מידע מעשי לצ'ילה

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לצ'ילה אינם זקוקים לאשרת כניסה. 

שגרירות צ'ילה בישראל
כתובת: קאופמן 4, תל אביב.
טלפון: 03-5102751. 

שגרירות ישראל בצ'ילה
כתובת: San Sebastian 2812, סנטיאגו.
טלפון: 56-2-7500500.

איך להגיע
אין טיסות ישירות מישראל לצ'ילה. ניתן להגיע לצ'ילה מישראל עם עצירת ביניים ביעדים שונים באירופה ובדרום אמריקה.

מתי כדאי להגיע
היות וצ'ילה שוכנת בצדו הדרומי של כדור הארץ, עונות השנה בה הפוכות לאלו בישראל.
עונת הקיץ הדרומי, דצמבר-פברואר, אידיאלית לביקור בפטגוניה ובהרי האנדים הדרומיים בשל הטמפרטורות הנוחות ושעות האור הארוכות. בסנטיאגו ומרכז צ'ילה כדאי לבקר בעונות הסתיו (אפריל-מאי) והאביב (אוקטובר-נובמבר). עונת החורף מצוינת לחובבי הסקי.

חיסונים
משרד הבריאות ממליץ להתחסן לפני נסיעה לצ'ילה. פרטים אפשר לקבל בלשכת הבריאות המחוזית
כתובת: הארבעה 14, תל אביב. 
טלפון: 03-5634848 – ובמרפאות מטיילים.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
שירות התיירות הלאומי של צ'ילה הוא Sernatur, המפעיל מרכזי מידע לתיירים בערים שונות במדינה. 
רשימת מרכזי המידע:  www.sernatur.cl/internacional

מטבע
פסו צ'יליאני.
 

הפרש שעות
צ'ילה מאחרת את שעון ישראל בחמש שעות.
 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של צ'ילה היא 56.
 

תחבורה
טיסות:טיסות פנים הן דרך מצוינת, אם כי לא זולה, לגמוע מרחקים ארוכים בזמן קצר.
אוטובוס:  האוטובוסים הבינעירוניים בצ'ילה הם לרוב נוחים ודייקניים. בנסיעות ארוכות במיוחד פועלים גם אוטובוסי שינה, שאת מושביהן ניתן להטות למצב מאוזן.
רכבת:  ישנם קווי רכבת בין הבירה לטמוקו, ולפוארטו מונט במחוז האגמים.
שכירת רכב ואופנוע: יש צורך ברשיון נהיגה בינלאומי בנוסף לרשיון הנהיגה הישראלי.
טרמפים:  צ'ילה היא המדינה הפופולרית ביותר לטיולי טרמפים ביבשת. עם זאת, זכרו כי באזורים כפטגוניה התנועה דלילה, ולעתים מזומנות המתנות ארוכות במיוחד.

אטרקציות ואתרים מומלצים

צפון צ'ילה

על אף רוחבו הצר, אזור צפון צ'ילה ניחן בגיוון גיאוגרפי מעניין. ממזרח, בגבול עם ארגנטינה, מתנשאות פסגות הרי האנדים, וממערב חופי האוקיינוס השקט הנאים. ביניהם נמצאים מדבר אטאקאמה (Atacama) והרמה המישורית אלטיפלאנו (Altiplano). בשוליו הדרומיים של המדבר שוכן אזור מכרות עשיר במינרלים.

העיר אריקה (Arica), הצפונית ביותר במדינה, שוכנת באזור יבש סמוך לחוף, ומשמשת בסיס יציאה לטיולים באזור. בעיר עצמה אין מוקדי משיכה מיוחדים, פרט לחופים יפים ונקודת תצפית מוצלחת על העיר וחופיה מגבעת El Morro de Arica. אתרים באזור: 

הפארק הלאומי לאוקה (Parque Nacional Lauca)
שוכן במרחק של כ-160 קילומטר מצפון-מזרח לאריקה באלטיפלנו, בשיפולי הרי האנדים. מרכזו הוא האגם התכול Lago Chungara (גובה 4,500 מטר), המוקף הרי געש מושלגים. בפארק מרחצאות חמים, זני ציפורים ועופות מים רבים, עדרי ויקוניה (קרובת משפחה של הלאמה), מסלולי הליכה, אתרים ארכיאולוגים וכנסייה היסטורית בכפר Parinacota. אפשר ללון בכפר הסמוך לפארק, Putre. 

עמק אספה (Valle de Azapa)
עמק ירוק סמוך לאריקה. האתרים בו כוללים סדרה של גיאוגליפים עתיקים והמוזיאון הארכיאולוגי San Miguel de Azapa. גיאוגליפים רבים נוספים נמצאים באזור העיר איקיקה (Iquique), ביניהן דמותו גדולת הממדים של "ענק האטאקאמה".

הכפר סן פדרו דה אטאקאמה (San Pedro de Atacama), השוכן בקצהו הצפוני של אגם המלח Salar de Atacama, הוא מחביבי התיירים בצפונה של צ'ילה. בכפר מוזיאון (Museo Gustavo Le Paige) מוצלח ובו תצוגות הקשורות באזור. אך עיקר העניין קשור בנופים סביבו: אגם המלח המשמש מקום מחייתה של מושבת פלמינגו ופסגות הרי האנדים סביבו; אל טאטיו (El Tatio), אתר הגייזרים הגבוה בעולם (כ-4,300 מטר מעל פני הים), המרשים במיוחד בזריחה; ו-Valle de la Luna, תצורות נוף מיוחדות שעוצבו בידי הרוח.

לה סרנה (La Serena) היא עיירת חוף נעימה, ובה מבנים רבים מהתקופה הקולוניאלית ומהמאה ה-19. השמיים הפרושים מעל להרי האנדים באזור קנו להם שם כבהירים ביותר באטמוספרה הדרומית, ומצפה הכוכבים Cerro Tololo שמדרום מזרח לעיר מאפשר הצצה בהם.

מרכז צ'ילה
במרכז צ'ילה שוכן העמק המרכזי (Valle Central) הפורה. זהו אזור חקלאי ותעשייתי, ובו שוכנת גם בירת המדינה. ממזרח חולשים על העמק הרי האנדים המרכזיים.

סנטיאגו (Santiago de Chile)
עיר מוקפת הרים, הנהנית מאקלים נוח במשך כל השנה. תושביה החביבים, אווירתה המיוחדת ואפשרויות הבילוי הרבות שבה הופכים את השהות בה לנעימה במיוחד. אתרים מרכזיים: Mercado Central, שוק נפלא לארוחות צהריים של פירות ים טריים; הכיכר המרכזית Plaza de Armas, פארק מטרופוליטנו (Parque Metropolitano) על פסגת הר סן קריסטובל (Cerro San Cristobal, יש רכבל לפסגה), המוזיאון הצ'יליאני לאמנות פרה-קולומביאנית (Museo Chilieno de Arte Precolombino), מוזיאון סנטיאגו (Museo de Santiago); תצפית על העיר מפסגת הפארק סרו סנטה לוסיה (Cerro Santa Lucia); מוזיאון המשורר הצ'יליאני פאבלו נרודה, La Chascona, בביתו לשעבר; ו-Bellavista, אזור אופנתי ובוהמייני עם מסעדות תוססות ושוק עבודות מלאכת יד. העמק המרכזי הוא אידיאלי לגידול כרמים, ואפשר לצאת מהעיר לביקור ביקבים באזור.

בשרשרת ההרים שממזרח לסנטיאגו ישנם אתרי סקי מצוינים, הפעילים בחורף הדרומי (יוני עד ספטמבר). המפורסם בהם הוא Portillo, השוכן 145 קילומטר מצפון מזרח לעיר, על האוטוסטרדה למנדוזה שבארגנטינה. Valle Nevado, רק שישים קילומטר מהעיר, גדול יותר, ויש האומרים גם מאתגר יותר. באתר זה מוקצה גם שטח מיוחד כולל מתקנים לסנובורד. מעט קרוב יותר לסנטיאגו נמצאים האתרים La Parva ו-El Colorado.

ואלפראיסו (Valparaiso) היא עיר נמל היסטורית ומעניינת מצפון מערב לסנטיאגו. מבנה העיר הוא מבוך פתלתל של סמטאות, רחובות ושכונות הבנויות על גבעות ומקושרות ברכבלים (Ascensores). בעיר שוכן בית הקונגרס החדש של צ'ילה. המשורר נרודה התגורר גם כאן, בבית המכונה La Sebastiana. מדרום לעיר שוכן בית נוסף שלו, באיסלה נגרה
(Isla Negra, שעל אף שמו אינו אי), המשמש כמוזיאון (Museo Neruda).

כעשרה קילומטר צפונית לוואלפראיסו, או כשעה וחצי נסיעה מסנטיאגו, שוכנת עיירת הנופש הפופולרית ויניה דל מאר (Vina del Mar). המקומיים מכנים אותה "עיר הגנים" על שום השטחים הירוקים הרבים בה, ביניהם הגנים הבוטניים של צ'ילה. מדי שנה, בחודש פברואר, מתקיים כאן פסטיבל זמר (Festival Internacional de la Cancion) הומה אדם. העיר ידועה בשדרותיה הרחבות הנטועות דקלים, בכיכרות מטופחות בגינות, בטיילת ההומה שלה, בבתי הקפה ובחופים הלבנים והנקיים, המושכים גם גולשי גלים.

מחוז האגמים
אזור יפהפה, צבוע בגוונים הירוקים של יערות גשם עתיקים ואדמות חקלאיות שנהרות ומפלים שוצפים בהם, ובגוונים הכחולים-טורקיזיים של אגמים קרחוניים, שפני המראה שלהם משקפים הרי געש כהים צחורי פסגות מושלגות. האזור כולל את המחוזות La Araucania (המחוז התשיעי) בחלקו הצפוני ו-Los Lagos (המחוז העשירי), שבתחומו נכלל האי צ'ילואה, הגדול באיי צ'ילה.

פוקון (Pucon) היא עיירת הנופש הבולטת ביותר במחוז האגמים. בעיר אפשר לארגן שלל פעילויות, כמו רפטינג בנהר Rio Trancura, טיפוס, אופני הרים, רכיבה על סוסים, סיורים מאורגנים באתרי הטבע סביבה ועוד. אופציה חלופית היא עיירת הנופש ויאריקה (Villarrica) הסמוכה. שתי הערים שוכנות לחופו השחור של אגם ויאריקה 
(Lago Villarica).

מוקד העניין המרכזי באזור הוא הפארק הלאומי ויאריקה, ובו הר הגעש באותו שם המתנשא לגובה 2840 מטר. אינכם צריכים להיות מטפסים מקצועיים כדי להעפיל לפסגת ההר, אך חובה להצטייד בקרמפונים (מעין סנדלים ממוסמרים, שנועלים על הנעליים), בקרדומי קרח, בחבלים ובציוד הדרוש לטיפוס קרח, וכן לצאת בלוויית מדריך מוסמך. את כל אלו אפשר לארגן בנקל מפוקון. לטיפוס יוצאים באחת אחר חצות, כדי להגיע לפסגה באור ראשון ולצפות בלוע הפעיל. מהעיר אין תחבורה ציבורית אל הפארק, אך הוא נגיש באמצעות מוניות וסיורים מאורגנים. סמוך לפארק שוכנים מרחצאות חמים.

פארק נוסף הסמוך לפוקון הוא הפארק הלאומי Huerquehue, המציע נופי ואדיות נחלים, יערות, מפלים, צפייה בציפורים ונופים נפלאים. הפארק שוכן כ-35 קילומטר מפוקון, על חופו של אגם קבורגה (Lago Caburgua), המוקף חול לבן. לא רחוק מהפארק שוכנים המרחצאות Termas De Puyehue

עיירות נופש פופולריות נוספות בצפון מחוז האגמים הן Lican Ray שלחוף Lago Calafquen, והעיירה Panguipulli לחוף אגם באותו שם.

הפארק הלאומי Vicente Perz Rosales היה הפארק הלאומי הראשון בתחומה של צ'ילה (הוקם ב-1926). מרכזו הוא אגם טודוס לוס סאנטוס (Lago Todos los Santos), שכאגמים רבים אחרים באזור נוצר כשאפר וולקני גרם לחסימת נהר שוצף, שמימיו נלכדו והציפו את העמק הקרחוני במקום. מסביב לאגם היפה מתנשאות פסגותיהם הדרמטיות של הרי הגעש אוסרונו (Osorno), טרונאדור (Tronador) ופונטיאגודו 
(Pontiagudo). העיר Puerto Varas משמשת כבסיס יציאה לפארק, וכן כתחילתו של קו השיט העובר באגם טודוס לוס סאנטוס וממשיך עד מעבר לגבול, לעיר ברילוצ'ה בארגנטינה.

פוארטו מונט (Puerto Montt), בירת מחוז לוס לאגוס, היא עורק תחבורה ימי חשוב – ממנה יוצאים קווי שיט לפיורדים ולאיים של פטגוניה, ללגונת סן רפאל, לפוארטו נטלס ולאי צ'ילואה.

צ'ילואה
האי צ'ילואה (Isla Grande de Chiloe) הינו הגדול באיי צ'ילה הנמצאים במלואם בתחומה (בניגוד לטיירה דל פוגו, "ארץ האש" שבקצה הדרומי של היבשת, הגדול יותר אך השייך בחלקו הגדול לארגנטינה). האי שייך למחוז לוס לאגוס, ומשתרע ממערב לחופיו הדרומיים של המחוז. בחלקו המערבי יערות גשם ממוזגים רחבי ידיים, דיונות וחופים. חופו המזרחי מיושב יותר ומנוקד בכפרי דייג ובכפרים חקלאיים בעלי גגות רעפים, וכן באיי קטנים יותר, השייכים לארכיפלג. מאיים אלו אפשר להבחין בפסגות פטגוניה המושלגות באופק, מעבר לים. בכפרים ניתן לראות בתי פאלאפיטו (palafito) רבים, הניצבים על כלונסאות מעל נהרות ונחלים. מבנים מעניינים נוספים הן כנסיות העץ האלגנטיות הרבות שנבנו באי. שתי הערים הגדולות הן אנקוד (Ancud) וקסטרו (Castro).

קאסטרו היא בירת האי, השוכנת במרכז החוף המזרחי. זוהי העיר הותיקה והגדולה בצ'ילואה. קאסטרו ידועה בפירות הים המשובחים שלה ובאמנות המקומית המסורתית, וכן במבני הפאלאפיטוס הצבעוניים הרבים בה. באנקוד, הנמצאת כתשעים קילומטר צפונית לקאסטרו, נמצא מוזיאון צ'ילואה ובו תערוכות העוסקות בהיסטוריה, בטבע ובתרבות העשירה והמיוחדת של הארכיפלג. במערב האי הוכרזו חלק מהיערות כפארק הלאומי צ'ילואה (Parque Nacional Chiloe).

אל האי אפשר להגיע בשילוב אוטובוסים ומעבורות מפוארטו מונט, אוסורונו, ויישובים נוספים לאורך החוף הצ'יליאני.

פטגוניה
פטגוניה הצ'יליאנית כוללת את המחוז ה-11, אייסן (Aisen) והמחוז ה-12, Megallanes. אזורי הפיורדים והקרחונים מזכירים במידה רבה אזורים שונים בנורבגיה ובאלסקה ואת פארק הפיורדלנד בניו זילנד. היישובים בחלק זה של צ'ילה דלילים והטבע בשיא הדרו.

האוטוסטרדה הדרומית, קארטרה אוסטרל (Carretera Austral) היא מהדרכים הידועות והיפות בחלק זה של היבשת. זוהי דרך עפר שראשיתה מדרום לפוארטו מונט וסופה בפורטו יונגאי (Puerto Yungai) שבפטגוניה, העוברת בין נופים נפלאים כפיורדים עמוקים, לגונות יפהפיות, יערות אדירים, קרחונים והרים. סלילתה של הדרך הושלמה אך ב-1988, ועדיין ישנם קטעים לאורכה המחייבים שימוש במעבורות, בעיקר בפתחיהם של פיורדים מסיביים. החלק הפופולרי ביותר בדרך יפה זו הינו הקטע המרכזי שלה, בן כ-420 קילומטר, בין עיירת הנמל Chaiten במחוז העשירי לבירת מחוז אייסן, Coihaique. האתר הידוע ביותר בקטע זה הוא הפארק הלאומי Queulat, ובו "הקרחון התלוי" (Ventisquero Colgante).

מ-Coihaique שעל דרך הקארטרה אוסטרל יוצאים סיורים לפארק הלאומי המרהיב לגונה סן רפאל (Laguna San Rafael). מקרחון סן רפאל נשברים גושי קרח לבנים-תכולים, הצפים במי האגם המקסים. סיורי שיט למקום יוצאים גם מפוארטו מונט והעיירה פוארטו צ'אקאבוקו (Puerto Chacabuco).

לשפתו של Lago General Carrera, מהאגמים הגדולים ביבשת, שוכנת העיירה צ'ילה צ'יקו (Chile Chico, צ'ילה הקטנה), המהווה שער מעבר אל פטגוניה הארגנטינאית. מהצד הארגנטינאי נכנסים כבישים בחזרה אל המחוז ה-12, שכדי להגיע אליו מצ'ילה עצמה יש להשתמש במעבורות או בטיסות בלבד.

פונטה ארנס (Punta Arenas), היושבת על גדתו הצפונית של מפרץ מגלן, היא עיר נמל שוקקת חיים והיישוב הגדול במחוז. בסמוך לעיר נמצאת מושבת פינגווינים מגלנים במיצר אוטוויי (Otway Sound).

מצפון מערב לפונטה ארנס שוכנת פוארטו נאטאלס (Puerto Natales), אליה ניתן להגיע יבשתית מפונטה ארנס ומארגנטינה, או בסיורי שיט בני שבוע עד עשרה ימים מפוארטו מונט. בעיירה עצמה אין עניין מיוחד, אך מצפון לה משתרע אחד הפארקים המפורסמים במדינה – טורס דל פיינה (Torres del Paine). שמו ניתן לו על שום תצורתם המיוחדת של עמודי הגרניט האנכיים הבולטים מעל פני השטח. פרט לאלו מתהדר הפארק באגמים ובקרחונים, מפלי מים ויערות, ועולם חי עשיר. בפארק עובר מסלול הליכה מעגלי פופולרי בן כחמישה ימים. 

כתבה: יעל רגב 

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

אי הפסחא

את פרסומו קנה האי בזכות פסלי אדם מונומנטליים מסתוריים, שהוצבו ברחבי האי על גבי פלטפורמות אבן על ידי תושביו המקוריים של האי

אי הפסחא (Easter Island, או ראפה נוי בשמו המקורי: Rapa Nui) הוא האי המבודד בעולם. זהו אי קטן בן 180 קילומטר רבוע בלבד, פרי פעילות געשית של שלושה הרי געש שונים, השוכן בבדידות מזהרת בלב האוקיינוס השקט. חופה של צ'ילה, מדינת החסות, מרוחק ממנו מרחק אדיר בן 3,800 קילומטר.

את פרסומו קנה האי בזכות המואי (Moai): פסלי אדם מונומנטליים מסתוריים, שנחצבו בהר הגעש ראנו ראראקו (Rano Rarakau) והוצבו ברחבי האי על גבי פלטפורמות אבן ("אהו", Ahu) על ידי תושביו המקוריים של האי. בניית הפסלים החלה כנראה במאה ה-17, וסיבותיה אינן ברורות. המסתורין האופף את פשרם של הפסלים ודרך העברת משקלם העצום מאזור החציבה אל מעמדי האהו (ההשערה המקובלת כיום היא כי גולגלו על גבי בולי עץ עד למקומם) הביא למקום ולפסליו פרסום עולמי ולכד את סקרנותם של רבים. מהתרבות שחצבה פסלים מרשימים אלו לא נותרו עדויות רבות שישפכו אור על החידות הקשורות במקום – רעב, מלחמות, מחלות שהביאו עמם יורדי ים אירופאים (הראשונים בהם הגיעו לאי ב-1722) ודרום אמריקאים ופשיטות של שודדי ים פרואנים שחטפו ומכרו את תושבי האי לעבדות, מחקו את רובה של תרבות עשירה זו.

אל האי ניתן להגיע בטיסות של חברת התעופה הצ'יליאנית LanChile בלבד, מטהיטי או מסנטיאגו. באי עצמו אפשר לטייל באמצעות רכבי שטח ואופנועים מושכרים וברכיבה על סוסים. שימו לב כי השעון באי מפגר בשעתיים אחרי השעון הנהוג בצ'ילה עצמה.

היישוב המרכזי הוא הכפר האנגה רואה (Hanga Roa) בחלקו המערבי של האי. כאן מרוכזים מקומות הלינה והבילוי של אי הפסחא. בכפר בית חולים, לשכת תיירות של Sernatur ובנק.

חלק גדול מהאי מוכרז כשמורה ארכיאולוגית, הפארק הלאומי ראפה נוי. אתרים מרכזיים:
ראנו קאו (Rao Kau) ואורונגו (Orongo)
אורונגו הינו כפר של תרבות כת הציפורים מהמאות ה-18 וה-19, במיקום דרמטי מעל לוע הר הגעש ראנו קאו, בפינה המערבית של האי. פטרוגליפים עתיקים מעטרים את אבני הבנייה.
אהו וינאפו (Ahu Vinapu): מבנים בעלי התאמת אבן מדויקת, המזכירה את שיטות הבנייה המוכרות מתרבות האינקה. 

ראנו ראראקו
הר געש במזרח האי, בו נחצבו המואי וממנו הובלו אל שאר חלקי האי. לאחר שהופסקה עבודת הפיסול נזנחו מואי רבים בטרם הושלם תהליך חציבתם, והם מתגוללים סביב ההר ובלועו גם כיום. ביניהם דמות מוזרה בתנוחת כריעה. 

אהו טה פיטו טה קורה (Ahu Te Pito te Kura)
פסל המואי הגדול ביותר שעדיין ניצב על מקומו. 

חוף אנאקנה (Anakena) ואהו נאונאו (Ahu Naunau)
רצועת החוף החולית היחידה באי, הנמצאת בצפונו. המואי המוצבים במקום באתר המכונה אהו נאונאו מצטיינים בפיסול מפורט ובתוספת מעניינת – לא רבים יודעים כי חלק מהפסלים באי הפסחא נחבשו בכובעים, העשויים אבן חול ורודה, שמשקלם יותר מטון. 

טאהאי (Tahai)
אתר בחוף המערבי הכולל שלושה אהו, על גבי אחד מהם ניצבים חמישה מואי, השונים זה מזה. 

כתבה: יעל רגב