מרחבי בראשית פראיים, קרחונים עצומים לצד הרי געש, פיורדים שרגל אדם כמעט ולא דרכה בהם, סיפורי אגדות על ויקינגים וטרולים. אם כל אלה עושים לכם צמרמורת של סקרנות, איסלנד היא המקום בשבילכם. איסלנד – מדריך מסע אחר, מסלולים כתבות ומידע טיילנו באיסלנד בספטמבר 2009, לאחר תקופת השפל הכלכלי ולפני התפרצויות הרי הגעש שהביאו לביטולי הטיסות באירופה. הקרונה כבר צנחה אז ביותר מ-60 אחוז, מה שאפשר שמירה על רמת הוצאות סבירה. שכרנו רכב רגיל לכל תקופת הטיול, הקפנו את האי, כולל הפיורדים המערביים, ומדי פעם נכנסנו לפנים האי – בהתאם למגבלות הרכב. רוב תוואי הטיול היה על כביש 1 הטבעתי והכבישים של הפיורדים המערביים. הרכב, שהזמנו מראש דרך האינטרנט, אפשר לנו להביא איתנו ציוד רב מהארץ ולהתנייע בקלות בתקופה שאחרי עונת התיירות. קשה להאמין, אבל גילינו שמתחילת ספטמבר הכל שומם: אין מכוניות בכבישים, אין כמעט אוטובוסים, למעט קווים מסוימים ובשעות מסוימות. כדאי לברר לפני היציאה לטיול על אופציות התחבורה, ומהבחינה הזאת כנראה שעדיף לטייל ביולי-אוגוסט. בנוסף, חלק מהאטרקציות נסגרות אחרי 1 בספטמבר – כמו למשל רכיבה על אופנוע שלג או טיול מאורגן לאזור אסקיה. גם על הטרק המפורסם לנדמנלוגר נאלצנו לוותר בשל מזג אוויר לא יציב. קצת מבאס לחובבי טרקים ואדרנלין, אבל לפעמים צריך לוותר.
המקלחת המושלמת אזורי הקמפינג מאוד מפותחים באיסלנד – בכל מקום יש דשא, אור, שירותים ומקלחות. האתרים נטולי המקלחת ממוקמים לרוב ליד הבריכה העירונית, ואפשר (ומקובל) להתקלח במלתחות שם. השימוש במקלחות בקמפינג הוא לרוב בתשלום נפרד: משלשלים מטבעות של 50 קרונות – 200 קרונות הקנו לנו חמש דקות של מקלחת (על השעון), שמתחילות בשנייה ששמים את המטבע האחרון. מיום ליום השתכללנו לניצול זמן מקלחת מרבי: מורידים בגדים, שמים שמפו על יד אחת, ביד השנייה מכניסים את המטבע האחרון לתוך המכונה ומזנקים למקלחת. הבעיה היא לצאת מהמקלחת החמה אל הקור המקפיא בחוץ. לבעלי שיער ארוך – כובע מחמם חובה. ועוד דבר על המים: ברוב המקלחות באתרי הקמפינג המים החמים הם מי גופרית. אל תיבהלו מתחושת השמנוניות ומהריח המוזר, גם לזה מתרגלים. רמת הניקיון באיסלנד מדהימה, ואתרי הקמפינג אינם יוצאי דופן. במקלחות יש מגב, וכל אחד דואג לנקות אחריו, אף אחד לא מכבס את הבגדים בכיורים או חופף בהם שיער. גם במקומות נידחים ביותר, שבהם לא פגשנו נפש חיה, גילינו נייר טואלט וסבון, כנראה שטרול חביב דאג לתחזק את המקום רק בשבילנו. יתרון חשוב נוסף באתרי הקמפינג המקומיים הוא שאפשר להיכנס עם הרכב לתוך איזור הדשא ולהקים את האוהל ממש לידו, כך נהנים מעוד תמוכה כנגד הרוח ואפשרות להחליף בגדים בתוך האוטו המחומם. על קמפינג שילמנו בממוצע 800-700 קרונות ללילה לאדם, ועוד 200 קרונות למקלחת.
ירקות יקרים, דגים זולים מחיר האוכל בסופרמרקט דומה לזה שבמרכולים היקרים בארץ. קנינו בהם בעיקר פסטות, אורז, חלב, ביצים וקורנפלקס. הירקות, כך גילינו, יקרים מאוד ורובם מיובאים (באחת החנויות מצאנו בזיליקום מגוש קטיף!), הדגים לעומת זאת היו מאוד זולים, כ-20 שקל לקילו – יש הרבה דגים כשרים, ועוד הרבה מאוד שלא… אנחנו הצטיידנו פעם או פעמיים בשבוע במצרכי מזון, או במילים אחרות, בכל פעם שראינו סופרמרקט גדול. את בעיית הקירור פתרנו בקלות: הטמפרטורות בתוך האוטו היו בסביבות 5 מעלות ביום ואפשר לומר שנסענו בתוך מקרר נייד – תא הכפפות שמר לנו על קרטון ביצים, את החלב שמנו במידנית במושב האחורי (הוא נשמר כך חמישה ימים), ומתחת למושבים אחסנו קופסאות עם אוכל שבישלנו יום קודם וחיממנו בצהריים. למטיילים ברכב, ההתמצאות באיסלנד קלה – כביש מספר 1 מקיף את האי, וקשה לטעות בסימון שלו. אולם חלקים ממנו לא סלולים, ובגשם שוטף וערפל הנהיגה הופכת למאתגרת, במיוחד בכבישים הפנימיים. כאמור, אנחנו שכרנו רכב רגיל, מה שלא אִפשר לנו להיכנס לאתרים מעניינים במרכז האי, שם הנהיגה מאתגרת יותר מבחינת תוואי השטח ודורשת גם חציית נהרות. מי שמתכנן לנסוע בחורף צריך לבדוק כל הזמן באינטרנט אם הכבישים פתוחים, משום שהם יכולים להיות מוצפים ובלתי עבירים.
המפגשים שלא היו עם המקומיים אבל עוד יותר מוזר מהשפה היתה העובדה שכמעט לא פגשנו איש במהלך הטיול. באיסלנד אמנם חיים 300 אלף תושבים, אבל לא ממש פוגשים אותם בטיול. בטיולים אחרים שלנו בעולם התרגלנו לתקשר עם המקומיים ולספוג את התרבות, וגם באיסלנד ציפינו לפגוש אנשים בתחנות דלק, בקמפינג, בשמורות. אבל כלום, אפילו לא החתימו לנו את הדרכונים בשדה התעופה. זאת היתה חוויה מאוד שונה, וכשכבר כן נפגשנו עם מקומיים זה היה מאוד מיוחד. לטייל באיסלנד זה לטייל במקום בו לאדם אין דריסת רגל. הטבע מסתדר בעצמו, ואולי מכאן הייחודיות של הארץ היפהפייה הזאת. המסלול המפורט של הטיול באיסלנד בכתבה הבאה:
לחצו להגדלה |
