תפריט עמוד

בור יוסף: בעקבות כותונת הפסים

שתפו:
עונה מומלצת: כל השנה
התאמה: כל המשפחה
קושי מסלול: קל מאוד
אורך מסלול: קצרצר
משך מסלול: כמה שרוצים (יותר משזה מסלול, זו נקודה יפה שכדאי להכיר)
מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל"

הגעה מצומת עמיעד: מצומת עמיעד ממשיכים לנסוע צפונה בכביש מס' 90. כעבור כקילומטר וחצי נראה פניה שמאלה לכיוון קיבוץ עמיעד. ניכנס בשערי הקיבוץ, ולאחר שנחלוף על פני צריף עץ מאורך משמאל, נראה שילוט לעבר חדר האוכל ונפנה שמאלה, לעבר המפטמה. נחצה שער בגדר, אל עבר מטעי אבוקדו ופניית העפר הראשונה נפנה שמאלה. נמשיך ישר דרך המטעים עד שנראה משמאלנו מבנה גדול חרב. כאן נחנה ונצא לסיור רגלי קצרצר.

-הכניסה לאתר אפשרית רק בימי חול. במהלך סופי שבוע נעולים השערים.
אינפורמציה נוספת (צימרים וכן חומר נוסף על בור יוסף) ניתן למצוא
באתר הקיבוץ

חאן ממלוכי עתיק
המבנה שלפנינו הוא חאן ממלוכי עתיק. למרות שהמבנה איננו מתוחזק נוכל להיכנס אליו דרך שער הכניסה המקורה. כשנעמוד בחצר החאן, שכיום מרופדת בצמחייה יבשה רמוסה, נוכל רק לדמיין כיצד נראה המקום בעבר ועד כמה שקק המולה וחיוניות עת ששליחים או אורחות סוחרים הגיעו אל המקום ללינת לילה החותמת עוד יום מסע מפרך.

סביבנו, מכל העברים, נוכל לראות כניסות קמרוניות אל חדרים ואולמות. בעבר היה בהם מטבח, חדר אוכל וחדרי הלנה. בחצר נקשרו הסוסים ובהמות המשא ומן הסתם הצטרפו אליהם כל אלה שלא די היה הממון בכיסם כדי לשכור חדר. על אמונתם של בוני אורחן הדרכים ודייריו נוכל ללמוד מהגומחה הנמצאת בקיר הדרומי של המבנה, מול לכניסה. הגומחה הקטנה קרויה מיח'ראב. תפקידה הוא לציין את כיוון התפילה לעבר מכה.

מדוע לבנות חאן דווקא כאן? בתקופה בה נבנה החאן הייתה הארץ נתונה לשלטון הממלוכים. תחת שלטונם היו שתי ערים מרכזיות: קאהיר ודמשק. כרגיל הייתה ארצנו הקטנה באמצע… כדי לקשר בין הערים הגדולות נבנתה דרך דואר מהירה שנקראה "דרב אל-בריד" (דרך הדואר). הדרך עברה דרך בירות שני המחוזות שהרכיבו את הארץ באותם ימים. בין אם נאמין בין אם לאו, בירות הארץ היו עזה (כן, כן…עד היום נמצאים בעיר כמה מהמבנים הממלוכים היפים בארץ) וצפת. לפיכך, עברה הדרך בסמוך אליהן.

דמעותיהן של בנות יעקב
לא אחת רצו הממלוכים לשוות למקום בו עוברת הדרך חשיבות היסטורית ודתית. כך נתפשו כשליטים נאורים, המקדשים את ערכי העבר והדת. עצם המעבר בדרך נעשה לגיטימי יותר. את המקום בו נבנה החאן החליטו הממלוכים לקדש דרך אירוע שאירע לפי התנ"ך בעמק דותן (בראשית פרק ל"ז) – השלכת יוסף לבור.

ראוי לציין כי מקור שמו של גשר בנות יעקב (המהווה גם כן חלק מדרך הדואר החוצה לגולן) באותו עניין. המסורת המוסלמית גורסת כי כאן נודע לבנותיו של יעקב על העלמו/מותו של אחיהן האהוב יוסף, ולכן קוננו בכי כה מר עד שהפכו דמעותיהן לגושי הבזלת הגדולים הנראים סביב.

איפה הבור? – נעלה אל ראש הגבעה הסמוכה. שם לצד עץ מת רחב בדים הניצב כאנדרטה, נמצא מבנה קטן מקורה, הפתוח לכל העברים. בחלקו המערבי קבוע לוח שיש לבן שבו חקוקה כתובת בשפת האורדו, הקדשה של עולה רגל מוסלמי מהודו. מבט אל הבור יגלה שהוא איננו טבעי, אלא חצוב וכי שימש בעבר כבור מים. עובדה זו מעמידה באור מעניין את הכתוב בראשית כי "הבור ריק אין בו מים". פרשנות חז"ל לדבר היא כי אומנם לא היו בו מים, אך שפע עקרבים ונחשים רחשו בו.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: