אמסטרדם: שכונה הולנדית

"החלום ההולנדי הרטוב", מסבירה לי פלורנס ואן ברקל, "הוא בית על גדת התעלה באמסטרדם. הבעיה היא שמחיר הבתים העתיקים האלה, שרובם נבנו כבר במאה ה־17, מרקיע שחקים. תושב ממוצע יודע שלעולם לא יוכל להרשות לעצמו לוקסוס שכזה". ואן ברקל, עיתונאית הולנדית שמתגוררת באמסטרדם כבר כמעט עשרים שנה, רוקמת עכשיו חלום חדש: דירה משלה באזור הנמל המזרחי (Oostelijk Haven), מרחק עשר דקות רכיבה על אופניים ממרכז העיר.
אזור הנמל המזרחי מורכב מארבעה איים שהוקמו באופן מלאכותי בשנים 1902־1930, ושימשו עד אמצע שנות השבעים את חברות הספנות ההולנדיות. ספינות מסע ונוסעים שהגיעו לאמסטרדם עגנו בנמליהם, והבניינים שנבנו עליהם שימשו מחסנים. ב־1977 הועברו רציפי הנמל לחלקה המערבי של אמסטרדם, והאזור המזרחי נזנח. חסרי בית, נרקומנים ונוודים השתכנו באיים והוציאו להם שם של אזור מסוכן. רק כמה בעלי בתי סירות עגנו במזחים הנטושים, וזאת כדי להימנע מתשלום מסי העיר הגבוהים שנגבים מבתי הסירות בתעלות המרכזיות. העיר העדיפה לשכוח מקיומם.
לפני עשרים שנה, כאשר מחירי הנדל"ן במרכז העיר האמירו, הועלה הרעיון להקים באיים המוזנחים שכונות מגורים יוקרתיות. יזמים רבים חששו לגעת בפרויקט – הדימוי הנורא שהיה לאזור,
אמרו, עלול להרתיע רבים מלרכוש בו דירות. אך העירייה התעקשה, והפרויקט יצא לדרך.
בשנים 1987־2003 נבנו באיים יאווה (Java) ו־KNSM (קה.אן.אס.אם) ובחצאי האי ספורנבורך (Sporenburg) ובורניאו (Borneo) 8,000 בתים חדשים, כמעט כולם בתי מגורים. בניינים אלה הצטרפו אל עשרות מבני נמל ישנים שהוחלט לשמר, המשמשים בעיקר מרכזי קניות ומועדונים. בית כלא ישן שניצב בספורנבורך היה למלון יוקרתי ששמו לויד (Lloyd), אחד המפורסמים ביותר כיום באמסטרדם. בעלי בתי הסירות שעגנו כאן בתקופות הקשות של האיים זכו לעידוד מפתיע, וכעת העירייה מפצירה בהם להמשיך לעגון לאורך הרציפים כדי לשמור על צביונו של הנמל.

הפיראוס והאנקונדה
ואן ברקל, שמתגוררת עדיין בדירה שכורה במרכז אמסטרדם, מסבירה שהפופולריות של האיים נובעת מכמה סיבות: "האדריכלות החדשה, הנוחה מאוד, מושכת לכאן רבים. אבל הגאונות האמיתית היתה ההכרה בחלום הבית על גדת התעלה. חפרו באי יאווה ארבע תעלות וחילקו אותו לארבעה חלקים, שלכל אחד מהם יש ממזרח לו תעלה. לפתע כל עורך דין או רואה חשבון ממוצע היה יכול לקנות בית צופה לתעלה. ההצלחה הגיעה מיד".
בשנים האחרונות נפתחו באיים בתי קפה, מסעדות, מועדוני לילה ובעיקר אוסף גדול של חנויות עיצוב וריהוט, שהתמקמו באזור המרכז המסחרי של האי KNSM. באי הזה נמצאים גם רוב הבתים הישנים ששומרו. הבולט שבהם הוא לודס 6 (Loods 6) – מבנה ששימש משרדו של מנהל הנמל, וכיום שוכן בו מוזיאון הנמל הפתוח (Open Harbour Museum). על הרציפים הדרומיים בולטים שני מבנים, האחד הוא הפיראוס (Piraeus), שזכה בפרס אדריכלות כבניין החדש הבולט ביותר באמסטרדם, והאחר הוא הסקיידום (Skydome), בניין גבוה של האדריכל הבלגי ברונו אלברט. האי יאווה משמש בעיקר למגורים, ובארבעת אזוריו יש גינות שנושאות את שמות עונות השנה.
הגשרים היפים והמושכים ביותר באזור הם אלה המחברים בין חצאי האי ספורנבורך לבורניאו. האדריכל אדריאן חוֶס, שהיה המעצב הראשי של האזור, הקים כאן שני גשרי מתכת אדומים להולכי רגל, החוצים תעלה שרוחבה כתשעים מטר וששימשה בעבר כניסה לנמל: האחד שטוח ולא בולט מגדר הרגיל, אך השני, שמתעקל במין גבנון מוזר ומושך את העין, זכה כבר לכינויים "הדינוזאור" ו"האנקונדה". גשר זה נחנך בשנת 2000 ונחשב כבר עכשיו אטרקציה תיירותית. בין הגשרים עוגנים כמה בתי סירות שדייריהם גאים בעיקר בעציצים הפורחים שהם מצליחים לגדל על סיפון חלוד וצר. הם, לפחות, כבר הצליחו להגשים את אותו החלום של בית על גדת התעלה.