תפריט עמוד

אלפים: לצעוד על קרחון

סיור על קרחוני האלפים הוא חוויה מרתקת. מפולות שלגים הן בין הסכנות האורבות למטייל, ואם אינו נקלע לתוכן יחרת המראה בזכרונו למשך שנים רבות. דורון אראל, מטפס ואלפיניסט מושבע, חושף את הסכנות ואת הפיתויים הניצבים בפני המטיילים באזורים אלה.

קרני השמש השוקעת צבעו את הקרחונים באדום. הטמפרטורה צנחה לה מתחת לאפס, והאוויר היה צלול. ישבנו בתוך בקתת הברטול, מחזיקים בידינו כוסות תה חם, ומביטים על הנוף שנשקף מבעד לחלונות הגדולים. הבקתה, הממוקמת על צוק בגובה 3,100 מטר בלב קרחונים שבאלפים הפניניים, מהווה חוליה בשרשרת בקתות הרים יפהפיות, המאפשרות למטפסים ולמטיילים בהרים לבלות את לילותיהם בנוחות מירבית.
האלפים המערביים הם הרכס הגבוה והפראי ביותר במערב אירופה. באיזור קיימת מערכת קרחונים מפותחת. הקרח מכסה את רוב האיזור הגבוה, והשוהה שם חש כבסביבה ארקטית לכל דבר. הקרחונים כאן יורדים בעמקים עד לגבהים של כ=2,500 מטר, ובמספר מקומות אף נמוך יותר.
באזורים הרריים רבים בעולם נתקלים המטיילים בקרחונים. בעזרת ציוד מתאים אפשר לחצות אותם ולטייל בהם. ההליכה על הקרחון שונה מכל צורת תנועה אחרת. נוסף על כך, הקרחונים עצמם נעים, ואפילו במהירות גבוהה יחסית למסה האדירה הטמונה בהם.
האיזור המקורחן הוא שממה ארקטית, שכמעט שום צורת חיים אינה שורדת בה לאורך זמן. ביקורנו באיזור זה הוא חדירה קצרה לעולם מסוכן ודינמי, שיקפיד למחות כל זכר לביקורנו מייד לאחר שנעזוב אותו.
הסכנות אורבות למטיילים על הקרחונים גם במקומות שלכאורה נראים בטוחים לחלוטין. אדם חסר נסיון יתקשה להבחין בסכנות שצופנים אזורים אלה. עובדה זו הופכת את המקום למסוכן אף יותר.
הסכנות העיקריות המאיימות על המטייל בקרחונים הן: בקיעי קרח, מפולות שלגים וקרח, ומזג אוויר הפכפך. בקרחון נבקעים סדקים עמוקים, הנוצרים עקב התנועה הבלתי שווה בחלקיו השונים. נפילה לתוך סדקים אלה עלולה להיות קטלנית. הסכנה הגדולה במיוחד לאחר סופות שלג כבדות, כאשר הבקיעים מכוסים בשכבת שלג המסתירה אותם. בעלי נסיון יודעים לזהות את הסדרים בקרח גם כאשר הם מכוסים לחלוטין. יחד עם זאת, ההולכים על הקרחון קושרים עצמם אחד לשני, ומן הראוי שישלטו היטב בטכניקות החילוץ והאיבטוח. למרות הסכנה הטמונה בירידה מבוקרת לתוך בקיעי הקרח, זוהי חוויה בלתי רגילה. קירותיהם עשויים קרח בעל גוון כחלכל ונוצץ, נטיפי קרח מזדקרים מן הקירות, ומים זורמים מתחת לפני השטח ויוצרים מערכת ניקוז מורכבת.
מפולות השלגים הן סכנה המאיימת על כל המטיילים בהרים גבוהים. במדרון ששלג רב מדי נצבר עליו עלולה להיגרם מפולת ענק בשל שינוי פעוט בתנאים (אפילו משקלו של אדם יכול לחולל את השינוי הדרמטי). מפולת השלגים נעה במורד במהירות המגיעה עד 250 קילומטרים לשעה, וסוחפת איתה את כל הנקרה בדרכה. באזורים שבהם נישאים הרים גבוהים, בהימלאיה, באנדים או באלסקה למשל, יכולה מפולת כזו להגיע למסה של עשרות אלפי טונות. הסכנה גדלה, כיוון שאין שום אזהרה מוקדמת למפולת קרבה. מפולות שלגים מתחוללות בכל עונות השנה ובכל שעות היממה. השעות החמות מועדות יותר לפורענות, אך גם בבוקר ובערב קיימת סכנת גלישה. בחירת הנתיב ומיקום המחנה (אם ישנים בשטח), הם, איפוא, בעלי חשיבות רבה לאלה המבקשים להימנע מ"פגישות" לא נעימות מעין אלה. ידועים מקרים לא מעטים שבהם נהרסו מחנות של מטפסי הרים בשל הדף האוויר האדיר שמפולת כזו דחפה לפניה.
למרות כל מה שנאמר, מפולת שלגים היא אחת מתופעות הטבע המרשימות ביותר, ומי שהתמזל מזלו והצליח לצפות במפולת כזו, ממקום בטוח, זכה בכרטיס לאחת מההצגות הגדולות בתבל.
מזג האוויר ברכסי הרים גבוהים הפכפך מאד, ועלול להשתנות מספר פעמים במשך היום. בשל מידות החום הנמוכות יורדים כל המשקעים בגובה מעל שלושה קילומטר בצורת שלג. טמפרטורה של 10 מעלות מתחת לאפס, רוחות עזות וטווח ראות מינימלי עלולים גם הם להפוך קטלניים כאשר המטיילים אינם מצויידים וערוכים נכון. מי שנאלץ לשהות שלושה ימים רצופים בתוך אוהל זעיר, במערת שלג, או בבקתה, לא ישכח אותם לעולם.
מטבע הדברים האלפים, שהם רכס ההרים המטוייל ביותר בעולם, מכילים גם את מספר המסלולים הרב ביותר לחציית קרחונים. באיזור זה אפשר אפילו לטפס על פסגות קרח שאינן דורשות ידע טכני רב. מערכת הבקתות האלפיניות מאפשרת אינספור צירופים לטיולים קצרים וארוכים. הבקתות ממוקמות לרוב במקומות תצפית מופלאים, והביקור והלינה בהם הם חווייה בפני עצמה. המגיעים לבקתה מקבלים בדרך כלל מיטה ושמיכות, כך שאין צורת לשאת שק שינה. במספר מקומות אפשר אפילו לאכול.
מסלול הטיול מן הכפר צרמט (ZERMATT), למרגלות הר המטר-הורן בשווייץ, ועד לשמוני (CHAMONIX), למרגלות המון-בלאן בצרפת, הוא ללא ספק הקלאסי מכולם, ואף מהיפים והקשים שבהם. המסלול עובר לאורך קו הרכס באיזור הגבוה ביותר באלפים, כשהוא חוצה את הקרחונים למרגלות הפסגות הגבוהות והיפות ברכס הרים זה. הדרך עוברת במספר עמקים גבוהים, שבהם קיימת עדיין חקלאות פרימיטיבית, שמסממניה הבולטים ניתן לציין את החליבה הידנית ואת הקציר בעזרת מגל וחרמש. ייצור הגבינות באיזור זה זכה לשם עולמי. מתחת לקו הקרחונים מכוסים ההרים ביערות מחטניים, בפרחים, בנהרות ובאגמים. הקרחונים בדרך בעלי צורה מגוונת, ויש צורך במלאכת ניווט מורכבת כדי למצוא את הנתיב הבטוח ביותר. במקומות מסוימים אפשר להיתקל בקרחונים מישוריים הנצבעים באור השמש בגוונים שונים.
השולט בטכניקות ההליכה על קרחון יכול להגיע לרבות מן הפסגות בדרך. פסגות אלה אינן מסובכות לטיפוס, והנוף הנשקף מכל אחת מהן הוא מעבר ליכולת התיאור המילולי.
לאחר שמונה שעות הליכה מייגעות בקור מקפיא, אין טוב מלמתוח את הרגליים אל מול האח המבוערת, לחמם את הידיים בכוס התה המהביל, ולהתבונן מבעד לחלון בשלג הצונח.

אזור האגמים באנגליה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.