הרצון לקשט את הסביבה שבה אנחנו חיים קיים משחר ההיסטוריה ואף לפני כן, כפי שניתן לראות מציורי מערות בני עשרות אלפי שנים שהתגלו במקומות שונים בעולם. גם האדם הקדמון, כך מסתבר, נהנה להיות מוקף בציורים מעשה ידיו – לפעמים היו אלו ידיו עצמן, שטביעות צבעוניות שלהן מופיעות על קירות המערה לצד ציורים של בעלי חיים שונים. הזמן הרב שחלף מאז והשינויים העצומים שהאדם והסביבה עברו לא הפחיתו מהדחף לצייר ומהרצון להיות מוקפים באמנות צבעונית. הטרנד החם בערים ברחבי העולם קשור בדיוק לכך: אמנות רחוב, street art. לאמנות הרחוב יש מאפיינים דומים לגרפיטי, שכן על פי רוב זוהי אמנות מחתרתית ובלתי מוזמנת או ממומנת. כמו אמני הגרפיטי שפועלים בהיחבא ועובדים במהירות רבה, לעיתים תוך סיכון עצמי כשהם תלויים מראשי בניינים או מטפסים על קירות גבוהים, גם מרבית אמני הרחוב נוהגים לצייר בזריזות ובהסתר. וכך, עם בוקר, תושבי העיר מגלים ציור קיר חדש ומפתיע שמעטר את הבית הסמוך, את הבניין הנטוש ליד המשרד או את הגדר שמפרידה בין פסי רכבת לבתי מגורים. אמנות רחוב בלימה, בירת פרו. פעמים רבות הציורים נעשים בהסתר ובמהירות | צילום: Santiagostucchi, cc-sa 3.0 למרות המהירות והעבודה הסודית, התוצאות לעיתים קרובות מהממות במורכבותן, בצבעוניות שלהן ובמסר שהן מעבירות. בשונה מעבודות גרפיטי, שלרוב בנויות מכיתוב כלשהו, גם אם מופשט למראה, וכמעט תמיד מרוססות בצבע-ספריי, יצירות אמנות הרחוב נראות כציורים של ממש, שהיו יכולים להיות תלויים בגלריה או בסלון של אספן אמנות עכשווית והן עשויות ממגוון של חומרים וצבעים. הייחוד של אמנות רחוב והרמה הגבוהה של האמנים העוסקים בה לא נעלמה מעיני הרשויות, ולפעמים עיריות או גופים רשמיים אחרים מזמינים את אמני הרחוב לצייר על קירות בלב העיר. האם זוהי אמנות רחוב אמיתית או אולי מסחור של תופעה שצמחה מהרחוב? האם העובדה שהאמן מקבל שכר תמורת הציור ושהוא רשאי לצייר באופן גלוי וחוקי על קירות מרוקנת את היצירה מתוכן? האם אמנות רחוב צריכה להיעשות במחתרת כדי להיות בעלת ערך? צייר רחוב בברלין | צילום: Timo Luege כשמשוטטים ברחובות ברלין, ניו יורק, לונדון או מלבורן ונתקלים בציור קיר מעורר מחשבה או מרגש, השאלה אם זוהי אמנות מחתרתית או אמנות מוזמנת פחות רלוונטית, חשובה יותר התחושה שממלאת את המתבונן והשמחה שהצבעוניות מוסיפה לנוף האורבני. אז איפה אפשר לראות אמנות רחוב? בכל מקום שבו יש רחובות, כלומר במרכזים עירוניים ברחבי העולם. הנה כמה ערים הידועות במיוחד באמנות הרחוב הענפה הנראית ברחובותיהן: ברלין יוקר המחייה הנמוך ודיור מסובסד מאפשרים לצעירים יצירתיים לחיות במרכז ברלין. הוסיפו לכך את הבניינים הריקים, חלקם מפעלים גדולי ממדים, שממלאים את העיר עוד מהתקופה שלפני נפילת החומה ואת התרבות המחתרתית שפורחת כאן, ותבינו את פשר השגשוג חסר התקדים של אמנות רחוב בברלין. ברחבי העיר תוכלו לראות שילוב של אמנות מחרתית ואמנות מוזמנת. למעשה, לאן שלא תלכו בברלין רוב הסיכויים שתתקלו בציורי קיר, חלקם פוליטיים, אחרים מצחיקים או מתריסים. בין המקומות הטובים ביותר לראות אמנות רחוב בברלין: Alte Schönhauser Straße ו-Rosenthaler Straße ברובע מיטה, Oranienstraße בקרויצברג, פארק מאואר. אבל זהו באמת רק קצה קצהו של הקרחון, פשוט הרימו עיניים והסתכלו סביבכם – תמיד תוכלו לגלות עוד ציור קיר מלבב. ציור קיר בפארק מאואר, ברלין | צילום: Rae Allen ציור על בניין בשכונת קרויצברג בברלין | צילום: Kristina לונדון סצנת אמנות הרחוב הלונדונית הגיעה לשיא במחצית שנות האלפיים והדבר לא נעלם מעיני הממסד האמנותי. ב-2008 הטייט מודרן הזמין שישה אמנים בינלאומיים – מפריז, בולוניה, ברצלונה, ניו יורק וסאו פאולו – לצייר על הקירות החיצוניים של המוזיאון שעל גדת נהר התמזה. באותה שנה בנקסי, אמן גרפיטי אנגלי ואחד מציירי הרחוב המפורסמים בעולם, ייסד את Cans Festival (משחק מילים המתייחס לפחיות הצבע של אמני הגרפיטי ומזכיר את שמו של פסטיבל הסרטים הידוע), שבמהלכו הוא וחבריו ריססו בצבעים עזים מעברים תת קרקעיים בתחנת ווטרלו. כאז גם היום, אם אתם רוצים לראות אמנות רחוב יצירתית במיוחד, לכו לאיסט אנד ובעיקר לשכונת שורדיץ' הטרנדית, שם קירות מצוירים הם מחזה נפוץ. קיר מצויר בשכונת שורדיץ', אחד המקומות הטובים לראות אמנות רחוב בלונדון | צילום: Rob Schofield ציור של בנקסי, אחד מציירי הרחוב המפורסמים בעולם, ברחוב צ'יסוול (Chiswell) בלונדון | צילום: duncan c בריסל בספטמבר 2016 התעוררו תושבי שכונת סן ז'יל בעיר העילית של בריסל למראה יוצא דופן לכל הדעות, גם בעיר שבה אמנות הרחוב משגשגת מזה שנים: איבר מין גברי עצום ממדים צויר לאורך קיר שלם של בניין, בדיוק אנטומי מפתיע. הציור עורר ויכוח עז בין פוליטיקאים מכל קצוות הקשת. השמרנים דרשו להסיר אותו לאלתר בעוד שמהצד השני של המתרס הפוליטי נאמר שזוהי התבטאות אמנותית לגיטימית. "לאמנות רחוב יש תפקיד לעורר, לפעמים לזעזע," אמר חבר מפלגת הירוקים בעיריית בריסל בראיון עיתונאי שעסק ביצירה הפרובוקטיבית. ולמרות שציור קיר של אישה מאוננת של צייר הרחוב הכי מפורסם בעיר, Bonom, חולש על כיכר סטפני בשדרות לואיז היוקרתיות מזה שנתיים, האיבר הגברי נמחק חודשים אחדים אחרי שהופיע. אבל גם בלעדיו, בריסל עשירה בציורי קיר, חלקם מעוררי מחלוקת ועוכרי שלווה, אחרים יעלו חיוך על פניכם. שכונת סן ז'יל (Saint Gille) היא מקום טוב להתחיל בו את סיור אמנות הרחוב בבריסל, שם תוכלו לראות כמה יצירות של בונום, לצד כאלה של ציירים אנונימיים. אמנות רחוב בבריסל | צילום: William Murphy ציור של צייר הרחוב הצרפתי Fred Le Chevalier, הפעם בבריסל | צילום: Ferdinand Feys ליסבון מהפכת הציפורנים של 1974, שבה עברה פורטוגל ממשטר דיקטטורי לשלטון דמוקרטי בהפיכה עממית שלא היתה כרוכה בשפיכות דמים, לוותה באמנות רחוב עם גוון פוליטי נשכני. בשנות ה-90, המסרים הפוליטיים הבוטים פינו מקום לאמנות רחוב מהסוג שאפשר לראות בערים אירופאיות אחרות. בד בבד עם צמיחה של אמנות רחוב לא מגויסת, עיריית ליסבון החלה לתמוך בציירי הרחוב ומימנה כמה פרויקטים בתחום. אחד השמות הבולטים בליסבון הוא אלכסנדר פארטו, המוכר בכינוי Vhils, צעיר בסוף שנות העשרים שלו, שנולד בפורטוגל וחולק את זמנו בין לונדון לליסבון, שם אפשר לראות פורטרטים ענקיים שלו מעטרים קירות ברחבי העיר. אזור באריו אלטו (Barrio Alto) עשיר באמנות רחוב, בעיקר ברחוב התלול Calçada da Glória – כדי להימנע מהעלייה הארוכה, אפשר לנסוע בפניקולר לראש הרחוב ולרדת בחזרה ברגל. ציור קיר ענק של צייר הרחוב הברזילאי Osgeneos בליסבון | צילום: Erdalito, cc-sa 3.0 ציור קיר בליסבון המתאר את מהפכת הציפורנים, שהפילה את המשטר הדיקטטורי בפורטוגל | צילום: Jeanne Menjoulet ניו יורק בשנות ה-80 שהיתי לא מעט אצל חברים טובים שגרו בניו יורק. באותה תקופה נהגתי לשוטט ברחובות ו"לאסוף" ציורי גרפיטי מתוקים שצצו מכל עבר – תינוק עומד על כפות הידיים והברכיים מוקף בהמוני קווים קצרים. התינוקות האלו הופיעו על קירות, על גדרות, בתחנות הסאבוויי. כמובן שלא ידעתי שבעוד זמן קצר התינוק הזוהר יהפוך את הצייר, קית' הרינג, לאחד האמנים המוכרים בעולם, ליצירות שלו להיתלות על קירות גלריות ומוזיאונים נחשבים ולמחזמר על חייו – Radiant Baby, על שמו של אותו תינוק זוהר, לעלות על הבמה בניו יורק. ציור קיר בברוקלין, אחד מיני רבים ברובע | צילום: will-on-board הרינג, שמת בתחילת שנות ה-90 בגיל 31, לא היה היחיד שהחל את דרכו כצייר רחוב ניו יורקי וקנה לעצמו שם עולמי. ניו יורק נחשבת לערש הגרפיטי ואמנות הרחוב, וציירים שהתפרסמו ועברו לעבוד בין ארבע הקירות של הסטודיו פינו מקום לאמנים חדשים, צעירים ומבטיחים. בין השאר, תוכלו לראות עבודות על בניינים במנהטן – בלואר איסט סייד, סוהו והארלם, ובברוקלין, בעיקר בוויליאמסברג ובושוויק.
דמותו של מלקולם X מצוירת על קיר בהארלם | צילום: Oriol Lladó מלבורן, אוסטרליה מלבורן, העיר השנייה בגודלה באוסטרליה, ידועה כמרכז תרבות – תרבות מיינסטרים ותרבות מחתרתית, צעירה ובועטת. ככזאת, אין פלא שאמנות רחוב מקבלת כאן ייצוג נרחב מאוד, בין השאר בעידוד המוסדות העירוניים הרשמיים. כמה מהרחובות שבהם תוכלו להתרשם מאמנות הרחוב של מלבורן: Hosier Lane, Union Lane, Degraves Street ו- Finaly Avenue. ציור של שפרד פיירי ב-Hosier Lane, אחד הרחובות הטובים לראות אמנות רחוב במלבורן | צילום: Tig Tag, cc-sa 2.0
בתמונה הפותחת: ציור רחוב בברלין | צילום: Caroline Vincelet |