"מזמן טענתי שהפוליטיקאים יכולים ללמוד משהו מחוויית פסטיבל וומאד באדלייד (WOMADelaide). יש להעריך את המראה והקולות של אלפי חובבי מוזיקה הנאספים לחגוג את הרב תרבותיות של העולם, שנדמה כי פוליטיקאים מנסים בכל הכוח לחלק אותו ולבודד על רקע גזעי, כלכלי או דתי. המוזיקה שיחקה תפקיד חשוב בעשור האחרון לאחד את אלה הנדחפים הרחק זה מזה על ידי בעלי השררה בעולם… מדוע הפכנו למכורים לפסטיבלים שכאלה? רק המחשבה לבלות לילה אחד (אם לא שלושה רצופים) בפאב אפוף עשן מעבירה בי חלחלה. השיעולים שתוקפים אותך כמעשן פסיבי, הנעליים הנדבקות לרצפה אל תוך תערובת דביקה של בירה, זיעה וצרכים אנושיים אחרים, כל ה'חוויה' הזו מיותרת לי לחלוטין… וגם המוזיקה היא אחרת, לא כזו שהרדיו הפרטי הסוגד למולך הרייטינג מלעיט אותך בה — מוזיקת עולם, אמנים שאתה מכיר ואחרים שאתה לומד להכיר, צלילים זרים, מקצבים שונים, כלי נגינה מ
 |
המבקרים בפסטיבל מוזמנים להפקיד את ראשם בידי שתי גיישות ולהפוך לפסל סביבתי | צילום : דובי לנץ |
וזרים — האוזן נפתחת, הראש נפתח".
כך כתב בריאן ווייז, עורך ירחון המוזיקה האוסטרלי בשם "מקצבים" (Rhythms), במאמר שהתפרסם לקראת פסטיבל מוזיקת העולם "וומאדלייד" שהתקיים בתחילת חודש מרץ באדלייד (Adelaide), בירתה של מדינת דרום אוסטרליה (מדינה שעל מספרי הרישוי של מכוניותיה כתוב בפשטות "דרום אוסטרליה – מדינת הפסטיבלים"). בפארק הבוטני של העיר בת מיליון התושבים, ממש ליד גן החיות והגן הבוטני היפהפה, בין עצים ועל מדשאות מוריקות, התקיימו שלושה ימים של שכרון חושים מוזיקלי שבו התארחו שר התרבות של ברזיל, ג'ילברטו ג'יל, יוסו נ'דור הסנגלי, זאקיר חוסיין ההודי, קילה האירים, סאבינה יאנאטו היוונייה, סואד מאסי האלג'יראית, אינטי אילימני מצ'ילה, אומו סאנגרה הנהדרת ממאלי, ועוד עשרות אמנים ומוזיקאים מקומיים שרק בגללם היה שווה להגיע.
מעבר למוזיקה, גם הקהל הוא חוויה: מתינוקות שזה עתה נולדו והם נישאים על גוף האם או האב בדרך כלל ישנים למשעי, והמתבונן מהצד תוהה האם עוצמת המוזיקה אינה פוגעת בעצבי השמיעה שלהם או באיבריהם הפנימיים, דרך בני נוער שבאים בחברותה, משפחות עם סלי פיקניק, פאנקיסטים מתבגרים, ודודות ישישות שיושבות וסורגות על הדשא — הפנינג אמיתי של טבע, אנושיות ומוזיקה. חשקה נפשך להשתתף בסדנה ללימוד מרימבה — אתה מוזמן, רוצה לסדר את שיערך כפי שלא תעז בעולם החיצוני — שתי גיישות (או גיישים) ישזרו ממקלעות ראשך פסל סביבתי שעימו תלך בגאווה במשך כל ימי הפסטיבל (לא כל כך ברור איך הם ישנים בלילה עם הקונסטרוקציה הזו על הראש, אבל החוויה!) וכל אחד מהבאים מוזמן כמובן לחתום על עצומות שונות עבור ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, שהוא אחד התומכים בפסטיבל.
הכיף הכי גדול לעיתונאי הוא הזכות להיכנס אל "מאחורי הקלעים" – שטח מגודר הנמצא מאחורי שלוש הבמות המרכזיות של הפסטיבל (יש עוד שלוש נוספות קטנות יותר) ולבלות במשך כל היום עם האמנים על כוס קפה או בירה בבר, או לטעום איתם טעמו של מאכל אוסטרלי "טיפוסי" (כמו "פיש אנד צ'יפס" הבריטי כל כך) במסעדה. אתה מוצא את עצמך מפטפט עם מוזיקאים שבאים לכאן כדי לתקשר, להתיידד ורצוי ללא מיקרופונים.
באופן ספונטני מתארגן משחק כדורגל בין נבחרת אפריקה המערבית (המורכבת מהנציגים של מאלי וסנגל) כנגד נבחרת צרפת, כשהמעודדים האוסטרלים תוקעים בדידג'רידו (כלי הנשיפה האבוריג'יני המסורתי). ממש לא משנה מי מנצח, כי בסופו של דבר כולם מצטרפים לחגיגת ניצחון (או הפסד). וכמובן, בכל פינה בשטח הגדול הזה מתרחשים אירועים מוזיקליים ספונטניים כשקצווי עולם נפגשים מוזיקלית סביב שולחן אחד, וכולם מתכוננים לערב האחרון של הפסטיבל — לג'אם (המפגש) המסורתי מ
 |
| מוזיקאי אבוריג'יני בתלבושת מסורתית. חגיגה של רב תרבותיות מסביב לעולם | צילום : דובי לנץ |
ול אלפי אנשים המריעים לכוחה של השפה הבינלאומית היחידה המובנת לכולם— שפת המוזיקה.
פסטיבל וומאדלייד הוא רק חוליה אחת בשרשרת פסטיבלי WOMAD (ראשי תיבות של World of Music, Art and Dance— עולם של מוזיקה, אמנות ומחול). פסטיבלים אלה נהגו במוחו הקודח של המוזיקאי הבריטי פיטר גבריאל עוד בשנת 1982, והיום הם סובבים עולם — אוסטרליה, ניו זילנד, האיים הקנריים, סיאטל במערב ארצות הברית, ספרד, סיציליה, סינגפור ועוד ועוד. בכל שנה נבחר גרעין אמנים בינלאומיים הנודד ממקום למקום, כאשר בכל אתר מצטרפים אליו גם טובי ה"תוצרת" המקומית.
הפסטיבל המרכזי בכל שנה הוא זה הנערך בחודש יולי בעיר רדינג (Reading) באנגליה, במקום פסטורלי על שפת נהר התמזה. השנה הפסטיבל הזה יתקיים בסוף השבוע שבין 23 ל־25 ביולי ובין המשתתפים יימנו דיוויד ביירן, סואד מאסי, קילה, הכנר (הקלאסי בדרך כלל) נייג'ל קנדי עם להקת הכליזמרים הפולנית קרוקֶה ו…יאיר דלאל הישראלי. אם תמהרו אולי עוד תצליחו לרכוש כרטיס לחוויה תרבותית ואנושית נהדרת. כדאי, כדאי מאוד!
