מכל הדברים שנאסרו עלינו בתקופת הקורונה, ישיבה במסעדות היא ודאי לא הקשה או המעיק ביותר, אבל בהחלט יש געגוע לימים שבהם יכולנו לשבת עם חברים לארוחה טובה או עם בן או בת הזוג בארוחה רומנטית. בימים כתיקונם, קפה של בוקר בבית הקפה השכונתי או יציאה משפחתית למסעדה הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מהחיים של רבים. עכשיו, כשהצד החברתי של האכילה יצא מהמשוואה, נותרנו רק עם האוכל, טעים ככל שיהיה – וזאת ממש לא אותה חוויה.
החזרה לאילת, שבועיים לאחר שהעיר הפכה לאי ירוק, לוותה, אם כן, בהתרגשות. כמה דברים אפשר לעשות כאן, שהיה מסובך או אסור לעשותם בשאר הארץ בחודשים האחרונים! ללון במלון מול הים, לבקר בתערוכת אמנות, להשתתף בסדנה, וכן, לשבת במסעדה, ממש לשבת, לא רק לחכות לשליח שידפוק בדלת.
צופים בשקיעה מהטיילת בחוף הצפוני | צילום: רותם בר כהן
אולי בגלל הדבר האחרון, כל כך שמחתי לגלות את הצד הקולינרי של אילת, צד מגוון להפליא – מחומוסיות עממיות, דרך מסעדות אתניות ועד למסעדות שף. אבל, רגע. עוד נגיע לאוכל. קודם כל, נבדוק מה קורה באילת מאז שהפכה לאי ירוק.
לפני הכל: כידוע דברים משתנים תדיר בחודשים האחרונים ומה שנכתב פה נכון למועד הביקור שלי באילת, בשבוע הראשון של חודש דצמבר 2020. כדאי לבדוק ולהתעדכן מה מותר ומה אסור, מה פתוח ומה סגור לפני שיוצאים לדרך. מקום מצוין להתחיל בו הוא אתר התיירות של אילת ובאפליקציה Eilat – Escape To The Sun.
הדבר הראשון והחשוב ביותר לפני שאתם יוצאים לחופשה באילת זו הדרישה להציג בדיקת קורונה שלילית שבוצעה עד 72 שעות לפני ההגעה לעיר. בלי זה, פשוט לא תוכלו להיכנס. ואם זה נשמע לכם מעיק, זכרו שבדיקה שלילית של כל הנכנסים וכל הנמצאים בעיר, תושבים ומבקרים, מעידה שאתם נמצאים במקום בטוח ומוגן. את תוצאות הבדיקה מציגים בכניסה לעיר ובמקום האירוח שבו תשהו (מלון, אכסניה וכדומה). ומה פתוח בעיר? המסעדות בעיר פתוחות לאירוח בשטח הפתוח מחוץ למסעדה, עד 50 איש. אטרקציות בחוץ פתוחות, ביחס של אדם ל-7 מ"ר, חנויות הרחוב ומרכזי ביג – עד 20 איש בחנות, חופי הים פתוחים לרחצה.
לחוות ולהתנסות, ללא תשלום
עד כאן הפרטים הטכניים, מכאן מתחילות החוויות. על מנת להחזיר את התיירים אל העיר ולספק תעסוקה לתושבים המקומיים, תאגיד התיירות של אילת יצא בפרויקט מקסים, שכל הצדדים המשתתפים בו יוצאים מורווחים: 101 חוויות ב-0 שקלים. וכך, ברחבי העיר אפשר ליהנות ממופעי רחוב, סדנאות, סיורים מודרכים ועוד, והכל בחינם. העירייה משלמת למדריכים, למעבירי הסדנאות ולאמנים המשתתפים, שסוף סוף יכולים לנשום לרווחה אחרי שלא עבדו במשך חודשים ארוכים, והמבקרים בעיר נהנים מתוכן איכותי ומגוון מאוד המתאים לכל הגילאים מבלי לפתוח את הארנק. אנחנו השתתפנו בשתי סדנאות כאלה: סדנת ציור מול הנוף באמפיתיאטרון הרודס, כשהרי אדום והים מהווים רקע מושלם לציירים מתחילים כמונו וסדנת טיקטוק שמתאימה לצעירים שבחבורה (ולהורים שלהם שרוצים להבין מה קורה בעולם הפחות מוכר הזה).
שמח בטיילת. אירועי רחוב באוויר הפתוח הופכים את אילת למקום נעים במיוחד | צילומים: רותם בר כהן
עוד פעילויות חינמיות: יוגה מול הים, פילאטיס בשקיעה, סדנת כלי הקשה, מדיטציה עם קערות טיבטיות בפארק, סדנת פיסול ותכשיטים בפימו, סדנת ציור על זכוכית וסדנאות רבות נוספות, סיור אומנות בגלריות, סיור קולינרי ועוד ועוד. 101 חוויות, 0 שקלים – היש טוב מזה? את רשימת החוויות המוצעות במהלך הביקור שלכם בעיר תוכלו למצוא בקישור הזה (לחלק מהפעילויות יש צורך להירשם מראש, גם את זה תוכלו לעשות באותו קישור).
טבע מדברי וציפורים נודדות
אחרי שהתעמלתם, תופפתם, ציירתם וטעמתם מההיצע האמנותי והקולינרי של אילת (שאל שניהם עוד נשוב), איך אפשר בלי קצת טבע? בחורף, מזג האוויר השמשי, עם טמפרטורות נוחות גם בשעות הצהריים, מזמין לצאת אל המדבר לטיולי ג'יפים, טיולי אופניים או טיולים רגליים. אם אתם לא רוצים להרחיק יותר מדי, פארק הצפרות, הנמצא סמוך לכביש 90 מצפון לעיר, מציע שבילי הליכה נעימים לאורך אגמים, גשרוני עץ חדשים, צמחייה מדברית וצמחיית מים, מצפור ציפורים והרבה מאוד ציפורים שעוצרות כאן למנוחה ואוכל. כדאי להגיע בשעת בוקר מוקדמת או לקראת השקיעה, אז אפשר לראות כמויות גדולות של ציפורים. מומלץ להצטרף לסיור מודרך או לסדנת סודות נדידת הציפורים. כל הפרטים באתר של פארק הצפרות. איך מגיעים? פארק הצפרות צמוד למעבר הגבול לירדן (מסוף יצחק רבין), מצפון לאילת. ההגעה למקום היא מכביש 90 (כביש הערבה) על פי שילוט.
משקיפים על ציפורים בפארק הצפרות מצפון לעיר | צילום: יואב בלבן
האגם בפארק הצפרות | צילום: עדי גור אריה
מפגש נוסף עם בעלי כנף מחכה לכם כ-10 קילומטרים מצפון לפארק הצפרות, בבריכות המלח הצפוניות. שם, ממצפור הפלמינגו הנמצא מעל הבריכות, אפשר לצפות בלהקה גדולה של פלמינגו במים ובנופים של מלחת עברונה, כשאת התמונה ממסגרים הרי אדום המרהיבים ממזרח והר עמרם בצד הישראלי, הבולט בצבעו הכהה. איך מגיעים? מפארק הצפרות נוסעים כ-8.5 קילומטרים צפונה, פונים ימינה על פי השילוט אל דרך עפר עבירה לכל כלי רכב, נסיעה קצרה מובילה אל המצפור.
מנוחת הפלמינגו | צילום: נועם וייס
המצפור הוא חלק משמורת עברונה, שמורת טבע בשטח של 40 קמ"ר, שכוללת גם את נקודת העצירה הבאה בטיול הקצר שלנו – עין עברונה ודקלי הדום. זוהי קבוצת דקלי הדום הטבעית הצפונית ביותר בעולם. הקבוצה הגדולה יותר של דקלים הם עצים נקביים, מצפון לה צומחת קבוצה של עצים זכריים. בניגוד למטעי הדקלים שחולפים לצדם במהלך הנסיעה לכאן, פרי דקל הדום אינו תמר, אלא קוקוס קטן. המראה של הדקלים התמירים על רקע הרי אדום, מרשים ביותר. איך מגיעים? עין עברונה נמצאת כשני קילומטרים מצפון לבריכות המלח הצפוניות ומצפור הפלמינגו. ההגעה בדרך עפר עבירה לכל כלי רכב (יש שילוט).
דקלי הדום בעין עברונה | צילום: רותם בר כהן
תערוכות במקום מסלולי נחיתה
שדה התעופה הישן של אילת חילק את העיר לשניים: מצד אחד, אזור התיירות שלאורך החופים, ומן העבר השני שכונות המגורים של תושבי העיר. המעבר לשדה רמון מצפון לאילת, איפשר חיבור בין שני החלקים הללו, בכבישי רוחב חדשים שחוצים את מה שהיו פעם מסלולי ההמראה והנחיתה. ולמרות שאינו פעיל, בהחלט שווה להתעכב בשדה התעופה הריק. בימים אלו מוצעות בו שתי אטרקציות נהדרות, האחת מתאימה למשפחות והשנייה לשוחרי אמנות.
בהאנגר מרווח וממוזג בשדה הנטוש מוצגת תערוכת לגו בינלאומית, ובה 50 מיצגי דינוזאורים הבנויים מיותר מ-10 מיליון קוביות לגו. הדינוזאורים מוארים בשלל אורות צבעוניים, חלקם זזים ומשמיעים קולות נהמה. לצד כל אחד מהדגמים יש שלט המציין את סוג הדינוזאור, כמה עובדות מעניינות עליו, מכמה קוביות לגו הוא נבנה, כמה אנשים עמלו להכין אותו וכמה שעות נדרשו לכך. בהמשך, יש חלל גדול מאוד עם בריכות של קוביות לגו מחולקות לפי צבעים, שמהן ילדים יכולים לבנות דגמים משלהם. עוד בתערוכה: סימולטורים, קונסולות אקס בוקס והקרנה של סרט עם דמויות לגו. בהתאם לתו הסגול, יש לתאם שעת הגעה. למידע נוסף ותיאום שעת ביקור היכנסו לאתר. הכניסה בתשלום, בחלק ממלונות העיר מציעים הנחות ומבצעים.
איך עושה דינוזאור? מתוך תערוכת הלגו | צילומים: רותם בר כהן
תערוכה מסוג אחר, שממש לא כדאי לפספס, במיוחד אם אתם אוהבים אמנות עכשווית, נקראת Terminal chapter. שנה לאחר שננטש, ורגע לפני שהטרמינל הישן באילת משנה את פניו, נפתחה בו תערוכת אמנות בינתחומית, בשיתוף ובהשראת הפרויקט one voice – מיזם אמנות גלובלי, שהוקם בתחילת תקופת הקורונה על מנת לקדם ערכים חברתיים של אהבה, חוסן, הזדהות ושוויון באמצעות אמנות ותרבות. 30 אמנים רב-תחומיים הוזמנו לטרמינל הישן של אילת על מנת להציג יצירות חדשות ומקוריות, תחת הכותרת טרמינל, מסע ונדודים. היצירות המוצגות בתערוכה מרתקות, מרגשות ונוגעות ללב, בין השאר מוצגים מייצבים בחומרים שונים, פיסול קינטי, צילום, עבודות אינטראקטיביות ועוד. העבודות פזורות בחללי הטרמינל – במקום בו פעל הבידוק הביטחוני, במזנון הישן, באולם ההמתנה, אפילו על מסוע המזוודות – מקומות הזכורים היטב למי שהרבה לטוס לאילת בשנים קודמות.
על מסעות ונדודים. עבודות מתוך תערוכת Terminal chapter בטרמינל הנטוש | צילומים: רותם בר כהן
בין היצירות בתערוכה: רונן שהרבני במיצב וידאו של צלליות על מסוע המזוודות הישן; גיא הדני עם מיצב ענק של ציפור מכנית על מסלול ההמראה, ג'ייסון דנינו הולט במיצג אודיופוני מסקרן, שנוצר בעקבות 10 ימים שבהם שהה לבדו בטרמינל הנטוש; איתי זלייט במיצב הנקרא "טיסה", שבו פסל בדמותו של האמן עוטה משקפת של מציאות מדומה, יושב על ספסל, בידו קוקטייל ולצדו מזוודה, ממתין למטוס, שמן הסתם לא יגיע לעולם לטרמינל הסגור; שרון אברהם בצילום מעובד, שבמרכזו אישה קשורה בחבלים שאותם אוחזים עשרות גברים עירומים הצפים בים שכולו אדום – יצירה מטלטלת שנולדה בעקבות האונס באילת. "התערוכה החדשה באה לספר את הסודות ונבכי הנפש שרק קירות כל כך ריקים יכולים לספוג", אומרת מרינה פוזנר, אוצרת התערוכה והמנהלת האמנותית שלה ביחד עם שי פיטובסקי, מתיאטרון אלעד. התערוכה בתשלום, לפרטים נוספים והזמנת כרטיסים לחצו כאן. שימו לב: התערוכה מתקיימת עד 30 בינואר 2021 והיא מומלצת בחום לאוהבי אמנות.
מסע קולינרי באילת
החורף הוא זמן מושלם להתנסות בצד הקולינרי של אילת. לא רק שאפשר ממש לשבת במסעדה, לא רק לקחת טייק אווי או להזמין שליחות (כאמור, המידע נכון לתחילת דצמבר 2020), מזג האוויר הנוח מאפשר לחקור את השכונות שאינן צמודות לים ופחות מוכרות לתיירים מזדמנים. אז איפה כדאי לאכול באילת? ההיצע גדול ומגוון מאוד, הנה המלצות לשתי מסעדות מצוינות ולסיור קולינרי שישאיר אתכם שמנמנים ומרוצים מאוד (ואפילו לא יעלה לכם שקל אחד):
מסעדת פאפי
קשה לחשוב על מנות משמחות ומספקות יותר לאוהבי בשר מאלו שמגישים בפאפי. מסעדת הבשרים הגדולה, שבימים כתיקונם יכולה להכיל מאות סועדים, נקראת על שמו של ראובן "פאפי" נחימוב, סבם של בעלי המסעדה הנוכחית, שעלה לארץ מארגנטינה והקים כאן את רשת אל גאוצ'ו. פאפי הביא עמו את האהבה לבשר ואת שיטות הצלייה הדרום אמריקאיות המסורתיות, והדור הצעיר ממשיך את דרכו מתוך כבוד ואהבה. בפאפי מגישים נתחי בשר גדולים ועסיסיים, בין השאר תמצאו כאן ואגיו ישראלי, צלעות טלה מרמת הגולן, נתחי אסאדו ואנטריקוט אנגוס ביבוא אישי מארגנטינה ועוד. את הבשר מכינים בגריל גחלים ענק, ג'וספר, או במעשנת בשר, והתוצאה מענגת עד מאוד. בתפריט יש גם דגים ומנות צמחוניות, אבל אם כבר הגעתם לגן עדן קרניבורי כמו זה, לא תזמינו נתח קצבים רך או אנטריקוט ארגנטינאי מיושן ומשויש? איפה? דרך הערבה בכניסה לאילת, טלפון: 08-6331549 אתר
מנות של מסעדת פאפי. חלום קרניבורי | הצילומים באדיבות המסעדה
מסעדת פדרו
בלב שכונת יעלים, השכונה הראשונה של אילת, נמצאת מסעדת פדרו, שמציעה שני ערבי קונספט ייחודיים: בימי שני יש ערב קצבים – ערב שכולו בשרים, ובו הלקוחות יכולים לבחור את הנתח ואת המשקל, והשף צולה אותו בהתאם להעדפה האישית; בימי רביעי יש ערב דייגים, שבו מוגשים דגים טריים ומגוון פירות ים, כשהמחיר נקבע בהתאם למשקל. אנחנו הגענו לערב הדייגים ונהנינו משלל מנות ראשונות ומבר ים שנצלה בשלמותו על הגריל. בקבוק של Mud House, יין לבן קליל מניו זילנד, והגינה היפה של המסעדה שבה סעדנו, השלימו את החוויה. איפה? שדרות יעלים 38, אילת, טלפון 08-6379504, אתר
יין ניו זילנדי קליל, ליווי מושלם לערב דייגים במסעדת פדרו
סיור קולינרי באזור התעשייה
פעמיים בשבוע, בימים שני וחמישי, בין 12:00 ל-14:00 מתקיים סיור קולינרי בהדרכת יעל לרנר (הסיור ללא תשלום, במסגרת 101 חוויות ב-0 שקלים). הסיור מציג על קצה המזלג את המטבחים המגוונים מאוד שמרכיבים את הקולינריה המקומית. בסיור מוגשות טעימות בארבע תחנות שונות, ואם אתם נשארים באילת עוד כמה ימים, ודאי תרצו לחזור לפחות למקום אחד להמשיך ולחקור יותר לעומק את המנות שיוצאות מהמטבח.
אנחנו התחלנו את הסיור בחמוסוף של דן ומיטל אוחיון (בימי חמישי הטעימות עוברות לחומוס אליהו). דן אוחיון פתח את המקום בשנת 2009, חודש אחרי שביקר באילת, חיפש חומוס טוב וגילה להפתעתו שבעיר אין אפילו חומוסיה אחת. בין השאר, הוא ומיטל מגישים חומוס גרגרים, חומוס פול, פלאפל של סבתא דבורה (סבתא של מיטל), צ'יפס ביתי ממכר ומנה חדשה שהומצאה בתקופת הקורונה: אורז לבן עם גרגרי חומוס בתיבול אדום חריף. לצד הפיתות הרגילות מוגשות גם פיתות ללא גלוטן (כתובת: המלאכה 5).
הפלאפל של סבתא דבורה בחומוסוף
מנות מושלמות לאוהבי חומוס בחומוסוף, חלוצת החומוסיות באילת | צילומים: רותם בר כהן
התחנה הבאה, כרבע שעה הליכה מחומוסוף, היא טיקה מסאלה, מסעדה הודית משפחתית של שרון האילתית ובעלה ראג', שנולד וגדל בפנג'אב שבצפון הודו. בין השאר הם מגישים עוף טיקה, באג'י (תבשיל ירקות הודי), מלאי כופתה וקינוחים דוגמת גולאב ג'מון וקולפי. יש גם מבחר גדול של מנות צמחוניות וטבעוניות וכן מנות תאילנדיות (כתובת: האורגים 3).
השיבה להודו: מנות במסעדת טיקה מסאלה | צילום: רותם בר כהן
מכאן לקונדיטורית אלימי, אי צרפתי מפתיע בלב אזור התעשייה האילתי. זוהי הממלכה של אברהם אלימי, שף קונדיטור שגדל בניס, עבד במלונות יוקרה באילת וייעץ למסעדות בצרפת. קשה לעמוד בפני הריחות שמקדמים את פני הבאים, וההבטחה שהם מפזרים מתקיימת במלואה: יש כאן שלל מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות בחושות ועוגות קרם, קרואסונים אווריריים שיחזירו אתכם באחת לרחובות הציוריים של פריז ואפילו סופגניות זעירות עם ציפוי ורוד מסקרן. (כתובת: האורגים 5).
מתוק לי מתוק לי: קונדיטורית אלימי. בתמונה התחתונה, אבי אלימי ופרוסת קרואסון אוורירי | צילומים: רותם בר כהן
ולסיום, כמה צעדים מהממלכה המתוקה של אלימי, תוכלו לטעום בירות מקומיות שיוצרו במבשלת סוף, המוכרת גם בשם המבשלה. המקום מתחלק לשניים: מבשלת בירה בוטיק ואזור של פאב-מסעדה. שלושת החברים שהקימו את המבשלה לפני חמש שנים אחראים על כל מה שאתם רואים מסביבכם, כולל השולחנות הייחודיים והתקרה המרהיבה בחדר הפנימי. את טעימות הבירה – שש כוסיות עם סוגים של בירות שונות שיצאו זה עתה מהמבשלה, מלווים כרובית מהתנור, טבעות בצל וכנפיים מטוגנות בבלילת בירה (כתובת: האורגים 2).
טעימות בירה במבשלה
איפה ישנים?
את הנוף הכי יפה באילת, הרחק מן ההמון הסואן, תגלו מדק העץ בפתח הטרקלין במלון רויאל שנגרילה. המלון, אגף היוקרה של מלון אורכידאה הוותיק, נמצא על צלע הר מעל החוף הדרומי, עם נוף עוצר נשימה של הים הכחול והרי אדום, ובלילה – האורות המנצנצים של אילת, עקבה ואפילו ערב הסעודית פרושים לפניכם, מרעידים את הלב והנשמה.
דק העץ של מלון רויאל שנגרילה | צילום: אסף פינצ'וק
אזור הקבלה, הטרקלין הפתוח שבו מוגשים לאורך היום מיני מאכלים, ארוחות קלות, קינוחים, שתייה קלה וחמה, יינות ונשנושים (הטרקלין פתוח בין 7:30 ל-17:30, הכניסה לאורחים בחינם), הדק הצופה אל הנוף המפעים, הספא והבריכה (אחת מכמה בריכות במתחם) – כל אלה משדרים אווירה של חופש ויוקרה, כזאת שעושה חשק להישאר לשבת כאן בנחת בלי לזוז במשך שעות ארוכות. החדרים מרווחים, עם דלתות זכוכית המשקיפות לנוף, אולם חלקם זקוקים למגע יד אוהב כדי להביאם לרמה של האזורים הציבוריים.
בריכה משקיפה אל הים במלון רויאל שנגרילה | צילום: רותם בר כהן
על העליות והירידות התלולות בין חלקי המלון אפשר להתגבר בעזרת טוקטוקים, שמובילים את האורחים ממקום למקום, ואם אתם רוצים לשרוף קצת קלוריות – פשוט לכו ברגל לאט ובזהירות. אחרי הכל, אתם בחופש, אין סיבה למהר.
הרברט סמואל רויאל שנגרילה, החוף הדרומי, אילת. טלפון: 08-636-0350, אתר
___
הכותבת היתה אורחת של תאגיד התיירות של אילת
מפת אילת: