טיול מעגלי ברגל בחורבותיה של עיר הסנהדרין אושא, שבה קידשו את החודש ועיברו את השנה, בתוספת דרך נוף נוחה ואבן מסתורית, שיוסיפו לטיול משב רוח מרענן. חילופי שלטון ואוכלוסין, מימי חורבן בית שני ועד ימינו אלה, עיצבו את פניה של אושא. בשעה שגייסות רומי כבשו את ירושלים יצאה הסנהדרין למסע נדודים מיהודה לגליל וקבעה את מקומה, בין השאר, באושא. כאן תוקנו תקנות בהלכות משפחה, נישואין, טומאה, טהרה ועוד. פרנסתה של אושא באה לה בעיקר מחקלאות, ולכן היו בה בתי בד וגתות. לימים חרבה אושא, ובשלהי המאה התשע עשרה התיישבו בה פליטים, בעידוד השלטונות העות'מאנים. המתיישבים החדשים שימרו את השם הקדום, אך שינו מעט את דרך ההגייה – הושא. בשנת 1934, כחלק מחומה ומגדל, הוקם מדרום-מערב ליישוב קיבוץ אושה. במלחמת העצמאות נכבש הכפר הושא ותושביו נטשוהו וברחו לשפרעם. 
חורבות אושא. כיוון שבאתר לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות, העיר הקדומה עדיין קבורה באדמה
הטיול בחורבות אושא הוא מעגלי ואורכו כ-800 מטר. נכנסים על פי השלטים דרך פשפש בגדר ופונים מיד שמאלה. צועדים במורד לאורך הגדר ולאחר מאה מטר מגיעים לגת. זוהי גת כפולה וגדולה, עם בורות איגום מטויחים וגרם מדרגות היורד לתחתיתם, ממצאים המצביעים על תעשיית יין עשירה במקום. מהגת עולים כמאה מטר צפונה, אל עץ אלה גדול ממדים שספסל חוסה בצלו. זה הזמן לאתנחתא, מול גבעות האלונים הסמוכות ונופי עמק זבולון והכרמל, הנראה באופק מדרום.
באזור לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות, ולכן לא לשכוח שהעיר הקדומה אושא על בתי התפילה שלה עדיין קבורה באדמה וכמעט כל מה שנראה לעין הוא חורבותיו של הכפר הערבי. אבן השבת
בשולי היער המשתרע מצפון מזרח לאושא, מצוי משטח סלעי שחרוטות עליו אותיות רומיות ובהן האותיות cab. יש הטוענים שזו תחילתה של המילה "שבת" (סאבאתו בלועזית), המסמנת כנראה את תחום השבת של העיר הקדומה אושא. אפשר להגיע אל האבן בשביל המסומן כחול היורד מחורבת אושא צפונה (דרך משובשת). האבן נמצאת בשולי חורשת האיקליפטוס, נושקת לשביל ולעמק פתוח המופיע במפות עתיקות בשם "ואדי אל יהוד". 
נופי האזור משלבים שדות חקלאיים ויערות נטועים וטבעיים | צילום: עדי אדר
דרך נוף יערות ציפורי
דרך נוף נוחה לכל רכב, 16 קילומטר אורכה, המתפתלת ביער טבעי ונטוע של עצי אורן, אלונים ואלות. הדרך מתחילה בקריית אתא במערב ומסתיימת ביישוב אלון הגליל במזרח (צומת המוביל). לאורך הדרך נקודות תצפית המשקיפות אל נחל ציפורי, אל גבעות האלונים ואל הכרמל. לאחר שחולפים על פני היישובים עדי והרדוף, הדרך פונה אל עמק הרימונים ואל ברכת המים של עין אום-חמיד ומשם אל סוף המסלול באלון הגליל, שתי דקות מצומת המוביל. שימו לב: הרימונים ב"עמק הרימונים" בבעלות פרטית – אין לקטוף ואין להיכנס לחלקות.
כמה הולכים? 800 מטר, במסלול מעגלי
כמה זמן לוקח? כחצי שעה, כולל אתנחתא על הספסל מול הנוף כמה נוסעים? 16 ק"מ בדרך נוף יערות ציפורי, מקריית אתא עד אלון הגליל עונה מומלצת: כל השנה גישה לנכים: אין בחורבת אושא, כל שאר המסלול נעשה ברכב. איך מגיעים? נכנסים לשכונת גבעת טל שבקריית אתא, בדרך מנחם בגין. הדרך חוצה את השכונה, מרחק של ארבעה קילומטרים. בכיכר האחרונה שלטים המכוונים לחניון יער אושה. הדרך ממשיכה עוד קצת ועוברת מתחת לכביש 70. נכנסים לחניון המוסדר שלצד הדרך הראשית, ואחרי 500 מטר פונים ימינה לדרך עפר קצרה. נוסעים 50 מטר בדרך העפר ורואים מימין פשפש ברזל. זו הכניסה לאושא העתיקה. עוד בסביבה
עין יבקע וטחנת הנזירים (מחייב הליכה של קילומטר וחצי לכל כיוון) – בדרך הנוף בין עדי להרדוף פונים ימינה ונוסעים דרך הכפר הבדווי כעביה בכביש הגולש לנחל ציפורי. משאירים את הרכב ליד הגשרון שעל הנחל וממשיכים ברגל 600 מטר מערבה, עד עין יבקע (מעיין שופע שמימיו נאספים בברכה גדולה למדי ואחר כך גולשים במורד). נמשיך מערבה עם ערוץ הנחל ואחרי כקילומטר נגיע לטחנת הנזירים – מבנה אבן נאה עם גשרון ציורי המוביל אליו. אלו הם שרידיה של טחנת קמח שהיתה שייכת למנזר הכרמליטי, ומשחדל השימוש במים להנעת גלגלי הטחנה והחלו להשתמש במנוע הדיזל, שבתה מלאכתה, והיא נעשתה אתר מבקרים חביב.
איפה אוכלים?
באחד משלושה מקומות טובים וזולים בשפרעם הסמוכה לאזור הטיול שלנו:
אבו שאדי: חומוסייה מוצלחת במתחם העירייה, טלפון: 04-9862660.
סולטאן: מסעדה האהובה על מקומיים, על יד קופת חולים כללית, טלפון: 04-9862593.
אל-האלי: עוף צלוי על גריל פחמים, בכיכר העירייה, טלפון: 04-9869300. _____ אמנון גופר – טייל ומורה דרך המתמחה בגליל. ספרו האחרון, "חמש דקות מהצימר", יצא בהוצאת עם עובד | 
