האוראנג אוטאן (Pongo pygmaetus), הידוע גם בשם הקוף האדום הגדול, הוא אחד מקופי האדם הגדולים, שעליהם נמנים גם השימפנזים והגורילות. הוא משתייך למשפחת הפונגידיים (Pongidae), הנפוצה ביבשת אסיה ובאפריקה. יש שני תתי מינים של אוראנג אוטאן, האחד חי בסומטרה, ואילו השני בבורניאו. לתת המין של בורניאו כריות לחיים גדולות ורופפות יותר, פניו עגולות ומאורכות, שערותיו ופרוותו ארוכים וצבעיו בהירים. לקופי סומטרה זקן לחיים, סנטרם רחב ומתולתל, שערות גופם סבוכות יותר ופרוותם אדמדמה.
בעבר היתה תפוצתם של האוראנג אוטאנים רחבה יותר וכללה את דרומה של סין, הונג-קונג, איי יאווה, הפיליפינים, בורמה תאילנד, לאוס וצפון וייטנאם. מספר האוראנג אוטאנים בסומטרה כיום נאמד ב-10,000 פרטים, זאת כאשר בינואר 1933 נאמד מספרם בכ-20,000 ועשר שנים קודם לכן ב-30,000. נתונים אלה מוכיחים כי מספר האוראנג אוטאנים מתמעט במהירות.
האוראנג אוטאן מותאם לחיים ביער הגשם, כך שכריתה מוגברת של היערות מסכנת את קיומו. בעיה אחרת היא ציד בלתי מבוקר של חיות צעירות, שנועדו למכירה לגני חיות ולאנשים פרטיים כחיות מחמד. במהלך ציד התינוקות נוהגים הציידים להרוג גם את האימהות, ובכך מפחיתים את פוטנציאל הלידות העתידיות. בעיה נוספת היא קצב הרבייה האיטי ומיעוט הצאצאים.
מה שיציל אולי את האוראנג אוטאנים מכלייה, הן שמורות הטבע שהוקמו באינדונסיה, ובמלסיה, ביניהן הפארק הלאומי GUNUNG LEUSER בסומטרה ושמורת LANJAK ENTIMAU בבורניאו, שתיהן באינדונסיה ושמורת DANUM VALLEY בסאבה, שבמלסיה. במקומות החיות הנוכחיים של האורנג אוטאנים במלסיה ובאינדונסיה הוקמו תחנות השבה לטבע, שנועדו להחזיר לסביבתם הטבעית אוראנג אוטאנים צעירים, שיחזקו את אוכלוסיות הבר הקיימות.
הקוף החושב
בתחילת חייו העצמאיים עוסק האוראנג אוטאן הצעיר בפעילות חברתית נמרצת ומשחק במשך שעות עם אוראנג אוטאנים אחרים. אפשר גם לראות אוראנג אוטאנים מסתובבים ביער בזוגות או בקבוצות. עם זאת נחשב האוראנג אוטאן לקוף אדם יחידאי, זאת משום שאינו חי בקבוצות כמו קופי אדם אחרים כשימפנזות וגורילות.
ספר חדש שיצא לאור ב-1995 בשם "קוף האדם החושב" (THE THINKING APE), מתאר את האוראנג אוטאן היחידאי כקוף האדם החכם ביותר, בעל רמת אינטליגנציה גבוהה מזו של השימפנזים והגורילות, החיים בקבוצות. גילוי זה מפריך את הטענה המקובלת, לפיה יש קשר בין אינטליגנציה גבוהה לחיי חברה מפותחים. תצפיות באוראנג אוטאנים מוכיחות כי למרות אורח חייהם היחידאי בטבע, הם יודעים לזהות את מיקומם ביחס לפרטים אחרים. פרטים דומיננטים יותר מקבלים את נקודת האכילה הטובה ביותר, כשהם מתקבצים יחד בטבע סביב מקור מזון עשיר, דוגמת עץ הפיקוס. בשבי הם מסתגלים בקלות יחסית לחיים בקבוצה.
על רמת האינטליגנציה הגבוהה שלהם מעידה יכולתם לנצל חפצים. כך למשל כשהם נתקלים במאגרי מים בלתי מוכרים, הם משתמשים במוט ארוך, כדי לקבוע את עומק המים בטרם יחצו אותם. זכרונם יוצא הדופן ויכולתם לפתור בעיות, משכו את תשומת לב החוקרים, המשערים כי תכונות אלה הם תולדה של הצורך של האוראנג אוטאנים לאתר פירות ביער טרופי סבוך, שבו מקורות המזון נדירים ומבודדים.
בספארי ברמת גן, למשל, הצליחו האוראנג אוטאנים לנתק את הגדר החשמלית, שנועדה למנוע מהם לצאת מהכלוב. הם נטרלו את זרם החשמל על ידי הנחת פיסת עץ על הגדר, בסמוך לאחד העמודים התומכים, וקרעו את הגדר, על פעולה זו הם חזרו בכל פעם שתוקנה הגדר. גם גני חיות אחרים בעולם דיווחו על מעשים דומים.
ברוב גני החיות בעולם מנסים להחזיקם בתנאים הקרובים לתנאי חייהם בסביבתם הטבעית. בגלל שאינם אוהבים לשחות, מונעים את בריחתם בכך שמשכנים אותם באיים קטנים מוקפים מים. באי מוגן כזה הוחזקה קבוצת אוראנג אוטאנים בהצלחה במשך תקופה מסוימת. יום אחד ביקרו בני אדם באי, וכדי לחצות את המים השתמשו בסולם. האוראנג אוטאנים צפו בהם בסקרנות, ולאחר שהסתלקו האנשים היטו הקופים את אחד העצים אל המים, יצרו גשרון עץ והסתלקו מהאי.
בתנאי שבי למדו האוראנג אוטאנים לעשות מעשים שונים ומשונים: לחתור במשוטים, לפתוח מנעולים ולטגן פנקייקס. בגן החיות בוושינגטון למד האוראנג אוטאן אחד לקפל את שמיכת השינה שלו לאחר שהתעורר, לטאטא את הכלוב ולשטוף את הרצפה. באוניברסיטת טנסי שבארצות הברית למדו חוקרים אוראנג אוטאן בשם צ'אנטק, בין 1978 ל-1986, לתקשר עימם בשפת סימנים. במהלך התקשורת עימו גילו הקופים הגדולים חוש הומור ושעשעו את החוקרים.
