תפריט עמוד

יש לא מעט מהמשותף בין ים המלח שלנו לאגם מונו במזרח קליפורניה. אמנם האגם הקליפורני, הסמוך לגבול עם נוואדה, גבוה בהרבה מים המלח – הוא נמצא בגובה של 2,000 מטר ובחורף האזור סביבו מתכסה במעטה של שלג, אבל כמו ים המלח גם מונו נמצא באזור מדברי צחיח וכמוהו הוא אגם סגור, שמי הנחלים זורמים לתוכו אך אינם יוצאים ממנו. כתוצאה מכך, במהלך השנים (גילו של אגם מונו נאמד במיליון שנה) הצטברו בו מלחים, שהפכו את מימיו למלוחים. אבל המליחות היא רק גורם אחד המשותף לים המלח שלנו ולאגם מונו. שניהם סובלים מבעיות קשות הנובעות כתוצאה מפעילות האדם. בקליפורניה, מחסור חמור במים בלוס אנג'לס גרם לפרנסי העיר להסיט מים מהאגם ומהנחלים הזורמים אליו אל המטרופולין, והדבר גרם לצמצום משמעותי של שטח האגם ולעלייה דרמטית במליחות המים. רגע לפני שהאגם ייבש כליל, גופים ירוקים ואזרחים מודאגים יצאו במחאה אשר עזרה להצילו.


למרות מליחותו, אגם מונו מהווה מקור משיכה לעופות רבים הניזונים מחסילונים זעירים החיים במים

למרות מליחות המים והשממה שמסביב, אגם מונו רחוק מאוד מלהיות "ים המוות". במימיו חיים חסילונים קטנים המספקים מזון עשיר להמוני עופות. צפרים מגיעים לכאן כדי לצפות בעופות המנקרים בחופי האגם כדי לשלות מזון וגם מי שאינו מתעניין בציפורים לא יישאר אדיש למראה מגדלי אבן הגיר המזדקרים מלב האגם. המראה מרנין בכל שעות היום, אבל בזריחה ובשקיעה, כשהמים ומגדלי האבן נצבעים בכתום-אדמדם המראה יפה שבעתיים.


סרטון המראה את קסמו של אגם מונו

מפה של אזור אגם מונו:


לחצו להגדלה

צילומים: אייסטוק, dave yanin, flickr, Pedro Szekely, flickr


לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: