מידע מעשי למיקרונזיה

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים למיקרונזיה אינם זקוקים לאשרת כניסה. עם ההגעה למדינה מקבלים אוטומטית אשרת כניסה התקפה לשלושים יום, המוארכת בעת מעבר בין קבוצות האיים.

קונסול הכבוד של מיקרונזיה בישראל הוא מר שמעון שנער.
כתובת: שמואל הנגיד 7, רעננה
טלפון: 09-7716233
 

לישראל יש שגריר לא תושב  – מיכאל רונן.
טלפון: 02-5303282
 

איך להגיע
אין טיסות ישירות בין ישראל למיקרונזיה. טיסות לאיים מגיעות בדרך כלל מיעדים שונים באוקיינוס השקט, כמו הוואי, גואם, טייוואן, יפן, אוסטרליה ואיי הפיליפינים.
 

מתי כדאי להגיע
מזג האוויר במיקרונזיה אינו משתנה באופן משמעותי מחודש לחודש, ועל כן אין עונת שיא מובהקת בתיירות, וניתן לבקר באיים לכל אורך השנה.
 

חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.
 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
לשכת התיירות של מיקרונזיה (FSM Visitor Board):
טלפון: 691-3205133
דואר אלקטרוני: fsminfo@visit-fsm.org
אתר: www.visit-fsm.org

מטבע
המטבע הנהוג במיקרונזיה הוא דולר אמריקאי, ואין טעם להצטייד במטבע זר אחר.
כרטיסי אשראי יתקבלו במרבית בתי המלון בטווח המחירים בינוני-גבוה, אבל במקומות הזולים בדרך כלל לא ניתן לשלם בכרטיסי אשראי.
 

הפרש שעות
מיקרונזיה מקדימה את שעון ישראל בשמונה שעות במערב המדינה, ובתשע שעות במזרח.
 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של מיקרונזיה היא 691.
 

תחבורה
בין האיים מחברים קווי שיט וטיסות פנים. גם באיים הגדולים רוב תשתית הכבישים אינה סלולה. האוטובוסים אינם תמיד עומדים בזמנים ולא קיימים בכל מקום. במקומם עומדים לרשות המטיילים מוניות או מכוניות שכורות. 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המזון העיקרי במטבח המיקרונזי הוא יאם (סוג של בטטה) ובטטות, פרי עץ הלחם, קוקוס וקולקס (צמח מאכל טרופי). את הפרוטאין מספקים בשר חזיר, דגים ופירות ים. במקומות התיירותיים ניתן למצוא בנקל אוכל מערבי ויפני.
המשקה הלאומי היא הסאקאו (Sakau), הגרסה המיקרונזית למשקה הקאווה הפופולרי באיי דרום הפסיפיק. משקה זה עשוי משורש שיח פלפל מקומי, והינו מאלחש ומשרה תנומה, עם כי אינו אלכוהולי.

פעילויות מיוחדות: צלילה
כפי שהייתם מצפים ממדינת איים בדרום הפסיפיק, המכילה 607 איים, הפעילות האטרקטיבית ביותר המוצעת למבקרים במיקרונזיה היא צלילה. המים צלולים ומבטיחים ראות מצוינת לכל אורך השנה, ושומרים על טמפרטורה ממוצעת של 28 מעלות צלסיוס חמימות בכל חודש בשנה.

האיים והשוניות סביבם מספקים אינספור אתרי צלילה, הן לצוללנים מתחילים והן למקצוענים, עם עושר עצום ומגוון של בעלי חיים בקליידוסקופ מרהיב של צבעים וצורות. אתרי הצלילה של איי צ'והוק מפורסמים במיוחד הודות לעשרות אוניות ומטוסים שהוטבעו בלגונת צ'והוק (המכונה גם Truk Lagoon) בתקופת מלחמת העולם השנייה, אשר יצרו מעין מוזיאון תת-ימי לספינות טרופות. חלק מהשרידים מצויים במים רדודים וניתן לבקר בהם באמצעות שחיית שנורקלים. באיי פוהנפיי תעלות יוצאות מהחוף המשונן אל הלגונה ומציפות את הלגונה בחומרים מזינים, שסביבם התפתחה סביבת חיים תת-ימית מגוונת במיוחד, עם שוניות בתוליות ומבחר אדיר של בעלי חיים. באיי יאפ ניתן למצוא להקות ענק של דגי טונה ודולפינים, כרישי שונית ומבחר דגי שונית צבעוניים. גולת הכותרת הן דגי המנטה ריי המשונים, שצורתם כחללית לבנה ושובת לב. מעניינות במיוחד הן חומות שונית הצונחות בתלילות אל המעמקים. גם האי קוסראה לא טומן ידו בצלחת, ומציע כחמישים אתרי צלילה בהן ניתן לראות להקות ברקודה, טונה, כרישים ועוד.

אטרקציות ואתרים מומלצים

איי יאפ (Yap)
ברוכים הבאים לאזור המסורתי ביותר במיקרונזיה. איי יאפ הם קבוצת האיים המערבית ביותר במדינה, הכוללת 134 איים ואטולים, שרק 22 מתוכם מיושבים. רוב שטח אדמת יאפ מורכב מארבעה איים וולקניים מרכזיים – יאפ, מאפ (Maap), רומונג (Rumung) וטומיל-גגיל (Tomil-Gagil).

חלק מתושבי יאפ שימרו את אורח החיים המסורתי, ובין גבעותיהם ויערותיהם של האיים ניתן לראות בתי כפר מעץ, מחבל ומבמבוק, שבטים בלבוש מסורתי של חצאיות קש, וחגיגות שבטיות בריקודים צבעוניים עתיקי יומין. וכמובן, המראה המוזר מכולם שבזכותו התפרסמו איי יאפ – גלגלי האבן העצומים המוטלים בחצרות הכפרים, שזיכו את יאפ בשיא גינס כ"מטבע הגדול בעולם". כיום משתמשים באיים בדולר אמריקאי, אולם המטבעות העצומים עדיין נמצאים בשימוש מפעם לפעם, לרוב ברכישת אדמה. בשל משקלם העצום, מיותר לציין שכמעט ואין טורחים להזיזם ממקומם כדי להעבירם למוכר, והם זרוקים בכל רחבי האיים, כבדים מדי מכדי להיגנב. ימי הקולוניה הספרדית במאה ה-16, הכיבוש הגרמני בסוף המאה ה-19 והכיבוש היפני במחצית הראשונה של המאה העשרים שפקדו את מיקרונזיה כמעט ולא השפיעו על החיים ביאפ בתקופתם. האיים נפתחו לתיירים רק ב-1989, וגם היום זרם התיירות דליל יחסית. על כן זהו מקום נפלא להתרשם מתרבות מקומית וייחודית של איי דרום הפסיפיק, לסייר בכפרים הקטנים ולהלך בשבילי האבן העתיקים המחברים ביניהם. מעבר לבירת יאפ, קולוניה (Colonia), כמעט כל האדמה נמצאת בבעלות פרטית, ועל כן עליכם לבקש רשות מבעליה כשאתם יורדים מהשביל המרכזי. חברות שונות מארגנות סיורים בכפרים, הכוללים לעתים ריקודים מסורתיים וארוחה מקומית.

בצפון האי מאפ ניצב בית התרבות בצ'יאל (Bechiyal Cultural Center), בו אפשר להתרשם מהארכיטקטורה המסורתית ומנהגים מקומיים. במרכז האי טומיל-גגיל משתרע האתר הקדוש גאצ'אם (Gacham), תצורת אבן מוזרה, המכונה על ידי המקומיים "הגראנד קניון של מיקרונזיה" (ככל הנראה, הם לא ביקרו במקור האמריקאי מעולם). באי כדאי לבקר גם בכנסיית סנט ג'וסף המצוירת (St Joseph`s Church). הנקודה הגבוהה ביותר באיי יאפ היא ההר טאביוואל (Taabiywal), ממנו נשקף נוף נאה. למתעניינים באמנות המקומית כדאי לבקר בגלריית האמנות של יאפ ובמכון האמנות האתנית בקולוניה, בהם מוצגות יצירות אמנות ומלאכות יד מקומיות. כמו כן ניתן לצאת למגוון סיורים בג'ונגלים, ביערות המנגרוב, ולטיולי שיט וקיאקים.

וכמובן, אי אפשר לבקר באיים בלי לצלול למעמקי הים, שם ניתן לפגוש את המנטה ריי המרתקים. המנטות שטות בתעלות החוצות את השונית ועוצרות בתחנות שונות שם הן עוברות מעין "מקלחת" אורגנית, שבמהלכה דגים קטנים מקלטים טפילים שנדבקו לגופן. אתרי הצלילה המפורסמים ביותר נמצאים באזור תעלת מיל (Mill Channel), החביבה על אותם יצורים עדינים ומוזרים. בתעלה נמצא ה-Manta Ridge המבטיח מפגש כמעט ודאי עם המנטות, וגם עם כרישי שונית. בין יוני לאוקטובר ניתן למצוא מנטות גם באזור תעלת גופנוו (Gufnuw) מצפון לאי טומיל-גגיל. באזור גילמן (Gilman) שבקצה האי יאפ יש מספר אתרי צלילה נהדרים, ובהם כרישים, אלמוגים קשים ורכים, חומות שונית תלולות ושלל דגים. 

איי צ'והוק (Chuuk)
לגונת צ'והוק, המכונה גם Truk Lagoon, היא ה"מכה" של הצוללים במיקרונזיה. מדינה זו נמצאת בין יאפ שבמערב לפוהנפיי במזרח, ומורכבת מ-11 איים מרכזיים ועוד עשרות איים זעירים של חול ועצי קוקוס, לצד אטולים ושוניות נהדרות. החיים במקום מתנהלים על מי מנוחות. הנשים מכבסות במי נחלים ומחפשות מטעמים בין צמחי המנגרוב, הגברים עוסקים בשיט ובדיג, והתיירים שרועים על החוף ומביטים בשקיעות היפהפיות או צוללים לאתרים המתחבאים מתחת לפני הים.

בעברו שימש האזור כבסיס צבאי יפני. סביב הלגונה עדיין עומדים מגדלורים יפניים ישנים, ובג'ונגלים הירוקים ניתן למצוא מבנים צבאיים ומערות מסתור. באי איטן (Eten Island) פעלו במלחמת העולם השנייה מסלול נחיתה ומתקנים צבאיים. חלקם שרדו על אף ההפצצות האמריקאיות הכבדות. מהמגדלור סאפוק (Sapuk) בונו (Weno) נשקף נוף פנורמי נהדר, ובצדו ניצבים שני תותחים. מרכז התקשורת של הצבא היפני בזמן המלחמה הפך ברבות השנים לבית הספר Xavier. באי ונו ניתן לבקר גם במערות נפו (Nefu) ששימשו את הצבא, בהן נשתמרו נשקים. באי טונואס (Tonoas Island) הסמוך לונו נותרו מבנים צבאיים שונים בהם בונקר יפני.

אך השרידים המרתקים ביותר אינם שוכנים באיים עצמם כי אם במי הים המקיפים אותם. עשרות ספינות, מסוקים וצוללות ממלחמת העולם השנייה טבועים בלגונת צ'והוק, המשמשת כמוזיאון תת-ימי מרהיב לספינות טבועות. לצדם שונית אלמוגים צבעונית ומגוון דגים מרהיב, ההופכים את איי צ'והוק לגן עדן לצוללנים. מיכלית הנפט שינקוקו מארו 
(Shinkoku Maru) מהווה את אחד מאתרי הצלילה הטובים ביותר בלגונה. בחדריה מפוזרים בקבוקים וצלחות, כיורים, בטריות ואסלות, וחלקיה החיצוניים מכוסים אלמוגים רכים וספוגי ים. גם הצלילה לפוג'יקווה מארו (Fujikawa Maru) היא בבחינת חובה. הספינה, מתוצרת מיצובישי, השתמרה להפליא על הציוד בחדר המנועים, שלל שרידי מטוסים ותחמושת, והכיורים והאסלות בשירותים. אלמוגים צבעוניים משלימים את החוויה. צלילת העומק לסן פרנסיסקו מארו (San Francisco Maru) פוטוגנית במיוחד, ובה טנקים, משאיות ותחמושת. הייאן מארו (Heian Maru) היא כלי השיט הגדול ביותר בלגונה. טילי טורפדו ותחמושת עדיין ניצבים בה, ובמטבח מפוזר סכו"ם מכסף. הוקי מארו (Hoki Maru) נבנתה בסקוטלנד והוטבעה בידי פצצה שגרמה לנזק רב. עם זאת היא מעניינת בזכות ציוד רב ששרד בה, כמו בולדוזרים מכוסים ספוגי ים, משאיות וטרקטור. בימגירי מארו (Yamagiri Maru) ניתן לראות פגזי תותחים רבים. ספינה מרתקת נוספת היא ניפו מארו (Nippo Maru), שעל סיפונה ניצבים טנקים ותותחים לצד ספוגי ים צבעוניים שדגים משייטים ביניהם. לא חייבים בלוני חמצן כדי ליהנות מהספינות – אחת מהן מבצבצת מעל פני הים מול החוף, ואילו משחתת סוסוקי (Susuki Destroyer) שוכנת במים רדודים מספיק כדי לאפשר גם לשוחים עם שנורקלים להתרשם ממנה ומשפע הדגים סביבה במידה ויש ראות טובה. גם סנקיסן מארו (Sankisan Maru) נגישה לחובבי השנורקלים, ומצטיינת בכיסוי ססגוני של אלמוגים רכים, שאריות כדורים ומשאיות. 

אתר תצלומים של שרידי הספינות בלגונת צ'והוק 
אתר נוסף ובו מידע על הספינות הטבועות 

העיר ונו (Weno) היא בירת איי צ'והוק הנמצאת באי הנושא את שמה, ובו רוב מקומות הלינה של קבוצת איים זו. כדאי לבקר בשוק המקומי ולצאת לסיורים בכפרים שבאזור. מהר טונאצ'אוו (Mount Tonaachaw) נשקפת תצפית נאה על העיר.

איי פוהנפיי (Pohnpei)
האי המרכזי של פוהנפיי הוא הגדול והגבוה באיי המדינה, כ-330 קילומטר רבוע שטחו. זהו אי וולקני הררי הזוכה לכמות משקעים גדולה במיוחד, ועקב כך הוא מכוסה בג'ונגל טרופי עשיר וירוק, הנחצה בידי זרמי מים ונהרות, הנשפכים במפלים יפהפיים. הצמחייה המגוונת שבו, הכוללת עצי מנגרוב לאורך החוף, פרחי היביסקוס ומינים אנדמיים רבים, הקנתה לו את התואר "אי הגנים של מיקרונזיה". הג'ונגלים משמשים כמקום חיותם של עשרות מיני ציפורים ולטאות, עטלפים אנדמיים, חזירי בר וצבאים. סביבו יוצרת השונית לגונה מקסימה המנוקדת בעשרות איים קטנטנים. בנוסף לאי המרכזי ואיי האטולים שסביבו, כוללת מדינת פוהנפיי כוללת 137 איי אטול נוספים.

לחופו הדרום-מזרחי של האי פוהנפיי ניצב האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר במיקרונזיה – עתיקות נאן מאדול (Nana Madol). עיר עתיקה ומסתורית זו נבנתה על פני כמאה איים מלאכותיים מאבני בזלת גדולות שהובאו לכאן במיוחד. החלק המרשים ביותר באתר הוא נאן דוואס (Nan Douwas), שהשתמר בצורה הטובה ביותר ממבני האי, ואבני הפינה הגדולות בו מגיעות למשקל של חמישים טון כל אחת. אל האתר מגיעים בשיט בן כ-45 דקות מהעיר קולוניה (Kolonia). השיט הוא חלק מסיור יום מאורגן הכולל גם ביקור במפל קפרוהי (Keprohi Waterfall) ושחיית שנורקלים בלגונה. אתר עתיק ומוזר נוסף הם הפטרוגליפים במערב האי.

עתיקות נוספות ניתן לראות בבירת פוהנפיי, קולוניה, שבצפון האי המרכזי. למשל החומה הספרדית שנבנתה ב-1899 סביב מבצר אלפונזה שחרב עם השנים. העיר קטנה וניתן לסייר בה ברגל בשעות ספורות, בין מגדל הפעמון הגרמני, מוזיאון לידורקיני, הגנים הבוטניים, שרידי המיסיון הקתולי, טנקים יפנים ממלחמת העולם השנייה וכן הלאה. אפשר להמשיך אל הכפר הפולינזי, בו ניתן להתרשם מאומנים מקומיים בפעולתם. כעשרים דקות נסיעה מקולוניה זורם נהר ננפיל (Nanpil) דרך בריכה טבעית יפה, ובהמשך נשפך במפל לידודוניאפ (Liduduniap), הנחשב לאחד היפים במפלי האי ואתר פיקניקים אהוב. בירת הפדרציה של מיקרונזיה, פליקיר (Palikir), שוכנת בצפון-מערב האי, במרחק נסיעה קצר מקולוניה. העיר אינה מעניינת במיוחד, למעט הקולג' של מיקרונזיה היפה. לא רחוק מפליקיר ניצב הר בעל צורה משונה ושם תמוה לא פחות – Pwisehn Malek, שאם ננסה בעדינות לתרגמו, פירושו "ערימת גללי התרנגול". מהפסגה נשקפת תצפית מרשימה, וזהו מקום נפלא לצפות ממנו על אחת השקיעות המקסימות של מיקרונזיה.

באי פונהפיי יש אתרי נופש רבים המתאימים לחופשה עצלה, לצד שלל מסלולי הליכה בהרים ובג'ונגלים, העוברים ליד מפלים מרשימים, בריכות טבעיות ונחלים מפכים בהם ניתן לרחוץ לרענון מההליכה המפרכת. אתר הטבע הפופולרי ביותר לטיול רגלי הוא סוקס רוק 
(Sokehs Rock) השוכן באי סוקס (Sokehs Island), מצפון-מערב לקולוניה. צוק בזלת זה מתנשא לגובה של 180 מטר מעל פני הים, וצמחייה סבוכה מכסה אותו בכסות ירוקה. לפסגתו עולה מסלול הליכה תלול ומעייף בן כ-45 דקות, והנוף מלמעלה נהדר – ניתן לראות עד קולוניה והאיים הסמוכים. בדרך למעלה אפשר לראות שרידים יפנים מתקופת מלחמת העולם השנייה, ובהם בונקרים ותותחים מחלידים. חובבי צפרות המצוידים במשקפת יוכלו לנסות לאתר שלל ציפורים בינות לצמחייה.

פוהנפיי ידועה כמקום ייצורו של המשקה הלאומי הסאקאו (Sakau), העשוי משורש צמח פלפל מקומי. כדאי לבקר באחד הכפרים ולחזות בטקס ייצור המשקה ואחר כך בטקס השתייה, המלווה במוזיקה וריקודים מסורתיים.

וכמובן, גם בפוהנפיי לא חסרים אתרי צלילה מצוינים. תעלות חוצות את שונית המחסום ומזרימות חומרי תזונה ללגונה, המושכים בעלי חיים רבים ומגוונים. מומלצים הם אתרי הצלילה Mwand Wall , Mwand Pass, Palikir Pass שורץ הכרישים ו-Palikir Wall שמצפון לאי פוהנפיי, האיים הקטנים Kehpara, Joy ו-Rainbow, וחומת Areu. האטולים השכנים אנט (Ant) ופקין (Pakin) מספקים אתר צלילה בתוליים ויפים נוספים.

האי קוסראה (Kosrae)
האי קוסראה הוא המדינה הרביעית בפדרציה של מיקרונזיה, והמזרחית מבין ארבעתן. זהו אי מבודד, שקט ובתולי בן כמאה קילומטר רבוע, עם חופים לבנים, ביצות עצי מנגרוב, ג'ונגלים פראיים ותושבים חייכניים ונדיבים הממשיכים לעסוק באומנויות המסורתיות. אין תיירים רבים בקוסראה, וגם המלונות מעטים ולרוב יקרים.

האתר המרכזי נמצא דווקא באי הקטן לחופו המזרחי של האי קוסראה, האי ללו (Lelu). זהו אתר ארכיאולוגי מעניין של שרידי עיר עתיקה, כנראה מהמאה ה-13, עשויה אבני בזלת גדולות בדומה לעתיקות נאן נאדול בפוהנפיי. בגבעות הסמוכות נשתמרה מערכת מנהרות שהיו בשימוש היפנים במלחמת העולם השנייה. אתר עתיקות קטן יותר נמצא ביער מנקה (Menke) באי קוסראה. מסלול הליכה מאומץ מוביל למקדש סינלקו, אלת פרי עץ הלחם. כדאי לקחת סיור מאורגן, בו המדריך מסביר על שימושיהם הרפואיים המסורתיים של צמחי הג'ונגל.

מסלולי הליכה רבים חוצים את נופי האי, וכדאי לצאת אליהם בליווי מדריך. הר פינקול 
(Mount Finkol), הנקודה הגבוהה באי, הוא יעד פופולרי, והמסלול כולו אורך בין שבע לשמונה שעות. הביקור בהר אומה (Mount Oma) כולל נופי מפלים, יערות ומערות ממלחמת העולם השנייה, ובו מסלול ארוך בן שש-שבע שעות ומסלולים קצרים בני פחות משעה. אתר טבע פופולרי נוסף הוא מערת ווייה (Wiya Bird Cave), מערה גדולה בה מתגוררות אלפי ציפורים, אשר על פי האמונה המקומית היתה בעבר משכנם של משפחת ענקים.

בעיירה טופול (Tofol) שבמזרח האי שוכן המוזיאון הלאומי של קוסראה (Kosrae State Museum), העוסק בתרבות ובהיסטוריה של המדינה. כמו כן ניתן לצאת לסיור או שיט ביערות המנגרוב המרתקים, לצאת לסיורי צפרות או דיג, לבקר בחוות הצדפות הגדולות הסמוכה לוולונג (Walung), ולבקר במפלים היפים סיפיין (Sipyen) וסאולונג (Saolong).

שוניות האלמוגים בקוסראה בתוליות ובלתי מופרעות, וחלקן קרובות למדי לחוף. הן מורכבות מיותר מ-170 מיני אלמוגים קשים וכעשרה מיני אלמוגים רכים, ביניהם חיים יותר מ-250 דגים ויצורים ימיים. לעתים ניתן לראות דולפינים ולווייתנים באזור. חובבי הספינות הטרופות לא יתאכזבו – שתי ספינות צללו למצולות הים במאה ה-19, שתיים נוספות במלחמת העולם השנייה, וגם מספר מטוסים מחכים מתחת למים לצוללנים. החור הכחול 
(Blue Hole) במזרח הוא אחד מאתרי הצלילה הנודעים בקוסראה, כמו גם נקודת הירושי 
(Hiroshi Point) בדרום האי, בה ניתן להבחין בעצי אלמוג רכים, כרישים וצלופחים. בדרום נמצאים גם האתרים חוף אוטווה (Utwe Coast), הנגיש גם לצוללי שנורקלים ובו שונית יפהפייה, ושרידי ספינת הפיראטים בולי הייס (Bully Hayes Wreck), שטבעה ב-1874. 

כתבה: יעל רגב