תפריט עמוד

עונה מומלצת: כל השנה

התאמת המסלול: כל המשפחה

קושי המסלול: קל

אורך המסלול: כשני קילומטרים עם אפשרות להארכה

משך המסלול: כשלוש שעות

מפה: מפת סימון שבילים מס' 9 "מבואות ירושלים"

הגעה מהמרכז: נוסעים בכביש מס' 1 עד מחלף שער הגיא ופונים ימינה (דרומה) בכביש מס' 38. נוסעים בו עד סופו, בצומת טי (עם כביש מס' 35) פונים ימינה, לעבר קריית גת, ומיד אחרי הפנייה ימינה לקיבוץ בית גוברין פונים שמאלה לעבר הפארק הלאומי תל מרשה-בית גוברין.

שימו לב: הביקור כפוף לשעות הפתיחה של רשות שמורות הטבע והגנים; הכניסה בתשלום. אפשר לקיים את הסיור באופן מעגלי ואפשר להקפיץ רכבים אל חניון המערה הצידונית או אל חניות מערות הפעמון.

תל מרשה מוכר עוד מהמקרא. הוא מוזכר ברשימת ביצורי רחבעם מלך יהודה (דברי הימים ב', פרק י"א, 5-12) וכאתר התרחשותו של הקרב בין זרח הכושי לבין אסא מלך יהודה. התל החשוב נמצא תמיד על התפר שבין ארץ המזרע לארץ הישימון ותולדותיו כרוכות לעד במורשת עמי המדבר שעלו מדרום. בקיץ התל צרוב שמש והטמפרטורות בו גבוהות, אך מתחת לפני השטח ממתין לנו עולם שונה לחלוטין, מופלא, מסתורי ו…צונן. לאחר חורבן בית ראשון וגלות יהודה התיישבו כאן האדומים, יושבי המדבר. הם חיו במקום עד לכיבושו האכזר של יוחנן הורקנוס מבית חשמונאי, שטבח בכל מי שסירב להתגייר. העיר חרבה סופית בשנת 40 לפנה"ס, במהלך קרבותיו של הורדוס, האדומי במוצאו כנגד מתתיהו אנטיגנוס מבית חשמונאי. העיר הרומית אווטרופוליס, עיר המשוחררים, הוקמה בסמוך לתל, מצפון לו.

התחנה הראשונה במסגרת הסיור בתל היא המערה הפולנית. המערה זכתה לכינוי זה כיוון שבמהלך 1942 ביקרו במקום חיילים פולנים, שהשאירו אזכורים לנוכחותם על קירות המערה. בסמוך נמצא אחד החללים התת-קרקעיים – הקולומבריום הגדול. קולומבריום הוא מלה לטינית המורכבת מהמלים קולומבה – יונה ובריום – מקום חיות. כיום מקובלת הדעה שהמכלול רב הכוכים שימש לגידול יונים. יונים שימשו הן למאכל והן לצורכי פולחן. בנוסף, שימש הזבל שלהן לדישון השדות.

השביל המקיף את התל יוליך אותנו אל מתקן רחצה ביתי ובסמוך אליו בית בד תת-קרקעי. במרשה עשו שימוש נרחב בחללים התת-קרקעיים שנכרו בסלע הקירטון הרך. הכרייה נועדה חציבת חומר בנייה. לקדמונים הסתבר שקל יותר לחצוב את הסלע בהיותו לח, ולכן התפתחו מחצבות מקורות וסגורות. בהדרגה החלו החללים הללו לשמש לצרכים נוספים רבים – בורות מים, מחסנים, בתי בד ומקומות מסתור. בית הבד שלפנינו הוא מהשמורים ביותר בשפלת יהודה ושוחזרו בו מתקני הריסוק והסחיטה.

בהמשך השביל, מדרום לתל, נמצא בית מגורים. עלינו להבין (והדבר מופיע בשלטי ההסבר במקום) כי בעבר היו מדרונות התל בנויים כולם. חומר הגלם לבניה הוצא מהמחצבות התת-קרקעיות שנמצאו מתחת לבתים. רוב התל לא נחפר, ולכן הבתים הנראים כיום על מדרונותיו ספורים בלבד.

מראש התל נשקפת תצפית טובה לכל העברים. במזרח ניתן לראות בבירור את התרוממותם של הרי יהודה ובמערב את השתפלות השפלה לעבר מישור החוף. מצפון ומדרום נפרסות גבעות הקירטון של השפלה הגבוהה, שהתל הוא אחת מהן. רוב השטחים החפורים במרומי התל, שחשפו עיר עליונה מסודרת כוסו היטב, אך עדיין בולטים שרידי הביצורים – בעיקר בפינה הצפון-מערבית.

דרומית-מזרחית לתל נמצאת מערכת הבורות הגדולה המכונה 61. המערכת שנפתחה במאמץ גדול לקהל הרחב מהווה את אחת מגולות הכותרת שבמרשה. למעשה, היא מאפשרת להתרשם מהמכלול התת-קרקעי שנמצא תחת בתי העיר העתיקה ונעלם כמעט לחלוטין מעיניו של הצועד בשטח. יש בה בורות מים, חדרי אחסון, אמבטי רחצה, בית בד, מערות פעמון בהן ניכרים היטב סימני החציבה, מחילות מסתור וארובות מילוט.

בסמוך לחניון הנמצא מזרחית לתל נמצאת מערת הקבורה הצידונית, המפורסמת בסיתות המדויק של כוכיה ובציורי הקיר, שאומנם הושחתו אך שוחזרו בדיוק רב על פי צילומים מראשית המאה הקודמת. מהמערה הצידונית ניתן לנסוע אל אתר החציבה המרשים של מערות הפעמון, הסמוך ליציאה מהפארק ואליו ניתן גם לצאת במסלול רגלי יפה החולף על פני שרידי כנסייה ביזנטית, אם כי קטע הליכה זה מומלץ בעיקר באביב כשהפריחה הרבה כאן בשיאה.

כדאי מאוד לבקר גם בחלקו האחר של הפארק, הנמצא מצפון לכביש מס' 35, בסמוך לקיבוץ בית גוברין. במקום שרידי ביצורים צלבניים וכנסייה שהפכה למסגד. שרידים מוקדמים יותר שייכים לעיר הרומית אווטרופוליס. הגדול והבולט שבהם הוא מבנה האמפיתיאטרון, שהוא השמור והיחיד שנחפר במלואו בארץ.

זהו המקום לשרש טעות נפוצה ולהזכיר שאמפיתיאטרון הוא תיאטרון כפול (אמפי פירושו כפול) – כלומר, לא חצי עיגול של מושבים אלא עיגול שלם, סגור מכל עבר. להבדיל מהתיאטרון שנועד להעלאת הצגות קומיות וטראגיות, הקומיקה שבאמפיתיאטרון הייתה הטרגדיה. במרכזו הייתה זירת חול, ארנה, ובה נערכו קרבות אדם בחיה, חיה בחיה ואדם באדם. נוכל להתרשם מפינת הפולחן המיוחדת של הנידונים למוות, מהמערך התת-קרקעי ממנו הועלו בפתאומיות החיות והגלדיאטורים אל מרכז הבמה ומהמושבים שבעבר היו גדושים בקהל משולהב צמא לדם. כיום הדבר הכי אדום בשטח אלו פירות הצבר המבשילים מדי קיץ.


לחצו להגדלה

לקריאה נוספת:

מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת
מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת
אלפי מערות חבויות מתחת לפני השטח בשפלה. פעם היו מאחסנים בהן מזון, לוקחים מהן אבני בנייה ולפעמים גם מסתתרים מהשלטונות. היום אפשר לסייר בהן, לטפס, לזחול ולגלות עולמות עתיקים

___

צילום תמונה: עמוס גיל, ויקישיתוף

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות משפלת יהודה ומישור החוף הדרומי

פסטיבל האוכל הכפרי ה-23 במטה יהודה: המלצות טעימות
פסטיבל האוכל הכפרי ה-23 במטה יהודה: המלצות טעימות

בראנץ' על טהרת הסלואו פוד, יין ומאפים מול נוף כרמים, ארוחה אתיופית צמחונית בחווה חקלאית וארוחה קוצ'ינית בבית במושב - אלו הן רק כמה המלצות טעימות במיוחד לפסטיבל האוכל הכפרי שיתקיים במהלך מרץ בפעם ה-23 במטה יהודה. כל ...

כתובת ארמית בלכיש שנחשבה עתיקה התגלתה כתרגיל לתלמידים
כתובת ארמית בלכיש שנחשבה עתיקה התגלתה כתרגיל לתלמידים

לראשונה בארץ: נחשפה כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש. את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" ...

טיול באשדוד – על המתוק, המלוח ומה שביניהם
טיול באשדוד – על המתוק, המלוח ומה שביניהם

תושבי אשדוד התקבצו אליה מכל קצות תבל והפסיפס האנושי המרתק הזה אחראי, בין השאר, למבחר קולינרי מפתה. אל שלל הטעמים המתוקים והמלוחים מצטרפים מקומות מסקרנים של אמנות ותרבות. קפצנו לביקור באשדוד וחזרנו שמנמנים ומרוצים