עבור מאות הדילרים, האספנים, האוצרים ובעלי הגלריות זהו חלון הראווה הגדול של מובילי סצנת האמנות, המגמות, השמות החמים, ושבוע עבודה עמוס. עבור התייר חובב האמנות זהו לונה פארק ססגוני של יצירתיות, יופי, מוזרויות, המון אופנה ומגוון ענק של יצירות מכל תחומי הביטוי האמנותי ומכל פינה של העולם. ויש גם נקניקיות ענק טעימות והתחככות באנשים היפים בדוכני הפאטיו של המבנה המרכזי של היריד. וכולם יצלמו. מרשמי הביקור בארט בזל (Art Basel) בשנה שעברה – נדמה שרק מחצית מהמבקרים מביטים ביצירות בעיניים עירומות. כל השאר דרך הסמארטפונים. ויש מה לצלם. האקשן זולג גם לרחובות ומצית בעיר חיים חדשים. בפינות רחוב, בכיכרות, לרגלי הקתדרלה, בחלונות הראווה של חנויות, פורחים פסלים, מיצבים ועבודות וידאו. ברחבת ה"מסה", מתחם היריד, תוכלו לסמוך על כך שגם השנה יפציעו שם אמירות אופנתיות עם טאץ' אישי אמנותי, ומקבצים של צעירים יפנים בשחור מסוגנן יוכיחו ששחור הוא עדיין השחור החדש.  ארט בזל 2014. חלון הראווה הגדול של מובילי סצינת האמנות העכשווית | צילום: Art Basel
מוקד משיכה מרכזי ביריד של השנה שעברה היה מתחם המיצגים "14 חדרים", שבו הוזמנו 14 אמנים בינלאומיים, בהם סלבס כמו יוקו אונו ודמיאן הרסט, ליצור מיצג אישי, כל אחד בחדר משלו. הפרובוקציה שזכתה לכיסוי רחב במדיה המקומית היתה מילו מוייר, אמנית מיצג מדיסלדורף, שהסתובבה בעירום מלא ברחובות בזל, כשעל אבריה כתובים בשחור שמות הבגדים שהיו אמורים לכסות אותם. " לצעוד עירומה ברחובות בזל זו אמנות?" תהה עמודו הראשון של היומון המקומי.  כמחצית מהמבקרים בארט בזל מתבוננים ביצירות בעיניים, כל השאר – דרך מסך הסמרטפון | צילום: רוני ערן
אז מה יהיה שם השנה?
השנה יקדם את פני המבקרים בכיכר המרכזית של היריד DO WE DREAM UNDER THE SAME SKY – מתחם גדול שיצר האמן הקונספטואלי רירקריט טיראבאניה בשיתוף עם שני האדריכלים הגרמנים ניקולאוס הירש ומישל מולר, והשף הפיני אנטו מלאסניימי. יהיה זה מודל אקולוגי ובר קיימא למתחם אוטופי של אמנים. יהיו שם גינת תבלינים, מטבח סולארי, אזורי התרגעות ומסעדה תאילנדית שבה יחליט הסועד כמה לשלם עבור התענוג ואיך – באמצעות מילצור, השתתפות בבישול או הדחת כלים. 
יצירה של האמן הסיני Ai Weiwei, ארט בזל 2015. לונה פארק של יצירתיות ומוזרויות | הצילום באדיבות Galleria Continua
דיזיין מיאמי, אגף העיצוב ביריד, הציג בשנה שעברה עבודות מפתיעות עם טקסטורות מתעתעות, שבלט ביניהן שולחן הזכוכית של האדריכלית הנודעת זאהה חדיד, שנראה כעשוי מזרמי מים ואדוות גלים. השנה יהיה הנושא הבולט בתערוכה – Flower Power. אמנים רבים יציגו מגוון של פריטי עיצוב, משטיחים ועד תכשיטים, שיעסקו ביחסים שבין טבע לעיצוב. מתחם Design Curio יציג פריטים ייחודיים כמו רהיטים שעוצבו לקומונות מגורים סובייטיות, עבודות מחומרים חדשניים ופריטי עיצוב המתכתבים עם תרבות האוכל. .jpg) לא פחות מאשר בתצוגות, מרתק להתבונן בקהל, שמפגין יצירתיות אופנתית וטאץ' אישי | צילום: רוני ערן
ובעניין אוכל, מסעדותיה של בזל נערכות אף הן לקראת היריד. את אחד מערבי היריד של השנה שעברה בילינו ב-Der Teufelhof ("חצר השטן") – מלון בוטיק עם מסעדה טרנדית נחשבת (ומומלצת בחום) בשם Atelier. בשעה עשר בערב (שעה בלתי תקנית בעליל לארוחת ערב בבזל) לא היה עדיין זכר לעשרים הסועדים שהזמינו שולחן. "הסעודה המאוחרת הזאת אופיינית לבאי ארט בזל", הסבירה דורלה שורמר, מנהלת השיווק של לשכת התיירות של בזל. "בימים רגילים אוכלים פה ארוחת ערב בשבע או בשמונה". התפריט – גורמה עם טוויסט אמנותי בהחלט. המנות המנצחות: מרק שומר ותפוזים עם קרוסטיני סלמון, רביולי ליים עם אפונת גינה ולובסטר ולקינוח סורבה אקאציה וסיגליות. אתר אינטרנט 
רגע של מנוחה בארט באזל. שחור הוא השחור החדש | צילום: רוני ערן
החמישיה הפותחת
אבל עם כל הכבוד ל"ארט בזל", העיר עתירת המוזיאונים מציעה כל השנה מבחר מגוון ומתגמל ביותר לחובבי אמנות ועיצוב וגם לאוהבי מוזיאונים מיוחדים ואוספים יוצאי דופן. אז זו החמישייה הפותחת שלי בבזל: ויטרה
מוזיאון העיצוב המפורסם, שנמצא מעבר לגבול, בעיירה ויל שבגרמניה, רק 30 דקות נסיעה מבזל, הוא אתר חובה לכל מי שמתעניין בעיצוב ואדריכלות. הוא משלב את "ויטרהאוס", תצוגה ענקית של רהיטים, כלים ופריטי עיצוב קלאסיים וחדשים של גדולי המעצבים, עם מוזיאון אדריכלי. המוזיאון הזה כולל מקבץ מרהיב של מבנים שתכננו כמה מהשמות המובילים את האדריכלות העולמית, ביניהם פרנק גרי, זאהה חדיד, והרצוג ודה מורון. הביקור ב"וויטרהאוס" פתוח לקהל. בכניסה מקבל כל מבקר כרטיס אורח. אם יניח אותו על אחת העמדות הפזורות בתצוגה יקבל מידע על כל פריט, מי עיצב אותו ואיפה אפשר להשיג אותו בארצו. אתר אינטרנט  מבנה של האדריכלים הנודעים הרצוג ודה מרון, מוזיאון העיצוב ויטרה | צילום: רוני ערן
מוזיאון קרן ביילר
אוסף 200 היצירות של גדולי האמנות המודרנית, שאסף סוחר האמנות ארסנט ביילר לאורך 50 שנות פעילות, שוכן במבנה יפהפה שתכנן האדריכל רנצו פיאנו (שחתום גם על מרכז פומפידו בפריז) בלב פארק יפה לא פחות. תמצאו שם את המיטב של פיקאסו, מונה, סזאן, וורהול, בזליץ, רותקו ואחרים, לצד תערוכות מתחלפות של אמנים מובילים. חוויה מיוחדת: האולם המוקדש ליצירה אחת – ציור חבצלות המים הענק של מונה. חלונותיו הגדולים נשקפים אל בריכה אמיתית של חבצלות מים – הברקה מקסימה של פיאנו. אתר אינטרנט מוזיאון הנייר
זהו אחד המוזיאונים המיוחדים של בזל, בפרט למשפחות וילדים. במוזיאון השוכן במבנה שמייצרים בו נייר מאז המאה ה-16, מציגים את ההיסטוריה של הנייר ודואגים לשמר את העולם ההולך ונעלם של הנייר והדפוס. במהלך הסיור האינטראקטיבי מוזמן המבקר לייצר בעצמו דף נייר ולהדפיס עליו טקסט, חותמות ורישומים. עונג צובט לב. המוזיאון ממוקם בבית עתיק ברובע סנקט אלבן הציורי, הסמוך לטיילת הריין, שהיה בעבר רובע תעשיית הנייר, שומר ושוחזר והפך לנכס תרבותי ותיירותי. אתר אינטרנט  מבקרת צעירה במוזיאון הנייר. כל מבקר יכול לייצר בעצמו דף נייר ולהדפיס עליו טקסט או רישום | צילום: רוני ערן
מוזיאון הרוקחות
מאוד טבעי לבזל, שהיא עיר תעשיית התרופות לא פחות משהיא עיר האמנות, שיהיה לה מוזיאון רוקחות הגון. מוזיאון הרוקחות של האוניברסיטה של בזל, מאכלס את שלוש קומותיו של בית מהמאה ה-13 בעיר העתיקה, עם היסטוריה מעניינת משל עצמו, והביקור בו הוא מסע קטן בזמן, אל עולם כמעט אגדתי. זהו אחד האוספים הגדולים בעולם בתחום ההיסטוריה של הרוקחות. יש בו בין היתר בית מרקחת מושלם מ-1755, מעבדה מושלמת של אלכימאי, אוסף מקסים של קלחות, אביקים, כלי מעבדה וציוד רפואי עתיק. יש גם פקעות, שורשים מוזרים ופוחלצי בעלי החיים שהיה להם הכבוד לתרום לריפויים של שלל מכאובים וחוליים – קרפדות, נחשים, חרקים, תנין ומה לא. לרשות המבקרים אודיו-גייד באנגלית וגם חנות מוצרים ומזכרות מעניינת. אתר אינטרנט מוזיאון הצעצועים
גם למוזיאון הזה יש קשר לתעשיית התרופות של בזל. האוסף עוצר הנשימה שהקימה גיזלה (גיגי) אורי (ממשפחת יצרנית התרופות "לה רוש" שנחשבת לאשה השוויצרית העשירה בעולם) משתרע על פני ארבע קומות במרכז העיר והוא נדיר בהיקפו ובמוצגים שהצליחה גברת אורי להשיג. כ-6,000 פריטים, בהם בובות, בתי בובות מאובזרים לפרטי פרטים עם סצנות תקופתיות, צעצועים מכניים מקסימים מהמאה ה-19 ואחד האוספים הגדולים בעולם של דובוני צעצוע, Teddy Bears. זו אינה רק נוסטלגיה יפה. רבים מהפריטים מהווים ראי מרתק של התקופה – למשל, בובות המשחק השחורות הראשונות שיוצרו, או בתי בובות המשחזרים רחוב מהמאה ה-19 עם כל החנויות ובעלי המלאכה של פעם. אתר אינטרנט  מסיבת תה של בובות ודובונים במוזיאון הצעצועים | צילום: רוני ערן
ומשהו שאין לו שום קשר לאמנות. במי הריין החוצה את העיר, כבר צצים בעונת היריד ראשוני המתרחצים. הם בולטים לעין בזכות האופן שבו טובלים הבזלאים בנהר שלהם – אוחזים בשקיות כתומות צפות, אטומות למים, שבהן מאוכסנים הבגדים, ומניחים לזרם המהיר של הריין לסחוף אותם. צריך רק לדעת מתי ואיפה לחתוך כדי לעלות אל הגדה. חוויה בזלאית למבינים! .jpg)
שחייה בריין, חוויה בזלאית למביני דבר | צילום: רוני ערן
מידע שימושי
• היריד מתקיים ב-21-18 ביוני, בין השעות 11:00 ל-19:00. למידע על כרטיסים, מחירים ועוד היכנסו לאתר האינטרנט
• צ'ופר כדאי: כרטיס נסיעה חופשי חינם בתחבורה הציבורית המצוינת של העיר (Mobility ticket) ניתן לכל אורח מלון בעיר בכל דרגת תיירות! תודה ל- Dorle Schürmann מ-Basel Tourismus על שיתוף הפעולה בהכנת הכתבה |
