אייריש קופי המשקה המצוין הזה, פשוט ומלא עוצמה, מעורר ומנמנם בלגימה אחת, הומצא באירלנד בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים. אייריש קופי הוא קפה שחור חזק בתוספת מנת וויסקי ושלוש קוביות סוכר, ואת הכל מכסה שכבה עבה של שמנת עשירה, מוקצפת קלות (אין לערבב את השמנת לתוך הקפה – רצוי ללגום את הנוזל השחור דרך הכסות הלבנה). קשה לחשוב על שילוב מרעיד לב מזה, או כמו שאמר ההוגה אלקס לווין: "אין עוד משקה בעולם שמכיל כך את ארבעת אבות המזון החיוניים, שבלעדיהם אי אפשר: אלכוהול, קפאין, סוכר ושומן". המשקה הומצא כמענה לצורך דחוף: נוסעים מאמריקה היו עושים את הדרך למולדת הישנה ברחפת, 18 שעות מפרכות של שיט־טיסה מעל לאטלנטי. הם נהגו להגיע לשדה התעופה שנון, ליד העיר לימריק, חיוורים, קפואים ואומללים באופן מיוחד. כלומר, הם נראו כמו אנשים שצריכים ספל קפה וכוסית משקה חריף – ומיד. אחד ממנהלי הקייטרינג בשדה הגה בשבילם את השילוב המנצח
בושמילס גינס בירה סטאוט (ע"ע) שחורה־לבנה, מרירה וחלקה – בירה שכולה אלגנטיות ורצינות. אין בה קריצה תוססת לטעם הפופולרי. יש למזוג אותה לאט. בסבלנות. ארתור גינס רכש ב־1759, והוא בן 34, מבשלה קטנה ומוזנחת בסנט ג'יימס גייט שבדבלין. בעזרת חזון וחוש עסקי מפותח הוא חתם על אחד מחוזי החכירה המפורסמים בהיסטוריה: השטח הועבר לידיו למשך 9,000 שנה בשכירות שנתית של 45 לירות שטרלינג. במבשלה שהקים השכיל לייצר סטאוט, בירה אייל ייחודית, פיתוח חזק ומריר של בירה אייל מסוג פורטר, שהיתה נפוצה באותם הימים בלונדון בקרב ימאים. גינס הצליח למכור את הפורטר־סטאוט המשופרת בחזרה לאנגלים ולהעמיד על הרגליים את מותג הסטאוט המפורסם בעולם.
גינס היה מעסיק הוגן במיוחד ודאג לתנאים סוציאליים לעובדיו בעידן הטרום סוציאלי.משפחת גינס לדורותיה שלטה במבשלה ובעסקיה במשך 227 שנים, עד שהתאחדה ב־1986 עם חברת דיסטילרס. כיום גינס היא חלק מתאגיד דיאג'ו, חברת המשקאות הגדולה בעולם. המבשלה הראשית עדיין פועלת באותו המקום, במרחק שלוש תחנות באוטובוס ממרכז דבלין. חלק מהמבנה הוסב למוזיאון שבו המבקרים לומדים על תהליך ההבשלה (ע"ע: זהב שחור) ועל מחלקת הפרסום המהוללת של גינס, שהצליחה לשכנע המונים כי המשקה המר והמוזר הזה טוב לבריאות. על גג הבניין בנו אולם עגול מוקף זכוכית, הצופה על דבלין הנמוכה והאדמדמה, ובמרכזו בר גדול שמגישים בו, וזה בדוק, את הגינס הטובה בעולם. דיווי ביירנס | ||
שמו של פאב ותיק ברחוב דיוק באזור טמפל בר (ע"ע) במרכז דבלין, שמצטיין בארוחות־פאב מצוינות, בבירה טובה, בעיצוב סולידי ונעים ובאווירה שמחה. בהחלט כדאי להעביר בו ערב בעת ביקור בעיר. אבל יותר מכך, זהו אחד הפאבים המפורסמים בעולם, ודווקא בזכות דמות בדיונית שפקדה אותו, לפני כמאה שנה. זהו אותו פאב ממש שבו עצר ליאופולד בלום כדי לאכול כריך גורגונזולה, ביום המסע שלו ברחובות דבלין, כמתואר ב"יוליסס", רומן האודיסיאה המודרני מאת הסופר האירי ג'יימס ג'ויס. ההבדל בין וויסקי אירי לוויסקי סקוטי
בוויסקי הסקוטי משתמשים רק בלתת (שעורה מונבטת), ואילו בזה האירי נעשה שימוש גם בשעורה טרייה, שלא הולתתה. התערובת האירית עוברת זיקוק שלוש פעמים, בניגוד לשני סיבובי זיקוק אצל הסקוטים. אחר כך צריך לדלל את התוצר האירי, כדי להשיג שיעור אלכוהול של 40־43 אחוזים. הדילול יוצר הבדל נוסף. גאוותם של האירים היא בעיקר על תהליך הזיקוק, ואמן הוויסקי שלהם הוא לפיכך המזקק (Distiller). הסקוטים מתגאים בתהליך הערבוב של הבלנדד וויסקי, והאמן הוא המערבב (Blender). בשני המקרים ההרגלים המסורתיים הפכו לערך, לזהות, ואין לסטות מהם.
| ||
| טמפל בר אזור הפאבים הוותיק במרכז דבלין, הסמוך לטריניטי קולג', אמנם סובל לאחרונה מאווירה תיירותית, אבל עדיין הוא מקור לשמחה שתויה רבה. זהו מרכז של תרבות, גלריות, תיאטרון, שווקים, מסעדות וברים. בביקור ראשון במקום כדאי להצטרף לאחד מסיבובי הברים הספרותיים המוליכים את התיירים מפיינט לפיינט ומספרים אגב כך על הסופרים והמחזאים האירים הנפלאים ששתו וכתבו במקום. ג'ויס, בקט וויילד הם רק המפורסמים שבהם. ייטס, וויליאם בטלר המשורר האירי הגדול (1865־1937), חתן פרס נובל לספרות יליד דבלין, חיבר לא מעט שירים יפים על אלכוהול; שירים שהעלו על נס את השתיינות כדרך הטובה והנכונה להעביר את הזמן עלי אדמות. מיוחסת לו האמרה הנבונה: "הבעיה עם אנשים מסוימים היא שכשהם אינם שתויים, הם פיכחים". הנה "שיר שתייה" אחד של ייטס: יין בא דרך הפה, צמח הכישות, או הכשותנית, Hopבאנגלית, Humulus lupulus בלטינית, הוא מרכיב חיוני בבירה בכלל, ובבירות מסוג סטאוט בפרט. זהו צמח מטפס ממשפחת הקנביס, המשגשג באזורים גשומים וגדל לגובה רב. הכישות הוא המרכיב המעניק לבירה את מרירותה, והוא גם החומר המשמר שלה. בירות הסטאוט המרירות מכבדות את הכישות יותר מבירות לאגר קלילות או מתקתקות. בדיוק משום כך הן נחשבות לפעמים הבירות האמיתיות, בה"א הידיעה.
ליקר בייליס אייריש קרים אפשר לומר שזו גרסה מתוקה מדי, כמעט מבחילה, של אייריש קופי. ואולי זהו בעצם ליקר ביצים עם טוויסט. כך או כך, נראה כי יש אנשים שאוהבים את זה. הליקר תופס כיום כחמישים אחוזים מכלל המשקאות החריפים המיוצאים מאירלנד. חלב מרוכז, ביצים, וויסקי, קפה נמס, שוקולד, תמצית וניל ותמצית שקדים. המותג הנפוץ, "בייליס אייריש קרים", שפרטי המתכון שלו נשמרים בסוד, הוא משקה צעיר יחסית: הוא שווק לראשונה ב־1974, והוא מתהדר בשילוב מקורי של שני תוצרים מובהקים של החקלאות באירלנד: וויסקי ושמנת טרייה. למרבה ההפתעה, יצרני בייליס גילו שהאלכוהול מתפקד בליקר כחומר משמר, וכך השמנת הטרייה מחזיקה מעמד בבקבוק עד שנתיים מיום הייצור, בלי סיועם של חומרים משמרים. מרפי'ס בירה אירית טעימה מאוד מסוג סטאוט (ע"ע), המיוצרת מאז ראשית המאה ה־18 במבשלה היושבת באזור העיר קורק. יש לה שני מותגים בולטים: "מרפי'ס אייריש סטאוט", הדומה לגינס, ואולי קצת מתקתקה ממנה, ו"מרפיס אייריש רד", בעלת הצבע האדמדם, שניחנה בטעם מתקתק מובהק של לתת קלוי. בירה אייל (כלומר בירה שהופקה בטמפרטורה גבוהה יחסית, והשמרים עולים למעלה בתהליך התסיסה) שמצטיינת במרירות. בדרך כלל בירות סטאוט הן כהות ואפילו שחורות, ניכרים בהן הטעם והריח של הכישות, והמרקם שלהן חלק ומוקצף (בניגוד לבירות מסוג לאגר, שהן תוססות וחסרות קצף). סטאוט היא סוג הבירה הפופולרי באירלנד (בניגוד לרוב מדינות העולם, שם מעדיפים לאגר). עישון חוק האוסר לעשן בפאבים בדבלין עבר בחודש מרס לפני כשנתיים, והפלא ופלא: הוא נאכף ונחשב הצלחה מסחררת. בעלי הברים, שחששו שהלקוחות יפסיקו לבוא (איך אפשר לשתות בלי סיגריה?), התבדו. לפי כמה דיווחים, שיעור השותים בפאבים בדבלין אף עלה. אולי האירים צייתנים. ואולי משורת הפיינט ישחרר רק המוות. הפאב האירי, כמו הפאב האנגלי, הוא בית שני, מתנ"ס, מקום מפגש לאוהדי כדורגל, למשפחות, למפגשים רומנטיים וכמובן גם לשתיינים בודדים. לכאורה הפאב האירי חי על השכונתיות, על האינטימיות המקומית, אבל בשנים האחרונות הוא היה באופן משונה לאחד מענפי הייצוא הבולטים של אירלנד. העתקים של פאבים מסורתיים קמים ברחבי העולם, וגם בישראל. כך מיתגו מסורת: מוזיקה אירית חיה, טלוויזיות שמשדרות כדורגל, ריהוט מעץ, בירות מחבית, אוכל מטוגן. המטרה, בדרך כלל, היא לסייע באופן הזה לשיווק הבירות האיריות, שאינן מצליחות לקנות לבבות בברים רגילים. קילקני בירה אירית אדמדמה מסוג אייל, טובה לשתיינים מתחילים, טעם הכישות שבה ממותן, והיא חלקה ומוקצפת כמו כל בירה סטאוט טובה. היא מיוצרת במבשלה בעיירה קילקני, השייכת למבשלות סמיתוויק ואייריש אייל, עוד חברות בת של תאגיד המשקאות דיאג'ו.
שתיינות אירים הם השתיינים הגדולים של אירופה. לפי סקרים שנעשו בשנתיים האחרונות בשביל האיחוד האירופי, אזרחי אירלנד מצטיינים בלגימת הטיפה המרה ומביסים כמעט בכל קטגוריה גם עמים שתיינים לא קטנים כמו הגרמנים והצרפתים. לדוגמה: 50 אחוז מהנשים האיריות בנות 15־24 שותות באופן יומיומי, לעומת הממוצע האירופי: 19 אחוז. 53 אחוז מהגברים האירים הם שותים קבועים, לעומת 33 אחוז מהגברים באירופה. לפי ארגון הבריאות העולמי, האירים נעשים שתיינים יותר ויותר: ב־1970 שתה כל אירי 7 ליטרים אלכוהול נקי בשנה בממוצע, ועד 2001 עלתה השתייה לנפש ל־14.5 ליטר בשנה. הדומיננטיות של תרבות הפאבים באירלנד ניכרת בשיעורי שתיית הבירה מחבית: 78 אחוז משותי הבירה באירלנד שותים בירה מחבית, והשאר שותים מפחיות ומבקבוקים. בבלגיה, לעומת זאת, 39 אחוז משותי הבירה שותים מהחבית, בצרפת – 23.5 אחוז, ובאיטליה – 16 אחוז. דו"ח ממשלתי שפורסם לאחרונה באירלנד קובע שנזקי האלכוהוליזם באירלנד עולים למדינה לא פחות משלושה מיליארד לירות שטרלינג בשנה. תרבות שתיית אלכוהול באירלנד היא לא סתם סוג של בילוי או סביאה אלא תרבות ממש. כוס השתייה היא סמל (לשמחה וליגון); יש בה ערכים (של חברותא ושל חופש). השתייה היא מחוז של יצירה (אין כמו שירי השתייה האיריים, אינפטיליים ורומנטיים ונשגבים). הפאב האירי הוא מקלט מהקור ומהגשם ומהמלחמה. הוא המקום שבו מנגנים מוזיקה שמחה ונוגה ומחברים שירים וכותבים ספרים ומשוחחים בענייני דיומא. כוס של בירה טובה היא במידה רבה משהו שמגיע לך באירלנד; זוהי זכות אנושית שמורה. |
הם אוהבים לשתות שם, באירלנד, והם יודעים לייצר את הבירה הטובה בעולם, וגם הוויסקי שלהם לא רע בכלל. מדריך מזורז לתרבות האלכוהול באירלנד פורסם 13.9.08 |
חוויה ירוקה באירלנד
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3868
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 568
[name] => אירלנד
[slug] => ireland
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 568
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 129
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )