תפריט עמוד

מדי שנה, ב-21 בפברואר, חוגגים באיי פריזיה הצפוניים (Frisian Islands) ובמחוז שלזוויג-הולשטיין בחוף הצפוני של גרמניה את ביקברנן (Biikebrennen), הגרסה המקומית של ל"ג בעומר, המציינת גם את סופו של החורף. בכל אחד מכפרי האזור מדליקים מדורות, וכך גם בחוות המבודדות של האזור, כשלכל קהילה יש מדורה משלה. את המדורות מדליקים בשקיעה או זמן קצר אחריה, ואלה מלוות בשירה, בהצגות, בקברטים ובריקודים. בחלק מהמדורות גם מבעירים איש מקש, שמסמל את החורף.


מדורה בוערת בביקברנן, חגיגה מסורתית באיי פריזיה | צילום: Arne List, flickr

יש לא מעט הסברים והשערות למקור של החגיגה הזו. יש הסבורים שמדובר בחגיגות אור מהסוג שמתקיים בחורף במקומות רבים בעולם, במטרה לגרש את החורף ואת החושך ולהעיר את הארץ מתרדמתה. לפי סברה אחרת, המדורות הן חלק מטקס פגאני שמטרתו לטהר ולנקות מחולי, להתפייס עם אויבים ולהעניק כוח ומזל. ויש גם גרסה לפיה פיראט חטף את בתו של ראש אחד מהכפרים שבאזור ותושבי המקום הדליקו את המדורות כדי למנוע מפירטים נוספים להתגנב למקום בחסות החשיכה.

נראה כי שורשיו של החג נעוצים בעבר הרחוק, לפני כאלפיים שנה, אז היו תושבי האיים נוהגים להקים מזבחות על הגבעות כאות כבוד לאלים שלהם. בכל אביב, לפני שהיו יוצאים אל הים כדי לדוג או להילחם, נהגו תושבי האיים להבעיר מדורות על הגבעות כדי לעורר את הרצון הטוב של אל המלחמה, שידאג לרוחות טובות שיסייעו להם במסעותיהם בים. כחלק מהטקס הפגאני, נשים וגברים נהגו לרקוד במעגל סביב המדורות. בשנים מאוחרות יותר הדליקו את המדורות על מנת לברך לשלום את ציידי הלווייתנים שיצאו אל הים.


להבות המדורה משתקפות בשלולית. ערמות העצים מגיעות
לעיתים לגובה של בית | צילום: Arne List, flickr

המסורת של הדלקת המדורות מתקיימת לאורך השנים באיי פריזיה, ועם הזמן היא התפשטה גם למחוז שלזוויג-הולשטיין כולו. החגיגות מלוות במנהגים שונים, בהתאם למקום בו הן מתקיימות. בשבועות שקודמים לחג תושבי האזור אוספים עצים ועורמים אותם לערימות גבוהות בראש הגבעות. עד 21 בפברואר, יום החגיגות, מגיעות חלק מהערימות הללו לגובה של בית. ביום החג מגיעים התושבים אל ערמות העצים והקרשים, מצוידים בלפידים ובשתייה חמה, ומבעירים את המדורות. החגיגות מלוות בנאומים, סיפורים ושירים עממיים.


מדורה באי סילט, הגדול באיי פריזיה | צילום: Sylt Marketing – Biikebrennen auf Sylt

כדאי במיוחד לראות את החגיגות באי סילט (Sylt), הגדול מבין איי פריזיה, שם מתייחסים לאירוע ברצינות רבה, עם המון מדורות וקהל גדול שיכול להגיע לאלפי משתתפים. סילט הוא גם התיירותי ביותר מבין איי האזור, אולם רק תיירים מעטים משתתפים בחגיגות, מה שהופך את האירוע לאותנטי במיוחד.


נוף טיפוסי באי סילט – דיונות, חוף חולי ארוך ומגדלור | צילום: אייסטוק

איי פריזיה מורכבים מארבעה איים גדולים ועשרה איונים זעירים. המפורסם שבהם הוא סילט, אתר נופש פופולרי בקרב עשירי גרמניה. מרבית התיירים מגיעים אליו בעונת הקיץ, בזכות החופים עם החול הלבן ודיונות החול היפות שלו. בבירת האי יש חנויות שיקיות, מסעדות אופנתיות ואפילו קזינו. עם זאת, מוקדי המשיכה העיקריים נמצאים מחוץ לעיר, בטבע שמסביב, בכפרים הציוריים, בבתי החווה עם גגות הקש האופייניים, במגדלורים היפים, ובעיקר בשקט ובשלווה שהוא מציע. זהו גן עדן לאוהבי הטבע והנופשים מבלים את זמנם בהליכה, ברכיבה על אופניים, בשחייה במים הקרים להפליא ובצפייה בשקיעות היפות.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: