באחת מהפלגותיו עם קבוצה של נערים במסגרת עבודתו בבית ספר לחינוך מיוחד, הבחין אוהד שפריר, פסיכולוג קליני שטיפל בקבוצה לאורך שנת הלימודים, שבניגוד להרגלם לזלזל בנקיון הסביבה בין כותלי בית הספר, בהפלגה החליטו הנערים לנהוג אחרת. למרות אי הנוחות שבדבר, הם אספו את הפסולת שהצטברה בימי ההפלגה, והשליכו אותה בצורה מסודרת לפחי האשפה כשהספינה הגיעה בחזרה לחוף.
"ההחלטה הזו, שהיתה של הנערים עצמם", מספר שפריר, "והעובדה שהם היו רגועים יותר בהפלגה מאשר בכיתה הביאו אותי לחשוב שהגורם לשינוי הוא הסביבה עצמה. בלב ים, כשרק טבע ראשוני ובלתי מופרע מסביב, הם היו מסוגלים לקבל טוב יותר את עצמם ובמיוחד גילו רגישות רבה יותר כלפי הסביבה. הרגשתי שהם הפנימו היטב את הנושא של השפעת הפסולת על הים התיכון, שנלמד בכיתה לפני שיצאו להפלגה. זו היתה תחילתו של מסע חיפוש אחר תוכנית שיקום וחינוך בטבע, שייתפש על ידי התלמידים גם כפרטנר ליצירת תקשורת וגם כמקום שיש לשמור עליו".
מה נשמע טבעי יותר מהקשר שבין האדם לסביבה שבה הוא חי? אלא שהנושא הזה, טריוויאלי ככל שיהיה, אינו מובן מאליו. די במבט חטוף על סביבות חיים כאלה או אחרות כדי להבין עד כמה אנשים, חברות ולעתים אף מדינות שלמות מתייחסים לסביבתם הקרובה בחוסר הבנה וללא אהבה.
תוכנית לימודים מיוחדת, אקופסיכולוגיה, שנפתחה השנה בסמינר הקיבוצים במסגרת בית הספר ללימודים מתקדמים, מנסה לתת מענה לצורך לשנות את תפישת העולם הזו ולחבב על דור העתיד את הסביבה שבה הוא חי ואת הטבע בכלל. מי שהגה את התוכנית החדשנית והראשונה מסוגה בארץ הוא שפריר עצמו, המלמד בסמינר הקיבוצים ומרכז את התוכנית במוסד.[banner] תחום חובק עולם
"מקור המושג אקופסיכולוגיה", מסביר שפריר, "הוא בקבוצה של פרופסורים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שבתחילת שנות התשעים עמדו על הצורך בדיסציפלינה שתאגד בתוכה כיווני חשיבה, עשייה והתייחסות הקשורים בנושא. המאמרים הרבים שפורסמו בתחום זה, מאקו־פמיניזם ועד שמאניזם, מעידים על כך שהעניין בו חובק עולם".
על פי המצדדים בגישה האקו־פמיניסטית, למשל, קיימת הקבלה בין האשה לבין "המוטו שלנו הוא שאי אפשר לשנות התנהגות על ידי הפחדה, אלא יש ליצור תפישה פחות מנוכרת כלפי הטבע, שמתחשבת בו יותר" |
הסביבה. "התפישה הזו גורסת שהיחס לאשה בחברה המערבית דומה ליחס לסביבה – ניצול וחוסר התחשבות", מסביר שפריר. "גאיה, הלא היא אמא אדמה במיתולוגיה היוונית, וההקבלה במסורות קדומות אחרות בין אמא ואשה לאדמה ממחישות את הקשר הזה".
ומה טיב הקשר בין אקופסיכולוגיה לבין שמאניזם?
"השמאנים, אותם מרפאים מסורתיים בתרבויות קדומות ובשבטים רבים ברחבי העולם גם כיום, הרבו להשתמש בצמחים ובמקורות אחרים מן הטבע הסובב אותם לצורך ריפוי תחלואים שונים, גופניים ונפשיים כאחד. ההסתייעות הרחבה והעמוקה בטבע לצורכי טיפול וריפוי עומדת במקורה של תורת השמאניזם המודרנית, שבשנים האחרונות קנתה לה אחיזה בקרב פסיכולוגים ומטפלים בסן פרנסיסקו ובערים אחרות בארצות הברית. השמאנים המודרנים מתייחסים למצוקות של מטופליהם בהקשר סביבתי רחב וממליצים להם להסתובב ביער, למשל, כחלק מתהליך הריפוי והמודעות העצמית".
המסלול החדשני בסמינר הקיבוצים מבוסס על שתי הנחות יסוד: "לפי ההנחה הראשונה, הקשר בין האדם לבין סביבתו הטבעית הוא צורך חיוני של האדם. ההנחה השנייה היא שאם אנחנו לא נשנה במשהו את עמדותינו כלפי הסביבה, לא תהיה לנו סביבה. ההנחה הראשונה, הנשמעת בסיסית ומובנת מאליה, אינה באה לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו. משוררים יודעים לשיר אותה, סופרים אוהבים לכתוב עליה, אבל מה זה אומר לגבי החינוך בפועל של הילדים בגנים ובבתי הספר, ואילו כלים יש בידינו כדי לקרב אותם לסביבה ולטבע?
"כיום יש צורך בשינוי חברתי ואישי עמוק יותר בתפישתנו את הטבע ואת מקומנו בו. אנחנו מנסים לשלב בתוכנית תפישה פראקטית ולתת למורים ולמחנכים כלים להתמודדות עם הנושא – איך להעביר אותו בצורה הכי מרתקת, ובאילו חוויות חשוב שהתלמידים יתנסו בדרך".
אחת החוויות המתקנות היא הקשר עם בעלי חיים. "ילד שעובד בפינת החי ומשקיע הרבה נשמה בטיפול בבעלי החיים לומד לכבד את הסביבה, אף על פי שהיא אינה רכושו הפרטי. אותו ילד שמביא לארנבים שאריות של אוכל מהבית לומד גם מיחזור מהו. בהדרכה נכונה הדברים האלה מקבלים משמעות רחבה יותר".
שלושה מסלולים יפעלו השנה במסגרת התוכנית: מסלול דו שנתי לחינוך ולשיקום בעזרת בעלי חיים, קורס חד שנתי שנושאו חינוך ושיקום מחוץ לדלתות וקורס שעוסק בגינון טיפולי, הייחודי לישראל. "חשוב לנו", אומר שפריר, "שילדים יתנסו לעומק בחוויה בסיסית כמו גינון, אפילו בצורה הכי פשוטה של גידול צמחים בעציצים בכיתה, או שהם ילמדו להכיר עופות ואז יוכלו לזהות אותם בטיול השנתי. הכוונה היא ליצור קו מחבר בין הלימוד בכיתה לבין המרחב". לא להטיף, פשוט לעשות
"בתוכנית הלימודים שלנו", מסביר שפריר, "אנחנו מבקשים להקנות למורה שעובר את תוכנית ההכשרה שלנו כלים מעשיים, ידע ספציפי בתחומים הנלמדים בקורס וכן ידע כללי פסיכולוגי, חינוכי ופילוסופי רלבנטי. כמו כן אנו מעוניינים שהוא יגבש בעזרתנו תפישת עולם ערכית־מוסרית בנושא".
מה מקומם של הגופים הירוקים במשוואה הזו?
"עצם התואר ירוקים, שפוליטיקאים ולצערי גם אנשים מן השורה משתמשים בו לעתים כמעט כשם גנאי, מצביע על הבעייתיות של הנושא. ייתכן שהבעיה נעוצה בשימוש של גופים ירוקים כאלה ואחרים בטכניקות לא נכונות, המבוססות בעיקר על הפחדה ועל האשמה: נסעת במכונית, אז חטאת לסביבה כי האגזוז שלך פולט גזים; השתמשת במייבש הכביסה, צרכת חשמל וגרמת לזיהום האוויר על ידי הארובות של תחנת הכוח.
"אם נרצה או לא, האופי האנושי לא ממש אוהב סוג כזה של חינוך. האזרח הקטן עומד חסר אונים ושואל את עצמו במה בדיוק הוא אשם ומה בכלל הוא יכול לעשות בעניין. המוטו שלנו הוא שאי אפשר לשנות התנהגות על ידי הפחדה, אלא יש ליצור תפישה פחות מנוכרת כלפי הטבע, שמתחשבת בו יותר.
"אני בהחלט מוקיר ומעריך את האנשים שנאבקים על הסביבה מתוך אמונה חזקה ורגש שהייתי מגדיר אותו כמעט דתי. אך בניגוד לפעולות ראוותניות של ארגונים ירוקים מסוימים, אנחנו מדריכים את המשתתפים שלנו לחנך דור שהכבוד לסביבה יהיה חלק מהאג'נדה שלו". |
