותפים למסע. את פירות מסעם אפשר לראות עד היום במטעי התמרים הרבים שבעמק הירדן ולאורך בקעת הירדן. ישראלי נהרג ביולי 1954 באסון מעגן – באזכרה לצנחנים שלחמו מעבר לקווי האויב הנאצי נפל מטוס קל לתוך הקהל וגרם לאסון גדול. בצידה האחורי של מציבתו חקוק דקל תמר. על יד בן ציון ישראלי טמון ידידו והיפוכו, אהרון שידלובסקי הצנוע והשקט, איש שברח מגדלות ופרסום. חיה ישראלי ועליזה שידלובסקי תומכות בבעליהן גם כאן (על מציבתה של ישראלי חקוקה דבורה מאחר שהיתה ידועה בחריצותה). בשנת 1912 הגיעו לכנרת עולים מתימן. התימנים של כנרת סבלו מרעב, עוני ומחלות, וכעשרים מהם קבורים כאן, ובהם מנהיגיהם האחים דוד ויוסף צאירי. כעשרים שנה נאחזו התימנים בקרקע. אחרוני המתיישבים עזבו את המקום ב-1931 והקימו את שכונת מרמורק שברחובות. נחים פה מנוחת עולמים גם "פליטי יהודה" – תושבי המושבות, תושבי תל אביב ותושבי יפו היהודים, שהגיעו לכאן בסוף מלחמת העולם הראשונה. העות'מאנים, שראו בהם גיס חמישי, הגלו אלפים מהם ממקום מושבם לצפונה של הארץ. רבים מהם מתו במחלות, חלקם קבורים בבית הקברות כאלמונים. לאחרונה הוקמה ביזמתו של שמואל חדש, חבר קבוצת כנרת, אנדרטה לזכרם של הפליטים. בית הקברות המיוחד הזה – התוסס ביותר שאני מכיר – הוא סיפור אהבה בין אדם לאדמתו ולארצו. כמו אהבות רבות אחרות לווה גם בייסורים שאפשר לקרוא אותם במצבות. בצד הייסורים, בית הקברות הזה מספר גם על העקשנות, המנהיגות והרצון לבנות כאן בית. |
בית העלמין של כנרת הפך עם השנים לאתר עלייה לרגל לבני זמננו המחפשים השראה מדור המייסדים. שוכנים בו אנשי רוח ובעלי שם בצד עובדי אדמה, פליטים ואוהבים. זה בצד זה טמונים כאן גם הייסורים והאידיאלים שהיו נחלתם באותם ימים פורסם 18.6.11 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 405
[name] => הכנרת וטבריה
[slug] => %d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%98%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 405
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 113
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )