• עונה מומלצת: חורף. • התאמת המסלול: כל המשפחה. • קושי המסלול: קל. • משך המסלול: הסיור באתר אורך כשעתיים. • מפה: מפת כבישי האזור מספיקה בהחלט לצורך ההגעה לאתר. למעוניינים במפה שבה קנה מידה גדול ופירוט רב יותר: מפת סימון שבילים מס' 12, "דרום השפלה ושולי הר חברון". האם אלו הן חורבותיה של באר שבע המוזכרת בהקשר לאברהם וליצחק? נראה שטרם הגיעו לתמימות דעים בנושא. יוחנן אהרוני, חופר האתר, טען שזוהי כנראה באר שבע. הוא ביסס את דבריו על כך שבאר שבע לא מוזכרת כעיר כנענית ואכן, בחפירות באתר לא נמצא שום שריד מתקופה זו. התל עצמו נמצא בנקודה אסטרטגית. הוא אמנם בלב המישור, אך ממוקם בדיוק מעל מפגש נחל חברון עם נחל באר שבע. שני הנחלים הללו יוצרים מתלולים משני עבריו, שהוגבהו עוד בעזרת סוללת עפר. הכניסה הראשית והיחידה אל העיר היא דווקא מדרום, אזור קשה יותר להגעה. לכאורה כיוון זה לא הגיוני, שהרי לתושבים במקום היה קשר דווקא עם ממלכת יהודה השוכנת מצפון שאליה השתייכו. והנה עוד נתון שעשוי להפתיע אותנו; המים היו מצרך יקר ובעל חשיבות כאן על גבול המדבר והנה דווקא באר המים העמוקה (שבעים מטר) נמצאת מחוץ לשער העיר. מדוע? מסתבר שתמיד התקיימו יחסי גומלין מיוחדים בין אנשי ספר המדבר לאנשי המדבר. אנשי הספר מכרו לאנשי המדבר סחורות שלא היו ברשותם ובראש ובראשונה חיטה, בעוד הנוודים מכרו לבני הספר ולאנשי ארץ המזרע בשר, חלב ומוצריו, עורות וצמר. ככל הנראה העדיפו בני העיר שלא להתערבב יותר מדי עם בני המדבר ולכן חפרו באר שהסבירה פנים ומים למגיעים מרחוק שנמצאה מחוץ לחומות העיר, באותו אזור הקרוי חוצות – שווקים הנמצאים מחוץ לחומות.
כדי להיכנס לעיר נצעד דרך מעבר מרוצף החולף בין מערך כפול של שערים. לאחר שנעבור בין שרידי תאי המשמר של השני והגדול מבין השניים נימצא עומדים בכיכר המרכזית של העיר. בעבר היא הייתה הלב הפועם של העיר, שכן דרכה עברו ובאו כל התושבים והאורחים. בסמוך אליה וממזרח ישנם שרידי מחסנים גדולים. בחלק מעמודיהם ניתן לראות נקבים, שאליהם קשרו את בהמות המשא בזמן הפריקה וההעמסה. כשנעפיל אל מגדל התצפית נוכל להתרשם מהתכנון הכללי של העיר. יש בה שני רחובות היקפיים, המקבילים לחומות מצדם הפנימי ושני רחובות החוצים אותה בכיוון צפון ודרום. מהרחובות נכנסים אל יחידות הדיור הפרטיות הבנויות מתחמים סגורים שבכל אחד מהם היה אגף פתוח לחלוטין, אגף מקורה ואגף סגור עם קירות. את שרידי העמודים, העשויים חוליות אבן לא מסותתות שתמכו את הגג, ניתן לראות במקומות רבים. אחת ההפתעות הגדולות ביותר שנפתחה בפני הקהל הרחב רק לאחרונה ממתינה לנו בקצהו הצפון-מזרחי של התל. כאן ישנה ירידה אל מעבה האדמה בגרם מדרגות לולייני הנתמך על ידי קירות אבן גבוהים. בתחתית גרם המדרגות עוברים אל מערך עצום של בורות מים מטויחים, הנמצאים בחלקם מחוץ לחומות העיר. המכלול האדיר שימש כמפעל מים. המקומיים, שידעו היטב את חולשתם וידעו כי בעיתות מצוקה יהיה עליהם לעמוד במצור ממושך, הגו רעיון מבריק והפליאו להוציא אותו לפועל. הם הבינו שבנחל חברון רבים השטפונות ולכן הקימו מערך של תעלות מסוות, שהטו את המים מהערוץ שנחסם בסכרים ואל תוך בור המים. בהמשך הסוו פתחי התעלות והכניסה היחידה אל המאגר הסודי הייתה מבין החומות, דרך המדרגות בהן ירדנו. כיום אפשר ללכת דרך בורות המים שמי שטפונות כבר לא מוטים אליהם ולצאת דרך קטע במנהרה שתקרתו התמוטטה. תוך שאנו פוסעים חזרה לעבר הרכב נוכל להרהר כמה זמן חלף לו מאז חרבה העיר על ידי סנחריב האשורי בסוף המאה השמינית לפנה"ס. |
טיול של חורף אל חורבותיה של עיר קדומה. יותם יעקבסון מזמין אתכם לדרום הארץ, לביקור בתל באר-שבע • מסלול לסוף השבוע עודכן 6.6.18 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 416
[name] => נגב צפוני ומערבי
[slug] => %d7%a0%d7%92%d7%91-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 416
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 111
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )