השבוע הלכנו לראות את התערוכה הלאומית השלישית של ציור סיני, שהציגה בשיאמן במשך שישה ימים בלבד. אמנות סינית מודרנית נמצאת היום בשיא האפנה, ואמנים סינים מוכרים את יצירותיהם בארה"ב ובאירופה במיליוני דולרים. בסין, לעומת זאת, קשה מאד למצוא אותם. ברוב הערים הגדולות כמעט ואין מוזיאונים לאמנות ורק בשנים האחרונות התחילו להיפתח גלריות וחללי תצוגה. הדוגמאות היחידות לאמנות סינית מודרנית שאנחנו ראינו עד היום היו במוזיאון לאמנות של גוּאָנְגְ-ג'וֹאוּ, שרובו היה סגור לקהל. התערוכה התקיימה במרכז לתרבות ואמנות של שיאמן – בניין גדול, חדש, וריק. השומר בכניסה הפנה אותנו לחדר היחיד בבניין שהיה פתוח – אולם גדול שחולק על-ידי ארבע מחיצות קרטון ארוכות. עשרות תמונות, גדולות מאד (רובן היו גבוהות יותר ממטר) נתלו על מחיצות הקרטון ועל הקירות מסביב. את התמונות אפשר לחלק לארבע קטגוריות כלליות: 1. ציורי נוף וחיות – אלו וריאציות מודרניות של אמנות סינית קלאסית: נופים הרריים או ציורים של ענפים וציפורים. טכניקות הציור נעות בין טכניקות קלאסיות לבין טכניקות מודרניות שמשלבות השפעות מערביות כמו קוביזם או פוטוריזם. 2. ציורי מיעוטים – ממשלת סין שמה דגש לאחרונה על קידום המיעוטים השונים בסין (יותר מ-90% מהאוכלוסיה הסינית משתייכת לרוב שנקרא הָאן; כל היתר, כמו טיבטים, מוסלמים, הַקָּה, מְיַאוֹ, נָאשִׁי וכו', מוגדרים באופן כולל כמיעוטים), וזה מתבטא גם באמנות. 3. ציורי פרולטריון/מהפכה – תמונות של פועלים, כבאים, פרמדיקים, חיילים, וכו'. חלק מהציורים נראים כמו המשך ישיר של הפוסטרים המהפכניים מתקופת מהפכת התרבות, כולל פועלים שמחים שמפריחים יונים לאוויר מעל ספינה שהם זה עתה סיימו לבנות. 4. ציורים של נשים צעירות ואמידות – גם של נשים מערביות, אבל בעיקר של נשים סיניות. רק בתערוכה הזו ראינו כעשר תמונות של נשים שונות, חלקן ללא כל רקע. האולם היה מלא למדי, ותחלופת האנשים הייתה גדולה. רוב המבקרים הגיעו עם מצלמות דיגיטליות, ועברו וצילמו כל תמונה. השומרים לא עצרו אותם ולפעמים נענו לבקשות לצילומים קבוצתיים. שיאמן היא מרכז חיקויי ציורי השמן של סין. בעשרות חנויות ברחבי העיר יכינו עבורכם רפרודוקציות של כל הציירים המפורסמים או של כל תמונה אחרת שתראו להם באינטרנט. התמונות מגיעות ברמות שונות של גימור, לבחירתכם. אחת החברות המקומיות,Amoy Paintings, מעסיקה כ-100 אמנים ומציעה ללקוחות תמונות שנעות מאיכות נמוכה של IKEA ועד לאיכות של מוזיאון (למעט חתימת הצייר המקורי). לכן, לא הופתענו לראות שחלק לא קטן מהמבקרים הגיעו עם מצלמות מקצועיות וצילמו מקרוב פרטים קטנים בכל תמונה. עבור הציירים המקומיים של שיאמן, התערוכה לא הייתה תערוכת אמנות, אלא יריד עסקי בו הציגו את המודלים החדשים של 2008. כיוון שלא היו גלויות או ספרים, גם אנחנו צילמנו את התמונות שמצאו חן בעינינו, ואנחנו משוכנעים שבחודשים הקרובים נוכל למצוא חיקויים (או שיפורים) שלהן בחנויות המקומיות, כך שגם אנחנו נוכל להיות אופנתיים ולקנות אמנות סינית מודרנית; רק שאנחנו נשלם עליה עשרות שקלים במקום מיליוני דולרים. • השכונה שלנו בסין » • המורה לאנגלית » • הסופרמרקט » |
בכל שבוע אנו מביאים כאן רשמים של כותבים-נוסעים שנמצאים בחו"ל ושולחים אלינו כתבות, רשמים, המלצות ותיאור חוויות שהם חווים במהלך הנסיעה. והפעם: אור גראור מבקר בתערוכה של ציור סיני בשיאמן עודכן 19.5.18 |
סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3478
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 432
[name] => סין
[slug] => china
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 432
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 289
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )