אגם גארדה באופניים

מי שמגיע לטורבולה (Torbole), בקצה הצפוני של ימת גארדה (Lago di Garda) שבצפון איטליה, חייב לבחור. שתי אפשרויות עומדות לפניו – גלישת רוח באגם או רכיבה על אופניים. רוח אימתנית הטיסה את הגולשים על מי האגם, והפעילות כולה נראתה כהתאבדות בבגדים זרחניים. באופטימיות גדולה פנינו לאופניים.

טורבולה היא מרכז מוכר ונחשב של רכיבה על אופניים. רוב הבאים לעיירה עוסקים ברכיבה על אופני הרים, או ברכיבת כביש שמוקדשת רובה ככולה לטיפוס מפרך במעברי ההרים. לא בשבילנו. מבירור קצר בחנות האופניים קרפנטארי (Carpentari) במרכז העיירה גילינו שלא חייבים לטפס, אפשר לרכוב גם במסלולים נינוחים יותר ויפים לא פחות. שכרנו אצל קרפנטארי שלושה זוגות אופניים על בסיס יומי. הצטיידנו במפת המסלול, ויצאנו. למסלול שבחרנו היו שני יתרונות בולטים: הניווט לאורך המסלול קל למדי, ולפחות בתחילתו הוא אינו עובר על כביש, אלא במסלול שמיועד רק לרוכבי אופניים. אצלנו דווקא החסרונות בלטו, בעיקר בתחום האופנה: שום חליפות לייקרה, לא כפפות רכיבה או מכנסיים מרופדים במפשעה. סתם טי-שירט.

בין נהרות למצודות
כביש 240 יוצא מטורבולה לצפון-מערב, לכיוון ריבה דל גארדה (Riva del Garda). לאחר כ-500 מטרים חוצים את הנהר סארקה (Sarca) על גשר. פונים ימינה (צפונה) ורוכבים בכביש סלול שמיועד לאופניים. הנהר מלווה את קטע הדרך הזה מימין, והשביל מוקף עצים וצמחייה לאורך חמישה קילומטרים  וחצי עד העיירה ארקו (Arco). במי הנהר שטים ברבורים, וסבך הצמחייה מטיל צל על הדרך.

בשלב זה כבר סבלנו מתשישות קלה, אבל המשכנו באומץ. נכנסים לארקו מדרום. בכיכר המרכזית, לפני כנסיית סנטה אנה (Chiesa di Santa Anna) יש שלושה בתי קפה. קרסנו בראשון לאספרסו קצר וסיגריה. ביציאה הצפונית מארקו אפשר לבקר בקסטלו די ארקו (Castello di Arco), מבצר מרשים ומעט חרב מימי הביניים. הטיפוס אליו, באורך של כ-300 מטר, תלול. התבוננו במצודה מהדרך והחלטנו להמשיך מכאן היישר לקיאראנו (Chiarano).

העיירה ארקו. מציעה בתי קפה נעימים ומבצר מרשים מימי הביניים | צילום: Zavijavah, Creative Commons 3.0

הסיבה לדפיקות הלב המואצות
בארקו פונים מכיכר אנה מערבה לכביש 36. הכביש מוליך תחילה לקיאראנו ולאחר מכן לוויניה (Vigne). זה הקטע הקשה במסלול, וחלקו עובר בעלייה מתונה. בין ארקו לוויניה מפרידים כארבעה קילומטרים. כאן כדאי לעשות הפסקה נוספת באחד מבתי הקפה הקטנים. קרואסון, אספרסו שלישי להבוקר, והשעה רק 11. קצת קשה להבין אם דפיקות הלב המואצות נובעות מהדיווש או מהרעלת קפאין. מוויניה ממשיכים על כביש 36, שפונה לדרום-מערב, לכפר בשם וארונה (Varone). בין ויניה לווארונה מפרידים חמישה קילומטרים. זה הכפר הכי ישן מאלה שבהם המסלול חולף, ורובו בתים איטלקיים עתיקים עם טיח מתקלף ופיתוחי אבן יפים. ממרכז וארונה נמתח שביל אופניים באורך של חמישה קילומטרים, מקביל לכביש אך נפרד ממנו, שיורד דרומה לכיוון ריבה דל גארדה. כשמגיעים לחוף האגם בריבה נכנסים לפארק עירוני, עם דשא מוצל שנפרש עד קו המים. מקום אידיאלי לגלידה ולאספרסו אחרון. לאחר מנוחה על שפת האגם חוזרים ברכיבה – או במקרה שלנו בגרירת האופניים כי לרכוב כבר לא יכולנו – לאורך גדת האגם עד טורבולה (שישה קילומטרים).

מידע מעשי
אורך המסלול: 30 ק"מ
משך המסלול: חמש שעות ברכיבה נינוחה עם הפסקות
סימון המסלול: רוב המסלול משולט
קושי טכני: אין
קושי פיזי: המסלול כמעט ללא עליות, אבל ממושך למדי. למחרת כאב כל חלק בגופנו.
למי מיועד: לכלל המשפחה, בני הנוער שרכבו בו לא התקשו כלל.
עונה מומלצת: אביב וקיץ בימים לא חמים מדי
שכירת אופניים: קרפנטארי
כתובת: Via Matteotti 16, טורבולה. עם השכירה מקבלים מפה של כמה מסלולים.

עוד טיולי אופניים בארץ ובעולם כאן