בעבר, כשהיו שואלים ישראלי איזו בירה הוא שותה רוב הסיכויים שהיה עונה "גולדסטאר", והמהדרין היו מוסיפים: "מהחבית". כי מעבר לעובדה שפעם זה פחות או יותר מה שהיה בנמצא, לא היתה בארץ תרבות שתייה מפותחת כפי שהיא היום. היום אנחנו כבר מייצאים אלכוהול ואף זוכים בפרסים בינלאומיים. בשעה שמיום ליום גדל היקף מומחי היין בארץ, המסתובבים בארשת פנים חשובה ומדברים על עפיצות ורוקקים הצידה בחן, ראוי שניתן תשומת לב גם לאחות העממית והפופולרית יותר: הבירה. הרי בואו נודה על האמת, המשקה האלכוהולי הראשון של רובנו היה הבירה. לא מנוערת. מקוררת.
במצב רוח נוסטלגי זה, הנה עשר עובדות חשובות על בירה: ♦ בירה הוא שם כולל למספר משקאות חריפים המיוצרים בתסיסה. הבירה הראשונה יוצרה לפני אלפי שנים, ויש הטוענים שבירה היא בכלל משקה פרהיסטורי, שנוצר במקרה: גרגירי שעורה שאוחסנו לצורך אכילה נרטבו והפכו לעיסה דייסתית או בלילה רטובה. הבלילה מתחילה לתסוס מעצמה. לאחר כמה ימי תסיסה, אם מדללים את הבלילה שתססה במים, מתקבל משקה שהוא גם משביע וגם גורם למצב רוח טוב, בזכות האלכוהול שנוצר בו באופן טבעי. ♦ הבירה מורכבת בעיקר משעורה, כשות, מים ושמרים. במקומות שונים בעולם מוסיפים תבלינים וזרעים שונים על מנת להעניק לבירה את טעמה הייחודי. ♦ שלוש יצרניות הבירה המובילות בעולם הן ארצות הברית, סין ורוסיה. ♦ לאגר היא הבירה הנפוצה ביותר בעולם. צבעה בהיר, יש לה ארומה קלה ונעימה והיא ידועה גם בשם פילזנר (Pilsner), על שם הבירה הצ'כית המפורסמת ולייצורה משתמשים בשמרי תסיסה תחתית. קרלסברג, טובורג רד וטובורג גרין הן בירה מסוג זה. פחיות בירה. חיי המדף של בירה בפחית הוא 12 חודשים, כפול מזה של בירה בחבית ♦ למה בירה מהחבית? בגלל הטעם: החשיפה הקצרה לחום בתהליך הפסטור משאירה את טעם הבירה קרוב מאד לטעמה המקורי. בנוסף, כתוצאה מהמזיגה נוזל הבירה משחרר CO2 המשביח את טעם הבירה. הטעם פחות מריר, יותר קליל ופחות מוגז. בירה מהחבית תמיד מוגשת בטמפרטורה הנכונה. בגלל הטריות: מחזור החביות בשוק קצר ביותר ומרבית החביות נמזגות בתוך שבועיים עד חודש מיום המילוי, כך שהבירה טרייה מאוד. ♦ הקצף הינו תכונה חשובה של הבירה ותורם למראה ולהנאה ממנה. הקצף נוצר על ידי החלבונים שבבירה והגז CO2. ♦ חיי מדף: בירה בחבית – שישה חודשים מיום המילוי, בפחית/בקבוק – 12 חודשים מיום המילוי. הקצף תורם למראה הבירה ולהנאת השתייה ♦ הדרך הנכונה להתרשם מבירה: את הטעימה מומלץ לבצע בכוס נקייה ומעט מעוגלת בכדי שהארומה לא תברח. התרשמות ויזואלית: מתבוננים בבירה ובוחנים את הצבע, השקיפות, המראה והקצף. הרחה: מריחים ומתרשמים מהארומה. לגימה: טועמים ומגלגלים את הבירה בחלל הפה ומניחים ללשון לטעום את קשת הטעמים תוך כדי בליעתה. ♦ יתרונות בריאותיים ותזונתיים: שתייה מבוקרת של בירה מאזנת את רמת הסוכר בגוף, שומרת על הלב ובאופן כללי משפרת את תפקוד מערכת החיסון. הבירה עשירה בוויטמינים מסוג B נוגדי חמצון ומינרלים החשובים לבריאותנו, כגון אבץ, אשלגן ומגנזיום. ♦ הישראלי הממוצע צורך בסביבות 14 ליטר של בירה בשנה. זה כאין וכאפס לעומת האירי הממוצע, שצורך 130 ליטרים. אך כמו כל דבר בחיים הכל יחסי, וגם קיבולת השתייה האירית המפורסמת מוגבלת יחסית לקיבולת הצ'כי הממוצע, הצורך 160 ליטרים של בירה בשנה. |
כמה ליטרים של בירה שותה הישראלי בממוצע בשנה? למה בירה מהחבית עדיפה? מה יוצר את הקצף? עשר עובדות מעניינות על בירה, אחד המשקאות העתיקים בעולם פורסם 30.3.15 |
Array
(
)