הנוף האנושי מרתק אותי, אנשים ומצבים מרגשים ומיוחדים, החיבור לרגעים ומקום, אומר משה שי. הוא ממעט לצלם נופים וארכיטקטורה, אך כשהוא עושה את זה, הוא תמיד מכניס פרט נוסף, שמחייה את הצילום. התנועה, לפי צילומיו, היא הכרחית, מכניסה עומק לתמונה. פריים אחד מעביר את כל האינפורמציה, וזה כוח התמונה, להקפיא את הרגע הנכון. יש לחבר לזה כמובן אור, קומפוזיציה, זוויות, עדשה נכונה, ומעל לכל – הרגע המכריע. הקפאת התנועה בתמונה דורשת דריכות ונחישות, יש את הרגע שלפני, הרגע שאחרי… אך הרגע הנכון הוא הרגע בו כל האלמנטים מתקיימים בפריים בודד אחד. כצלם ספורט במשך 17 שנים, החושים התחדדו וזה הפך להיות חלק ממני, ללכוד את אותו הרגע שיש להנציח. גם בצילום מגזיני מבויים אני שואף לאותה תוצאה. התנועה בצילום יוצרת דרמה, מעבירה את המסר של המצולם ושל המקום. הרגע המוקפא יוצר סיפור חדש, אחר ומעורר את החושים. אלפית השנייה הזו הנלכדת לפריים אחד ויחיד, היא שתיחרט בזיכרון.
|
