תפריט עמוד
הייתם חושבים שהחיים מחייכים לתושבי הלסינקי. יושבים להם שם בבירת פינלנד, מוקפים בים, בלי איומים מהותיים מבית או מחוץ, ומעבירים את החיים בסבבה. מסתבר שלא: הבטן שלהם מלאה בטענות על מה שקורה להם ומסביבם, ונמאס להם לשתוק. אז הם שרים. "מקהלת התלונות" של הלסינקי היא חלק מפרויקט שיזמו שני אמנים פינים שבו התושבים שרים יחד על מה שמציק להם. גם בירמינגהם, המבורג וסנט פטרסבורג כבר הצמיחו מקהלות כאלה, אבל עושה רושם שזו של הלסינקי הייתה הכי מגניבה. על הם מתלוננים? על אנשים בעלי ריח גוף בעייתי שנוסעים בתחבורה ציבורית, על זה ששוודיה תמיד מנצחת אותם באירוויזיון, ועוד טענות ומענות מהותיות.
התוכניות לבנות את "הידרופוליס", מלון תת-ימי בדובאיי, עלו בינתיים על שרטון, כמו שאומרים, בעיקר בשל החשש מהשפעה הרסנית על הסביבה הימית. עם זאת, עדיין יש תוכניות להקים מעין "הידרופוליס" אחרת בסין, לקראת תחילת המשחקים האולימפיים ב-2008. לחברה המתכננת את הפרוייקטים הללו יש גם תוכניות לגבי לונדון, מונקו, והאי מאן. אתר האינטרנט של החברה לא כולל הרבה מעבר לאיורים וסקיצות של הערים הטבועות הללו, אבל היי – מי צריך יותר מזה כדי להתחיל לשוט על סנפירי הדמיון?
"הידרופוליס". בקרוב בסין, לונדון ומונקו
הדמות האקסצנטרית של העיתונאי הספק-פרימיטיבי ספק-גזען בוראט, הקזחסטני המוזר שמגלם סשה ברון-כהן, הספיקה לעשות כותרות עוד הרבה לפני שהסרט בכיכובו עלה על המסכים. בתחילת הדרך נשמעו קולות מחאה מצד גורמים קזחיים רשמיים על כך שהדמות מציירת את תושבי קזחסטן באופן מזלזל וגזעני; בהמשך נרגעה המחאה, ופעפעה ההכרה שהקזחים יכולים להפיק מכך תועלת, כל עוד מאייתים את שם מדינתם נכון. אז הבה נצטרף גם אנו וננסה להכיר מקרוב את קזחסטן, עריה ואנשיה, וגם את המתכונים העממיים שלה.
ברוכים הבאים לקזחסטן
איי גלפגוס מצויים במרחק של כאלף קילומטר מערבית לאקוודור, שמחזיקה בריבונות עליהם מאמצע המאה ה-19. לא פשוט ובוודאי לא זול להגיע לביקור באיים, אבל מי שבכל זאת בשכונה, לא יוותר על חוויית החיים החד פעמית שמעניק הביקור באי, שבו חיים להם בשלווה יחסית מאות מיני יונקים, עופות, זוחלים ודגים, במה שהפך להיות הפארק הלאומי הראשון של אקוודור. באתר הפארק ניתן לקרוא מעט על נהלי הסדרת התיירות במקום, שנועדו להגן על הסביבה הטבעית, על עושר המינים המקומי, ועל הדרכים להגעה לאיים.
העושר הטבעי של איי גלפגוס
עמר פהאם, צעיר סורי תושב דמשק, לוקח אותנו לסיור בעיר העתיקה של בירת סוריה. באתר שהקים יחד עם חבריו, הוא מאפשר לנו הצצה אל המראות והמבנים ההיסטוריים של העיר העתיקה, וגם היכרות עם אנשיה, טעמיה ומנהגיה. פהאם מתאר את הרקע הדתי של אוכלוסיית העיר, ולאחר שנים של חשיפה לתעמולה ערבית אנטי-ישראלית משומנת, כמעט מפתיע לגלות תיאור ידידותי למדי של האוכלוסיה היהודית.
פינות חמד בדמשק
לצד אתר האינטרנט העוסק בעיר העתיקה של דמשק, מפעיל עמר פהאם גם בלוג פרטי, תחת השם "נודד בסוריה" ("Roaming Syria"), המתעד את הטיולים הרגליים שהוא עורך ברחבי הרפובליקה. את הרשומות בבלוג מלוות תמונות שהוא מצלם בעצמו (שניתן לראות אותן גם בעמוד שלו ב"פליקר"). הטיולים של עמר מביאים אותנו לכל אזורי סוריה, ובעזרת התיאורים הציוריים שלו (האנגלית שלו מצוינת, אם כי לא חפה משגיאות כתיב), אנחנו יכולים להרגיש כמעט כמו בני-לווייתו.
פילים שעומדים על שתי רגליים, נמרים שקופצים דרך טבעות אש, קופים שלבושים כמו בני אדם ומחקים את התנהגותם – כל הדברים הללו משכו אנשים לבקר בקרקסים במשך מאות שנים. היום כבר ידוע שמאחורי ההופעות המדהימות הללו של בעלי החיים, נמצאים שבועות ואף חודשים ושנים של "אימונים", הכוללים שימוש בשלל כלי עבודה, כמו קרסים, שוטים, שרשראות ואפילו שוקרים חשמליים. באתר של ארגון PETA למען יחס מוסרי לבעלי חיים, מצוטט האנתרופולוג דזמונד מוריס: "הרעיון שזה מצחיק לראות חיות בר מתנהגות כמו אנשים מגושמים או חיות פרא מתגמדות מול מאמן אנושי המחזיק בשוט הוא פשוט פרימיטיבי". אם אתם מסכימים עם האבחנה, באתר הזה תוכלו לדעת איך תוכלו לסייע למאבק.
בשנת 2005 השתמש העולם בכ-84 מיליון חביות נפט בכל יום. מגזרי התחבורה והתעשייה אחראים לחלק הארי של צריכת הנפט, שאמורה להמשיך לגדול, ובשנת 2030 היא צפויה להגיע ל-118 מיליון חביות נפט ביום. אשר על כן, תעשיית הנפט מחפשת כל העת פתרונות כיצד להגיע לעתודות נפט שבעבר היו לא נגישות. אסדת קידוח ושאיבה חדשות ומשוכללות מפותחות כל העת, ומגבירות את היכולת של האנושות לנצל את משאבי הטבע. אסדת הנפט "Ocean Star" הממוקמת ליד האי גלבסטון, המחובר לחופי טקסס, משמשת גם כמוזיאון ומרכז מבקרים עבור מי שמעוניין בהצצה לעולם ייצור האנרגיה. אחרי ביקור במוזיאון הצף לא נותר אלא לקוות שאותם מוחות גאוניים שיצרו את הפיתוחים הטכנולוגיים שמסייעים להפיק יותר ויותר חביות נפט, יקדישו קצת מחשבה למה שיקרה למחרת היום שבו תאזל חבית הנפט האחרונה.
מוזיאון על המים
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא ככל הנראה סכסוך-הקרקעות המפורסם ביותר בעולם. כל כך הרבה דם נשפך בגללו, בכל כך הרבה מקומות, שנדמה לעיתים שהוא הסכסוך הטריטוריאלי היחיד בעולם. ולא היא: מגזין האינטרנט Foreign Policy, העוסק – כמה מפתיע – ביחסים בינלאומיים ודיפלומטיה, מביא רשימה של סכסוכים טריטוריאליים נוספים בפינות נוספות של העולם, שכולם כנראה שכחו. המגזין מתאר בקצרה את הרקע לכל אחד מהסכסוכים הללו, ובעיקר מסביר מדוע מומלץ לא לשכוח אותם ולהמשיך לשים עליהם עין.
בעשור האחרון, נדמה כאילו ניו-זילנד הפכה לאולפן הסרטים הטבעי של העולם. טרילוגיית שר הטבעות שצולמה בה, וגם סרטים אחרים כמו "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים", חסכה למפיקי הסרטים הרבה עבודה: הטבע סיפק להם שטחים אדירים של נופי-בראשית שיד אדם לא נגעה בהם, וכל זה עטוף בחבילה מפתה של הטבות מס שונות ומשונות. חברת "Film South" מתמחה בסיוע לחברות הפקה זרות למצוא "לוקיישנים" ברחבי האיים, וליצור קשרים בינם לבין עסקים מקומים בתחומים תומכי-הפקה, כמו סוכנויות שחקנים וניצבים, צוותי צילום, פעלולנים ועוד. שימו שקית ניילון על המקלדת, כי אלבום התמונות באתר, המביא דוגמאות קטנות של אותם נופים ציוריים ודרמטיים, יגרום לכם לרייר מקנאה.
נוף להשכרה: אפשר לבחור נהר גועש, אגם רוגע או סתם נוף משגע
לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: