בין קוריאה הדרומית לצפונית – שמורת האזור המפורז

ביל קלינטון, לשעבר נשיא ארצות הברית, אמר פעם על האזור הזה כי זה המקום המפחיד ביותר בעולם. כאשר בוחנים את ההיסטוריה של המקום, אפשר להבין מדוע. מדובר באזור המכונה DMZ (קיצור המילים DeMilitarized Zone, ובעברית: אזור מפורז) – רצועת יבשה צרה בחצי האי הקוריאני, המפרידה בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית. הרצועה הזאת, שאורכה כ־250 קילומטרים ורוחבה כארבעה קילומטרים בממוצע בלבד, נחתמה במסגרת שביתת הנשק ששמה קץ למלחמת קוריאה. המלחמה אמנם הסתיימה מזמן, אבל בין המדינות לא שורר מצב של שלום, כך שבאופן תיאורטי פעולות האיבה יכולות להתחדש בכל רגע.

זו אולי הסיבה לכך שהאזור המפורז עמוס בעמדות צלפים, בשטחים ממוקשים, בבונקרים ובחוטי תיל סבוכים שמונעים מבני אדם להיכנס אליו מצפון ומדרום כאחד. סביב האזור הסטרילי מחזיקות שתי המדינות כמעט שני מיליון חיילים, ומשני צדיו נמצאים גם 37 אלף חיילים אמריקאים וקבוצה גדולה של משקיפי או"ם.

במשך השנים שעברו היו ב־DMZ כמה וכמה תקריות שאיימו להפר את השקט השברירי ולהצית תבערה גדולה – החל בניסיונות עריקה של אזרחים מקוריאה הצפונית וכלה בתקריות ירי שגרמו לאבידות בנפש ולכך שארצות הברית העמידה את צבאה בכוננות עליונה לפחות פעם אחת.

בשנים האחרונות הופשרה מעט המתיחות. ראשי המדינות נפגשו והחליטו, בין היתר, על איחוד בני משפחה שהופרדו בזמן המלחמה ההיא ולא ראו איש את רעהו קרוב לחמישים שנה. עוד ביטוי להתחממות היחסים אפשר לראות בתחום התיירות. בקוריאה הדרומית היה ה־DMZ לאטרקציה תיירותית, ובכל שנה באים לאזור כ־800 אלף תיירים מערביים. עם האתרים המבוקשים ביותר נמנות ארבע מנהרות גדולות, שהתגלו במשך השנים ונועדו כנראה לשמש את צבא קוריאה הצפונית בעת פלישה עתידית לדרום. גם אזרחי קוריאה הדרומית  הכשירו כמה מקומות לתצפית, ומהם אפשר להתבונן בנוף הצפון קוריאני הנשקף מרחוק.

בזמן שבני האדם הותירו את האזור המפורז כפי שהוא, הטבע משגשג באין מפרע

בינתיים העגורים שמחים
הסיפור המעניין ביותר הקשור ב־DMZ הוא מה שקורה בתוככי האזור המפורז דווקא. במשך יותר ממחצית המאה עצר הזמן כאן מלכת, לפחות מבחינת בני האדם, מה שאִפשר לטבע להתחדש ולהפיח חיים במקום.

ה־DMZ הוא כיום סביבה אקולוגית מגוונת, ויש בו ביצות רבות, חורשים, הרים וארבעה נהרות. בעבר היתה כאן אוכלוסייה גדולה של איכרים, שהתפרנסה בעיקר מגידול שדות אורז. עם הזמן השתלט על השטח מגוון גדול של בעלי חיים, עופות וצמחים נדירים. נשמע קצת אירוני, אבל דווקא בשטח הזה, המסוכן כל כך לבני אדם, מצאה מקלט קבוצה גדולה של בעלי חיים ועופות נדירים, שמקצתם מצויים בסכנת הכחדה ברחבי העולם.

לפי הערכת חוקרים, באזור המפורז יש יותר מ־1,100 מיני צמחים ו־51 מיני יונקים, שהם 67 אחוזים מממלכת החי של דרום קוריאה. בין השאר חיים שם דוב שחור אסייתי, חתול בר, מין נדיר של כבש וכנראה גם מין של נמרים נדירים. עוד חיים באזור 83 מיני דגים ומאות מינים של בעלי כנף, ובהם כמה נדירים במיוחד: כפן שחור פנים, עגור יפני ועגור לבן צוואר.

קבוצות וארגונים בעולם פועלים כיום כדי להכריז על ה־DMZ כעל שמורת טבע מוגנת כאשר ייכון שלום מלא בין שתי המדינות. הרעיון לשמר את האזור המפורז כאתר מוגן הועלה שוב ביתר שאת בשנים האחרונות לנוכח השמועות כי קוריאה הצפונית מבקשת להקים בתחומו פארק תעשייתי ענקי.

פרופ' קה צ'ונג קים, אנטמולוג מקוריאה הדרומית, הציע במאמר שהתפרסם לא מכבר בשבועון המדע "Science" להפוך את המקום לשמורה עולמית מוגנת עבור מינים שונים של בעלי חיים וצמחים המצויים בסכנת הכחדה. לדברי קים, לא זו בלבד שתהליך בנייתה של שמורת השלום יחזק את הקשרים שבין שתי הקוריאות, אלא הוא גם יעלה את המודעות לשמירת הסביבה וטיפוחה בעולם כולו. בה בעת פנה לאונסק"ו "פורום DMZ", ארגון הפועל בארצות הברית, בבקשה להכיר באזור כאתר מורשת עולמית.