מידע מעשי להודו

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

 אוכל
האוכל ההודי הוא מתובל מאוד, ויש בו שימוש נרחב באורז, בקטניות (בעיקר עדשים, אפונה וחומוס), ירקות ובאזורים מסוימים גם בבשר עוף ובכבש. לכל מחוז בהודו יש מאכלים ייחודיים משלו ויש הבדלים מהותיים בין המטבח בצפון הודו למטבח בדרומה. 
האוכל ההודי מתובל מאוד, והתבלינים שמככבים במטבח ההודי כוללים שום, גינג'ר, זנגוויל, קארי, כורכום, כמון, הל, ציפרון, קינמון ועוד, וכן בתערובות גאראם מסאלה שמורכבות מכמה תבלינים. 
המטבח בדרום הודו הוא לרוב צמחוני, ויש בו שימוש רב בירקות, באורז, בקוקוס ובחלב קוקוס. במטבח בצפון הודו יש גם בשר (בעיקר קבב), דגים ופירות ים.

מאכלים הודיים נפוצים:

צ'אפטי – לחם הודי דק ושטוח, ללא שמרים. מצוין ל"ניגוב" רטבים.
נאן – הלחם ההודי הנפוץ ביותר, רך ומזכיר בצורתו פיתה.
דאל – תבשיל עדשים
טאלי – ארוחה מלאה שכוללת אורז לבן שמוגש עם דאל עדשים, תבשיל ירקות ורטבים שונים. 
ביריאני – אורז מטוגן ומתובל, מוגש עם ירקות ולעיתים גם עם בשר. 
סמוסה – כיסוני בצק ממולאים בעוף, בשר או ירקות
פאקורס – ירקות מטוגנים בציפוי קמח חומוס
עוף טיקה – נתחי חזה עוף בתיבול הודו צלויים בטנדור
מלאי כופתה – כופתאות של גבינה, ירקות ותבלינים מבושלות ברוטב
גולאב ג'מון – כדורי גבינה מבושלים עם סירופ סוכר ומי ורדים

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרי החובה של הודו

 1. הטאג' מאהל
הטאג' מאהל (Taj Mahal) הוא כנראה האתר המפורסם ביותר בהודו כולה, ואחד המבנים המפורסמים ביותר בעולם כולו. האתר מנציח את סיפור אהבתם של הקיסר המוגולי שאה ג'האן ואשתו שכונתה מומטאז מאהל (גבירת הארמון). ב-1631, לאחר 19 שנות נישואין, מתה מומטאז בעת שכרעה ללדת. בקשתה האחרונה מבעלה לפני מותה היתה שהעולם כולו ידע כמה גדולה היתה אהבתם. שאה ג'האן התאבל ארוכות על אשתו, הזניח את ענייני הממלכה ובמשך כעשרים שנה התמסר למילוי צוואתה של אהובתו ובנה את הארמון המפואר שמושך עד היום מיליוני מבקרים בשנה. על בניית הארמון עבדו כעשרים אלף פועלים, ולצורך הבנייה הביאו פסלים ואמנים מפרס ומאיטליה; אבנים יקרות מסין, אפגניסטן וטיבט; שיש לבן מראג'סטן; ואבן חול אדומה שנישאה על גבם של אלפי פילים. האגדה מספרת שבתום הבנייה הורה שאה ג'אהן לכרות את ידו של האדריכל כדי שהטאג' מאהל יישאר המבנה היפה ביותר בעולם. ב-1666 מת שאה ג'האן ונקבר בטאג' מאהל ליד אשתו. המבנה המרהיב,, שמוקף בגן יפהפה ובתעלות מים, הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

2. ורנאסי
העיר ורנאסי (Varanassi) ששוכנת על גדות הגנגס היא אחת משבע הערים הקדושות ביותר להינדואיזם ונחשבת לאחת מהערים הרוחניות ביותר בעולם. לפי המיתולוגיה ההינדית, העיר נוסדה על ידי האיל שיווה לפני 5,000 שנה. ההינדים עולים לרגל לורנאסי כדי לרחוץ בנהר הגנגס שלפי ההינדואיזם יכול לטהר אדם מחטאיו, לעשות מדיטציה על גדת הנהר ולהשתתף בטקסי הפוג'ה. רבים מגיעים לורנאסי לפני מותם מתוך אמונה שורנאסי היא המקום שהכי כדאי למות בו ובשל רצונם שיפזרו את אפרם בנהר. אחד המראות הייחודיים לורנאסי הוא המראה של הצליינים המתפללים על גדות הנהר בזמן הזריחה.

3. החופים של גואה
גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו, מפורסמת יותר מכל הודות לחופים היפים שלה, חופים עטורי דקלים עם חול רך, מי טורקיז ושקיעות מרהיבות. חופי גואה אמנם זכו לתדמית מפוקפקת משהו בשל מסיבות הפול מון ובשל כנופיות הסמים שפועלות במקום, אבל יש עדיין חופים רבים בגואה שבהם עדיין ניתן ליהנות משקט ושלווה. סצנת המסיבות פעילה בעיקר בצפון גואה, בעוד שהחופים היפים ביותר והשלווים ביותר נמצאים בדרום גואה, ובהם חוף פאלולם (Palolem) המפותח והחופים פאטנם (Patnem) ואגונדה (Agonda) שעדיין נותרו בתוליים.

4. מערות אג'נטה ואלורה
סדרה של מערות החצובות בסלע שממוקמות בסמוך לעיר אורנגאבד. מערות אג'נטה (Ajanta) הן מערות חצובות בסלע שמתוארכות למאה השנייה לפנה"ס. במערות נשתמרו ציורי קיר יפים שמתארים את נופי האזור לצד אלמנטים בודהיסטים. מערות אלורה (Ellora) נחצבו במאות השישית-העשירית לספירה ויש בהן מקדשים ומנזרים של שלוש דתות שונות – הבודהיזם, ההינדואיזם והג'ייניזם.
 
5. הארמונות של ג'ייפור ואודייפור
במדינת ראג'סטן המדברית שבצפון-מערב הודו נקראת גם מדינת המלכים, ויש בה ריכוז גבוה במיוחד של ארמונות ומבצרים מפוארים, עדות לעבר המפואר של ראג'סטן. בירת ראג'סטן היא ג'ייפור (Jaipur), המכונה גם העיר הורודה, שמצטיינת בארכיטקטורה מרשימה במיוחד. שניים מן הארמונות הבולטים בג'ייפור הם ארמון העיר (City Palace) המרהיב ששוכן במרכז העיר העתיקה והוסב למוזיאון, וארמון הרוחות (Hawa Mahal) הצבוע בורוד, שבו קרוב ל-500 חלונות ומרפסות שאפשרו לנשות הארמון לצפות בחיי העיר. אודייפור (Udaipur) ממוקמת על גדות אגם פיצ'ולה ונחשבת לרומנטית בערי הודו. יש בה כמה ארמונות מרהיבים, ובהם Lake Palace ששוכן על אחד משני האיים שבאגם והוסב למלון פאר; ו-City Palace, מתחם מפואר של ארמונות, מבצרים ומקדשים מהמאה ה-16.

6. הלגונות של קראלה
בקצה הדרומי של הודו נמצאת מדינת קראלה (kerala), שנחשבת לאחת מהיפות והשלוות בהודו, עם חופים טרופיים, ים טורקיז, כפרי דייגים ציוריים ותושבים מסבירי פנים. אחד ממוקדי המשיכה העיקריים של קראלה הוא ה-Backwater – אזור של לגונות רדודות של מים מתוקים שמחוברות ביניהן במערכת של תעלות. האזור שופע צמחייה טרופית ונופיו ירוקים ושלווים. אחת הדרכים הטובות ביותר להתוודע לאזור ה-Backwater היא בשייט תעלות שבמהלכו ניתן להתרשם מהחיים על המים.

7. דרג'ילינג
בתקופת השלטון הבריטי הקימו הבריטים בהודו מאות ערי גבעה (Hill Stations), עיירות ששכנו בגובה רב (לרוב 2,500-1,000 מטר) והיוו מקום מפלט קריר מהחום והלחות של הודו. דרג'ילינג (Darjeeling) ששוכנת במדינת בנגל בגובה של 2,134 מטר היא אחת מהמפורסמות שבהן, והיא היתה חביבה במיוחד על הבריטים בשל מזג האוויר הקריר והאוויר הצלול. העיר מוקפת בנופים מרהיבים של פסגות מושלגות ומטעי תה, והיא מציעה זריחות מהיפות בהודו. לצד הנופים היפים, יש בדרג'ילינג גם מבנים קולוניאליים מרשימים, עדות לשנות השלטון הבריטי באזור.

8. המקדשים האירוטיים בקהג'ורהו
העיר קהג'ורהו (Khajuraho) שבמדינת מדיה פראדש מושכת מטיילים רבים בשל עשרות מקדשים הינדים וג'יינים בני כאלף שנה המכונים גם המקדשים האירוטיים. על קירות המקדשים, הבנויים מאבן חול, מגולפות סצנות ארוטיות הלקוחות מתוך הקאמה סוטרה, שלא משאירות שום מקום לדמיון. המקדשים נבנו על ידי מלכי צ'נדלה, השושלת ההודית ששלטה באזור זה של הודו במאות ה-12-10. בשנים האחרונות הפכו המקדשים לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בהודו. 

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
אזרחי ישראל הנוסעים להודו זקוקים לאשרת תייר. בקשה יש להגיש שגרירות הודו בישראל דרך חברות שמתמחות בנושא. תוקף האשרה לתייר הוא חצי שנה מרגע קבלתה.

שגרירות הודו בישראל
כתובת: רחוב הירקון 140 תל אביב
טלפון: 03-5291999

שגרירות ישראל בהודו
כתובת: 3 Aurngzeb Road, ניו דלהי
טלפון: 91-11-30414500

איך להגיע?
חברת אל על מקיימת טיסות ישירות למומבאי, ומשם ניתן להמשיך בטיסה פנימית ליעדים נוספים ברחבי הודו. חברות נוספות מקיימות טיסות לא ישירות. הטיסה מישראל למומבאי נמשכת כעשר שעות.

מתי להגיע?
הודו מדינה עצומה בגודלה ומגוונת מאד מבחינה אקלימית, ומזג האוויר בה משתנה מאזור לאזור ובהתאם גם העונה המומלצת לביקור.

ברוב אזורי הודו יש שלוש עונות עיקריות – העונה היבשה והחמה שנמשכת ממרץ- מאי, העונה החמה והרטובה מיוני-ספטמבר, והעונה הקרה והיבשה – אוקטובר-פברואר. האחרונה נחשבת לנעימה ביותר לטיול.

חיסונים ובריאות
יש להתייעץ עם אחת ממרפאות הבריאות.

חיסונים לפני נסיעות העיקר אמנם הבריאות אבל במדינות אקזוטיות משתוללות עדיין מחלות עם שמות די מפחידים. לפני נסיעה כדאי לדעת מה הסיכונים הבריאותיים, איזה חיסונים כדאי לקבל … יעל רגב

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

 לשכות תיירות
אתר לשכת התיירות של הודו

מטבע
המטבע המקומי הוא רופי

הפרש שעות
הודו מקדימה את שעון ישראל ב-3.5 שעות

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של הודו היא 91. 

תחבורה
מטוס: בשל גודלה העצום של הודו, טיסות פנים עשויות להתגלות כשימושיות למדי, בעיקר כשרוצים לטייל בכל רחבי המדינה. חברת התעופה הגדולה במדינה היא Indian Airlines, ולצידה פועלות בהודו חברות תעופה נוספות, קטנות יותר. חברות התעופה הגדולה לרוב מחייבות את התיירים בתעריף יקר יותר מזה שמוצע למקומיים. 
רכבת: בהודו פועלת רשת נרחבת של רכבות והנסיעה ברכבת היא אחת הדרכים הנעימות ביותר לתור את הודו. ברכבת ההודית יש כמה דרגות של מחלקות, כשהנמוכה ביותר היא ה-Sleepers, והטובה ביותר היא המחלקה הראשונה, A1. מרבית התרמילאים בהודו נוסעים במחלקה השלישית, A3. גם הרכבות נחלקות לכמה סוגים, כשלתיירים מומלץ לנסע ברכבות האקספרס שהן מהירות, נוחות ויעילות. 
כדאי להזמין מראש מקום ברכבת, לעיתים כמה ימים לפני הנסיעה. 
לקריאה נוספת על הרכבות בהודו
אוטובוס: הנסיעה באוטובוסים היא הדרך הזולה ביותר לנוע ברחבי הודו, אבל מרבית המטיילים מעדיפים, משיקולי נוחות, לנסוע ברכבת, בעיקר כשמדובר במרחקים ארוכים. הדרכים בהודו עלולות להיות מסוכנות ונהגי האוטובוס לרוב לא זהירים במיוחד, אבל האוטובוסים בדרך כלל מהירים ומגיעים בתדירות גבוהה, ופעמים רבות הם מהווים את הדרך היחידה לנוע ברבים מהאזורים ההרריים. האוטובוסים הממשלתיים הם בדרך כלל הבטוחים והאמינים ביותר.