אל הפריחה בגבעת הרקפות

• התאמת המסלול: לכל המשפחה.

• קושי המסלול: קל מאוד.

• אורך המסלול: כקילומטר.

• משך המסלול: כמה שרוצים.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 4, "הכרמל" (מהדורה אחרונה הודפסה ב-2005).

• הגעה מהמרכז: נוסעים צפונה בכביש החוף החדש עד מחלף זכרון יעקב, ופונים בו ימינה (מזרחה). חולפים על פני צומת פרדיס וממשיכים ישר בכביש מס' 70 עד צומת אליקים. בצומת אליקים פונים ימינה, בכביש מס' 672, לעבר רמות מנשה. ממשיכים לנסוע ישר כ-11 קילומטר (חולפים על פני פניות ימינה ושמאלה – לרמות מנשה, לרמת השופט, לדליה ולעין השופט), לכיוון קיבוץ אבן יצחק (גלעד). מעט לפני היישוב, נבחין בשער ובשלט משמאל לכביש. מעברה האחר של הדרך ישנה רחבת עפר לחנייה.

• מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

ככל הנראה לוין קיפניס, כותב השיר 'רקפת', הנפתח במילים "מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת נחמדת מאוד", מעולם לא ביקר בגבעת הרקפות הסמוכה לקיבוץ גלעד. כאן אין הפרחים הענוגים נחבאים אל הכלים והסלעים. נהפוך הוא – כאן הם מכסים את רצפת היער במרבד סמיך של פריחה בגווני ורוד שונים. כאילו באו הרקפות להראות לנו שכמו לאדם, גם להן צדדים רבים. מצד אחד הן אומנם ענוגות ומעודנות, מרכינות ראשן בביישנות, אך בחבורה, הן 'תופסות אומץ', משתלטות בקלות על חלקת יער, ומאפילות ביופיין הקולקטיבי על כל יתר הצמחים. כשכל קבוצת פרחים עטורה בעלים דמויי לבבות ירוקים, מה הפלא שגם לבנו הפועם יתאהב במראה?

רקפת בגלעד. הפריחה תלווה אותנו עד סמוך לסיומו של החורף

בשבועות האחרונים פורחות הרקפות ב"גבעת הרקפות" הסמוכה לגלעד. הפריחה תלווה אותנו עד סמוך לסיומו של החורף, בסוף חודש פברואר, ולכן כדאי להזדרז ולבקר במקום.

מרגע שנפנה מצומת אליקים לעבר רמות מנשה נחוש בעולם אחר. המאפיין העיקרי של האזור הוא שילוב בין שטחי יער למרחבי שדות פתוחים. היערות – חלקם ניטעו בידי אדם וחלקם יערות טבעיים של אלון התבור, שרידים ליערות גדולים יותר שהיו כאן בעבר. בין היערות לשדות ישנם מטעי עצי פרי, מעיינות ופלגים זורמים. המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים משדרים שלווה טוסקנית.

הקרן הקיימת לישראל יחד עם המועצה האזורית מגידו, יזמו מהלך שתכליתו לשמר את אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה היא הכרזתו של פארק רמת מנשה, המשתרע על כ- 84,000 דונם. בתחום הפארק כלולים יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה וכן שישה יישובים כפריים, המהווים חלק ממכלול הפארק: מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה. מרבית שטחה של רמת מנשה מכוסה בסלעי קירטון והם שיוצרים את מראה נוף הגבעות הרך. קירטון הוא סלע גירני רך, שקצב הבלייה שלו מהיר יחסית.

מנקודת החנייה נחצה את הכביש ונעקוב אחר המסלול המעגלי הברור. נוכל ללכת למרגלות הגבעה, לעלות אליה ולרדת לכיוון היציאה, או לפנות מיד לעלייה ולסיים בירידה ובקטע המישורי. אין זה משנה ובכל מקרה מדובר במסלול קצרצר.

הרקפת היא צמח רב-שנתי הניזון מפקעת החבויה בקרקע. היא נפוצה מאוד בבתי-גידול מוצלים וסלעיים, בחורש, בצל שיחים, במצוקים ובבתות בכל החבל הים-תיכוני. לרקפת שמות ושימושים רבים. ניסים קריספיל, מומחה לצמחיית ארץ ישראל ולשימושיה העממיים, מספר כי הפקעת שימשה עד לאחרונה כתחליף לסבון כביסה. ערביי הארץ נהגו להכין מהעלים ממולאים, בעונה שבה הגפן נמצאת בשלכת. מסופר כי נשים במגזר הערבי מוהלות בחשאי אבקה, שהופקה מפקעת הרקפת, בתוך כוס הקפה של הבעל, על-מנת להגביר את תשוקתו המינית… ברפואה העממית משמש הצמח כתרופה לטיפול במורסות (פרונקלים), בפצעים, באקזמות, בפטריות הגדלות מתחת לציפורני הרגליים והידיים, בגידולים סרטניים על עור הגוף ובאבעבועות עור. כותשים או מועכים פקעת של רקפת, מניחים את החומר הכתוש על תחבושת, וחובשים את האזור הנזקק לריפוי. עם זאת, מזהיר נסים קריספיל, הפקעת והעלים מכילים חומרים רעילים, ואין לעשות בהם כל שימוש פנימי! נוסף על כך, בל נשכח שהרקפת מוגדרת כצמח מוגן, ואין לפגוע בה בכל דרך שהיא!

בנוסף על רקפות נוכל לפגוש כאן חברים מוכרים פחות – את העירית הגדולה, שפריחתה העוטה גוון קרם נישאת על שרביטים גבוהים, את העיריוני הצהוב ורבים וטובים אחרים. לאורך הדרך חזרה נראה לא מעט שלטים המורים על אתרי פיקניק נחמדים משני עברי הדרך.