תפריט עמוד

מוזיאון המיניאטורות ביוקנעם: בורא עולמות זעירים

בפארק הייטק לצד כביש 70 ביקנעם נמצא מקום מפתיע ולא צפוי - מוזיאון המיניאטורות "עולם קטן גדול". במוזיאון מוצגים דגמים של משה זמטר, שהמשיך ליצור מיניאטורות מחומרים טבעים עד גיל 97. שווה לעצור בדרך לטיול גלילי ולהתפעל מהעולמות הזעירים שבהם כל פרט ופרט נבנה ביד אוהבת

כמה פעמים נסעתם בכביש 70 בדרך לטיול בצפון וחלפתם על פני יקנעם בלי לעצור? המון פעמים, מן הסתם. אולי עצרתם לזמן קצר  לחלץ עצמות ולאכול משהו זריז באחת המסעדות בקניון G, אבל סביר להניח שלא מעבר לזה. אז הרשו לנו להמליץ לכם לשנות את הרגלי הנסיעה ולהקדיש זמן למקום מקסים באמת, מוזיאון מיניאטורות שנמצא במקום הכי לא צפוי – פארק ההייטק של יקנעם, צמוד לכביש 70.

בקומה השנייה של מבנה טיפוסי לחברת הייטק נמצא "עולם קטן גדול" מוזיאון מיניאטורות שבו מוצגות יצירות של משה זמטר. אחרי שיצא לפנסיה, במשך 30 שנה זמטר בנה עולמות זעירים מלאי קסם: חנות הנעליים של אבא, המטבח של סבתא, חדר הכביסה בבית ההורים, בית המרקחת בעיירה קטנה במזרח גרמניה וגם פארק שעשועים, הלובר בפריז, כנסת ישראל ועוד ועוד. אבל לפני שנגיע לדגמים עצמם, שווה להתעכב לרגע על מי שיצר אותן.

מוזיאון המיניאטורות "עולם קטן גדול" | צילום: רותם בר כהן

מוזיאון המיניאטורות "עולם קטן גדול" | צילום: רותם בר כהן

הכל התחיל מווילון קרוע

משה זמטר, שנפטר בשנת 2020 בגיל 97, נולד ב-1923 בעיירה הגרמנית רייכנבאך. על פי עדותו, היתה לו ילדות מאושרת ולמרות שהיה היהודי היחיד בבית הספר לא הרגיש ביחס עוין. הכל התנהל על מי מנוחות, עד שיום אחד, כשהיה בן 13, הוא חזר הביתה וגילה שהוריו ארזו את כל החפצים ומצוידים בסרטיפיקטים הם הודיעו למשה הצעיר שהמשפחה עוזבת לפלשתינה. אביו לא קיבל אישור לפתוח חנות נעליים בעיירה והעובדה הזאת הדליקה אצלו אור אדום, כך שלמרבה המזל המשפחה יצאה מגרמניה בזמן, מספרת בתו ענת אורלנד, מעצבת גרפית ואמנית עץ, שמנהלת את המוזיאון. גם ילדיו הנוספים של משה זמטר, אורי זמיר ועדנה יהב, שניהם אמנים, מעורבים ופעילים בענייני המוזיאון.

משה זמטר בונה דגם מיניאטורי | צילום: ענת אורלנד

משה זמטר בונה דגם מיניאטורי | צילום: ענת אורלנד

משה זמטר שירת בצבא הבריטי וכשהשתחרר למד כריכת ספרים, מקצוע שהמשיך לעסוק בו לצד עבודתו כמנהל כספים בחברה גדולה. בבניית מיניאטורות החל לעסוק רק אחרי שיצא לפנסיה, ומאז, במשך שלושה עשורים הוא ברא עולמות זעירים, שכל פרט ופרט בהם הורכב אך ורק מחומרים טבעיים וחומרים ממוחזרים.

הכל התחיל בווילון נצרים שהיה תלוי במשך שנים בבית עד שנקרע. "אבא היה יקה ויקים לא זורקים דברים", ענת בתו צוחקת. במקום לזרוק את הווילון הקרוע, הוא פירק אותו והתחיל לבנות מפיסות הנצרים כיסאות זעירים. מאותו רגע ואילך לא הפסיק לבנות. כל הדגמים המוצגים במוזיאון המיניטורות הם מעשה ידיו, כולל עבודות הרקמה, האריגה, התפירה, הנגרות, ההדבקה – את הכל הוא הכין במו ידיו.

קרוסלה. כל הדגמים נבנו מחומרים טבעיים או ממחוזרים | צילום: ענת אורלנד

קרוסלה. כל הדגמים נבנו מחומרים טבעיים או ממחוזרים | צילום: ענת אורלנד

רואה את העולם בקטן

בחלל הבהיר ורחב הידיים, בתוך ארונות זכוכית, מוצגות המיניאטורות שזמטר בנה: אחדות מהן משחזרות (תוך פרשנות אישית) אתר מפורסם, דוגמת מוזיאון הלובר או כנסת ישראל, תצוגות אחרות הן מבט נוסטלגי לעולם שהיה ואיננו עוד, ויש גם תצוגות שנולדו מהדמיון של יוצרן. זמטר עבד לאט ובדייקנות, בורא עולמות זעירים מחומרים שליקט בבית, ברחוב, על שפת הים, בשדה: גרעיני אבטיח, קליפות של פיסטוקים, פיסות  בדים, אבנים, צדפים, פירות של חלמית (חוביזה), אפילו מוצרים יום-יומיים שאנחנו משליכים כלאחר יד, דוגמת בחשנים חד פעמיים לקפה. מכל אלה הוא היה בונה בין שישה לשמונה דגמים בשנה, והתוצאה: שובת עין ולב.

משה זמטר מדבר על העבודות שלו

מעבר לתחושת החמימות המיידית שעולה למראה הדגמים המיניאטוריים, מרתק לנסות להבין ממה כל דבר בנוי (הפרחים, למשל, הם פירות חוביזה שיובשו ונצבעו) ולהבחין בפרטים הכי קטנים, כמו כלב שקורא ספר, המונח הפוך. "אני רואה את העולם בקטן", זמטר אמר שראיון שנערך עמו לפני שנים אחדות, חלק מסרטון של כעשר דקות שמוקרן למבקרים במוזיאון.

חדר שינה. את כל הפרטים, כולל תפירה, רקמה ונגרות משה זמטר עשה במו ידיו

חדר שינה. את כל הפרטים, כולל תפירה, רקמה ונגרות משה זמטר עשה במו ידיו

אני שואלת את ענת בתו איזה דגם אביה אהב במיוחד והיא אומרת שהוא אוהב את כולם, כי כל אחד מהם סיפר סיפור אחר. אבל היא מוסיפה שהוא היה קשור במיוחד לדגם המטבח של סבתא, שאהב כל כך בילדותו.

ענת אורלנד, בתו של משה זמטר, עם כמה מהחומרים איתם עבד | צילום: רותם בר כהן

ענת אורלנד, בתו של משה זמטר, עם כמה מהחומרים איתם עבד | צילום: רותם בר כהן

אחרי הביקור במוזיאון, תלוי עד כמה אתם רעבים, אפשר לעצור בחומוס אליהו הסמוך או לחזור למתחם G לארוחת בשרים במרינדו המשובחת, שהסניף המקורי שלה נמצא מול קיבוץ עין גב. ואם אתם לא ממהרים להגיע לצימר בגליל העליון או לטיול בעמקים, למה שלא תצאו לטיול נחמד באזור רמות מנשה? הפריחה החורפית המרהיבה והמעיינות הנעימים שזורמים כאן כל השנה מספקים שעות של הנאה בטבע.

המטבח של סבתא, הדגם האהוב על זמטר

המטבח של סבתא, הדגם האהוב על זמטר | צילום: ענת אורלנד

מידע שימושי

מוזיאון המיניאטורות "עולם קטן גדול" נמצא ברחוב הצמיחה 1, בפארק הייטק, יקנעם עלית. המקום פתוח בימים שני, שלישי וחמישי בשעות 14:00-11:00,  בשבתות 13:30-10:30, מחיר כניסה 30 שקל לאדם. במוזיאון מתקיימות סדנאות יצירה לילדים ולמבוגרים, שבמהלכן המשתתפים מרכיבים מיניאטורות מחומרים טבעיים, בהשראת היצירות של זמטר. מחיר הסדנה 100 שקל. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.