אירוס נצרתי בגבעת המורה

התאמת המסלול: לכל המשפחה.

קושי המסלול: קל.

אורך המסלול: כקילומטר.

משך המסלול: כשעה.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע", הוועדה לשבילי ישראל. (מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2006).

הגעה מצומת מגידו: הדרך הקלה ביותר להגיע אל גבעת המורה היא לנסוע צפונה בכביש הסרגל (כביש מס' 65), להמשיך בכביש העוקף את עפולה, לעקוב אחר השילוט לבית החולים ולעפולה עילית. כקילומטר אחרי הפניה אל בית החולים נגיע אל פניה נוספת ימינה, אל גבעת המורה. ניסע בכביש המתפתל במעלה. כעבור שני קילומטרים וחצי לערך נגיע אל פניה ברורה של דרך עפר ימינה, המסומנת בכחול. השביל מקיף את מורדות הגבעה מדרום ומעפיל בסופו של דבר אל שיא הגובה.
• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים לנקודת הסיום.

הפעם נעפיל אל מרומי גבעת המורה, הניצבת בהתרסה מעל עפולה, בין הגלבוע לתבור. בשיא הגובה של גבעת המורה (517 מטר) נמצא מגדל יערנים של הקק"ל וכן בית קברות שנבנה סביב קברו של נבי דחי – קדוש ערבי שלפי המסורת היה לוחם בצבאו של הנביא מוחמד. על שמו של נבי דחי קרוי הכפר הבנוי על המדרונות המערביים של שיא הגובה. את בתיו הקיצוניים ואת קצהו של צריח המסגד נוכל לראות מכאן, אך את רוב הנוף לא נראה פה טוב במיוחד מכיוון שהאורנים הנטועים מסתירים. תצפיות יפות יותר ניתן לערוך משיא הגובה השכן, שעליו כמה אנטנות מאיימות.

יורדים אל הצומת שלמרגלות שיא הגובה ופונים ימינה בדרך המסומנת אדום, המובילה מעלה. בינות לאורנים הצעירים הנטועים כאן ישנן שפע כלניות אדומות. בגלל הגובה הן פורחות לאחר שרוב חברותיהן בעמק כבר נבלו. הלאה משם מסתיימות הנטיעות והנוף הופך להיות טרשי ופתוח. יש כאן כמה מסלולי הליכה מעגליים קצרים, לא מסומנים, שמהם נשקפים מראות יפים (בפרט בשעות אחר הצהריים) על הגלבוע ועמק חרוד מדרום, על בית שאן והגלעד ממזרח ורמות יששכר והר תבור. תוך כדי סיור במדרונות הגבעה נוכל להתרשם מהסלעים המגוונים שבמקום – מצד אחד סלעי גיר לבנים ומצד שני סלעי בזלת, תוצרים של התפרצויות מקומיות. הימצאותה של הגבעה בסמוך לשבר הסורי אפריקאי הביאה לכך שירבו כאן הלחצים הפנימיים הגורמים להתפרצות מגמה.

ישנן כמה השערות לגבי מקור שמה של הגבעה. יש הטוענים כי היא קרויה על שם הגשם הראשון. בנבואתו של יואל נקרא 'היורה' 'מורה' ("ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון", יואל ב, כ"ג). לפי סברות אחרות הייתה הגבעה מקודשת והכוהנים היו מורים בה לפונים אליהם כיצד לנהוג. יש גם מי שטוען כי הגבעה קרויה על שם 'המורים בקשת' – כלומר קשתי האויב, המתוארים רודפים אחר ישראל בקרב שאול בפלישתים, שנערך בעמק שבין הגבעה לגלבוע (שמואל א', פרק ל"א, ג'). מאימתם ביכר שאול ליפול על חרבו ולמות מאשר ליפול בשבים, קורבן להתעללויותיהם.

אם רק נגיע לכאן בעונה (מרץ-אפריל) אסור שנפספס את פריחת האירוס הנצרתי. נשוב על עקבותינו בדרך הכחולה שבה עלינו אל הגבעה ונפנה שמאלה, בפניה הראשונה (והיחידה) בדרך שלאחרונה הוכשרה על ידי הקק"ל כדרך נופית הנמשכת עד רמות יששכר. כעבור קילומטר לערך נפנה שמאלה בדרך עפר המגיעה לקצה כעבור מטרים ספורים. כאן לא נותר לנו אלא לחנות ולהלך בין הטרשים ופרחי האירוס הנצרתי. כמו יתר אירוסי ההיכל מתהדר הצמח בתפרחת שגודלה עולה על עשרה סנטימטרים. ייחודו של אירוס זה הוא בשילוב המיוחד שבין גווני הלבן והקרם לגווני הבורדו והחום – מה שמקנה לו מראה מנומר, בדומה לאירוס הגולן ולאירוס החרמון. בעבר פרחו אירוסים רבים בבית הקברות בשיא הגובה. הם נשתלו על ידי תושבי המקום מתוך אמונה שהם מסמלים את הנצח, אך לרוע המזל עם השיפוצים במקום הוכחדו כולם.