מידע מעשי לטנזניה

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
Tanzania Tourist Board מפעילים סניפי מידע לתיירים בדאר א-סאלם ובארושה, הסמוכה לשמורות הטבע הצפוניות.

מטבע
המטבע של טנזניה הוא שילינג טנזני. מקובל לשלם גם בדולר אמריקאי.

הפרש שעות
טנזניה מקדימה את שעון ישראל בשעה אחת.

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של טנזניה היא 255. מחוץ לערים הגדולות קשה להתקשר לחו"ל.

תחבורה
בטיול לטנזניה כדאי לקחת בחשבון שכבישים רבים במדינה הם רעועים. רצוי להימנע מנהיגה בלילות, שכן למכוניות רבות אין פנסים. בטנזניה נוהגים בצד שמאל של הכביש.
בשמורות הספארי של טנזניה הכי נוח לטייל ברכב פרטי או במסגרת טיולי ספארי מאורגנים, היוצאים מהערים הסמוכות לשמורות.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המסעדות בשמורות הספארי ממוקמות בלודג'ים. בסיורי ספארי מאורגנים מספקת החברה אוכל ללנים במחנות הקמפינג.

לינה

חלק מהלודג'ים בנויים על עמודים, כך שאפשר לצפות בחיות המסתובבות למטה | צילום: אייל ברטוב

למטיילים בשמורות טנזניה אין מנעד רחב של אפשרויות לינה. ההיצע נע בין שני קטבים – היוקרתי והיקר, במיטב המסורת הקולוניאלית, או הפשוט והזול, במיטב המסורת התרמילאית. לכל סוגי האכסניות אפשר להגיע בטיולי ספארי מאורגנים או בטיול עצמאי. 

קמפינג
חוויית הספארי האותנטית ביותר: שינה קרוב לאדמה, יתושים סביב האוזניים ושמים זרועי כוכבים. זו גם אפשרות הלינה הזולה ביותר – כעשרים דולר לאדם בטנזניה וכעשרה דולרים בקניה.
כמעט בכל שמורה יש אתר קמפינג, שכולל משטח לאוהל ושירותי בול-פגיעה. לפעמים יש גם מים זורמים (שיש לטהר לפני השתייה). כמו כן, ישנם אתרי קמפינג פרטיים, שבהם רמת המתקנים גבוהה יותר. כמו כן קיימים אתרי קמפינג מיוחדים (Special Campsites) באזורים מרוחקים, שבהם צריך להזמין מקום מראש, מחיר הלינה כפול ורמת המתקנים נמוכה יותר. ישנם לודג'ים המאפשרים להקים אוהל בשטחם בתשלום סביר, ושווה להתקשר ולברר.
פירוט אתרי הקמפינג בטנזניה נמצא באתר של TANAPA. 

מחנות אוהלים
זו החלופה היקרה לקמפינג. מחנות האוהלים הם אתרים קבועים, עם אוהלי רשת המונעים מחרקים להיכנס, אבל מאפשרים לאוויר הסוואנה ולאור הכוכבים לחדור פנימה – חוויית שטח, אבל בלי אי הנוחות הכרוכה בקמפינג. המיטה בדרך כלל מפנקת ונוחה, כמו במלון חמישה כוכבים, וכך גם יתר המתקנים. באוהל יש גם שירותים וחיבור לחשמל. במחנה יש אוהל-מסעדה המציע אוכל מערבי איכותי.
המחיר נע בין 260 ל-1,100 דולר לזוג ללילה, כשהממוצע הוא כ-500 דולר. 

באנדות ואכסניות
באנדה היא בקתה שנמצאת ברבות מהשמורות – פתרון מתאים למי שלא רוצה לישון באוהל, אך מסגרת התקציב שלו מצומצמת. ישנן גם אכסניות לפי אותו עיקרון ובאותם מחירים. האבזור ברוב הבאנדות בסיסי: מיטה, מזרן וכילה. בחלקן יש מטבחון ובמיעוטן שירותים ומקלחת (עם מים שצריך לחמם בתנור עצים). לעתים המטבח והמקלחות נמצאים במבנים משותפים. יש להצטייד מראש בעצים להסקה ובמזון. מחיר ממוצע לאדם ללילה הוא עשרה דולרים. פרטים באתר TANAPA. 

לודג'ים
זו האופציה המקובלת בטיולי ספארי למשפחות, שבחלקם הגדול כוללים ילדי בר מצווה ישראלים ואת בני משפחותיהם. בכל השמורות הגדולות יש כמה לודג'ים, שהם למעשה בתי מלון עם אופי: רבים מהם תוכננו להשתלב בסביבה, תוך שימוש בחומרים מקומיים. הלודג'ים הם גם תחנות יציאה לסיורי ספארי, וגם מי שלא מטייל בטיול מאורגן יכול לצאת לסיורים דרכם. לינה בלודג'ים עולה מאה עד מאתיים דולר לזוג ללילה. פרטים באתר של 
TANAPA.

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרים בטנזניה

לכתבה המלאה >>

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

פארק סרנגטי - הנדידה הגדולה

בשביל בעלי החיים, הגבול בין טנזניה לקניה הוא בגדר המלצה בלבד. מדי שנה הם יוצאים למסע בעקבות המזון, המתחיל במישורי הסרנגטי שבטנזניה, ממשיך לעבר מסאי מארה שבקניה ומסתיים בסרנגטי. וחוזר חלילה

גנו וזברות חוצים את הנהר | צילום: אייל ברטוב

יותר משני מיליון בעלי חיים משתתפים מדי שנה בנדידה הגדולה, שמתרחשת במערכת האקולוגית הענקית המשתרעת בין הפארק הלאומי סרנגטי (Serengeti National Park) שבטנזניה לשמורת המסאי מארה (Masai Mara National Reserve) שבקניה. לפי הערכות, כמיליון וחצי פרטים של גנו, כחצי מיליון זברות וכמאתיים אלף צבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי, שאורכו כ-800 קילומטר. בדרך הם ממליטים, חוצים נהרות ועוברים את הגבול שבין שתי המדינות.
בתחילת המסלול, בעונת הגשמים, נמצאים בעלי החיים הללו בדרום מזרח טנזניה, במישורי הסרנגטי הירוקים באותה עת. שם גם ממליטים הגנו את צאצאיהם. לקראת העונה היבשה הם יוצאים – הגדולים והקטנים – למסע ארוך לכיוון צפון מערב. חלק קטן מן העדרים לא משתתף בנדידה ונשאר באזור מכתש נגורונגורו, ויש גם כאלה שמדרימים מהנתיב העיקרי. העדרים שיצאו לנדידה צפונה מעבירים את העונה היבשה בשטחי הסוואנה של מסאי מארה שבקניה.
מצד אחד הנדידה מאפשרת לגנו ולחיות אחרות ליהנות מן העשב שנותן להם חיים (בעיקר עשב שזה עתה נבט, החביב עליהם במיוחד), ומצד שני הוא משמר את האיזון האקולוגי של המערכת המשתרעת בין הסרנגטי למסאי מארה. לו נותרו בעלי החיים במקומם, לא היתה הצמחייה מצליחה להתאושש מלחץ הרעייה הכבד, והם היו מתים ברעב. הנדידה מאפשרת לצמחים להתחדש, להתרבות, לפזר את זרעיהם. כך, כשבעלי החיים חוזרים אחרי כמה חודשים, מחכה להם ארוחה של עשבים וצמחים טריים.

לוח זמנים משוער
1. בחודשים ינואר עד פברואר (ולעיתים גם במרץ-אפריל), בעונה היבשה הקצרה, מתרחשת במשך כשבועיים-שלושה עונת ההמלטה של עדרי הגנו במישורים המשתרעים בדרום מזרח הסרנגטי.
2. בחודשים מרץ-מאי, עונת הגשמים הארוכה, מתחילים עדרי הגנו את נדידתם בכיוון מערב וצפון (כשהם עדיין בתחומי סרנגטי) בחיפוש אחר עשב. בשלהי תקופה זו, תוך כדי המסע, הגנו מזדווגים, ואז נעצרת הנדידה באופן זמני.
3. מחודש יוני ועד אמצע אוקטובר, העונה היבשה הארוכה, חוצים העדרים את נהר גרומטי (Grumeti) ואת נהר מארה (Mara) בדרכם צפונה. בסופה של התקופה הם חוצים את הגבול לקניה ושוהים במישורי מסאי מארה.
4. בחודשים אוקטובר-דצמבר, בזמן הגשמים, חוזרים העדרים דרומה לעבר מישורי סרנגטי, שם ימליטו ויישארו עד מסעם בשנה הבאה.
* החודשים המופיעים תלויים בגשמים ובזמינות המזון ועשויים להשתנות.
* עוד מידע באתר: http://www.serengeti.org

מחוץ למסלול: שמורת סלו בדרום טנזניה

שמורת סלו, מהגדולות ביותר באפריקה, רחוקה מכל דרך ראשית. טייסי הבוש הוותיקים אומרים שאפשר לטוס מעליה שעה רצופה, לראות פילים נודדים, הרים מיוערים, אגמים ונהרות, ולא להיתקל ולו בסימן אנושי אחד

הדרך הכי מרגשת לצפות בבעלי החיים היא בסיורי ספארי ההליכה שמציעה השמורה למבקריה. בטיולים הללו נתקלים בכל מגוון החיים הקיים בשמורה, מפיל ועד ארנבת | צילום: חגי זבולון

כתב: חגי זבולון

לכתבה המלאה>>

נגורונגורו/ קלו המים, החיות עדיין בתיבה

בתוך מכתש שקוטרו 19 קילומטר, חיים רוב מיני החיות של מזרח אפריקה. תיבת נח הגיאוגרפית הזאת היא חלק קטן מאזור השימור נגורונגורו, המגן על אתרים ארכיאולוגיים שבהם נתגלו ממצאים על מוצא האדם והמשמר מסורות של שבטים מקומיים

הסוואנות מדרום לימת איאסי וממזרח לה מיושבות בבני שבט הדטוגה, אויביהם של המסאים. זהו שבט של רועים, שבנותיו נוהגות לצלק את פניהן וללבוש שמלות העשיויות מעורות של פרות ושל עיזים | צילום: חגי זבולון

כתב: חגי זבולון

לכתבה המלאה>>

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

לצפות בנדידה מלמעלה

ממליץ: אייל ברטוב

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים זקוקים לאשרת כניסה, אותה מקבלים בשדה התעופה ובמעברי הגבול היבשתיים בטנזניה. מחיר האשרה – 50 דולר אמריקאי

שגרירות טנזניה בישראל  
לטנזניה אין שגרירות בישראל
קונסול של כבוד: צ'יריץ' קסביאן נוריאל, רח' יוניצמן, תל אביב, טלפון: 03-7266963
בטנזניה אין נציגות ישראלית, ובכל עניין יש לפנות לשגרירות ישראל בניירובי.
כתובת: Bishop Road, Nairobi
טלפון: 254-20-4927500
דואר אלקטרוני: info@nairobi.mfa.gov.il 
 

מתי לנסוע
כדאי לטייל בטנזניה בעונות היבשות – יוני עד אוקטובר, או דצמבר עד פברואר. בעונה השנייה מבין השתיים כמות התיירים גדולה יותר ומזג האוויר חם יותר.

חיסונים ובריאות
יש להתחסן נגד קדחת צהובה, כולירה וטיפוס, ולהתחיל לקחת כדורים נגד מלריה עשרה ימים לפני הנסיעה. מומלץ למרוח תכשירים דוחי יתושים, ללבוש בגדים ארוכים ולישון תחת כילה.