בגובה העיניים – אמנות רחוב במוזיאון הילדים

הביקור במסלול בגובה העיניים לא היה הביקור הראשון שלנו במוזיאון הילדים, ולבת ה-8 היו זיכרונות נעימים ממסלול היער הקסום שעשינו בעבר ומהדמויות שפגשנו לאורך הדרך. אבל הביקור בתערוכת בגובה העיניים הוא היחידי במוזיאון שמפגיש את הילדים עם אמנות, במקרה הזה אמנות רחוב, ובמקרה שלנו, הוא השאיר את החותם שלו עוד הרבה זמן אחרי הביקור במוזיאון. לא רק בגלל הזיכרונות, אבל גם בגלל שכמה שעות אחרי שהגענו הביתה הילדה גייסה לעזרתה את החיוך הכי מתוק שלה וביקשה לעשות אמנות רחוב בבית. התוצאה, בדמות ציור קיר ענק של יער עם עצים ופרחים ופטריות וגמדים, בליווי ציטטות משירים אהובים, מפארת עד היום את קיר המסדרון שלנו.

אבל אמנות רחוב היא לא רק ציור על הקירות, למרות שגרפיטי הוא הכוכב הגדול של מסלול בגובה העיניים, ולמרות שזהו הרושם הראשוני שמתקבל כשנכנסים ל"שכונה" של בגובה העיניים, שיש בה שלטי רחובות וקירות מקושקשים וכביסה שתלויה על חבלים בין הבתים. כשהסיור בשכונה מתחיל, הילדים מתוודעים קודם כל לתיאטרון רחוב. אישה, קצת משונה ומצחיקה, מזמינה אותם לשבת ומתחילה במופע רחוב שגרר פרצי צחוק בעיקר אצל הצעירים שבחבורה. הילדים, וגם ההורים, הוזמנו להשתתף בהתרחשויות – מופע קסמים הומוריסטי, תחרות ריצה מול ארנב צעצוע, תחרות שרירים ועוד אלתורים שמשתנים בהתאם למשתתפים, כי תיאטרון רחוב, כמו שחוזרים ומדגישים פה, הוא אמנות ספונטנית שלא יכולה להתקיים בלי הקהל.

פסלים חיים במוזיאון | צילום: יואב גלזנר


אחרי מופע הרחוב פגשנו מדריכה שדיברה עם הילדים על מה הם ראו עכשיו ומה זה בכלל אמנות רחוב, והמשיכה איתם לתחנה הבאה – חלל גדול המקושט בציורי קיר של אמני רחוב בולטים. כאן גם המבוגרים מרותקים ולומדים על המהפך שעברו ציורי הקיר מהימים בהם רוססו בחשאי בלילה ועד ימינו, כשהרשויות המקומיות מבינות שציורי הרחוב הופכים את המרחב הציבורי ליותר מעניין וצבעוני ומזמינות ציורים מאמני הרחוב.

כל זה לא מפריע לאמני הרחוב להמשיך לעבוד תחת כינויים כמו Wonky Monky, שמוטיב הקופים בולט בציוריו, DeDe ,Mas 972 ואחרים, והביקור במוזיאון הוא הזדמנות מצוינת להיחשף לכמה מהשמות הבולטים בתחום. החלק הזה כולל גם צפייה בסרטון שממחיש את תהליך העבודה של אמני הרחוב וכמה מהטכניקות איתן הם עובדים, כמו ספריי, שבלונות ועוד. בסיומו מתקיים חידון הסקייטבורדים – הילדים עומדים מול שורה של סקייטבורדים המכוסים בציורים צבעוניים, חלקם צוירו על ידי אמני רחוב שהילדים כבר נתקלו בעבודות שלהם, אחרים בהשראת ציורים מפורסמים, והם מתבקשים לגלות מי צייר מה. לפי ההתלהבות (וגם לפי התשובות הנכונות), נראה שהם בהחלט למדו לזהות מהר מאוד את הסגנון הייחודי לכל אמן.

מציירים על הרצפה | צילום: טלי שמר

אחרי כל כך הרבה צפייה, לכולם כבר מדגדג בידיים להתנסות. זה השלב בו עוברים לחדר גדול אחר, ומתחילים לצייר בגירים ענקיים. לא על הקירות, לפחות לא בשלב הזה, אלא דווקא על הרצפה, לא לפני שמדברים על הארעיות של ציורי המדרכה ולמה דווקא העובדה שהם משתנים ונעלמים עם מגע הרגליים הדורכות עליהם או עם הגשם, מה שמגיע קודם, תורמת לקסם שלהם.

אחרי שרצפת החדר מכוסה בציורים צבעוניים, ממשיכים לחדר הבא. כאן מחכה לנו הפתעה – פסל מרשים של אישה המחזיקה בתפוח ויושבת על ספסל. המדריכה מתיישבת ליד הפסל, והנה עוד הפתעה – הפסל זז. עבודת האיפור וההלבשה היתה כל כך טובה, שאפילו המבוגרים שבחבורה הופתעו. ברוכים הבאים לעולם הפסלים החיים. כאן הילדים מתנסים באינראקציה עם הפסל החי שבחדר, מנסים לקפוא במקום ואז לנוע בתנועות איטיות ומדודות ומגלים שזה ממש לא פשוט להיות פסל חי. מתנדבים אמיצים מהקהל יכולים לגשת אל מאחורי הפרגוד, לעטות מסכה ולבוש מתאים ולנסות להופיע מול שאר המשתתפים. בזמן שהם מתארגנים, על המסך הגדול מוקרנות תמונות של פסלים חיים מרחבי אירופה, שם האמנות הזו מפותחת הרבה יותר מאשר בארץ.


עבודה על תוכנת מחשב מיוחדת שמאפשרת לצייר גרפיטי | צילום: סימי שאואר

בשלב הזה הסיור מתקרב לסיומו. אצל הקבוצות הצעירות (גילאי 5-3) הוא מסתיים, אצל הגדולים יותר (9-5) הוא מגיע לתחנה שמהווה עבור רבים מהילדים את גולת הכותרת של המסלול – עבודה על תוכנת מחשב מיוחדת שמאפשרת להם לצייר גרפיטי. הילדים בוחרים רקעים, מתוך מגוון של קירות שונים, בוחרים טכניקה (מברשת? ספריי?), בוחרים צבע ומתחילים לעבוד. את התוצאה מדפיסים, ונשארת מזכרת מיום חווייתי ומעשיר.

בתמונה הפותחת: ילדה מתבוננת בציורי הקיר של אמן הגרפיטי המוכר בכיוני Mas 972 | צילום: טלי שמר