מידע מעשי לונואטו

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לוונואטו זקוקים לאשרת כניסה. את האשרה ניתן להוציא באוסטרליה או בניו זילנד.
לוונואטו אין נציגות בישראל ולישראל אין נציגות בוונואטו.
קונסול הכבוד של ונואטו בישראל הוא מר דני רוטשילד
טלפון: 09-7657972

איך להגיע
שדה התעופה הבינלאומי של ונואטו, Bauerfield, נמצא באי אפטה (Efate), מרחק כעשר דקות נסיעה מהבירה פורט וילה (Port Vila). טיסות לאי מגיעות מאוסטרליה, ניו זילנד ומדינות שונות בפסיפיק. יש טיסות של חברות תעופה זרות היוצאות מיפן, ארצות הברית, קנדה וצרפת, ועוברות דרך מדינות בדרום הפסיפיק בדרכן לוונואטו.
חברת התעופה אייר ונואטו: www.airvanuatu.com
 

מתי כדאי להגיע
כדאי לטייל באיים מאפריל-מאי ועד אוקטובר. בעונה זו מזג האוויר יבש והטמפרטורות נוחות (26-18 מעלות צלסיוס). כדאי להימנע מטיול בחודשים דצמבר עד מרץ, אז מועדים האיים לפגיעת סופות טרופיות.
 

חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
משרד התיירות של איי ונואטו: 
www.vanuatutourism.com
 

מטבע
המטבע המקומי הוא ואטו (Vatu).
בוונואטו לא נהוג להתמקח או לתת תשר.

הפרש שעות
ונואטו מקדימה את שעון ישראל בשבע שעות.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של ונואטו היא 678.

תחבורה
ביבשה ניתן לשכור מכוניות ורכבי שטח, להשתמש בשירותי המוניות, ולנסוע במיניבוסים.
חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות פנימיות היא Air Vanuatu.
יש גם שירות מעבורות בין האיים.
 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המטבח בוונואטו דומה למטבחים שכנים במדינות הפסיפיק, לעתים עם קצת השפעות צרפתיות. המאכל הלאומי הוא הלפלפ (Laplap), מעין עיסת פודינג העשויה מפרי כלשהו (יאם או בננה למשל) המעורבב בקרם קוקוס ומבושל בבור באדמה.
המשקה המפורסם של איי ונואטו הוא הקאווה (Kava). זהו משקה משרה נמנום (אך לא אלכוהולי) העשוי מצמח מקומי. דרך הכנתו המקורית עלולה להרתיע כל מערבי משתייתו – צמח הקאווה נלעס לכדי מחית בידי גברי השבט, היורקים אותו לכלי משותף, והעיסה המתקבלת נסחטת לכדי כוס משקה. כיום, כמובן, מכינים בוונואטו משקאות קאווה לתיירים בבלנדר סטרילי לגמרי.

פסטיבלים ואירועים
אפריל-יוני > קפיצות נגול באי פנטקוסט 

חג הקציר. גברי השבט קופצים ממגדל עץ שגובהו עשרים עד שלושים מטר | צילום: חיים שוסטר

נגול (Nagol) הוא אבי אבותיהם של קפיצות הבאנג'י המודרניות של ימינו אנו. מנהג מוזר זה הוא שהקנה לאיים את פרסומם, לאחר שההרפתקן הניו זילנדי איי.ג'יי האקט המציא בהשראתו את קפיצת הבאנג'י המוכרת.
מדי שנה לרגל חג קציר היאם נבנה באי פנטקוסט (Pentecost) מגדל עץ בגובה של עשרים עד שלושים מטר. גברי השבט המקומי עולים לראשו, קושרים את ענפי צמח הליאנה לרגליהם, וקופצים אל האוויר. בערבים נערכות חגיגות לסיום יום קפיצות מוצלח, הכוללים אוכל, ריקודים וגמיעת משקאות קאווה מקומיים.
לרוב נדרשים זרים להגיע לאירוע זה אך ורק באמצעות סיור מאורגן.

פעילויות מיוחדות
צלילה
רבים מהתיירים המגיעים לוונואטו באים למדינה למטרות צלילה. פרט לשונית עשירה, מים צלולים עם ראות נהדרת, מים חמימים ואתרי צלילה נגישים, לוונואטו יש כמה אתרי צלילה ייחודיים משלה.

גולת הכותרת היא הספינה הטבועה SS President Coolidge. ספינת תענוגות הושקה ב-1931 ושילבה נוחות עם הוד והדר. בחדרי הספינה היו אולמות למשחקי כדור, סלון יופי, בריכת שחייה, חדר משחק לילדים, מרכז חנויות ועוד. חדר העישון של המחלקה הראשונה קושט ברוב פאר עם אח בנוי משיש, ריהוט מפואר ופסיפסים. העיטור המפורסם בחדר היה פסל "האישה וחד הקרן", שעדיין עומד במקומו ומשמש כאתר הצילום הפופולרי למבקרים בספינה. עד מלחמת העולם השנייה הסיעה הספינה נוסעים בין לוס אנג'לס להוואי, יפן, סין, הונג קונג והפיליפיניים. ב-1941 גויסה לטובת הצבא האמריקאי והסיעה אלפי חיילים לאזור הפסיפיק. באוקטובר 1942 עלתה על שרטון וטבעה מול חופי אספיריטו סנטו 
(Espiritu Santo), וכיום היא משמשת כאתר הצלילה הראשון במעלה במדינה ואתר התיירות המרכזי של האי. עומק: 60-20 מטר.

אתר צלילה מיוחד נוסף באספיריטו סנטו הוא נקודת מיליון דולר (Million Dollar Point). בסוף מלחמת העולם השנייה הגיע הצבא האמריקאי למסקנה שעלויות המשלוח של חלק מהציוד שהביא לאיים יקרות מדי, וניסה למכור אותו לממשלת הקונדומיניום הצרפתית-אנגלית ששלטה בוונואטו. תשובת הממשלה התעכבה ואחר כך ניסתה לסחוט מהצבא את השארתו של הציוד ללא גביית תשלום, ועוררה בכך את כעסם של האמריקאים, שהחליטו להטביע את הציוד כמו שהוא בקרקעית הים. יצורי ים רבים מתגוררים בינות לציוד היקר המחליד, וניתן לצלול בין ג'יפים, סמי-טריילרים, בולדוזרים ואפילו אריזות של בקבוקי קוקה קולה. עומק: 30-5 מטר.

באיים פזורים אתרים נוספים של הריסות טבועות, כמו SS Tucker, ספינה אמריקאית שעלתה בטעות על מוקש ידידותי, או אתר Aore Plane, שבו מטוס מרגלים קטן נעוץ בשונית.

בוונואטו פועלים מספר מועדוני צלילה, המוציאים סיורים לאתרים אלו ולאתרי צלילה נוספים באיים אחרים.

אטרקציות ואתרים מומלצים

האי אפטה (Efate)
עיר הבירה פורט וילה (Port Vila) משמשת כשער הכניסה למדינה ושוכנת באי המרכזי של ונואטו, אפטה. את שמו הקודם של האי, אגב, היה קל יותר לזכור – האדם המערבי הראשון שדרך על אדמתו, קפטן קוק, קרא לו "האי סנדביץ'" על שם הלורד המפורסם, שהיה פטרון המסע וממציא הכריך.

חלק מהתיירים הנוחתים בשדה התעופה שמחוץ לעיר אינם טורחים להרחיק לכת מהאי. בעיר ובחופים היפים של אפטה יש שלל אתרי נופש מזמינים, המציעים שלל פעילויות ספורט ימי, ומהם יוצאים סיורים אל נופי האי ואל אתרי הצלילה שלחופיו. מסלולי הליכה עוברים ביער הגשם שבמרכז האי, ומגיעים אל נהרות שוצפים, מפלים, מפרצים ולגונות. ניתן גם לצאת לסיורי יום באיים הסמוכים – למשל להר הגעש הכבוי באי נגונה (Nguna) או סיור ביער הגשם המשמש כביתן של ציפורים נדירות באי אמאו (Emau).

בפורט וילה כדאי לבקר במוזיאון הלאומי של ונואטו הנמצא במרכז התרבויות. במוזיאון אוסף מרשים של חפצי האמנות מהפסיפיק, תלבושות מסורתיות, כלים, וגם תצוגות אמנות שונות. כמו כן כדאי לפקוד את השווקים המקומיים.
כתובת: Rue d`Artois 
www.vanuatuculture.org

האי טנה (Tana)
האי טנה שבדרום המדינה הוא אחד המרתקים באיי ונואטו, הן מבחינה אנושית והן מבחינת הטבע. זהו מקום טוב להתרשם בו מהחיים השבטיים של הני-ונואטו, כינויים של ילידי האיים המקוריים. רבים מ-20 אלף תושביו של טנה ממשיכים לשמר את אורח חייהם המסורתי זה מאות בשנים. ניתן לבקר בכפרים עשויי בקתות עץ וקש, בהם הנשים לבושות חצאית קש והגברים מכוסים בכיסוי מינימלי מקש הנקרא נמבה (Namba), ופסלי ענק מעטרים את החצרות. בשל פעילות המיסיונרים הרבה באזור, רבים מהמקומיים שמעו על ארץ הקודש ישראל, וישמחו לפתח שיחה על ארצו של ישו (במידה והינם דוברי אנגלית). שימו לב שבכפרים מסורתיים במיוחד נשים אינם מורשות להשתתף בחלק מהטקסים המקומיים. הביקור בכפרים מעניין במיוחד בימי חג ופסטיבלים.

בטנה מתגוררים גם אנשי הכת של ג'ון פרום, העורכים טקסים הפתוחים לציבור בימי שישי בערב. זוהי כת מוזרה המאמינה כי האלים מתגוררים אי שם בארצות הברית הרחוקה, ואחראים לפלאי עולם מרגשים כמקררים ומכוניות.

האטרקציה המרכזית באי טנה היא הר הגעש הפעיל יאסור (Yasur). ב-1774 משך זוהר הלבה כמגדלור את ספינתו של קפטן קוק שעגן באי וביקש להעפיל אל ההר המנצנץ, אך בקשתו נדחתה על ידי התושבים המקומיים. כיום ניתן לטפס בקלות על ההר ולצפות לתוך לועו הגועש בלבה כתומה וזורחת, והוא נחשב לאחד מהרי הגעש האקטיביים הנגישים ביותר בעולם. אל ההר נוסעים ברכב שטח בתוך מישור אפר, ולעתים אפשר לראותו פולט בבת אחת ענני עשן עצומים בשעות היום תוך השמעת קולות פיצוץ מחרישי אוזניים. ככל שהשמיים מחשיכים, כך הופכת ההצגה למרשימה יותר – על הרקע השחור בולטת תצוגת הזיקוקים הטבעית בצהוב ובכתום, מראה בלתי נשכח.

לא רחוק מההר נמצא חוף פורט רזולושן (Port Resolution), בו עגן קפטן קוק, ובו מקומות לינה ושונית אלמוגים יפה.

האי אספיריטו סנטו (Espiritu Santo)
האי אספיריטו סנטו הוא הגדול באיי ונואטו (4,010 קילומטר רבוע), וקרוי על שם המגלה המערבי הראשון של האיים, דה קירוס, שהגיע לוואנוטו במאה ה-17 בטעות במהלך ניסיון למצוא את היבשת הדרומית האגדית. הוא לא בילה זמן רב באיים – השהות הארוכה בלב ים עשתה שמות בשפיותו, וברגע שדרך על היבשה הכריז על ונואטו כעל "ממלכת הכתר הספרדי אוסטרליה", מינה עצמו למלך, הכתיר את כל אנשי הסיפון עד אחרון הטבחים כאביריו וירה בכל המקומיים שהיו על החוף. עד מהרה החלו שבטי האי לתקוף את החבורה התמהונית, ואנשיו של דה קירו, שמאסו בשיגעונותיו, מרדו, קשרו את מפקדם לתורן הספינה ושמו פעמיהם בחזרה הביתה.

האי אספיריטו סנטו מפורסם בעיקר באתרי הצלילה המרהיבים והמיוחדים שלו, המושכים למקום חובבי צלילה רבים. גולת הכותרת היא הספינה הטבועה SS President Coolidge. ספינת תענוגות הושקה ב-1931 ושילבה נוחות עם הוד והדר. בחדרי הספינה היו אולמות למשחקי כדור, סלון יופי, בריכת שחייה, חדר משחק לילדים, מרכז חנויות ועוד. חדר העישון של המחלקה הראשונה קושט ברוב פאר עם אח בנוי משיש, ריהוט מפואר ופסיפסים. העיטור המפורסם בחדר היה פסל "האישה וחד הקרן", שעדיין עומד במקומו ומשמש כאתר הצילום הפופולרי למבקרים בספינה. עד מלחמת העולם השנייה הסיעה הספינה נוסעים בין לוס אנג'לס להוואי, יפן, סין, הונג קונג והפיליפיניים. ב-1941 גויסה לטובת הצבא האמריקאי והסיעה אלפי חיילים לאזור הפסיפיק. באוקטובר 1942 עלתה על שרטון וטבעה מול חופי אספיריטו סנטו (Espiritu Santo), וכיום היא משמשת כאתר הצלילה הראשון במעלה במדינה ואתר התיירות המרכזי של האי. עומק: 60-20 מטר.

אתר צלילה מיוחד נוסף באספיריטו סנטו הוא נקודת מיליון דולר (Million Dollar Point). בסוף מלחמת העולם השנייה הגיע הצבא האמריקאי למסקנה שעלויות המשלוח של חלק מהציוד שהביא לאיים יקרות מדי, וניסה למכור אותו לממשלת הקונדומיניום הצרפתית-אנגלית ששלטה בוונואטו. תשובת הממשלה התעכבה ואחר כך ניסתה לסחוט מהצבא את השארתו של הציוד ללא גביית תשלום, ועוררה בכך את כעסם של האמריקאים, שהחליטו להטביע את הציוד כמו שהוא בקרקעית הים. יצורי ים רבים מתגוררים בינות לציוד היקר המחליד, וניתן לצלול בין ג'יפים, סמי-טריילרים, בולדוזרים ואפילו אריזות של בקבוקי קוקה קולה. עומק: 30-5 מטר.

פסולת צבאית נוספת נמצאת במעמקי הג'ונגל שבאי, בו פזורים בינות לצמחייה הסבוכה מטוסי דקוטה ומפציצים מחלידים.ביערות עוברים מסלולי הליכה רבים, העוברים דרך קניונים, הרים ונחלים.

כמו באי טנה, גם באספיריטו סנטו ישנם כפרים מסורתיים רבים, בהם ניתן לבקר וללמוד על אורח החיים השבטי שהשתמר בוונואטו.

למידע נוסף על האי: 
www.santotoday.com/default.htm

האי אמברים (Ambrym)
אי החביב על ההרפתקנים שבחבורה. ביערות הגשם שבו כפרי שבטים מעניינים, העוסקים בחלקם בכישוף. לתושבי האי ריקודים מסורתיים ייחודיים משלהם, וכן אמנות חריטה ופיסול בעץ. ציפורים נדירות מתגוררות בין עצי הג'ונגל, ומסלולי הליכה עוברים לאורך היערות. בצפון האי שוניות אלמוגים טובות לשחיית שנורקלים.

הרי הגעש של אמברים יוצרים נוף מעניין, בזלתי, יבש ומסתורי, עם התפרצויות עשן גופרתי. כדאי לטפס ללוע הר מארום (Marum) שבו אגם לבה זוהר וממלא מורא. לצדו נמצא הר בנבוו (Benbow), הפעיל אף הוא.

איי בנקס וטורס (Banks & Torres)
בחלק הצפוני ביותר של ונואטו שוכנות קבוצות איי בנקס וטורס. זהו לא רק החלק הצפוני ביותר, אלא גם הלח ביותר, בו יורדת כמות הגשמים הגדולה ביותר במדינה. לכמויות המים הנשפכות על ראש המבקרים יש גם צד חיובי – יער גשם יפהפה והמון מפלי מים נאים.

קבוצת איי טורס, הצפונית מבין השתיים, מכילה שישה איים מרכזיים. בשל ריחוקה מספר המבקרים בה קטן במיוחד. מספר מצומצם של תיירים מגיעים לאי לינואה (Linua), בו כדאי לבקר במערת הנטיפים יינוו (Yeyenwu).

איי בנקס זוכים בתיירים מעטים, אך הרפתקנים. האי ונואה לבה (Vanua Lava) מציע שפע מסלולי הליכה בין יערות, אגמים נוצצים, מפלים והרים. האי הקטן מוטה לבה (Mota Lava) ניחן גם הוא בנופים טבעיים מרשימים ובחופים שלווים ומקסימים.

אך חביב המבקרים הוא האי גאווה (Gaua, לשעבר סנטה מריה). רק כ-1,300 תושבים מתגוררים בשטחו, המכיל יערות גשם, חופים בתוליים יפהפיים והרי געש נישאים. זה גן עדן לחובבי הליכה, ואם הגעתם עד הלום אל תחמיצו את המסלול בן היומיים (המעייף למדי) המחבר בין אגם לטס 
(Letas Lake) היפה, הר הגעש גארט (Garet) שגובהו 797 מטר מעל פני הים, ומפלי סירי (Siri), שגובהם 120 מטר והם מוקפים בצמחייה ירוקה מלבלבת. 

 כתבה: יעל רגב

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

האי פנטקוסט

אי מצפון לאי אמברים, המפורסם בכך במנהג תרבות עתיק ומוזר, אשר נתן השראה להמצאת קפיצת הבאנג'י.

בצפון האי מתגוררים אנגליקנים ובדרומו קתולים, אך במרכזו ממשיכים הני-ונואטו לשמר את המסורת המופלאה והמסוכנת של אבות אבותיהם – קפיצת הנגול (Nagol). מדי שנה לרגל חג קציר היאם נבנה מגדל עץ בגובה של עשרים עד שלושים מטר. גברי השבט המקומי (ביניהם גם ילדים) עולים לראשו, קושרים את ענפי צמח הליאנה לרגליהם, וקופצים אל האוויר. בערבים נערכות חגיגות לסיום יום קפיצות מוצלח, הכוללים אוכל, ריקודים וגמיעת משקאות קאווה מקומיים.

האגדה מספרת כי מקור המסורת הוא באישה שברחה מבעלה האלים אל צמרת עץ. כשניסה לטפס אחריה קפצה מטה. תושייתה גרמה לה לקשור ענף ליאנה לרגלה לפני הקפיצה, וכך ניצלו חייה. בעלה, שקפץ אחריה, נהרג.

לרוב נדרשים זרים להגיע לאירוע זה אך ורק באמצעות סיור מאורגן. הקפיצות מתרחשות בין אפריל ליוני, ועל המועדים המדויקים ניתן להתעדכן באתר משרד התיירות של ונואטו: 
www.vanuatutourism.com/vanuatu/cms/en/culture/nagol.html 

כתבה: יעל רגב