ארץ בראשית: שטחים פתוחים בסכנה

מאמצי השימור האקולוגיים מתמקדים דרך קבע בשוניות אלמוגים, שהן כר גידול עשיר למגוון רחב של צורות חיים, וכמובן ביערות הגשם, שהם אכסניה לחמישים אחוזים מצורות החיים על כדור הארץ ומושכים את מרב תשומת הלב הירוקה של יושביו. זה ירוק, זה יפה וזה נראה טוב ברזומה. אקזוטי. אבל מה עם שאר הכדור? חמישים האחוזים הנותרים של החיים על פני כדור הארץ נאלצו עד עתה להסתפק בהרבה פחות תשומת לב ומאמצי שימור. לא עוד.

יערות הטייגה בהרי אורל

הקרן העולמית לשימור חיי הבר (WWF), מהארגונים הגדולים בעולם בתחום השימור, האקולוגיה והמאבק לטובת חיות נכחדות, יצא לאחרונה ברשימה חדשה, "גלובל 200" שמה, המכילה 237 מערכות אקולוגיות אזוריות ששימור נכון שלהם יציל כמה שיותר מהמגוון הרחב של החיים בכדור הארץ.

מהו "אזור אקולוגי" (ecoregion)? ההגדרה של WWF לאזור אקולוגי היא: "שטח גדול של אדמה או מים המכיל מבחר גיאוגרפי מובחן של זנים, קהילות טבעיות ותנאים סביבתיים". אם לפשט את זה יותר, אזור אקולוגי הוא מקום שהתרחשו בו תהליכים אבולוציוניים ואקולוגיים הייחודיים לו.

במה שונה התוכנית הזאת מכל התוכניות והרשימות שקדמו לה? "גלובל 200" מציעה שלושה חידושים עיקריים:
1. היא גדולה. "האזור האקולוגי" הוא מטבעו שטח אקלים גדול המתאפיין במזג אוויר ובצורות חיים ייחודיות לו.
2. היא מקיפה. הרשימה עוסקת במערכות הנמצאות ביבשה, בים ובמים המתוקים; היא מקיפה את כל סוגי החיים, משוניות האלמוגים ועד לערבות סחופות הרוח, מיערות למדבריות, וכוללת זנים מכל אזור מגורים על הכדור, מכל יבשת ומכל אוקיינוס.
3. היא ייצוגית. כמעט והתפתיתי לכתוב דמוקרטית. הרשימה מייצגת את הדוגמאות הטובות ביותר לכל אזור בכדור הארץ. כלומר, כל יבשת מיוצגת על ידי היערות הטרופיים שלה, לדוגמה, וכל אוקיינוס על ידי שוניות האלמוגים הייחודיות לו.
שטח נכנס לרשימה רק אם מתקיים בו ייצוג מקיף של כל התנאים האלה, כולל חמישה קריטריונים נוספים: עשיר בזנים, הזנים מוגבלים לשטח המדובר, הם ייחודיים רק לו ונדירים יחסית. קריטריון נוסף הוא אם התקיימה בשטח תופעה אקולוגית או אבולוציונית חריגה.

המדבריות נמיב-קרו-קאוקוולד

דואגים לדברים הקטנים
היופי של "גלובל 200" הוא ההכרה בעובדה שאף על פי ששוניות האלמוגים והיערות הטרופיים מכילים את הגיוון הביולוגי הגדול ביותר, יש מקומות לא פחות ייחודיים, כמו בצפון הקר, במדבריות או בשרשרות ההרים, וגם שם מתרחשות תופעות אקולוגיות שלא קורות בשום מקום אחר. מטרת הרשימה היא להבטיח שכל המערכות האקולוגיות והביולוגיות שעל כדור הארץ ייוצגו גם בתוכניות השימור והפיתוח ברמה הארצית ובד בבד לנסות ולנסח מין אסטרטגיית שימור כוללת, גלובלית.

238 מקומות נכנסו לרשימה של הארגון. 142 מהם על האדמה, 43 בים, ו־53 במקומות של מים מתוקים. לא כל המקומות ברשימה נמצאים בסכנה. בכמה מהם, מה לעשות, כבר נגס האדם והשחית, ואותם צריך לשקם ומהר, אבל רוב המקומות המופיעים ברשימה עדיין טהורים ובתוליים. הם עדיין במצב שהיו בו לפני מיליוני שנים, אז, בבראשית. אולי ב־WWF עלו על משהו גדול: מניעה. מעניין אם הקונספט הזה יתפוס.

מה שנוגע ללבי ברשימה הלא קטנה הזאת זה דווקא העובדה שהיא דואגת לדברים הקטנים יותר, האקזוטיים פחות. היא דואגת לא רק לאוקיינוסים אלא גם לנהרות ולאגמים הקטנים. היא דואגת לא רק ליערות העד אדירי הפסגות אלא גם ליער הים תיכוני החלש, למדבר הריק ורחב הידיים ולפסגות המושלגות. ההר שלא יצא לו להיות הכי גבוה, הנהר שלא יצא לו להיות הכי רחב והאגם שלא יצא לו להיות הכי עמוק, גם הם שם, וגם עליהם מישהו חושב.
מתוך הרשימה הגדולה והיפה הזאת בחרנו, חברי מערכת "מסע אחר", עשרה מקומות מיוחדים במיוחד.
דרור פויר