פגשתי את המשפחה של וואנגמו על הדרך המובילה אל הבירה טימפו. היא נשאה על גבה תיק קלוע מנצרים ובנה הצעיר סחב ילקוט פלסטיק עם הדפסים באנגלית. כמו בסרט "על קוסמים ונוודים" של הבמאי הבהוטני קיינטסה נורבו, גם הם עשו דרכם אל הפסטיבל. הם בחנו את מעיל הרוח שלי ואני בחנתי את הסיכות המתומנות שמשמשות סוגר לבגד הלאומי של נשות בהוטן – הקירה. וואנגמו הסבירה לי שהבגד כולו עשוי פיסת בד ארוכה שנכרכת סביב הגוף ומותירה פתח בצד לשעת ההנקה. התעניינתי בגרבי הברך של בנה והשתדלתי להסית את עיני מן המכנסיים הקצרים שנחשפו תחת חצאית הגו שלבש. "רק בחורף, מותר ללבוש גרביונים תחת הגו, עד אז גורבים גרבי ברך" הסבירו. נפרדתי מהם לשלום. הם היו בטוחים שנפגש בפסטיבל. טימפו היא בירת ממלכת בהוטן וכמו בכל הארץ ההררית והקסומה, בתיה בנויים בסגנון המסורתי, מעוטרים בציורים מעשה ידי אמן. בהוטן היא מדינה עצמאית וקטנטונת (46,000 קמ"ר) השוכנת בהרי ההימלאיה, שעושה מאמצים גדולים לשמר את תרבותה הבודהיסטית הימאלאיית.
ביום הפסטיבל של טימפו עשיתי את דרכי אל הדזונג – המנזר המבוצר שקיים בכל עיר ומחולק לחצרות. חלק מן החצרות משמש את משרדי הממשל ואפילו משרדו של המלך מצוי בו. בחצר הממשל מצויים אולמות של בית משפט, משרד גביית המסים ומשרדי ראש העיר, חלקו האחר של הדזונג משמש את המנזר הראשי של העיר. באווירת ימי הביניים שמאפיינת את המבנים, מצויים גם אולמות תפילה מחופים בציורי קיר מקודשים, שלרגליהם יושבים נזירים לאור נרות חמאה ומשננים מנטרות. המון רב עשה את דרכו אל הדזונג ואני נדחקתי בין עולי רגל רבים, דרך פתח המנזר המבוצר והעפתי מבט ברחבה העצומה. המקום עדיין לא היה מלא באדם, אבל כל שטח הריצוף כבר כוסה במחצלות של בני משפחה שנשלחו מוקדם לתפוס מקום. עמדתי רגע שואלת את עצמי לאן אפנה, וכבר אחזו בידי וגררו אותי בצהלות שמחה בני משפחתה של וואנגמו. הם פינו לי מקום על המחצלת, וכאשר יצאו הנזירים לבצע את הטקסים והריקודים, יצאו מן התיקים שעל המחצלת ממתקים, וחטיפי אורז מלוחים, משקאות ופירות ושידולים שלא היו מביישים אימא יהודייה.
|
.jpg)
| מה כדאי לראות בבהוטן? פארו היא העיר הראשונה או האחרונה בה מבקרים בדרך כלל בבהוטן מאחר שבה מצוי שדה התעופה היחיד. בפארו מבקרים בדזונג, בטה-דזונג (Ta Dzong) שבו שוכן המוזיאון הלאומי, ומשם יוצאים אל עבר מנזר טקסנג (Taksang) שיושב על צלע הר תלוי בין שמיים וארץ במיקום שנוגד את חוקי הטבע. עיר הבירה טימפו שוכנת בעמק ובה גם כן דזונג אדיר מימדים, ודזונג נוסף מצוי מחוץ לגבולות העיר בסימטוקה (Simtoka), זהו הדזונג העתיק ביותר בבהוטן שנבנה ב-1629. בעיר מספר מוסדות שאינם פתוחים בעת פסטיבל ולכן כדאי לתכנן בהם ביקור בימים שאינם ימי פסטיבל. אלו הם בית הספר לאמנויות, המכון הרפואי המסורתי, וכן מנזר הנשים ומנזר הילדים שמתרוקנים מדייריהם בזמן הפסטיבל.
מזרחית לטימפו עובר הכביש דרך מעבר ההרים של דוצ'ו לה (Dochu La; 3,150 מטר) אשר יורד אל עמק פונאקה. בעמק שני דזונגים: האחד של העיר וואנגדי (Wangdi) והשני של פונאקה (Punaka). הדזונג של פונאקה הוא מקום מושב הממסד הנזירי בחורף, ושם נערך הפסטיבל שמשחזר ניצחון היסטורי על הטיבטים במאה ה-17. סמוך לשתי ערים אלו מצוי מקדש שיושב על גבעה בין שדות אורז והגישה אליו היא ברגל בלבד. מקדש צ'ימי לקאנג (Chimi Lakang) הוא אתר חובה לכל מי שיש לו משאלה. כל בקשה זוכה למענה, ובאים לשם בעיקר הורים שחפצים בילדים. המקום מוקדש לקדוש המטורף דרוקפה קונליי שמוכר בזכות איברו מלא האון. חולקים לקדוש כבוד ומבקשים את אשר על הלב, ולאחר מתן תרומה, זוכים לברכה מפאלוס עשוי עצם שהוא העתק נאמן למקור.
הפסטיבלים הגדולים של בהוטן ישנם חגים נוספים כמו חג האש בעמק בומטנג (Bhumtang) שנחגג בדרך כלל בחודש נובמבר.
|
