מידע מעשי לליסבון

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לפורטוגל אינם זקוקים לאשרת כניסה.

שגרירות פורטוגל בישראל
כתובת: רחוב דניאל פריש 3, תל אביב
טלפון: 03-6956361

שגרירות ישראל בפורטוגל
כתובת: Rue Antonio Enes 16, Lisbon
טלפון: 351-213-553640
דואר אלקטרוני: info@lisbon.mfa.gov.il

איך להגיע
בקיץ יש טיסות שכר ישירות מישראל לליסבון. חברת התעופה הספרדית "איבריה" מקיימת דרך קבע טיסות יומיות מישראל לליסבון דרך מדריד או ברצלונה או שתיהן. דרך אחרת להגיע לפורטוגל היא לטוס מישראל למדריד באחת מהטיסות היומיות, ומשם להמשיך ברכבת לליסבון (כעשר שעות וחצי ברכבת אקספרס) או ברכב שכור לכל יעד אחר. יש רכבות לליסבון גם מצרפת ומאנגליה. 

מתי כדאי להגיע
עונת התיירות בפורטוגל היא מסוף יוני עד אמצע ספטמבר, אבל ביולי-אוגוסט חם מאוד, אתרים רבים נסגרים, והפורטוגלים נסים לאזורי החוף. לעומת זאת ביוני, בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר פחות צפוף, מזג האוויר נעים יותר ויש הנחות. 

בטיחות
באזורי תיירות הומים יש להישמר מאוד מכייסים, ובייחוד ברכבת התחתית ובחשמלית מספר 28 העולה לרובע אלפאמה. 

קהילה יהודית וכשרות
בליסבון חיה ונושמת כיום קהילה יהודית, הגדולה שבקהילות פורטוגל. בית הכנסת הספרדי שלה, "שערי תקווה", פתוח לתפילות, אך בית הכנסת האשכנזי "אוהל יעקב" כבר לא. סמוך לבית הכנסת שוכן מרכז הקהילה.

בית הכנסת "שערי תקווה"
כתובת: Rua Dr. Alexandre Herculano 59

מרכז הקהילה היהודית
כתובת: Rua Monte Olivete 16 R/C
טלפון: 351-213-931130

בליסבון אין מסעדות כשרות, ומעטים המוצרים בחנויות המסומנים ב-U או K. עם זאת, אצל גברת אשור המתגוררת בסמוך למרכז הקהילתי אפשר למצוא אוכל כשר מבושל, גם לשבת.
כתובת: Rua Rodrigo da Fonseca 38
טלפון: 351-213-860396

כמו כן, באגף המזון בחנות המשביר הענקית El Corte Ingles , באזור המאכלים הקפואים, יש פינה מיוחדת לאוכל כשר. אין בה הרבה מוצרים והם גם יקרים, אך כמה מהם מיובאים מישראל ונותנים טעם של בית.

באתר הקהילה היהודית של ליסבון יש מידע רב ועדכני על הקהילה ועל פעילותה, ואפשר לשלוח בקשה בדואר אלקטרוני ולקבל חזרה בתוך זמן קצר פירוט באנגלית של כל מוצרי המזון הכשרים והנחשבים-כשרים בפורטוגל, ושל כל הרשתות המוכרות אותם. 

נכים
אף שהמודעות לעניין הנגישות עולה בפורטוגל בשנים האחרונות, עדיין יתקשו מבקרים בעלי מוגבלויות הליכה לטייל בה בכוחות עצמם, בעיקר בשל ריבוי שיפועים תלולים ומדרגות. עם זאת, בליסבון יש שירותי הסעות מיוחדות לנכים בטלפון: 351-217-585676. 

לא כל בתי המלון מותאמים לארח נכים, וגם כשבפרסומים נטען שיש נגישות כדאי לוודא בדיוק במה מדובר. בתי מלון חדישים בדרך כלל רגישים לצרכים של אנשים עם מוגבלויות, וכך גם מסעדות יקרות.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
לשכת התיירות של ליסבון:
כתובת: Rue do Arsenal, 15, Lisboa
טלפון: 351-210-312700
דואר אלקטרוני: atl@visitlisboa.com

לשכת התיירות של פורטוגל:
טלפון: 351-211-205050
דואר אלקטרוני: info@visitportugal.com 

מטבע
אירו 

הפרש שעות
ליסבון מאחרת את שעון ישראל בשעתיים. 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של פורטוגל היא 351. 

תחבורה
מרכז ליסבון קומפקטי ונוח לסיור רגלי. הרכבת התחתית של ליסבון (המטרו) נוחה ויעילה מאד לנסיעה במרכז העיר. כדאי לנסוע לפחות פעם אחת בחשמליות (Electrico), ברכבלים ובמעליות (Elevadores) של העיר. מומלצת במיוחד היא החשמלית בקו 28 – חשמלית בסגנון ישן העוברת בין אתרי התיירות המרכזיים. יש להיזהר מגניבות בעת שימוש בתחבורה הציבורית. מי שמתכנן כמה נסיעות ביום באמצעי תחבורה שונים כדאי שיקנה את הכרטיס הנקרא "7 Colinas". הכרטיס תקף ליום אחד או לחמישה ימים והוא מתיר נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה העירוניים. אפשר לרכוש את הכרטיס בקיוסקים ובתחנות המטרו. 
 
לאתר של Carris, החברה המפעילה את האוטובוסים, החשמליות והרכבלים.

כרטיס ההטבות Lisboa Card מעניק נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית, כניסה חופשית למוזיאונים רבים (לחלק רק בהנחה) ולאתרי תיירות ובנוסף, הנחות למופעים, חנויות ואטרקציות. ניתן לרכוש כרטיס ל-24, 48 ו-72 שעות וכרטיס מיוחד לילדים.

במידת הצורך, לכל חברות השכרת הרכב הבינלאומיות יש סניפים בליסבון, וכן יש חברות מקומיות רבות. כדאי להזמין עוד מהארץ כי הזמנה במקום תעלה הרבה יותר. לעתים סוכנויות השכרה קטנות יהיו זולות מהגדולות, אך יש להיזהר מעסקאות מפוקפקות ומחוזים מסורבלים עם הרבה אותיות קטנות שמטילות עליכם אחריות לתשלומים נלווים. רוב הרכבים להשכרה ידניים, ולרכב אוטומטי תצטרכו להוסיף תשלום נכבד. 

כרטיסי הנחות
מחלקת התיירות של ליסבון ומוסדות התרבות והבילוי בעיר מנפיקים יחד כרטיסי הנחות לתחבורה, מסעדות, מקומות לינה, מקומות בילוי, ואפילו קניות ומוניות. לדוגמה: Shopping Card מקנה הנחות של חמישה עד עשרים אחוזים בכמאתיים בתי עסק בליסבון. כמה מכרטיסי ההנחות האלה נמכרים בשדה התעופה, ואחרים בכל לשכות התיירות.

כרטיס ההטבות Lisboa Card מעניק נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית, כניסה חופשית למוזיאונים רבים (לחלק רק בהנחה) ולאתרי תיירות ובנוסף, הנחות למופעים, חנויות ואטרקציות. ניתן לרכוש כרטיס ל-24, 48 ו-72 שעות וכרטיס מיוחד לילדים.

לסטודנטים המחזיקים כרטיס סטודנט, לא מומלץ לרכוש כרטיס זה מפני שממילא הם זכאים להנחות באתרים רבים. במקומו כדאי לרכוש את אחד מהכרטיסים המעניקים נסיעה חופשית בתחבורה ציבורית בלבד, ללא שאר ההטבות, שמחירם זול יותר. 

למידע על כרטיסי ההנחות השונים לחצו כאן

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
כמתבקש ממדינה שיושבת לחוף האוקיינוס האטלנטי, פורטוגל התברכה בדגה שופעת ובהיצע כביר של מנות דגים ופירות ים המוגשות כמעט בכל מסעדה, ובדרך כלל בזול. החביבים ביותר על המקומיים הם הסרדינים ודגי הקוד (בקלה) המומלחים שאבותיהם הזינו בהם עוד במאה ה-16 את הספנים שיצאו לחיק ים לגלות עוד פיסת אדמה בלתי מוכרת לעין האירופית. חוץ מאלה יש גם תמנונים, שרימפס, צדפות, דגי חרב, חלזונות ועוד ועוד. חגיגה לחובבי מאכלי הים.

גם הבשר נפוץ מאוד במטבח המקומי, אם כי בקרב התיירים הוא לא זוכה לציון גבוה, כנראה בשל השימוש הזעום בתבלינים. מוצאים שם בעיקר חזיר – מבושל, מטוגן, מעושן או צלוי – אבל במקומות רבים מגישים גם מנות של עגל, טלה ועוף. גם תוספות הן כנראה לא הצד החזק של הפורטוגלים: הן מסתכמות בדרך כלל באורז ובתפוחי אדמה (בכלל, השימוש בירקות מזערי למדי).

ארוחת הבוקר הזריזה כוללת רק קפה ולחמנייה, אבל ארוחות הצהריים והערב הן כבר עניין מתמשך. ומתחילים במרק. תמיד מרק. יש מרקי בשר, מרקי דגים, מרקי לחם ומרקי ירקות (צמחוניים ושומרי כשרות שימו לב: בדרך כלל גם מרקי ירקות כוללים מרכיבים בשריים), ובראש הרשימה עומד מרק הכרוב (Caldo Verde). משם ממשיכים למנה העיקרית החמה של מאכלי ים או בשר, וממנה באיטיות ראויה עוברים למנה שלישית של קינוח מתוק.

ואם הגענו למתוקים, אי אפשר לא לציין את הפשטייש דה נטה, עוגיית הקרם המתקתקה שפורטוגלים מתענגים עליה ומציגים אותה בגאווה כיצירת המופת של הבית.

המסעדות העממיות המקומיות (מעין מסעדות פועלים) הן הכי זולות, הכי מוצלחות ומצויות תמיד בשפע. המנות הזולות ביותר הן דגים ופירות ים, ויש שטוענים שהן גם החלק היותר מוצלח של הגסטרונומיה הפורטוגלית.

כשקונים חומרי גלם לארוחות בבית כדאי לנסות את רשת הסופרמרקטים מיניפרסו (Minipreço). לפני הקנייה הראשונה חותמים חינם על כרטיס מועדון וזוכים מיד להנחות גדולות. המחירים ברשת זו נמוכים במידה ניכרת מאלה הנהוגים ברשתות אחרות (ובייחוד מ-El Corte Inglés הספרדית והיקרה להחריד), אבל איכות המוצרים שהיא מציעה גבוהה דווקא.

ברוב המסעדות המציגות מופעי פאדו. מחיר המופע כלול במחיר הארוחה, אך יש מסעדות שבהן המופעים כרוכים בתשלום נוסף, ולכן כדאי לברר את העניין מראש. 

בילויים
הלילה של ליסבון נמשך כל הלילה (בעיקר בסופי שבוע). יוצאים לארוחת ערב בערך בשמונה-תשע, ומשם ממשיכים לפאב השכונתי. אחר כך יוצאים לרקוד: בסביבות אחת בלילה למועדון ראשון, ממשיכים בערך בארבע-חמש בבוקר למועדון שני, ויש כאלה שממשיכים גם בשבע בבוקר למועדון שלישי.

מועדונים
Lux: מועדון הריקודים חם בעיר, שג'ון מלקוביץ' הוא אחד הבעלים שלו, היושב על גדת נהר טז'ו. המקום מעוצב יפה ומתפרש על שלוש קומות, המוזיקה מצוינת (בעיקר טראנס וסביבותיו) ומשתנה בין קומה לקומה. צריך להתלבש יפה.
Kapital: בקומה התחתונה מועדון ריקודים, בקומה האמצעית דאנס-בר, והקומה העליונה מיועדת למסיבות פרטיות ול-VIP (אך במהלך הלילה היא נפתחת לכולם). בקומה זו המוזיקה רגועה יותר ויש פינות ישיבה, וכשמתעייפים מהבלגן למטה עולים להירגע. כתובת: Avenida 24 de Julho 68
Kremlin: מועדון מחתרתי, אפלולי, עם קהל מגוון יותר מבמקומות אחרים. מתחיל להתחמם כאן רק בארבע-חמש בבוקר. המקום נמצא מאחורי ה-Kapital, והוא התחנה הבאה אחריו בבילוי הלילי.

ברים
Chapito: זה גם בר-מסעדה, גם בית ספר לקרקס (עם מתקנים!) וגם במה למופעי מוזיקה, סטפס, לוליינות ועוד. חביב הסטודנטים. 
Pavilhao Chines: במוסד הוותיק הזה בליסבון תמצאו בר עם שולחנות ביליארד ומלצרים בני חמישים. המקום מורכב מכמה חדרים, ובהם ארונות מלאים באוספי מיניאטורות. מעוצב מדהים, אבל יקר לאכול בו. כתובת: Dom Pedro V 89

אפשרויות נוספות
אזור Docas: אזור המזח בנמל מציע מקומות בילוי סולידיים יותר, שיכולים להתאים גם לאלה שמועדוני טראנס אינם כוס התה שלהם. אפשר למצוא שם מקומות לרקוד בכל מיני סגנונות כמו סלסה וריקודים ברזילאיים, מסעדות, ברים בניחוח אוריינטלי, בתי קפה ואזורי ישיבה נעימים לערבי הקיץ החמימים. 

קניות
רוב החנויות במרכז העיר פתוחות בימים שני עד שישי מ-10:00 עד 19:00, בשבת עד 13:00, וביום ראשון הן סגורות. רבות מהן סגורות גם בשעות הצהריים (15:00-13:00). מרכזי הקניות פתוחים ברציפות, לעתים עד חצות, גם בסוף השבוע. בחגים לאומיים ודתיים רוב החנויות סגורות, ולפעמים גם מרכזי הקניות. כדאי לברר לגבי כל חג כשלעצמו.

חוצות העיר
המקומות השווים לקניות הם הסמטאות של הרבעים באישה ושיאדו עם החנויות היפות, באירו אלטו עם חנויות המעצבים, ושדרת ליברדדה עם מותגי היוקרה.

מרכזי קניות
Colombo: מרכז ענקי הכולל שפע עצום של חנויות שגורם לעתים לבלבול. כדאי לקבוע נקודת מפגש.
כתובת: Avenida Lusiada (מטרו קו כחול, תחנת Colegio Militar)
Vasco da Gamma: מרכז קניות קטן יותר וסימפטי, ובו חנויות של כמעט כל המותגים המוכרים בחצי האי האיברי (ובארץ). יש בו גם חדר משחקים לילדים. כתובת: Avenida D. Joao II LT. 1, 05, 02 (מטרו קו אדום, התחנה האחרונה Gara de Orient)
Forum Almada: המרכז מאפשר התמצאות נוחה – כל חנויות בגדי הנשים מרוכזות יחד, וכך גם לגבי נעליים, בגדי גברים, בגדי ילדים וכדומה. המרכז נמצא מדרום לנהר, ויש לעבור את גשר ה-25 באפריל לאלמדה. כתובת: Caminho Municipal 1011

חנויות מפעל (אאוטלט)
ליד ליסבון נמצאים שני מרכזי חנויות מפעל המציעים מותגים בינלאומיים ומקומיים במחירי מציאה.
Campera: כעשרים דקות מצפון לליסבון, על כביש A1, יציאת Carregado/Azambuja. במקום יש חנויות של נייקי, זארה, מנגו ועוד. הסעות למרכז יוצאות כמה פעמים ביום מתחנת המטרו Gara de Orient (כדאי לבדוק גם את שעות החזרה). כתובת: Estrade Nacional 3, Km 189
Alcochete Freeport: מצדו השני של גשר וסקו דה גמה, בכניסה לעיירה אלקושט (Alcochete), יש מרחב פתוח ענקי עם עשרות חנויות, כולל מכשירי חשמל, צעצועים, כלי בית ועוד. כתובת: Estrada Nacional 119

מזכרות
המתנות המאפיינות את פורטוגל הן אריחי הקרמיקה המצוירים, בעיקר בכחול-לבן, הנקראים אזולז'ו (Azulejo), וכן מבחר מפיות, מפות, שלים רקומים ומוצרי שעם שאותם אפשר למצוא בשווקים ובחנויות באזורי תיירות. יין פורט המהולל נמכר, מלבד ביקבים שבפורטו, גם בסופרמרקטים ובמרכזי קניות. 

עם הילדים
מומלץ ללכת אל פארק האומות (Parque das Nacoes), בו נערכה תערוכת אקספו העולמית ב-1998. בפארק נמצא האקווריום הימי (Oceanario de Lisboa) הגדול ביותר באירופה. 

בגן הזואולוגי של פורטוגל (Jardim Zoologico de Lisboa) יש כאלפיים בעלי חיים על רקע תפאורה של פארק פורח.

מופעי אסטרונומיה אפשר לראות בפלנטריום של ליסבון (Planetario Calouste Gulbenkian) שבבלם.

בכל יום ראשון בשעה 11:00 לערך, מתקיים טקס חילופי המשמר של חיל הפרשים הלאומי מול הארמון בבלם. 

פסטיבלים ואירועים
במרכז התרבות של רובע בלם בליסבון (CCB) נערכים מדי פעם אירועים, מופעים ותערוכות חינם. מגזין CCB מפרט את האירועים הללו, ואפשר לקבלו חינם בלשכת התיירות הראשית בליסבון. בלשכה ישמחו לתת מידע גם על מוקדי התרבות האחרים בעיר ועל פעילויות זולות שהם מציעים. בחודש יוני, שהוא חודש של חגיגות בעיר, נפתחים מוסדות תרבות רבים ומתירים כניסה חופשית.

מאי-יוני > רוק אין ריו (Rock in Rio)
עונת פסטיבלי הרוק של אירופה לא פוסחת על בירת פורטוגל. מדי קיץ נערך פסטיבל רוק זה שמאגד תחת כנפיו הרכבי רוק מקומיים ודי.ג'ייז לצד שמות גדולים מהעולם, כמו למשל רוג'ר ווטרס, איימי וויינהאוס, מטליקה, רד הוט צ'ילי פפרס, בון ג'ובי ולני קרביץ. הפסטיבל נערך אחת לשנתיים בפארק בלה ויסטה.

יוני > פסטיבל ליסבון (Festas de Lisboa)
שלושה שבועות של קונצרטים, תערוכות ללא תשלום, תחרויות קולינריות וכמובן, תהלוכה חגיגית במרכז העיר.

ספטמבר > פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי של ליסבון (Queer Lisboa)
פסטיבל זה נוסד ב-1997 ומאז הפך למוקד של הקולנוע העצמאי האלטרנטיבי בפורטוגל. זהו אחד מפסטיבלי הקולנוע ההומו-לסבי החשובים ביבשת, והוא מקרין מעל מאה סרטים, ביניהם סרטים עלילתיים, קצרים וסרטי תעודה.

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

מחוץ לעיר: סיפור הפרברים

ארמונות מהאגדות, עיירות ציוריות, יערות וכפרי נופש, מנזרים וחופים, וגם הנקודה הכי מערבית באירופה – כל אלה קרובים לליסבון וזה לזה. הרכיבו את הטיול שמתאים לכם

כתבה: נחמה שפרן

במרחק לא גדול מבירת פורטוגל נקבצו כמה וכמה אתרים יפים – עיירות נופש, כנסיות ומנזרים, אתרי טבע יפים וחופים המשקיפים אל האופק האטלנטי. אפשר לצאת אליהם מליסבון לטיולי יום ולחזור ללון בבירה, אפשר להישאר ללון בהם, ואפשר גם רק לעבור דרכם ביציאה מליסבון לטיול ביתר חלקי המדינה. הבאנו כאן כמה מהאתרים היפים בציוּן המרחק שלהם מליסבון, ולפי התכנון שלכם תוכלו לצאת ליום טיול (או יותר) העובר במקומות שנראים לכם אטרקטיביים. אל האתרים אפשר להגיע ברכב או בתחבורה ציבורית (בתגבור מוניות מדי פעם), ובחלק מהמקומות אפשר גם ללכת ברגל בין אתר לאתר. אלה שאינם חוזרים לליסבון בסוף יום הטיול יוכלו למצוא מקום לינה במקומות הללו בעזרת לשכות המידע לתיירים (Turismo).

אשטוריל
נוסעים מליסבון מערבה, אל עבר האוקיינוס האטלנטי, ובדרך מגלים את המקום שבו נשפך נהר טז'ו לאוקיינוס. הדרך מובילה לאשטוריל (Estoril), עיירה של קזינו, בתי מלון ווילות מפוארות שבהן התגוררו עשירי תבל ומלכים גולים. ביום אפשר לשוטט בין הבתים היפים, ובלילה (ב-23:00) לצפות במופע של הקזינו שכולל קוסם, רקדניות בנוצות וכיוצא באלה (בתשלום). במוצאי שבת בחצות מאירים זיקוקים את השמים. בעיירה יש רכבת קטנה שאפשר לצאת בה לטיול קצר של חמישים דקות באזור. בית הקזינו ההדור של העיירה נפתח ב-15:00 ונסגר רק ב-3:00 בלילה, והכניסה אליו היא בבגדים קצת יותר יפים. 

מרחק מליסבון: כעשרים קילומטר ממערב. 

לשכת מידע
כתובת: Centro de Congressos do Estoril, Av. Clotilde
טלפון: 351-214-663813

קשקאיש
רשתות ומלכודות דיג שנותרו על החוף של עיירת הנופש קשקאיש (Cascais) מזכירות כי בעבר היה זה כפר דייגים. כדאי ללכת או לנסוע לאורך החוף אל בוקה דו אינפרנו (Boca do Inferno, פי הגיהנום). את מיקומו מזהים בקלות, לפי דוכני המזכרות הרבים. יורדים אל המצוקים בשביל, ומשם אפשר לצפות (ולהירטב) בגלים המתנפצים אליהם. בכל יום רביעי מתקיים שוק נחמד, וביום ראשון לפנות ערב נערכת מלחמת שוורים, שבה, לפי המסורת הפורטוגלית, משאירים את הפר בחיים. אל קשקאיש אפשר להגיע בהליכה של עשרים דקות מאשטוריל. 

מרחק מליסבון: כ-22 קילומטר ממערב. 

לשכת מידע
כתובת: Rua Visconde da Luz
טלפון: 351-214-868204

קאבו דה רוקה
"כאן המקום שבו מסתיימת היבשה ומתחיל הים שאין לו סוף", התפייט המשורר הלאומי בן המאה ה-16 לואיש דה קמואש על המקום המערבי ביותר באירופה – קאבו דה רוקה (Cabo da Roca, כף הסלע). המצוק מתנשא כ-150 מטר מעל לחוף, והרוחות בו עזות. עופות שונים, בהם קורמורנים, עורכים כאן מופעי אחר צהריים של היפוכים באוויר. באביב עוטה המקום שלל פרחים. בחנות המזכרות שבאתר תוכלו לרכוש תעודה על שמכם המאשרת כי ביקרתם בנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית. הביקור במקום אורך כ-45 דקות, כולל הטיול הרגלי וכוס קפה. 

מרחק מליסבון: כארבעים קילומטר ממערב (דרך קשקאיש או דרך סינטרה).

אתרי סינטרה
סינטרה (Sintra), עיירה יפה מוקפת ארמונות, מחולקת לשלושה: המרכז העתיק סינטרה וילה (Sintra Vila), פרבר אשטפאניה (Estefânia) ופרבר סאו פדרו (São Pedro). כל יתר אתרי סינטרה אינם נמצאים בתחומי העיירה עצמה אלא במרחקים קצרים ממנה. 

מליסבון אל סינטרה אפשר להגיע באוטובוס, ברכבת (מומלץ בעיקר להיחלצות זריזה מהפקקים של סופי השבוע שבכניסה לסינטרה), או בנסיעה ברכב פרטי בדרך מיוערת העוברת בין גבעות האזור. לאתרי סינטרה אפשר להקדיש חצי יום עד יומיים-שלושה, הכל לפי מה שברצונכם לראות. מומלץ לבקר בלשכת התיירות המקומית ולהצטייד שם במפת אתרים. 

מרחק מליסבון: כשלושים קילומטר מצפון-מערב. 

לשכת מידע
כתובת: Praca da Republica 23
טלפון: 351-219-233919
הערה: רוב אתרי סינטרה סגורים ביום שני

סינטרה וילה ופלסיו נסיונל
סינטרה וילה, המרכז העתיק של סינטרה, מקדמת את פני הבאים אליה בארמונה היפה, פלסיו נסיונל (Palacio Nacional). אם החלטתם לבקר בו, היכונו לעמוד בתור (אם החלטתם לבקר בארמון פנה או בארמון קֵלוּש, תוכלו לוותר על ארמון זה). המקום שימש מעון קיץ למלכי פורטוגל, שהאחרונה שבהם, המלכה מריה-פיה, היא סבתו של מלך פורטוגל האחרון. מהמטבח המרשים עולות צמד ארובות ענקיות שנראות היטב גם מבחוץ. באחד החדרים נעצר המלך פדרו השני על ידי אחיו לתקופה ארוכה, ובסופה מת כאן בהאזינו למיסה מבעד לסורגים. האטרקציה של המקום היא אולם העורבים (Sala das Pegas). על קירותיו מצוירים עורבים כמספר נשות החצר בימי המלך ז'ואו הראשון שנתפס על ידי מלכתו, פיליפה מלנקסטר, כשהוא נושק לבת לוויה. כל ציפור נושאת את הכתובת "Por-Bem", התשובה שנתן המלך למלכתו ולנשות החצר, כאומר: איני מתבייש במעשי, להפך – לכבוד הוא לי. 

שעות פתיחה: 17:30-10:00, סגור ביום רביעי
כתובת: Largo Rainha D. Amelia
תשלום: כניסה בתשלום

אשטפאניה
אל פרבר אשטפאניה אפשר להגיע בהליכה של עשרים דקות מהמרכז העתיק או באוטובוס. בפרבר זה של סינטרה כדאי לבקר במוזיאון היפה לאמנות מודרנית שליד תחנת הרכבת והאוטובוס. התצוגה במקום משתנה מדי חודשיים, וכדאי לברר בלשכת המידע לתיירים מה מוצג.

סאו פדרו
בפרבר סאו פדרו חוגגים בתאריכים 29-28 ביוני לכבוד פטרוס הקדוש (הוא פדרו) עם ביתנים, אוכל, משקאות ולהקות ריקודים. ביום ראשון האחרון בכל חודש מתקיים כאן שוק עתיקות. הפרבר שוכן במרחק של עשרים דקות ברגל מהמרכז העתיק.

המבצר המוּרי
מסינטרה וילה אפשר להגיע בטיפוס רגלי או באוטובוס למבצר המוּרי (Castelo dos Mouros), ואפשר לטייל על חומותיו ולצפות בנוף היפה הנשקף מהן. 

שעות פתיחה: בקיץ 19:00-9:00, בחורף 18:00-9:30
תשלום: כניסה בתשלום (הנחות לבני נוער ולקשישים, חינם לילדים)

יער פנה וארמון פנה
מהשער העליון של המבצר המורי אפשר לטפס לארמון פנה (Pena) ברגל או באוטובוס 434 (סכום קטן נוסף יאפשר לכם נסיעה הלוך ושוב משער היער אל פתח הארמון). האתר הוא פנטזיה דמיונית שנבנתה באמצע המאה ה-19 עבור בעלה הגרמני של המלכה מריה השנייה. האיש היה כנראה משועמם ובנה מקום ביזארי בסגנון שנע בין קיטש לאקלקטי. 

שעות פתיחה: בקיץ 18:30-10:00, בחורף 17:00-10:00
טלפון: 351-219-105340
תשלום: כניסה בתשלום

אחוזת רגליירה
אם יוצאים ברגל מסינטרה וילה מערבה, מגיעים כעבור כרבע שעה לאחוזת רגליירה (Regaleira) ולארמון סֵטִיאייש (Seteais, שבע האנחות), מהאלגנטיים ביותר בפורטוגל. הארמון נבנה בסוף המאה ה-18, ורובו משמש היום מלון יקר. ממול ניצב הארמון הוויקטוריאני מונסרט (Monserrate) ששוכן ביער רומנטי. בשנים 1796-1793 גר בו וויליאם בקפורד שנאלץ לברוח מאנגליה בגלל שערורייה הומוסקסואלית. אחר כך נקנה המקום על ידי בריטי עשיר, סר פרנסיס קוק, שהביא לכאן גנן מאנגליה והוא שנטע את היער הנפלא. 

שעות פתיחה: בקיץ 20:00-10:00, בחורף 17:30-10:00
תשלום: כניסה בתשלום (יקר יחסית)

מנזר הקפוצ'ינים
במרחק תשעה קילומטרים מסינטרה וילה נמצא מנזר הקפוצ'ינים (Capuchos) שתאי הנזירים שבו חצובים בסלע ומצופים בשעם ונועדו כנראה לגמדים (זהירות, הראש!). לורד ביירון שביקר בסינטרה ב-1809 וכתב בהשראתה את "הרולד הנער", מזכיר ביצירה את המנזר הזה. 

שעות פתיחה: בקיץ 19:00-9:00, בחורף 18:00-9:30
תשלום: כניסה בתשלום

ארמון קלוש
ארמון קלוש (Queluz) בולט בצבעו הוורוד ובסגנונו המצועצע. הוא נבנה על ידי המלך דום פדרו השלישי כמתנה לאחייניתו, שעימה התחתן, המלכה מריה הראשונה. זו בילתה כאן כחמישים שנה (1826-1777), מתוכן 27 האחרונות במצב נפשי רעוע אחרי מות בכורה. בארמון מבקרים בסיור מודרך שבו עוברים באולם הכס, בחדר המוזיקה ובחדר הפסל (כן, פסל אחד בלבד, של המלכה). הגנים היפים שמסביב כלולים במחיר הכניסה. בקיץ, בימי רביעי בשעה 11:00, מתקיימת כאן תצוגת סוסים. חלק מהארמון משמש כיום פוסאדה (מלון במבנה עתיק), ואפשר לאכול במטבח הישן שלו. המקום מקסים, האוכל פחות. אל קלוש מגיעים בנסיעה של עשרים דקות מליסבון ועוד רבע שעה ברגל מהתחנה (יש שילוט מכוון). 

מרחק מליסבון: כ-12 קילומטר ממערב.
שעות פתיחה: 17:00-10:00, סגור ביום שלישי
טלפון: 351-214-350039
תשלום: כניסה בתשלום

מנזר מאפרה
את ספרו "דברי ימי מנזר" כתב ז'וזה סאראמאגו בהשראת בניית המנזר הזה, ובחיבורו לא חשך את שבטו מהפזרנות של המלך ז'ואו החמישי ומהשעבוד ההמוני של בני עמו לשם בניית המנזר המגלומני. המלך נהג לפזר כסף (שהיה לו בשפע מהזהב והיהלומים של ברזיל) באקסטרווגנטיות, והבטיח לבנות במאפרה (Mafra) מנזר ל-13 נזירים פרנסיסקנים אם ייוולד לו יורש עצר. בסופו של דבר הוא בנה מנזר ענקי ל-300 נזירים ול-150 מתלמדים. הבנייה נמשכה 13 שנה ובחלק מהזמן הועסקו במקום כ-45 אלף פועלים. יש בו 5,200 דלתות, 2,500 חלונות ושני מגדלי פעמונים שבכל אחד כחמישים פעמונים בתכנון פלֶמי (המלך הכפיל את שכר בוני הפעמונים ודרש שני מגדלים במקום אחד מתוכנן). אל תחמיצו את הספרייה היפה המכילה 35 אלף כרכים. כשלורד ביירון ביקר במקום, שאל אותו מדריכו בגאווה מקומית: "האם יש בכלל ספרים באנגליה?" 

שעות פתיחה: 17:00-10:00, סגור ביום שלישי
תשלום: כניסה בתשלום

שישה קילומטרים צפונה משם משתרעים שדות הציד של מאפרה (Tapada de Mafra), אזור של יערות וטבע שאליו יוצאים טיולים מאורגנים של שעה וחצי. 

מרחק מליסבון: כארבעים קילומטר מצפון-מערב. 

לשכת מידע
כתובת: Palacio Nacional de Mafra, Torreao Sul, Terreiro D. Joao V

אובידוש
אובידוש (Obidos), "עיר הנישואין", היא עיירה קטנה וחמודה במרחק של שעה וחצי נסיעה מליסבון. העיירה בנויה כרחוב אחד ראשי שממנו מסתעפות סמטאות ציוריות של בתים מסוידים בלבן, שיחי בוגנוויליה סגולים וחומות שאפשר לטייל עליהן ולהקיף את העיירה. כדאי פשוט להסתובב ולראות את המקומות המקסימים לצילום (גם אם אין מצלמה). במאה ה-13 ניתן המקום במתנה על ידי המלך דון דיניש למלכתו דונה איזבל, ומאז העניק אותו כל מלך כמתנת נישואין לאשתו. ואם אנחנו כבר בענייני נישואין, בכנסיית סנטה מריה התחתן המלך אפונסו החמישי (בן עשר) עם בת דודתו איזבל (בת שמונה). מסביב לכנסייה נותרו שרידי הרובע היהודי. שימו לב בכיכר המרכזית לעמוד הקלון המאפיין את פורטוגל. המצודה הפכה לפוסאדה שאפשר ללון בה וגם רק לשתות קפה. 

מרחק מליסבון: כ-85 קילומטר מצפון. 

לשכת מידע
כתובת: Rua Direita
טלפון: 351-262-955060

נזארה
שמה של עיירת החוף נזארה (Nazare) הוא הגרסה הפורטוגזית לנצרת. בעיירה נותרו מעט דייגים היוצאים לשוטט בה במצנפותיהם השחורות והארוכות, ונשותיהם קשות היום מטפלות בדגים המומלחים ושוטחות אותם בימי שמש לייבוש לאורך החוף. העיר נוסדה על מצוק בשם סיטיו (Sitio) שאליו מגיעים בפוניקולר (רכבת הררית) או ברכב. במאה ה-12 רדף כאן אביר אחרי צבי שאותו ביקש לצוד. הצבי זינק מעל המצוק, ואילו לאביר התגלתה מריה בחיזיון ומנעה ממנו לקפוץ אחרי הצבי אל מותו. בעקבות הנס הוקמה במקום כנסייה המוקדשת לגברת מנצרת, ומכאן שם העיירה. הרוכלות ליד הכנסייה לבושות בתלבושת המסורתית של האזור: שבע חצאיות זו על גבי זו. בעיר התחתית יש חוף רחצה, מעט דייגים שעדיין מתגוררים בה והרבה מסעדות שבזכותן היא מקום נוח לארוחת צהריים. 

מרחק מליסבון: כ-110 קילומטר מצפון. 

לשכת מידע
כתובת: Av. da Republica
טלפון: 351-262-561194

אלקובסה
המנזר הענקי סנטה מריה דה אלקובסה (Santa Maria de Alcobaca) הוא פשוט וסגפני למראה. בכנסייה קבורים זה מול זו דון פדרו הראשון ודונה אינס דה קסטרו. בהיות פדרו יורש העצר, סירב אביו להתיר לו להינשא לאהובתו דונה אינס דה קסטרו, יהודייה ממוצא ספרדי, וכדי להבטיח שאהבתם לא תמומש, דאג האב שירצחו את העלמה. בזעמו מרד פדרו באביו, ואחרי שהומלך תחתיו ציווה להוציא את אינס מקברה, הכתירה למלכתו ופקד על כל אנשי החצר לנשק את ידה המשולדת. בתחיית המתים, כך לפחות קיווה, יקומו השניים מקבריהם ויביטו זה בזה. על הקברים נכתב "Ate ao fim do mundo", שפירושו "עד קץ העולם". 

מנזר סנטה מריה
שעות פתיחה: בקיץ 19:00-10:00, בחורף 17:00-10:00
טלפון: 351-262-505120
תשלום: הכנסייה חינם, המנזר בתשלום
מרחק מליסבון: כ-110 קילומטר מצפון. 

לשכת מידע
כתובת: Praça 25 de Abril
טלפון: 351-262-582377

נחמה שפרן – מטיילת, מרצה ומדריכת טיולים בכירה בארץ ובחו"ל

אתרים נוספים בליסבון

מוזיאון גולבנקיאן והמרכז לאמנות מודרנית
שני מוזיאונים צמודים זה לזה. במוזיאון הראשון (Museu Calouste Gulbenkian) מוצגות יצירות קלאסיות מאירופה, אבל כדאי לשים בו לב דווקא לאמנות הפרסית והתורכית של שטיחים, כדים ועוד, ולחדר המצרי הנהדר.

במוזיאון השני (Centro de Arte Moderna Jose Azeredo Perdigao), המציג אמנות מודרנית, יש יצירות מעניינות וניכרת בחירה מכוונת וטובה של הפריטים.

פארק האומות (Parque das Nacoes)
פארק האומות הוא אתר תערוכת אקספו העולמית, שהתקיימה בליסבון ב-1998. זהו מרחב פתוח מעניין, המומלץ למטיילים עם ילדים בזכות האקווריום של ליסבון הממוקם בסמוך. במתחם גנים, תערוכות, טיילות, אולמות מופעים, פסלי חוצות, מבנים מעניינים ורכבל.

האקווריום של ליסבון (Oceanario de Lisboa)
האקווריום הימי הגדול שנמצא ליד מתחם אקספו מתוכנן היטב כך שייתן תחושה אמיתית של הליכה מתחת לפני הים, כשכל הדגים והיצורים הימיים האחרים שוחים לידינו.

המוזיאון הלאומי לאמנות עתיקה (Museu Nacional de Arte Antiga)
קשה להתעלם מהמבנה בו שוכן המוזיאון הלאומי לאמנות עתיקה – ארמון נהדר מהמאה ה-18. המוזיאון מציג יצירות אמנות פורטוגלית מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19, בהן ציורים, פסלים, עבודות טקסטיל, רהיטים ועוד.

מסלול בן יומיים בליסבון: היפהפייה המתעוררת

לליסבון היושבת על גדת נהר הטז'ו אופי מיוחד. נינוחה ואורבנית בעת ובעונה אחת, קסמה מתגלה בשיטוט רגלי בשדרות הרחבות ובסמטאות הצרות. הצעה למסלול של יומיים בין האתרים המעניינים והמקסימים של העיר

כתב: קלוד פאליק

מאות שנים של נמנום באו אל קִצן לפני כשלושים שנה. מאז, ליסבון מתעוררת. ההפיכה שהתרחשה בה בשנות השבעים סיימה תקופה ארוכה של דיקטטורה קשוחה, ובעקבותיה באו ההשתלבות בקהילה האירופית וארגון התערוכה העולמית האחרונה של המאה העשרים.

זו אינה עיר של מונומנטים ידועים, כמו בירות אירופיות אחרות, וקסמה מתגלה בשיטוט רגלי בשדרות הרחבות ובסמטאות הצרות שלידן, המטפסות על הגבעות של העיר. העיר בנויה רבעים רבעים, כל רובע ואופיו שלו, ובזה גם ייחודה של בירת פורטוגל: שכונות של סמטאות מתפתלות, אי סדר וכביסה תלויה בכל מרפסת יושבים בצד שכונות יוקרה ואזורי מסחר מודרניים עם גורדי שחקים ומרכזי קניות מהגדולים ביבשת.

ליסבון יושבת על הגדה הצפונית של נהר טז'ו (Tejo) ומשמשת – היום כמו בעבר – שער לאוקיינוס האטלנטי. היא נוסדה כתחנת מסחר פניקית עוד במאה ה-12 לפני הספירה. כולם עברו כאן: היוונים והרומאים, הוויזיגותים והמוסלמים והמשחררים הנוצרים. ב-1255 היא הפכה לבירת הממלכה הפורטוגלית.

תקופת הזוהר של העיר היתה במאות ה-15 וה-16, עם המסעות הגדולים לגילוי העולם מטעמה של הממלכה הפורטוגלית, שהיתה אז אימפריה ימית. הנמל שירת אלפי ספינות שיצאו ממנו אל נתיבי הים העיקריים. באותה התקופה נבנו בעיר ובסביבתה ארמונות ומנזרים מפוארים. אתרי בלם, ובראשם מגדל בלם ומנזר ז'רונימוש, משמשים תזכורת לשנים ההן.

והיו גם ימים קשים. העיר ידעה אסונות טבע, והקשה מכולם היה רעידת האדמה הקטלנית ב-1755 שגרמה לשרפה ענקית ולגל ימי גדול שהציף חלקים מהעיר. שליש משטחה נחרב, עשרות אלפים נהרגו. מרכז העיר וארמון המלך נמחקו ברגע. יועצו הראשי של המלך ז'וזה הראשון, המרקיז פומבל, ארגן את שיקום העיר, והיום רואים את פרי עמלו בעיר התחתית על רחובותיה המתוכננים. העיר התפתחה וגדלה באיטיות, ובדרכה עברה מלחמות וכיבושים זרים, הפיכות ומהפכות. מ-1932 הנהיג אנטוניו סלזאר דיקטטורה לתקופה ארוכה, עד שב-25 באפריל 1974 סיימה הפיכה שקטה את הרודנות. המונים ירדו אז לרחובות ליסבון וחילקו פרחים לחיילים. ליסבון החלה להתעורר לחיים.

יום 1: מרכז העיר והעיר התחתית
נקודת התחלה: גני אדוארדו השביעי.
נקודת סיום: מוזיאון האזולז'ו.
אורך: כשבעה קילומטרים.
משך: יום שלם.

דרך החירות
אל ליסבון מגיעים בדרך כלל לביקור של יומיים, לפני שממשיכים לטייל ביתר המדינה. את היום הראשון כדאי להתחיל במבט-על מראש גני אדוארדו השביעי. הגנים בנויים בסגנון צרפתי במעלה גבעה, ובראשם תצפית אל שדרת ליברדד (Liberdade, החירות), העיר התחתית והנהר.

מרחבת התצפית כדאי לרדת בצד המערבי של הגן, דרך החממות הענקיות של הגן הבוטני אֵשטוּפַה פרִייה (Estufa Fria) היוצרות יער טרופי קטן עם צמחים ופרחים נדירים, ליד מפלונים, בריכות ומערות. מהגנים יוצאים לכיכר מרקש דה פומבל (Marques de Pombal) הסואנת בכל שעות היממה. במרכזה עומדת אנדרטת פומבל שהוקמה לכבוד היועץ ששיקם את העיר לאחר רעידת האדמה ולכבוד כל אלה שעבדו עמו לטובת השיקום. 

הגנים הבוטניים
כתובת: Parque Eduardo VII
תשלום: הכניסה בתשלום (חינם לילדים מתחת לגיל 10)

מהכיכר יוצאות השדרות הראשיות לכל חלקי העיר. נפנה לכיוון שדרת ליברדדה, רחובה הראשי של העיר, היורדת במתינות ותחת צל עצים לאורך כקילומטר וחצי עד לעיר התחתית. לאורכה נבנו בנייני משרדים, מלונות יוקרתיים ובתי קולנוע, והיא רוצפה באבני בזלת וגיר שחורות-לבנות היוצרות מבוכים, דגמים גיאומטריים וצורות גלים. בסופה מגיעים לכיכר ולאנדרטת רֵשטַאוּרַדוֹרֵש (Restauradores, המחדשים) המוקדשות למחדשי העצמאות הפורטוגלית בהתקוממות נגד הספרדים בשנת 1640. מימין נמצא ארמון פוש (Foz), אחד הארמונות היפים בעיר, המשמש כיום את לשכת התיירות הראשית של ליסבון. מעבר לחזית המעוטרת יש בו גם אולם מבוא מפואר, גרמי מדרגות מונומנטליים וחדרים מעוטרים בציורים ובעבודות עץ.

במעבר הצר שבין כיכר רשטאורדורש לכיכר רוסיו (Rossio, נקראת גם כיכר המלך פדרו הרביעי) ממוקמים תחנת הרכבת המרכזית והתיאטרון הלאומי. תחנת הרכבת נבנתה במאה ה-19, וחזיתה מזכירה את הסגנון המַנוּאֵליַאני – סגנון פורטוגלי ייחודי מהמאה ה-16 שנקרא על שמו של המלך מנואל הראשון. החלל הפנימי מפתיע בהיותו מכלול מודרני המתאים למרכז תחבורה. התיאטרון הלאומי נבנה כמה עשרות שנים לפני התחנה בסגנון ניאו-קלאסי: בחזית שורת עמודים עם כותרות יוניות ובראשם הפסל של ז'יל ויסנטה שחי במאה ה-16 ונחשב אבי התיאטרון הפורטוגלי.

בילויים במקום אינקוויזיציה
במקום שבו נמצאת היום כיכר רוסיו השוקקת נהגו בתקופת האינקוויזיציה להעלות על המוקד את מי שהואשם בכפירה בטקסי אוטו דָה פֵה הידועים לשמצה. היום, תודה לאל, אין זכר לכך: בכיכר השוקקת חיים מתקיימות התהלוכות וההפגנות הגדולות של העיר, וביומיום באים תושבי העיר ותיירים לשוק הפרחים בשעות הבוקר או לבתי הקפה בשעות הערב.

מעבר לשורת הבניינים שממזרח לכיכר נמצאת כיכר נוספת, כיכר פיגֵיירה (Figueira), שבה מתנוסס פסלו של המלך ז'וּאַוּ הראשון. כמה מקומות של אוכל מהיר נמצאים סביב כיכר רוסיו, אבל ברחוב פורטש דה סנטו אנטאו (Portas de Santo Antao) שמצפון לה יש שלל מסעדות מקומיות.

משם נמשיך דרומה, לכיוון הנהר, דרך רשת הרחובות המקבילים של העיר התחתית, התחומה בין שני מדרונות תלולים. זה האזור שספג את רוב הנזק ברעידת האדמה, ובו התרכזו מאמצי השיקום שנמשכו כמאה שנה. כדאי להרים את העיניים לעבר החזיתות ולראות את האלמנטים העיטוריים שחוזרים בצורה דומה בכל הבניינים שנבנו בסגנון ניאו-קלאסי. יש כמה רחובות שאפשר לרדת דרכם לעבר הנהר, אבל אני ממליץ לבחור ברחוב אוגושטה (Augusta) דווקא, בשל היותו מדרחוב.

בדרך לנהר, כשחוצים את הרחוב הראשון, סנטה ז'ושטה (Santa Justa), נראית מימין קונסטרוקציית הברזל המרשימה של המעלית הציבורית (Elevador do Carmo). המעלית הזאת הוקמה בתחילת המאה העשרים לפי טכניקה צרפתית (תקופת בניית מגדל אייפל בפריז), והיא מאפשרת עלייה נוחה לבאירו אלטו (Bairro Alto, הרובע העליון).

ממשיכים דרך שער ניצחון מונומנטלי מסוף המאה ה-19 ומגיעים לכיכר קומרסיו (Comercio, המסחר) – רחבה גדולה מוקפת מבנים ממשלתיים, ובמרכזה פסל המלך ז'וזה הראשון. כאן עמד ארמון המלך שנהרס ברעידת האדמה.

בצד הכיכר, ליד הנהר, ממוקם מסוף המעבורות (Cais das Colunas) החוצות את הנהר בתדירות גבוהה. נמשיך מהכיכר מזרחה דרך רחוב אלפנדגה (Alfandega). מיד נראה את כנסיית קונסייסאו וליה (Conceicao Velha) שנבנתה במקום שבו עמד אחד מבתי הכנסת שהוחרמו עם פרסום צו הגירוש של יהודי פורטוגל בתחילת המאה ה-16. בהמשך הרחוב נראה בצד שמאל את קזה דוש ביקוֹש (Casa dos Bicos) המכונה גם "בית היהלומים" בשל התבליטים שעל חזיתו הנראים כיהלומים מלוטשים. הבית היה שייך לאביר בשם אלבוקרקֵי, איש צבא שכיהן כסגן המלך בהודו והשיג לפורטוגל את השליטה באוקיינוס ההודי.

אם נמשיך ללכת ברחוב במקביל לנהר נגיע למוזיאון הלאומי לאזולז'ו (Museu Nacional do Azulejo) – אריחי הקרמיקה הייחודיים לפורטוגל (הדרך לשם ארוכה ומוטב להגיע בתחבורה ציבורית). המוזיאון שוכן במנזר מאדרה דה דאוש (Madre de Deus) שנוסד עוד בשנת 1509. במקום מוסברת יפה התפתחות האמנות הייחודית מהגעתה לפורטוגל במאה ה-15 ועד ימינו, ומוצגים הסגנונות שהושפעו מתקופות ומאמנויות שונות, כמו הסגנונות המוסלמיים (סגנון המודחאר) וההולנדיים או סגנונות הרנסנס והבארוק. אל תחמיצו את האכסדרה הגדולה שבה מוצגת תמונת העיר לפני רעידת האדמה, על שלל ארמונותיה וכנסיותיה. 

מוזיאון האזולז'ו
שעות פתיחה: רביעי-ראשון 18:00-10:00, שלישי 18:00-14:00, סגור בימי שני
כתובת: Convento Madre Deus, Rua Madre de Deus 4
תשלום: הכניסה בתשלום (חינם לילדים מתחת לגיל 10)

יום 2: אלפמה ובלם
נקודת התחלה: כיכר קומרסיו
נקודת סיום: מגדל בלם
אורך: אלפמה – כשני קילומטרים, בלם – כשלושה קילומטרים
משך: כארבע שעות בכל רובע

גבעות סביב לה
השם אלפמה (Alfama) הוא שיבוש של המילה "מזרקה" בערבית. כאן גרו בסמיכות היהודים והמוסלמים, כל קהילה בשכונתה, עד לגירושם בידי השליטים הנוצריים. בשל גובהו כמעט שלא ניזוק הרובע ברעידת האדמה, וזוהי הזדמנות לראות את העיר העתיקה כפי שהיתה לפני הרעש. במקור זו היתה שכונת עוני שאכלסה בעיקר דייגים, שווקים קטנים ומסעדות מקומיות, אך בשנים האחרונות משפצים אותה.

באלפמה כדאי לבקר בבוקר, אז הסוחרים הקטנים מציגים על המדרכות את סחורותיהם: דגים טריים, ירקות ועוד. הטיול יוצא מכיכר קומרסיו ועולה אל הסמטאות של אלפמה – כל אחת מעניינת ושונה מאחותה. הסמטאות הצרות נפתחות לכיכרות קטנות עם כנסייה מקומית, ומעברים של מדרגות מקשרים בין המפלסים של הרובע התלול.

דרך אחת להגיע לאלפמה היא לעלות בחשמלית ההרפתקנית ביותר בליסבון: קו 28 העולה ויורד בסמטאות הצרות. הדרך השנייה היא טיפוס רגלי תלול אך מעניין מכיכר קומרסיו. נלך דרך הרחוב המזרחי ביותר, רחוב פראטה (Prata), לכיוון כיכר רוסיו ונפנה ימינה ברחוב השלישי, קונסייסאו (Conceicao), שבו עוברת החשמלית. אם נעקוב אחרי מסלול החשמלית, נגיע לחזית הקתדרלה של העיר (Sé) המייצגת סגנון בנייה של כנסיות ראשיות ששלט בפורטוגל בתקופת הכיבוש מחדש של הממלכה מידי המוסלמים: הכנסיות המבוצרות. הקתדרלה היתה אמורה לשמש מקלט לתושבי העיר במקרה של התקפות מוסלמיות.

ממשיכים ברחוב אוגושטו רוזה (Augusto Rosa) שמשמאל לכנסייה ומטפסים לכנסיית סנטה לוזייה (Santa Luzia), שמעבר לה נמצאת רחבת התצפית המשקיפה אל שכונות העיר העתיקות. מכאן אפשר לרדת בשיטוט איטי בין הסמטאות או היישר אל גדת הנהר, או דווקא להמשיך לעלות ולפנות שמאלה לסמטה שמול הכנסייה, ולטפס עד מבצר סאו ז'ורז'ה (Sao Jorge). מהמבצר לא נותרו שרידים רבים, אך אפשר לעלות בו על שרידי החומה, כשכל העיר וסביבותיה פרושות מתחתינו (לוחות תצפית שמוקמו בדרך מסייעים בזיהוי מקומות). משם יורדים לגדת הנהר דרך הסמטאות של אלפמה וחוזרים לכיכר קומרסיו. לפני שנמשיך בטיול לרובע בלם (Belem), כדאי לאכול ברובע אלפמה או במרכז העיר, משום שברובע בלם אין הרבה מסעדות. 

מבצר סאו ז'ורז'ה
כתובת: Rua Santa Cruz do Castelo

לכבוד מגלי העולם
באזור בלם הרחב שנפתח אל הנהר יש אנדרטאות, פסלים וכיכרות רבים, אך רק מעט בתי מגורים. מגיעים אליו מכיכר קומרסיו בחשמלית המודרנית העוברת מתחת לגשר התלוי הענקי. פעם הוא נקרא גשר סלזאר, על שם הרודן, אך משבוטלה הדיקטטורה הוא זכה לשם גשר 25 באפריל (Ponte 25 de Abril) – יום ההפיכה. בצדה הצפוני של כיכר אפונסו דה אלבוקרקֵי (Afonso de Alburquerque) שבה נתחיל את הסיור ברובע, נמצא מוזיאון הכרכרות (Museu dos Coches), המציג כרכרות רבות מתקופות שונות, חלקן מעוטרות באריחי אזולז'וש, אחרות בפסלים, בעיטורי עץ ובאבנים יקרות. 

מוזיאון הכרכרות
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 17:30-10:00, סגור בימי שני
כתובת: Praça Afonso de Albuquerque
תשלום: הכניסה בתשלום (חינם לילדים עד גיל 14; בימי ראשון וחג כניסה חינם לכולם עד 14:00) 

ביציאה מהמוזיאון נפנה ימינה לעבר המונומנט החשוב באזור ובעיר כולה: מנזר ז'רונימוש (Jeronimos). בחזית של כנסיית המנזר ובחצר הנזירים הפנימית רואים דוגמה מצוינת לסגנון המנואליאני. הסגנון העשיר, שלא לומר המצועצע, נוצר בהשראת המסעות הימיים המפוארים, והוא שופע תבליטי חבלים, קונכיות, דייגים ואוניות. בכניסה לכנסייה מוצבים קבריהם של שני גיבורים פורטוגלים: הספן וסקו דה גמה שפתח עבור הממלכה את הדרך לאוקיינוס ההודי, והסופר הלאומי קמואש. מסביב למזבח הכנסייה קבורים רבים ממלכי פורטוגל. אל תוותרו על הכניסה לחצר הנזירים (קלויסטר) שבמרכזה גן יפה. 

מנזר ז'רונימוש
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 17:30-10:00, סגור בימי שני
כתובת: Praça do Imperio
תשלום: הכניסה בתשלום

מהמנזר נמשיך מערבה אל המוזיאון הימי (Museu da Marinha) שמציג אוסף מעניין של דגמי ספינות מאז ימי המסעות הימיים הגדולים לגילוי העולם ועד ימינו. נעבור מתחת לפסי הרכבת ונגיע לאנדרטת המגלים (Padrao dos Descobrimentos). המונומנט הענקי, 52 מטר גובהו, הוקם ב-1960 לציון 500 שנה למות היוזם והמארגן של כל מבצע הגילויים: אנריקה הנווט. על האנדרטה הוא עומד ראשון על סיפון האונייה, ואחריו כל אלה שהשתתפו בתכנון, בביצוע ובמימון של המסעות הימיים. בתוך המונומנט יש תערוכה המוקדשת למסעות אלה. 

המוזיאון הימי
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 17:00-10:00 (בקיץ עד 18:00), סגור בימי שני
כתובת: Praça do Imperio
תשלום: כניסה בתשלום

אנדרטת המגלים
שעות פתיחה (התצוגה שבפנים): שלישי-ראשון 17:00-9:00, סגור בימי שני
כתובת: Av. da Brasilia

נפנה שמאלה (מערבה), נעקוף את המעגן לאורך מסילת הרכבת ונגיע למגדל בלם (Torre de Belem). כשהוקם במאה ה-16 עמד המגדל במרכז הנהר, אך שינויים בבנייה לאורך הנהר גרמו לתזוזת נתיבו, והמגדל נותר קרוב לגדה. גם בו שולט הסגנון המנואליאני, אלא שכאן נוספו לו אלמנטים מזרחיים שהובאו ממרוקו. בשל סגנונו המושפע מהמזרח, המגדל מסמל את הקשר שבין העיר והממלכה ובין המושבות הרחוקות. כדאי לעלות לשלוש הקומות של המגדל, שלכל אחת מהן מרפסת שונה. אפשר לראות מהן את נהר טז'ו הזורם לאוקיינוס כדרכו מימים ימימה, ומעברו הצפוני של הנהר נשקפים רובעי ליסבון החדשים, סמל לאביב של העיר. 

מגדל בלם
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 17:00-10:00 (בקיץ עד 18:30), סגור בימי שני
כתובת: Av. da Brasilia
תשלום: כניסה בתשלום

קלוד פאליק – מדריך טיולים ותיק בארצות הים התיכון

שיטוט ברגל

ליסבון מורכבת מכמה רבעים שלכל אחד מהם אופי ייחודי, ואין דרך טובה להכיר אותם מללכת ברגל. 

ההתמצאות קלה: שדרות ליברדדה חוצה את מרכז העיר מצפון לדרום. מדרום לה ועד לנהר טז'ו, בחלק הנמוך של העיר, נמצאים הרבעים באישה (Baixa) ושיאדו (Chiado). ממזרח להם יושב רובע אלפמה העתיק על גבעה, וממערב לעיר התחתית נישא באירו אלטו, הרובע העליון. קילומטרים אחדים מערבה נמצא רובע בלם.

שדרת ליברדדה: השדרה מזכירה את שאנז אליזה – שדרה ארוכה ורחבה, מוצלת בעצים, עם בתי קפה במרכזה וחנויות של מותגים בינלאומיים ידועי שם כמו פראדה וגוצ'י.

באידה-שיאדו: האזור הכי נמוך בעיר, זה שנושק לשפת הטז'ו, הוא הלב הפועם של ליסבון. הרובע נבנה מחדש לאחר רעידת האדמה של 1755. היום הוא מלא בחנויות ובתי קפה, וזה כיף גדול להסתובב בו ברגל.

אלפמה: הרובע העתיק של ליסבון מקסים בסמטאותיו הצרות ומרוצפות האבנים. יש בו גם שווקים קטנים הנפרשים עם בוקר, מסעדות עם אוכל טוב (בעיקר סרדינים) וגם כמה מסעדות פאדו אותנטיות, שמהן משקיפים על כל ליסבון וגבעותיה. ליד מבצר סאו ז'ורז'ה שברובע נערך פעמיים בשבוע שוק פשפשים מעולה.

באירו אלטו: הרובע העליון משקיף על העיר התחתית. זה אזור יפה שקל להתמצא בו, והוא בנוי כולו מסמטאות שהן בעצם מדרחובים קטנים. הרובע מלא בגלריות ובוטיקים שכל אחד מהם מעוצב אחרת, וגם במקומות בילוי, כמו מועדונים, פאבים, מסעדות בשרים ומסעדות פאדו.

בלם: נוסף על האתרים המרכזיים – מנזר ז'רונימוש, אנדרטת המגלים, מוזיאון הכרכרות ואחרים – נמצא כאן גם מרכז התרבות (CCB), שבו כמעט תמיד יש אירוע או פסטיבל, בחינם או בחצי חינם: פסטיבלי מריונטות, אירועי מוזיקה, מופעי רחוב ועוד (כדאי להתעדכן בלשכות המידע לתיירים). 

כתבה: יעל רגב