הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד
אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לאוגנדה זקוקים לאשרת כניסה. האשרה ניתנת עם הנחיתה במדינה או בכניסה יבשתית מהגבולות תמורת חמישים דולר במזומן.
שגרירות ישראל בקניה אמונה גם על אוגנדה.
כתובת: Bishop Road, ניירובי
טלפון: 254-20-2710381.
דואר אלקטרוני: info@nairobi.mfa.gov.il.
לאוגנדה אין נציגות בישראל.
קונסול כבוד של אוגנדה: עמוס גולן
כתובת: רחוב ירושלים 39, קרית אונו
טלפון: 03-6326666
איך להגיע
הטיסות הזולות ביותר למדינה הן בחברה האתיופית, אתיופיאן איירליינס. חברת התעופה מפעילה טיסות ישירות מישראל לאדיס אבבה, בירת אתיופיה, וממנה יוצאות טיסות המשך לערים נוספות במזרח אפריקה ובהם לנמל התעופה הבינלאומי של אוגנדה, הנמצא בעיר אנטבה (כחצי שעה נסיעה מהבירה קמפלה).
ניתן להגיע בתחבורה יבשתית מהמדינות השכנות.
מתי כדאי להגיע
כל חודשי השנה מתאימים לביקור באוגנדה, אם כי בחודשים דצמבר-פברואר ויוני-ספטמבר הגשמים פחותים.
חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.
בטיחות
מומלץ להימנע מביקור בצפון אוגנדה, במיוחד בחלקים הסמוכים לגבול עם סודאן.
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד
מטבע
שילינג אוגנדי.
כדאי להמיר כסף בבנקים, המצויים בשפע בעיר הבירה קמפלה. שער החליפין טוב יותר כשממירים שטרות גדולים (חמישים או מאה דולרים). שער החליפין להמחאות נוסעים נמוך יותר, ויש להציג בזמן ההחלפה את שטר הקנייה של המחאות הנוסעים. קשה להחליף המחאות נוסעים מחוץ לקמפלה.
הפרש שעות
אין
תקשורת
קידומת הטלפון הבינלאומית של אוגנדה היא 256.
תחבורה
המיניבוסים המכונים "מטאטו", מהווים חלק גדול מהתחבורה הציבורית באוגנדה. זהו ואן מתוצרת אסייתית המיועד ל-14 נוסעים, אך לרוב מחוץ לגבולות קמפלה ינסה הנהג לדחוס לתוכו עשרים איש ומעלה, בנוסף למטען. הנסיעה מעייפת, מחניקה וצפופה, ולעתים כוללת עצירות רבות או סיבובים על מנת לחפש נוסעים נוספים. בתוך ערים או במרחקי נסיעה קצרים אפשר להשתמש בשירותי הבודה-בודה – אופנועים עם נהג. אין קסדות והנסיעה עלולה להיות מסוכנת.
באוגנדה פועלות חברות אוטובוסים מקומיות שונות, ורמתם משתנה מקו לקו. אלו נוחים יותר מהמטאטו, אך לעתים נוהגים במהירות רבה מדי.
אלטרנטיבה חביבה לתחבורה הציבורית הרגילה היא משאיות הדואר של שירות הדואר האוגנדי. אלו יוצאות מקמפלה ויישובים מרכזיים נוספים על בסיס יומי עם חבילות הדואר, ולוקחות נוסעים במושבים המיותרים. המחיר דומה למחירו של אוטובוס רגיל. הנסיעה נוחה יותר מאוטובוס, אך עלולה להיות צפופה בתחנות הראשונות.
רבים מעדיפים לשכור רכב לטיול באוגנדה. הדרכים הראשיות סלולות, אך שילוט כמעט שאינו קיים. ניתן לשכור רכב רגיל או רכב 4X4 עם נהג.
לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
אוכל
ברוב המקומות באוגנדה ניתן למצוא אוכל אפריקאי פשוט בלבד, הכולל מנות אורז עם רטבים שונים, תפוחי אדמה, בננות, פושו (תבשיל מקמח תירס), צ'פאטי (לחם הודי) וכו'. בקבוקי קוקה קולה ניתן למצוא בכל מקום, כמו גם את הבירה המקומית, Nile. רצוי להימנע משתיית המים המקומיים. מים מינרלים נמכרים כמעט בכל מקום.
אוכל מערבי ניתן למצוא בעיקר במלונות ולודג'ים לתיירים, ומחירו יקר יותר באופן ניכר. בקמפלה יש שפע מסעדות ממטבחי העולם השונים, והביקור בה מהווה הזדמנות מצוינת ליהנות מאוכל טוב.
אטרקציות ואתרים מומלצים
קמפלה וסביבתה
בירת אוגנדה, קמפלה (Kampala), היא עיר גדולה ותוססת, ובטוחה יחסית לערי בירה אפריקאיות אחרות. ניתן לטייל בה בשעות האור ללא פחד, ליהנות ממסעדותיה הרבות, הפאבים ומועדוני הלילה.
רוב המטיילים עוצרים בעיר לצורכי הצטיידות, מנוחה מהדרכים והתענגות על אופייה המודרני יחסית לכפרים הקטנים, ולא מבקרים באתריה המועטים. אלו כוללים בין השאר את מוזיאון אוגנדה הדל, וקברי המלכים Kasubi Tombs. כדאי לסור אל משרדי רשות חיי הבר האוגנדית (Uganda Wildlife Authority, UWA), אם טרם הזמנתם מקום באחד מסיורי הצפייה בגורילות. ברשות ניתן לקבל גם עלוני מידע של הפארקים הלאומיים השונים במדינה.
אנטבה (Entebbe) נמצאת במרחק נסיעה קצר מקמפלה, לחופו של אגם ויקטוריה. בעיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי של אוגנדה – זהו אינו שדה התעופה הזכור מ"מבצע יהונתן", אלא טרמינל חדש. הטרמינל הישן סגור למבקרים. הגנים הבוטניים של אנטבה נפתחו ב-1898 על חוף האגם, ומהווים כיום אתנחתא נעימה וירוקה למבקרים מקמפלה, החושקים בפיקניק קרוב לעיר.
מאנטבה ניתן לשוט מרחק של 23 קילומטר אל מקלט השימפנזים של האי נגאמבה
(Ngamba Island Chimpanzee Sancturary). על האי גדלה קבוצת שימפנזים שנלקחו מבעלים שהחזיקו אותם שלא כחוק, ולא היה ניתן להשיבם לטבע. בשעות ההאכלה ניתן לראותם מקרוב, אם לא הצלחתם לעשות זאת בשמורות הטבע. יש לתאם ביקור דרך חברות טיולים בקמפלה או באנטבה.
אם ברצונכם בנופש נינוח, נסו את אחד מ-84 איי ססה (Sesse Island) שבצפון-מערב אגם ויקטוריה. רובם לא מיושבים, ומיקומם גרם לכך שלא נפגעו כמעט בשנות מלחמת האזרחים במדינה. ניתן לראות בהם מינים רבים של ציפורים, ולעתים גם קופים, היפופוטמים ותנינים. האי המתויר ביותר הוא בוגאלה (Buggala Island), הנגיש בחבורה, ובו יש מבחר גדול יחסית של מקומות לינה ברמות שונות. חביב התרמילאים הוא האי באנדה (Banda Island) השקט. כדי להגיע לאיים יש לנסוע מקמפלה אל בוקקטה
(Bukakata) ומשם לצאת במעבורת אל האיים. כמו כן אפשר להגיע לאיים בשיט בסירות עץ קטנות מקאסניי (Kasenyi), הנמצאת במרחק נסיעה של 35 דקות דרומה מקמפלה.
מזרח אוגנדה
העיר הקטנה ג'ינגה (Jinja) נמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מזרחה לקמפלה. גאוותה היא במיקומה במוצא נהר הנילוס הלבן, ואפילו מפעלי הבירה הלאומית הממוקמים בה נושאים את שמו של הנהר הגועש. האטרקציה המרכזית היא טיולי רפטינג על הנהר, המדורג בדרגה 5. סיורים אלו נמשכים יום אחד, ויוצאים מג'ינגה או מקמפלה. יש מספר חברות המארגנות את הסיורים ולכולן מסלול זהה למדי. בסמוך לעיר נמצאים מפלי בוג'אגאלי (Bujagali Falls), אתר נופש לצד סדרה של אשדים סוערים בנוף ירוק.
הפארק הלאומי הר אלגון (Mount Elgon National Park) שוכן בגבול עם קניה השכנה. הר הגעש מתנשא לגובה 4,321 מטר מעל פני הים, ופסגתו היא מהגבוהות במזרח אפריקה. על אף שהטיפוס עליו אינו מפותח כמו בפארק הקילימנג'רו בטנזניה או הר קניה שבקניה, הוא מהווה אלטרנטיבה זולה יותר לשני ההרים המוכרים יותר. את הטרק לפסגה יש לתאם במשרדי השמורה במבאלה (Mbale), הדואגים לשכירת מדריכים, סבלים (במידת הצורך) ומקום לינה בבקתות לאורך הדרך. המסלול נמשך כחמישה ימי הליכה, אך לעתים מוסיפים יום מנוחה נוסף באמצע הטיפוס כדי לאפשר לגוף להסתגל לגובה הרב. יש להצטייד באוכל לכל ימי המסלול, ציוד לבישול ובגדים חמים.
למרגלות ההר, כחמישים קילומטר ממבאלה, נמצאים מפלי סיפי (Sipi Falls) היפים. באזור יש מסלולי הליכה שונים בנוף המקסים, אתר קמפינג ומקומות לינה.
 |
אזור אגם בוניוני (Bunyonyi) הוא מקום נפלא לנופש – אגם מקסים עם מים תכולים וקרירים שסביבו גבעות ירוקות, מגוון ציפורים ושקט אינסופי | צילום: Dmitry Pichugin |
דרום-מערב אוגנדה
הפארק הלאומי יער קיבלה (צ'יבלה)
הפארק הלאומי יער קיבלה (Kibale Forest National Park) משתרע על פני 560 קילומטר רבוע של יער גשם צפוף וסבוך, כשלושים קילומטר מהעיירה פורט פורטל (Fort Portal). בתוך מעבה הצמחייה העשירה מתגוררים חיות רבות, ובהם מגוון מיני פרימאטים (קופים) – בעיקר מינים שונים של קוף קולובוס, וכן כמה מאות שימפנזים. מפקדת הפארק שבכניסה לשמורה מארגנת סיורים הליכה שונים בתשלום. הפופולרי שביניהם הוא כמובן סיור הצפייה בשימפנזים. יש לזכור שאומנם הסיכוי לראות את הקופים המקסימים גבוה במיוחד בפארק זה (והסיור זול יחסית מאלו בפארק המתחרה, מפלי מורצ'יסון), אך אינו וודאי ומובטח.
הרי רוונזורי
שרשרת ההרים המרשימה של רכס רוונזורי (Ruwenzuri) משתרעת לאורך הגבול עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר), בסמוך לעיר קאססה (Kasese). הפסגות מכוסות בחלקן בשלג עד, ומתנשאות לגובה של 4,500 מטר ומעלה, כאשר הגבוהה בהן, מרגהריטה שבהר סטנלי, מיתמרת לגובה של 5,109 מטר מעל פני הים. חלק מהפסגות מתאימות למטפסים מקצועיים בלבד, אך טרקים מסוימים אינם דורשים ידע מיוחד. עם זאת, הטיפוס לא קל, וגם בעונה המתאימה (בין סוף דצמבר לפברואר, או בין אמצע יוני לאמצע אוגוסט) צפויה למטיילים התמודדות מפרכת עם גשמים ובוץ. כל טרק אורך כשבוע ימים ויותר, ומחיריהם מאמירים ל-600 דולר ומעלה. את ארגון הטרקים – לינה בבקתות ושכירת מדריכים וסבלים – עושים דרך משרדי ה-RMS (שירות טיפוס ההרים של הרוונזורי) בקססה.
הפארק הלאומי המלכה אליזבת
פארק לאומי זה (Queen Elizabeth National Park), בדרום הגבול המערבי עם קונגו, על חופו של אגם אדוארד (Edward Lake), הוא הפופולרי ביותר במדינה. בפארק מתגוררים פילים, היפופוטמים, עדרי בפאלו, אנטילופות, אריות, חזירי בר ומגוון אדיר של ציפורים. מספר מיני היונקים החיים בו הוא הגדול מכל הפארקים הלאומיים באוגנדה. עם זאת, כמות החי באוגנדה אינה עומדת בתחרות עם השמורות הגדולות בקניה ובטנזניה השכנות, ואם נסיעתכם כללה ספארי במדינות אלו, תוכלו לוותר על נסיעת ספארי נוספת כאן. ואף על פי כן מציעה השמורה שיט מעניין בן שעתיים בתעלת קזינגה (Kazinga), במהלכו ניתן לראות היפופוטמים, נשרים, עופות מים, תנינים וחיות נוספות. יש שתי הפלגות בבוקר (בתשע וב-11:00), ושתיים נוספות ב-15:00 וב-17:00, אך לעתים אם הביקוש קטן מחוץ לעונה מבוטלות חלק מההפלגות.
אגם בוניוני
אזור אגם בוניוני (Bunyonyi) הוא מקום נפלא לנופש – אגם מקסים עם מים תכולים וקרירים שבהם נטועים איים ירוקים, סביבו גבעות ירוקות, מגוון ציפורים ושקט אינסופי. בסביבה יש כפרים ושוק חביב אליהם ניתן להגיע ברכיבה על אופניים או בסיורים מודרכים. כדאי לשכור קאנו ולחתור אל האיים השונים והחופים היפים. העיר הקרובה ביות היא קבלה (Kabale), אך התחבורה הציבורית ממנה לאגם דלה מאוד, ולרוב יש לקחת מונית כדי להגיע אליו. אתר הנופש Lake Bunyonyi Overland Camp הפופולרי נמצא לחופו של האגם, ומציע חדרים ברמות שונות וכן אתר קמפינג (ניתן להשכיר אוהלים). מקומות לינה שקטים ופחות הומי אדם ניתן למצוא באיים השונים שבאגם.
צפון-מערב אוגנדה
מצפון מזרח לאגם אלברט משתרע הפארק הלאומי מפלי מורצ'יסון (Murchison Falls National Park). אוכלוסיית החי העשירה, שחיה כאן בעבר והיוותה תחרות לפארקים בטנזניה ובקניה השכנות, כבר אינה כשהיתה בשל ציד נרחב בשנות מלחמת האזרחים. אך עדיין ניתן למצוא כאן עדרי אנטילופות, בפאלו, ג'ירפות, פילים, היפופוטמים, קרוקודילים, קבוצות קטנות של אריות ושימפנזים (אליהם ניתן להגיע בסיורי צפייה מיוחדים). אך גם אם כבר ביקרתם בספארי במדינות השכנות, הפארק מצדיק הגעה בשל המפלים המרשימים שעל נהר הנילוס. במהלך השיט למפלים ניתן לראות קרוקודילים, היפופוטמים וציפורי מים רבות.
אם אינכם מצוידים ברכב, ההגעה לפארק עצמו והתחבורה בתוכו עלולות להיות יקרות יחסית ומעט מסובכות. אכסניית רד צ'ילי בקמפלה, המפעילה אתר קמפינג ולינה בפארק, מציעה חבילות מאורגנות לביקור בפארק, ההופכות את הפרוצדורה לקלה יחסית, ובמחיר נוח יותר.
המיוחדים של מסע אחר
המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל
דרום מערב אוגנדה
 |
המפגש עם גורילות ההרים במעבה יער הגשם הוא חוויה מרגשת ובלתי נשכחת | צילום: רונן רז |
גורילות ההרים
מבין כל האטרקציות שמציעה אוגנדה למטיילים, סיורי הצפייה בגורילות ההרים הם הדובדבן שבקצפת. פרימאט מרשים זה נמצא בסכנת הכחדה, ורק כ-700 פריטים חיים כיום בטבע בעולם כולו, ומרוכזים בג'ונגלים של אוגנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר) ורואנדה. סיורי הצפייה בחיה המיוחדת יקרים, אך הכסף נועד לשימור ופיקוח, וההכנסות מהתיירות הן שמשרישות באוכלוסייה המקומית את הצורך להגן על הגורילות ולהימנע מציד לא חוקי ומחיסול בתי הגידול שלהם, כדי לא לפגוע במקור פרנסתה לטווח הארוך. כדי למנוע חיכוך רב מדי בין התיירים לגורילות קיימות הגבלות רבות על הסיורים: רק קבוצה אחת קטנה של שישה מטיילים מורשית לבקר את הגורילות מדי יום (מלווה במדריך ובמאבטחים חמושים), וזאת למשך לא יותר משישים דקות. מטיילים חולים או מצוננים אינם מורשים לצאת לסיור כדי למנוע העברת מחלות לחיות.
עקב מספר המקומות הזעום בכל סיור, יש להזמין מקום מראש במשרדי ה-UWA בקמפלה, רצוי מוקדם ככל האפשר. מחיר הסיור עומד על 500 דולר לאדם וכולל את מחיר הכניסה לשמורה, אך לא את הנסיעה אליה וממנה ואת הלינה בפארק או בסמוך לו. אורך הסיור תלוי במשך הזמן שלוקח איתור קבוצת הגורילות – מהרגע שנמצאה הקבוצה מודד המדריך שעה, ועם סיומה נפרדים מהגורילות ומתחילים את הדרך חזרה. היות והראות ביערות הגשם אינה טובה, מומלץ להצטייד בסרטי צילום של 400 ומעלה.
בגורילות ניתן לצפות בשתי שמורות הנמצאות בדרום המדינה: הפארק הלאומי בווינדי (Bwindi Impenetrable Naional Park) והפארק הלאומי מגהינגה (Mgahinga National Park). דרכי הגישה למגהינגה נוחות יותר במידה ואינכם מצוידים ברכב, והנוף בה נפלא, אך בשמורה חיה רק קבוצה אחת של גורילות, וזו נוהגת מפעם לפעם לחצות את הגבול לקונגו, מה שגורם לביטול הסיורים בשמורה. בבווינדי מציאת הגורילות קלה יותר, מאחר ושלוש קבוצות גדלות בה במעבה היער, ואינן נוהגות לצאת מטווח השמורה. גם אם החלטתם לערוך את הסיור בעקבות החיות האדירות בבווינדי, מומלץ בכל זאת להדרים עד מגהינגה – האזור יפהפה, ומכונה "השווייץ של אפריקה". זאת אולי בזכות הנופים המרשימים, אם כי קשה להצביע על דמיון לארץ האירופאית הקרירה כשמביטים ביערות הגשם הסבוכים, שלושת הרי הגעש המיתמרים מעליהם והיעדר השוקולד השווייצרי. בפארק ניתן לצאת לטרקים אל פסגות שלושת הרי הגעש – סבייניו (Sabyinyo, 3,669 מטר), גהינגה (Gahinga, 3,474 מטר) ומוהאבורה (Muhavura, 4,127 מטר). טיפוס לכל אחד מהרי הגעש אורך יום אחד, ומחירו חמישים דולר, כולל מדריך. כשלושה קילומטרים מחוץ לפארק נמצאת מערת גרמה (Garama), בה ניתן לבקר בסיור מודרך.
בשנים האחרונות, לאחר סיום מלחמת האזרחים, ניתן לבקר גם בשמורת הגורילות דס וולקנוס (Parc National des Volcanos), הנמצאת מעבר לגבול ברואנדה. סיור הצפייה בגורילות ברואנדה זול יותר, אך מעבר הגבול מצריך תשלום ויזה גבוה למדי.
כתבה: יעל רגב