אוקיינוס חדש – האם אתיופיה תיקרע מאפריקה?

הסיפור הזה מתחיל כמו בסרט: 26 בספטמבר 2005, קבוצה קטנה של גיאולוגים אתיופים ירדה מהליקופטר אי שם באזור משולש אפר (Afar) בצפון־מזרח המדינה לצורך סיור מחקרי במקום שמבחינה גיאולוגית נחשב אחד האזורים הדינמיים בעולם. "דקות אחדות אחר כך", סיפר מאוחר יותר החוקר הראשי ד"ר דרז'ה אייליו בראיון לכתב העיתון "דר שפיגל", "החלה האדמה לרעוד ולפעור את פיה, וכמה

סדקים החלו להתקדם במהירות לעברנו. טייס ההליקופטר צעק לכולם למהר ולעלות להליקופטר שמנועיו עבדו, וכך הצלחנו לצאת בשלום מהמקום".
מה שמרגש בסיפור הזה, מלבד זה שקבוצת המדענים נחלצה בעור שיניה מהאירוע, הוא שלראשונה בעולם נחזתה בזמן אמת פעילות גיאולוגית דרמטית – חלק מפעילות כוללת שתביא בסופו של דבר לקריעת החלק המזרחי של אתיופיה וחלקים מסומליה מהיבשת האפריקאית וליצירתו של אוקיינוס חדש. אם תרצו, אפשר לנסח זאת גם כך: ד"ר אייליו וחבריו נכחו בטקס הנחת אבן פינה לאוקיינוס חדש, טקס שקיים הטבע בכבודו ובעצמו.
זה לא יקרה מחר וגם לא מחרתיים. על פי אמות הזמן שלנו, השעון הגיאולוגי מתקתק באטיות רבה. השינויים המתרחשים כל הזמן בפני כדור הארץ מתחוללים בקצב אטי השקול, פחות או יותר, למהירות תנועתם של הלוחות הטקטוניים הענקיים הזעים במעמקיו בקצב של כסנטימטר בשנה. בכל זאת נראה שקצב האירועים המתחוללים במשולש אפר בשנה האחרונה עולה על כל הציפיות. משולש אפר הוא שטח מדברי ענקי המשתרע על פני שלוש מדינות – אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי, והוא נקודת מפגש של שלושה לוחות טקטוניים: הלוח האפריקני, הלוח הערבי והלוח האירואסייני. הנסיבות האלה גורמות לכך שאזור אפר הוא מה שהגיאולוגים מכנים "אזור הבנייה הגדול בעולם", מקום שעובר כל העת שינויים בתוואי הקרקע, בהם יצירת שברים וסדקים עמוקים – שמבעדם מפעפעים גזים ועולה מגמה לוהטת – ושקיעה מתמדת של פני הקרקע.

אפריקה מתפוררת
המחקר שבמסגרתו נעשה הסיור ההוא בספטמבר של שנה שעברה נעשה עם סיומו של פרויקט בינלאומי רחב היקף שהשתתפו בו חוקרים מאוניברסיטאות באדיס אבבה, בבריטניה ובארצות הברית. הפרויקט נקרא "נשר" (Eagle), ראשי תיבות של "ניסוי מדעי בקרום האדמה באפר באתיופיה" (Experiment Ethiopian-
Afar Geoscientific Lithospheric). במהלך הפרויקט השתמשו

משולש אפר – כאן נפגשים הלוח הערבי, הלוח האפריקני והלוח האירואסייני | צילום באדיבות Prof C J Ebinger, Department of Geology, Royal Holloway University of London

המדענים, כשמונים חוקרים, בטכנולוגיות מתוחכמות רבות הכוללות, בין היתר, צילומי לוויינים וסקרים סיסמיים באמצעות פיצוצים מבוקרים שמאפשרים לחוקרים לקבל תמונה תלת־ממדית של פני הקרקע, עד לעומק של כמאתיים קילומטרים.
התמונה הגיאולוגית של מזרח יבשת אפריקה מרתקת במיוחד. קצהו הדרומי של הים האדום ומפרץ עדן פוגשים את אחד השברים הגדולים בכוכב שלנו – הזרוע המזרחית של הבקע הסורי־אפריקני –  שמשתרע מעמק זמבזי במוזמביק שבדרום היבשת, בואכה מלאווי, טנזניה, קונגו (זאיר), אוגנדה, קניה ואזור אפר באתיופיה. כאמור, מה שקורה לאחרונה במשולש אפר עולה כל התחזיות. תצפיות ומדידות שנעשו בשנה האחרונה מגלות מערכת חדשה של מאות סדקים עמוקים באורך של כשישים קילומטרים, שבמרכזה סדק ברוחב של כשמונה מטרים. יש גם עדויות להתפרצויות וולקניות חדשות ולזרימה של מגמה המשנה את פני הסביבה. הקרקע הבזלתית שהיא יוצרת אולי תשמש קרקעית לים החדש שיקווה בעתיד.

מתי ייפרץ הסכר?
סימן נוסף לגיאוגרפיה החדשה המתרקמת כאן הוא שקיעת הקרקע המהירה

מכאן יתחיל הכל. במרכז המערכת מצוי סדק עמוק שרוחבו כשמונה מטרים צילום באדיבות Prof C J Ebinger, Department of Geology, Royal Holloway University of London

שנגרמת בעיקר מהתרחקותם זה מזה של הלוח הערבי והלוח האפריקני. אבל בינתיים אין מה לדאוג. הרמות הגבוהות המצויות במדבר דנקיל באריתריאה בצפון וממזרח למשולש אפר משמשות סכר טבעי ומונעות ממי הים האדום להציף את האזורים הללו. בינתיים. הארוזיה הטבעית, וכמוה תנועת הלוחות במעמקי האדמה, מקטינות כל העת את גובהם של המחסומים הללו, וכפי שזה נראה היום, אין כמעט ספק שאי שם בעתיד, אולי בעוד מיליון שנים מהיום, חלק גדול מאתיופיה וסומליה יתנתקו מהיבשת, אולי לאורך השלוחה של הבקע הסורי־האפריקני, ויכוסו במי ים. מה יהיו גבולות האוקיינוס החדש הזה, שיתחבר לאוקיינוס ההודי? לא ברור. אבל מה שבטוח, כמו שהתבטא אחד הגיאולוגים המעורבים בפרויקט הנשר, אפריקה תאבד את ה"קרן" שלה.