מידע מעשי לסלובניה

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לסלובניה אינם זקוקים לאשרת כניסה.
אין שגרירות ישראלית בסלובניה. שגרירות ישראל באוסטריה, היושבת בווינה, מטפלת גם בסלובניה.
טלפון: 43-1-476460 

שגרירות סלובניה בישראל
כתובת: דיזנגוף 50, תל אביב
טלפון: 03-6923572 

איך להגיע
בעונת הקיץ סן דור מפעילה טיסות ישירות בין ישראל ללובליאנה, בירת סלובניה. בשאר חודשי השנה יש טיסות ישרות לסלובניה מערים גדולות במדינות אירופה. באוטובוס אפשר להגיע מהערים זגרב, רייֶקָה וספליט שבקרואטיה, טרייסטה באיטליה ועוד. רכבת מגיעה מווינה (אוסטריה), ממינכן (גרמניה), מטרייסטה (איטליה), מערים שונות בקרואטיה ועוד. במעבורת אפשר להגיע מוונציה וטרייסטה שבאיטליה, ומיישובים שונים בקרואטיה. אפשר לשכור רכב בקרואטיה ולחצות איתו את הגבול לסלובניה.  

מתי כדאי להגיע
סלובניה משופעת בסוגים שונים של אקלים, מאלפיני ועד ים תיכוני. החודשים הנעימים לטיול הם מאי, יוני וספטמבר.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
אפשר למצוא מידע רב באתר הרשמי של משרד התיירות הסלובני.
סלובניה נוחה לטיול, ופזורות בה הרבה לשכות מידע לתיירים. רמת השירותים הולכת ומתפתחת ודומה לסטנדרטים של מערב אירופה. 

מטבע
אירו. 

הפרש שעות
סלובניה מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת.

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של סלובניה היא 386.

דל תקציב: לחסוך בסלובניה
היכן כדאי ללון, איפה אוכלים בזול, לאן נכנסים בחינם
כתבה: דלית סדן
 

צילום: משה גלעד

לפי המושגים המסורתיים של ציבור התרמילאים, סלובניה יקרה יחסית. היא לא מתחרה בעלות הנמוכה של השהות בהודו, למשל, אבל יש דרכים לטייל בה בזול. למי שמבקש לטייל בסלובניה, בפני עצמה או כחלק מטיול תרמילים באירופה, מובטחים נופים מדהימים ואירוח ידידותי.

לינה
קמפינג: זו הדרך הזולה ביותר ללון בימי הקיץ. כארבעים אתרי קמפינג הפזורים ברחבי המדינה מציעים שטחי לינה תמורת 15-5 אירו לאדם. בחלק מהאתרים יש בקתות או קרוואנים זולים להשכרה, וברבים יש בריכת שחייה.
אכסניות נוער: בסלובניה יש כארבעים אכסניות נוער, והמחירים בהן נעים בין 25-15 אירו למיטה, כולל ארוחת בוקר. בחלק מהאכסניות ניתן למצוא גם חדרים ליחיד או לזוג. בחודשי הקיץ (יוני עד אוגוסט), כאשר הסטודנטים יוצאים לחופשה מהאוניברסיטאות, אפשר ללון במעונות אשר בקמפוסים בערים הגדולות, ליובליאנה ומריבור, במחירים הדומים לאכסניות הנוער.
בתי חווה: באלפים היוליים או באזורי חקלאות מחוץ לערים, אפשר ללון בבתי חווה. מחיר: 60-30 אירו.

תחבורה
האוטובוסים יוצאים בתדירות גבוהה יותר, מרושתים טוב יותר וזולים יותר מהרכבות. רשת רכבות מחברת את ליובליאנה לערים אחרות באירופה.

אוכל
בערים הגדולות תוכלו לאכול ארוחה חמה ומשביעה במסעדות שירות עצמי (Self Service) תמורת7-5 אירו לאדם.  לא נהוג להשאיר טיפים במסעדות. אם אתם עושים טרקים בהרים, פונדקי הדרכים העממיים שפזורים לאורך המסלול מגישים ארוחות חמות שיוכלו לספק את רעבונכם. גם פיצריות או דוכני המזון המהיר, דוגמת מקדונלד'ס, מקטינים את ההוצאות על אוכל. 

שירותי אינטרנט
אפשר לנסות לגלוש באוניברסיטה או בספרייה מקומית, שם יאפשרו לכם לבדוק דואר ללא תשלום או תמורת תשלום סמלי.

חיוג לארץ
הדרך הזולה ביותר היא בעזרת כרטיס חיוג מקומי, שקונים בדואר או בקיוסקים. בכל ימי השבוע מ-19:00 עד 07:00 בבוקר למחרת התעריפים נמוכים בעשרים אחוז.

אתרים ואירועים בחינם
בחודשי הקיץ יש שפע של פסטיבלים ואירועי תרבות בחינם. פסטיבל Ana Desetnica, אשר מתקיים במשך שלושה ימים בשבוע האחרון של חודש יוני בליובליאנה, הוא פסטיבל רחוב בינלאומי עם שפע אירועים ומופעים. קונצרטים וריקודים הם חלק מפסטיבל פרימורסקה, המתקיים בחודשי הקיץ בכיכר המרכזית של פיראן, השוכנת בקצה הדרום מערבי של סלובניה. פסטיבל Trnfest מתקיים במגרש של בית הקפה Kud בליובליאנה, וכולל מופעי מוזיקה, תיאטרון והצגות לילדים במשך חודש אוגוסט. במהלך כשבוע מתקיים בליובליאנה אירוע בשם Druga Godba, הכולל הופעות של אמנים ידועים מרחבי העולם במחירים נמוכים.
מוזיאונים בליובליאנה: ה-National Gallery, המוזיאון האתנוגרפי והמוזיאון להיסטוריה מודרנית פתוחים בחינם לקהל הרחב ביום  ראשון הראשון של כל חודש.

כרטיסי הנחה
כדאי להצטייד בכרטיס סטודנט בינלאומי (ISIC), שיספק הנחות רבות: בתחבורה הציבורית, במוזיאונים, במקומות לינה ובאתרי תיירות. המחיר יכול לצנוח עד חמישים אחוז.

תקציב
לסיכום – אפשר להסתדר עם 50 אירו ביום אם לנים בצימרים או בתי חווה, אוכלים במסעדות עממיות ונוסעים באוטובוסים או ברכבות במחלקה שנייה. אפשר להוזיל את העלויות, לכ-40-35 אירו ביום, אם לנים באכסניות או במעונות סטודנטים ואוכלים במסעדות בשירות עצמי.
 

תחבורה
רשת האוטובוסים נרחבת ויעילה. הרכבת מזמנת כמה נסיעות נופיות יפות, אך היא אינה יעילה ונוחה כמו האוטובוסים. ניתן לשכור רכב ביישובים המרכזיים. הדלק זול יחסית וכך ניתן להגיע ליישובים מבודדים ומעניינים ברחבי המדינה.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל

אוכל סלובני. יש דבר כזה? ובכן, התשובה מורכבת. הסלובנים הושפעו מהמטבחים המגובשים שמסביבם ומבשלים גרסאות למאכלי השכנים: ריז'וטה היא הגרסה המקומית לריזוטו האיטלקי, הגולש הגיע מהונגריה והשניצל של וינה זכה כאן לשם דונייסקי זרזק. אבל מתברר שיש גם מאכלים מקומיים יותר. הנה כמה מהם: יוטה הוא מאכל העשוי בין היתר מפרושוטו, שוקרוט, שעועית, תפוחי אדמה וכרוב; שטרוקלי הן כופתאות רב שימושיות – הן יכולות להופיע כתוספת לבשר בליווי רוטב סמיך, כמנה קלה במילויים שונים או כקינוח מתקתק שבזיקת אבקת סוכר מעטרת אותו. תלוי איך מכינים ובמה ממלאים. קינוח מקומי אהוב הוא הפוטיצה – מאפה שמרים במילוי שוקולד, אגוזים או צימוקים; ואחרון חביב הוא הגיבניצה – מאפה של בצק עלים חם עם תפוחי עץ, גבינה, אגוזים ופרג, מסודרים בשכבות דקות. מביני עניין וסלובנים אמיתיים אומרים שהוא מתוק ומופלא.

לינה: בתים ומלונות
איך ישנים בהרים * מה זה קוצ'ה * למה לא לישון בליובליאנה
כתב: דורון הרי

סלובניה מציעה מגוון רחב של מקומות לינה. לא משנה היכן תבחרו ללון, על פי רוב תמצאו מקום נקי, מסודר ונעים ויחס חם. בכל המקומות המחירים כוללים ארוחת בוקר, לא תמיד דשנה אך בהחלט טובה.
בבירה ליובליאנה ובמרכזי תיירות כמו בלד ובוהין, הלינה יקרה יותר. ליובליאנה היא עיר יפהפייה ומומלץ לבקר בה יום אחד לפחות, אך עדיף להימנע מללון בה – הדבר יעשה טוב לכיס. גם בבלד מומלץ לנהוג כך: אם תלונו בעיירות שמסביב לבלד, החיסכון עשוי להגיע ל-20 אחוז.
עונות והזמנת מקומות: מומלץ להימנע מביקור בסלובניה ביולי-אוגוסט, אך אם אין ברירה, רצוי להזמין מקום מראש. בתאריכים אחרים, לא תתקשו למצוא מקום לינה בלי הזמנה מראש.
אתר לשכת התיירות הסלובנית משמש מנוע חיפוש ומאפשר לבצע הזמנות לכל המקומות שניתן ללון בהם בסלובניה. לרוב יפורטו כאן גם המחירים (בדרך כלל ניתנת הנחה ללילה שלישי או למשפחה). אפשרות אחרת היא לפנות ללשכות המידע לתיירים, שקיימות ביישובים רבים. מנסיוני, הן תמיד יעילות במציאת מקום לינה.

קמפינג
עשרות אתרי קמפינג פזורים ברחבי המדינה, רבים מהם מצויים בחצר אחורית של בית פרטי. זו הדרך החסכונית ביותר ללון, אלא שיש להכין מראש שקי שינה ואוהלים. באתרים תמצאו שירותים, לעתים גם מקלחות חמות. חנויות למזון יש רק באתרי הקמפינג הגדולים. על חיבור חשמל לאוהל או לקרוואן נהוג לגבות תשלום נוסף, ויש אתרי קמפינג שמשלמים בהם גם עבור מקלחת חמה.

אכסניות
האכסניות בסלובניה נקיות ומסודרות. בחדר יהיו בדרך כלל ארבע עד שש מיטות. בחלק מהאכסניות, בעיקר באלה המיושנות יותר, אין שירותים צמודים לכל חדר. 

בקתות בהרים
לנוודים היוצאים למסע של כמה ימים בהרים יש אפשרות ללון בבקתות מחסה בהרים, הנקראות קוצ'ה (Koca). בקוצ'ות הלינה היא על משטח אישי והמקום מחומם. למעט זאת, אין אחידות ברמת הבקתות: לפעמים אין מקלחות, ויש מקומות שאין בהם מים זורמים. האוכל יקר, וארוחת בוקר עשויה להתגלות ככוס קפה, פרוסת לחם וקצת ריבה או חמאה. בירה, לעומת זאת, יש כמעט בכל מקום. 

בתים פרטיים ובתי חווה
זוהי האופציה המומלצת ביותר למטייל הממוצע, הן בגלל המחיר והן בגלל החוויה. תמורת סכום סביר אפשר ללון בבתים נקיים ומסודרים, עם ארוחות, מקלחות ושירותים ועם אירוח לבבי. המחירים מתחילים ב-30 אירו, ויש מקום להתמקחות קלה. בדרך כלל יתחשבו במחירים למי שנשאר לילה שלישי ולמשפחות. 
בית חווה מומלץ: Penzion Krek בכפר ריבנו בלד. 386-4-5741701.  

עם הילדים: פשוט נהדרת
סוד ההתאמה של סלובניה לטיול עם ילדים הוא בשילוב של נופים נפלאים, מקומיים מסבירי פנים ומחירים נוחים. לזה נוספים ריגושים כגון רכיבה על סוסים, ירידה למערה ושיט בנהר

כתבה: דלית מילשטיין 

בסלובניה שופעת המים אפשר לצאת לרפטינג סוער אן לשיט רגוע, או פשוט ליהנות ממראה המים ושאונם | צילום: ברוך גיאן

לכתבה המלאה»
 

 פסטיבלים ואירועים
מה עושים בקיץ בליובליאנה, לאן ילכו חובבי התחרה, איפה גדלה הגפן העתיקה בעולם
ליקט וערך: דורעם גונט 
 

סטרה טרטה, גפן בת יות מ–400 שנה צילום: Jerry Sherek, www.sherek.com	פסטיבל התחרה צילום: Marko Razpet

סלובניה אינה מפגרת אחר המדינות המתוירות ביותר באירופה, ומציעה מגוון עצום של אירועי תרבות ופסטיבלים. לצד חגיגות עממיות ודתיות בכפרים, מתקיימים גם אירועים מפוארים בקנה מידה בינלאומי (מרביתם בערים הגדולות ליובליאנה ומריבור). בחורף שמור מקום מיוחד לאירועי שלג, מאליפויות עולם בהחלקה ובקפיצות סקי ועד תחרות לבניית ארמונות בשלג. חשוב לזכור: פרטים עשויים להשתנות, וכדאי לבדוק עם המארגנים סמוך למועד האירוע. מידע נוסף אפשר למצוא בלשכת התיירות הרשמית של סלובניה.

מאי-יוני > פסטיבל Druga godba למוזיקת עולם
זהו פסטיבל קטן אך איכותי, שיקרוץ לחובבי הז'אנר, אוהבי המוזיקה האתנית. המופעים מתקיימים באולמות שונים בליובליאנה, הכניסה בתשלום. 

יוני-יולי > פסטיבל לנט במאריבור
פסטיבל לנט ("Festival Lent") הוא אירוע בינלאומי רב משתתפים בן שבועיים, הכולל מופעי רחוב, קונצרטים, הופעות מחול ובלט, אירועי ספורט, פסטיבל פולקלור ופסטיבל ג'אז.

יולי-אוגוסט > פסטיבל הקיץ של ליובליאנה
זהו אולי אירוע התרבות הגדול במדינה. מגיעים אליו יותר מאלפיים אמנים מעשרות מדינות, והם מעלים מופעי תיאטרון, אופרה, מחול, מוזיקה ועוד. המופעים מתקיימים, בין היתר, בטירה של ליובליאנה, בתיאטרון הקיץ Krizanke, במלון Union Grand ובכנסיות שונות בעיר. 

יולי > פסטיבל התחרה של ז'לזניקי
חובבי תחרה לא יחמיצו את האירוע המייחד את העיירה ז'לזניקי (Zeleznikih), שמתקיים כבר עשרות שנים: תשעה ימים של פסטיבל אתני מקומי הכולל אינספור אירועים של תרבות מקומית, ספורט, אוכל ומשקה, ובעיקר – הצדעה לרוקמות התחרה המסורתיות, בתערוכות מסודרות ובדוכנים מאולתרים. 

נובמבר > פסטיבל הסרטים בליובליאנה
פסטיבל סרטים בינלאומי, המציג סרטים זרים לצד קולנוע סלובני.

ינואר-פברואר > עונת ספורט החורף
סלובניה התברכה בשלג רב ובכמה אתרי סקי טובים. בחורף היא מארחת אירועי ספורט חורף חשובים, ביניהם את "שועל הזהב", תחרות מהסבב העולמי של סקי נשים, המתקיימת באתר הסקי פוהורייה (Pohorje). תחרות מסבב אליפויות הגברים מתקיימת באתר הסקי קראנסקה גורה (Kranjska Gora).

סוף ינואר או תחילת פברואר > תחרות בניית ארמונות שלג
תחרות יוצאת דופן נערכת בפארק המלך Matjaž שבצ'רנה נה קורושקם (Črna na Koroškem), לשם מגיעים משוגעים מכל הסוגים שבונים ארמונות מפוארים ופסלים מרשימים – והכל משלג. 

אטרקציות ואתרים מומלצים

עשרת המומלצים בסלובניה 

אגם בלד
הבונבוניירה של סלובניה: שיט בסירת משוטים על המים הרוגעים, תצפית על האגם מן הטירה החולשת עליו וביקור באי היושב בלבו.

ערוץ וינטגר
גשר עץ צר וחינני עובר מעל למימיו של ערוץ וינטגר העמוק, וחוצה אותו לאורך 1,600 מטר.

טרק לפסגת הטריגלאב
טיפוס לפסגה הגבוהה במדינה נחשב לדבר שכל סלובני חייב לשעות לפחות פעם בחיים. אפשר להסתפק גם במסלול רגוע בפארק הלאומי טריגלאב. 

פיראן
עיירה היושבת בחצי האי איסטריה (שרובו בקרואטיה) ומציעה שיטוט בניחוח ונציאני, ומבט משכר מאחד מבתי הקפה על מעגן הסירות. מומלץ להמשיך מכאן לגיחה אל החלק הקרואטי של איסטריה.

הליכה לאורך הנהר בליובליאנה
נהר הליובליאניצה חובק את העיר העתיקה שבמזרחו, וממערבו נפתחת העיר החדשה. בדרך עוברים הרבה כיכרות, גשרים ומבנים יפהפיים. 

מערת שקוציאן
האופי הקרסטי של דרום-מערב סלובניה יצר אלפי מערות וחללים באזור, ושקוציאן היא המעניינת שבהם. בגלל הנטיפים, הזקיפים, הפראיות והעובדה שהיא מוסדרת לתיירים, אך לא מקולקלת.

רפטינג
המרכז המפורסם נמצא בעיירה בובץ, שעל נהר סוצ'ה. אפשר לצאת לשיט סוער יחסית, אך לא מסוכן, או לבחור באתר רגוע. 

עמק לוגרסקה
העמק היושב בין שני רכסים התברך בנוף מדהים, בנהר (עם אפשרות לרפטינג, כולל ארוחת דגים צלויים),במסלולי טיול רגליים, באתרי קמפינג ובהמון ירוק.

כנסיית השילוש הקדוש
הכנסייה, היושבת בעיר הראסטובליה (Hrastovlja), מעוטרת בציורי קיר המתארים ריקוד מוות שבו שלדים מוליכים קבוצה של בני אדם אל סופם. מורבידי, סוריאליסטי ושווה.

חוף סימונוב זליב
חוף יפה סמוך לעיירה איזולה (Izola), היושבת לשפת הים האדריאטי. כדאי במיוחד לשבת במסעדת Parangal, שמשתבחת בדגים ובמאכלי ים מצוינים וגם בנוף נפלא.

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

אופניים / בדרך הטבע

כאלף קילומטר של דרכים הכשירו הסלובנים לרוכבי אופניים. השקעה כזו במדינה צעירה כל כך מראה משהו על אהבת הטבע של המקומיים. הצעה לשני מסלולים, קל ובינוני, באופן דו גלגלי

לכתבה המלאה »

מטיילים ברגל / מיטיבי לכת

הרגלי הבילוי של הסלובנים כוללים לא מעט פעילות גופנית. הטבע היפה והשמור נותן להם הזדמנויות אינספור להפעיל את שרירי הרגליים. אחת האפשרויות, אולי הפסגה שבהן, היא טרק לטריגלאב, ההר הגבוה במדינה

לכתבה המלאה »

אגמים / מתוק לו מתוק לו

ולו רק בגלל האגמים בלד ובוהין, הסוכריות של סלובניה. מי טורקיז, תפאורת הרים, טירה משקיפה מעל, מסלולי הליכה בטבע, חופים מבודדים, כלות וחתנים

לכתבה המלאה»

ליובליאנה / יחסים אינטימיים

הסלובנים מתייחסים אל בירתם בחיבה. היא משמשת מרכז פוליטי-תרבותי, עם מורשת היסטורית, נהר וגם מצודה – אלא שהכל בממדים קטנים. מאיה קוטין, תושבת העיר, מציעה מסלול אינטימי

לכתבה המלאה »
 

גיחה / ארץ אחרת

המלצה למסלול בחצי האי איסטריה, שסלובניה וקרואטיה חולקות ביניהן: הטיול מתחיל בסלובניה, חוצה את הגבול לקרואטיה ועובר בין עיירות שנראות איטלקיות דווקא העיירה מוטובון. הראש הגבעה נמצאת העיר העתיקה המוקפת חומה, החלק הכי מעניין בעיירה | צילום ברוך גיאן כתב: ברוך גיאן חצי אי אחד, שלוש מדינות, ושלווה גדולה. לפחות מעל לפני השטח. חצי האי איסטריה (Istria, או איסטרה אם תשאלו את הקרואטים), המשכשך בצפון הים האדריאטי, נושק במזרחו למפרץ קווארנר ובמערבו למפרץ ונציה. רובו הגדול נמצא בידי קרואטיה, מיעוטו בסלובניה והוא כולל חלק קטנטן השייך לאיטליה – ולמרות קוטנו של החלק האיטלקי, נראה הנוף כולו כגלויה שלוחה מלב טוסקנה. גבעות ירוקות, כפרים מבודדים וציוריים הבנויים על ראשיהן, וערי חוף מתוקות מזכירים לי תערובת של יופי ונציאני עם גבעות טוסקניות רכות. על הנוף אמון הטבע. הבנייה היא כבר תוצאה של ההשפעה הוונציאנית על האזור. ההיסטוריה של איסטריה לא מתחילה בשלטון הוונציאני. מדובר כנראה בהיסטוריה העתיקה באירופה, שתחילתה לפני 800 אלף שנה, בתקופה הפליאוליתית. אלפי שנים אחר כך, בתקופת השלטון הרומי, נסללו באיסטריה דרכים, הוקמו מקדשים והפיתוח האורבני הואץ. במאה ה-13 הגיעה לחצי האי האימפריה הימית של ונציה, ובמשך כ-500 שנה שלטה בו לסירוגין מן העבר השני של הים האדריאטי, מרחק עשרות קילומטרים בלבד. כיבושי נפוליאון שמו קץ לשלטון הוונציאני באיסטריה, אך ברחבי חצי האי נותרו כיכרות, מגדלי פעמונים ומבנים שנראים ונציאניים לכל דבר. אחרי נפוליאון עברה איסטריה לידי שושלת בית הבסבורג האוסטרו-הונגרית, ובין שתי מלחמות העולם הפכה לשטח מחלוקת בין איטליה לבין יוגוסלביה. רוב השטח סופח ליוגוסלביה, בעוד איטליה החבוטה מצליחה להחזיק רק בעיר טרייסטה (Trieste), בקצה הצפון מערבי של חצי האי. מבחינתה של המדריכה הקרואטית שליוותה אותנו, גם הצ'ופצ'יק הזה נותר איטלקי שלא בצדק. יוגוסלביה התפרקה גם היא לגורמים, וחוץ מטרייסטה האיטלקית, נחלק חצי האי בין קרואטיה וסלובניה. אבל עם כל הכבוד לתהפוכות השלטון והגורל שעבר חצי האי – ונציה היתה הגורם שהותיר בו את החותם המשמעותי ביותר. כשמטיילים בסלובניה, כדאי לבקר בחצי האי: להתחיל מהצד הסלובני שלו, לגלוש אל איסטריה הקרואטית ולצפות ביופי הוונציאני שנותר בה (מי שרוצה יכול להגיע בקלות גם אל המקור – לקחת מעבורת מעיירות שונות בדרך ולנסוע לוונציה ולמקומות נוספים באיטליה). פיראן: התחלה סלובנית על אצבע יבשתית השלוחה אל הים האדריאטי יושבת פיראן (Piran), עיירה סלובנית במראה ונציאני. 5,000 תושביה מתגוררים בבתים מתוקים הנפרשים ממורד הר ועד לקו הים. רחובות יפים וצרים עם מבנים גותיים נאים. בנה הידוע ביותר של פיראן, המוזיקאי ג'וספה טרטיני (Giuseppe Tartini), זכה לכך שהכיכר המרכזית בעיירה נקראת על שמו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצא אחד המבנים היפים בעיירה ובאיסטריה בכלל – פלאצו בֶּנֶצ'נקה (Palazzo Benecanka), ארמון המשמש דוגמה מובהקת לאדריכלות הגותית שהמעצמה הוונציאנית הורישה למקום. אחרי טיול בעיירה כדאי לרדת למקום שבו נכרך קו החוף סביב מעגן קטן של סירות דיג ויאכטות ספורות, לאכול ארוחת דגים נפלאה או להביט ממרפסת של אחד מבתי קפה בעיירה ובאנשיה, שרובם הגדול דוברים איטלקית. מעניין לגלות בהמשך הטיול – אחרי שנחצה לא רחוק מכאן את הגבול אל קרואטיה – כמה רב הדמיון בין פיראן הסלובנית לבין העיירות הקרואטיות שבהמשך קו החוף (במיוחד רוֹביני); דמיון המלגלג קצת על הגבול המדיני, כאילו היה קו סתמי ותו לא. לשכת המידע בפיראן כתובת: Tartinijev trg 2 טלפון: 386-5-6730220 מוטובון: חביבת האמנים מוטובון (Motovun), עיירה שנמצאת כבר בחלק הקרואטי של איסטריה, כבשה את לבנו. אולי היו אלה הסמטאות הציוריות שלה, הכיכרות ובתי הקפה הנעימים שמזכירים את איטליה, ואולי דווקא הנוף הנשקף מפסגתה – היא יושבת על גדת נהר מירנה (Mirna) בגובה 277 מטר מעל פני הים, במרכזו של חצי האי. מנקודה אסטרטגית זו נשלטה דרך המסחר שעברה בעמק הגדול של נהר מירנה. בפסגת הגבעה נמצאת העיר העתיקה המוקפת חומה, והיא החלק המעניין בעיירה. החומות, מן המאות ה-13 וה-14, נשמרו היטב, ובהליכה עליהן צפינו בכרמים, בחוות ובעמק רחב הידיים שלמרגלותינו. שימו לב בכניסה לשער הגותי בעל הקשת המחודדת ותבליטי האבן המסוגננים, ולכיכר המרכזית שצורתה מלבנית ובור מים מצוי בה – ממש כמו הכיכרות של ונציה. העובדה שהדרך היתה רצופה בהרבה מבני סטודיו של אמנים – מציירים ועד מגלפים בעץ – היתה משמחת, אך לא מפתיעה: לנו היה ברור מה משך לכאן כל כך הרבה אנשים שנפשם אמנותית. לשכת מידע: כתובת: Zadrugarska 20 b טלפון: 385-52-681758, 385-52-758011 דואר אלקטרוני: mailto:opcina-motovun@pu.htnet.hr  פורץ': לכבודו של ההגמון ממרכז חצי האי המשכנו בנוף הררי מערבה לכיוון חוף הים האדריאטי, אל העיר פורֶץ' (Porec). העיר העתיקה בנויה על אצבע יבשתית השלוחה אל הים וכל גגותיה רעפים אדומים. שוטטנו בין רחובותיה היפים וצפינו בחזיתות גותיות נאות, בדרכנו אל גולת הכותרת של העיר: בזיליקת אאופרזיוס (Euphrasius), הנושאת את שמו של ההגמון שבנה אותה. הבזיליקה היא מנכסי התרבות החשובים ביותר של קרואטיה, ובאחרונה הוכרזה על ידי אונסק"ו אתר מורשת עולמית. פרט לבזיליקה, כוללת הכנסייה בפטיסטריום (אגן טבילה) בעל שמונה צלעות, ואטריום (מבואה) מרהיב, בנוי קשתות על עמודים עם כותרות מעוטרות. חלל הכנסייה המעוטר מעוצב לעילא ומעניק למתבונן, שלא לומר למתפלל, תחושת שלווה ושקט. הבזיליקה נבנתה במאה השישית, והיא דוגמה טובה לאדריכלות ביזנטית: המוזאיקות היפות בצד המזרחי של הכנסייה, באזור האפסיס, מדגימות את אמנות הפסיפס האופיינית לביזנטים. לי הזכיר המקום את הכנסיות והפסיפסים הביזנטיים היפים ביותר שראיתי מעודי, בעיר האיטלקית רוונה, מן העבר השני של הים האדריאטי. אל תחמיצו את העלייה למגדל הפעמונים, ממנו יש תצפית נאה על הכנסייה והחצר, על הים ועל הגגות האדומים של פורץ'. לשכת מידע כתובת: Zagrebacka 9 טלפון: 385-52-432290, 385-52-451719 לשכת מידע מחוזית כתובת: Pionirska 1, פורץ' טלפון: 385-52-452797/500 בזיליקת אאופרזיוס טלפון: 385-52-431635 רוביני, היפה בעיירות איסטריה, נראת כמו ונציה הקטנה | צילום: יגאל שטיינר רוביני: היפה מכולן ונציה הקטנה קראתי לה, לעיירה רוביני (Rovinj). היא שוכנת בהמשך הכביש היורד דרומה ומלווה את קו החוף, וללא עוררין – היא העיירה היפה ביותר באיסטריה. בתיה של רוביני נבנו על חצי אי מעוגל כטיפה, ושורת הבתים החיצונית כמעט נוגעת במים. שורות בתים נוספות ממלאות את חצי האי, ובמרכזם בנויה הכנסייה – הקתדרלה על שם אאופמיה הקדושה (Sv Eufemija). אותה אאופמיה לא זכתה כנראה לנחת רבה בחייה – פרנסי העיר מספרים כי בשנת 304 היא נכלאה, עונתה ולבסוף הושלכה לגוב אריות בשל נצרותה. לפחות זכתה לכך שקברה יוגנב לעיירה היפה (ושווה לבקר בו), ושדמותה תתנוסס מעל למגדל הפעמונים הצמוד לכנסייה, משקיפה מגבוה על גגות הרעפים. מגדל הפעמונים המרובע והגבוה נישא מעל פני העיר כמוכיח את עליונותה של ונציה, ודומה למגדל שבפיאצה סן מרקו בוונציה. בכלל, רוביני מזכירה את ונציה יותר מכל עיירה אחרת באיסטריה הקרואטית. קחו לכם שעות אחדות וגלו זאת בעצמכם: את הסמטאות הציוריות, רובן מרוצפות אבן בוהקת, את הבתים בסגנון הבארוק שהשתבחו בפיתוחים, במרפסות, בכרכובים ובגמלונים, את המבנים הצבועים בגוני אוכרה אדמדמים, הנראים ממש כקרוביהם האיטלקיים. גם שער הכניסה לעיירה הוא ונציאני – הוא הוקם בשנת 1680 ונושא את דמות האריה המכונף, סמלו של מרקוס הקדוש, פטרונה של ונציה. בכיכר המרשל טיטו, הגדולה בכיכרות רוביני, אפשר לשבת בבית קפה ולצפות על מגדל שעון ונציאני אופייני. עוד תוכלו להציץ למוזיאון האזורי, המציג עבודות אמנות מן המאה ה-16 ועד ה-18. בשעות בין ערביים כדאי להגיע לרחבת הכנסייה ולצפות בשקיעה הצובעת את הים האדריאטי באדום. הקתדרלה על שם אאופמיה הקדושה טלפון: 385-52-431635 בפולה התגלו ממצאים רומיים מרשימים, ובהם האמפיתיאטרון | צילום: משה גלעד פולה: אוגוסטוס והעיר הגדולה  פולה, העיר הגדולה באיסטריה, כמעט נוגעת בחוד של חצי האי. מיקומה והמים העמוקים הסובבים אותה הפכו אותה לעיר נמל חשובה. לכן, לסיור בפולה יש אופי אחר לחלוטין, ונוח גם להישאר בה ללון. הבונה הגדול של פולה הוא הקיסר אוגוסטוס, אבי הפקס-רומאנה ("השלום הרומאי") – מושג שבא לבטא שלושים שנות שלטון נאור, שתחתיו פרחה האימפריה הרומית והגיעה לשיאה. בפולה ממצאים רומיים מרשימים למדי, המעידים על עוצמת האימפריה הרומית. הגדול מכולם הוא האמפיתיאטרון, שהכיל יותר מעשרים אלף צופים (בגלל גודלו הקימו אותו הבונים מחוץ לחומות העיר העתיקה). כשהוקם שימש לקרבות אכזריים בין גלדיאטורים; בימינו, למרבה השמחה, מעדיפים להעלות בו מדי קיץ דווקא מופעי מוזיקה מסוגים שונים. האמפיתיאטרון נשמר היטב, ובמרתפיו יש תצוגה הכוללת כלי חרס יפים. מצאים רומיים נוספים שנשמרו יפה הם הפורום הרומאי, שפזורים בו מקדשי אוגוסטוס והאלה דיאנה, ושערי ניצחון מרשימים למדי שנותרו במקומם. לשכת מידע כתובת: Forum 3 טלפון: 385-52-212987, 385-52-219197 לשכת המידע המחוזית כתובת: Forum 3 טלפון: 385-52-215799, 385-52-214201 אמפיתיאטרון כתובת: Amfiteatarska ulica bb טלפון: 385-52-219142 בריוני: הנופש של טיטו כדי לנפוש קצת מן הארכיאולוגיה ומן העיר הגדולה, מומלץ לעשות מה שנהג לעשות טיטו, המנהיג הקומוניסטי הנערץ של יוגוסלביה: להפליג אל בריוני (Brijuni) – איים ירוקים ויפים, הטובלים במים לא רחוק מפולה. על הספינה לשם עלינו בעיירה החביבה פז'אנה (Fazana), כשמונה קילומטרים מצפון מערב לפולה. בשני האיים הגדולים ובאיים הקטנטנים שמסביבם גדלה צמחייה ים תיכונית אופיינית, וב-1983 הם הוכרזו כפארק לאומי. טיטו, שראה באיים מקום נופש שקט, לא המציא את הגלגל: הרומאים הפכו את האיים למקום לבתי קיץ, וכמה מאות שנים אחר כך, בשנת 1893, יזם תעשיין עשיר בניית בתי מלון, קזינו ומגרשי גולף באיים. בימי טיטו הפך האתר למקום כנסים סודי ויוקרתי. אפשר לשוטט ברגל, אבל כדאי לשכור רכב חשמלי ולנוע בו בין מגרשי הגולף, הווילות הרומיות, המתחם הביזנטי ועוד. בדרך חזרה הורידה אותנו הספינה במפרץ של פז'אנה, שבשעות המאוחרות לפני הצהריים שקק פעילות של אחרי דיג. פגשנו דייגים איטלקים, מן המיעוט האיטלקי באיסטריה, שארגנו וניקו את שלל הדיג, טרם מכירתו בשווקים ובחנויות.    ברוך גיאן – צלם נוף ומורה לצילום, מורה דרך בארץ ובחו"ל

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

מעלות הסקי

אתרי הסקי בסלובניה מציעים סטנדרטים מערביים במחירים נמוכים יותר. כמה פרטים לגולשים

לכתבה המלאה »