מידע מעשי לקרואטיה

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות 
הסניף הראשי של לשכת התיירות הקרואטית
 כתובת: Iblerov trg 10/4, זגרב.
טלפון: 385-1-4699333. 
דואר אלקטרוני: info@htz.hr
אפשר למצוא פרטים של מרכזי מידע לתיירים ברחבי המדינה באתר הלשכה.

מטבע
המטבע הקרואטי הוא קונה.
כרטיסי אשראי מקובלים בבתי המלון, במסעדות ובחנויות.

הפרש שעות
קרואטיה מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת.

תקשורת
קידומת הטלפון הבינלאומית של קרואטיה היא 385.

תחבורה
בקרואטיה פועלות סוכנויות רבות להשכרת רכב. יש גם תחבורה ציבורית (הנסיעה ברכבות זולה מאשר באוטובוס, אבל תדירותן נמוכה והן איטיות). אפשר גם לטוס בטיסות פנימיות של "קרואטיה איירליינס", המפעילה קווים מזגרב לדוברובניק וליעדים אחרים. 

תחבורה ימית: חברת המעבורות "יאדרוליניה" (Jadrolinija) מתפעלת את הקווים הפנימיים בין הערים הגדולות והאיים. קווים אלה פועלים בעיקר בחודשי הקיץ. לכל עיר יש מעבורות מקומיות משלה, והן מגיעות אל האיים הסמוכים. פרטים נוספים אפשר לקבל בלשכות המידע שבנמלים. מי שעולים למעבורת בכלי רכב משלמים עבור הרכב לפי גודלו ומספר הנוסעים שבו. למי שמתכוון לעלות למעבורת בכלי רכב, מומלץ מאוד להזמין מקום מראש בקיץ. חברות תיירות בקרואטיה מפעילות גם רחפות. אלה מהירות בהשוואה למעבורות, אבל פועלות בתדירות נמוכה יותר.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
ההיסטוריה הארוכה של קרואטיה מוצאת את ביטויה גם בחיים הקולינריים שלה. באזורי החוף תמצאו מנות המושפעות מהמטבח האיטלקי, ובהן מאכלי דגים ופירות ים. בזגרב ובסביבותיה יחגגו דווקא הקרניבורים שבינינו. כמעט לכל אזור מאכל אופייני משלו, ובדרך כלל המזון איכותי והכמויות נדיבות. בקרואטיה אוכלים הרבה בשר, שותים לא מעט יין, לוגמים בסוף איזה סליבוביץ' ומקנחים בקפה טוב ובשטרודל.

בילויים
זגרב
התיאטרון הלאומי של קרואטיה מעלה מופעי בלט ואופרה ואין בעיה להשיג כרטיסים. 
כתובת: Trg marsala Tita 15. 
טלפון: 385-1-4828532.

באולם הקונצרטים Vatroslav Lisinski מקיימים קונצרטים של התזמורת הסימפונית. 
כתובת: Trg Stepana Radica 4. 
טלפון: 385-1-6121166.

לאורך רחוב Bogoviceva ישנם הרבה ברים ומקומות בילוי, ורוב המועדונים והדיסקוטקים נמצאים סביב אגם Jarun.
מידע נוסף על בילויים מתפרסם בירחון Zagreb Events & Performances. 

דוברובניק
בתי הקפה בדוברובניק מספקים את רוב הבילוי של שעות אחר הצהריים והערב המוקדמות. שני בתי קפה, הניצבות זה מול זה בקצה המזרחי של הסטראדון נחשבים למקומות הנכונים להיראות בהם. אלה הם Jadranca ו- Dubravka.
בשעות מאוחרות יותר: "ארסנל" (ליד שער PILE בכניסה לעיר העתיקה) נחשב למועדון החם בעיר. המוזיקה שמנגנים כאן היא בעיקר טכנו, אבל יש גם ערבים בסגנונות אחרים. חובבי רוק וג'אז יעדיפו את בית הקפה Otok (ברח' Pobijana 8), המציע לעיתים קרובות גם הופעות חיות. 

פסטיבלים ואירועים 
3 בפברואר > חגיגת סנט בלז
כל שנה מתקיימת בדוברובניק החגיגה של סנט בלז, הקדוש המקומי. האירוע מלווה בתהלוכה, תפילה המונית ולאחריהם הרבה אוכל ושתייה.

אפריל (מדי שנתיים) > Music Biennale Zagreb
פסטיבל זגרב למוסיקה בת זמננו, מתקיים באפריל ומשלב בין טכנולוגיה ומוסיקה, עם מופעים באוויר הפתוח משעות הצהריים ועד הלילה.

יולי > פסטיבל הפולקלור הבינלאומי
מתקיים בזגרב ובמסגרתו הופעות ריקודים ומוסיקה של להקות פולקלור בתלבושות מקומיות.

יולי-אוגוסט > פסטיבל הקיץ של דוברובניק
הפסטיבל מושך מדי שנה את הדמויות הנוצצות ביותר של קרואטיה ולעיתים קרובות גם מאנגליה ומצרפת. רוב תוכנית הפסטיבל מוקדשת לקונצרטים ולהופעות אופרה, אבל המוקד האמיתי הם בתי הקפה שמלאים בתקופת הפסטיבל עד אפס מקום.

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

שמורת הטבע אגמי פליטביצה / הגן הקסום

הפארק הלאומי אגמי פליטביצה, המקום שבו נורתה יריית הפתיחה למלחמת העצמאות של קרואטיה, מסמל באופן פרדוקסאלי את כל ההוד שבטבע: מפלים, אגמי תכלת, יערות ויופי עוצר נשימה

דוברובניק / עין אחת צוחקת ועין שנייה צוחקת יותר

ההיסטוריה שעברה על עיר הנמל הדרומית של קרואטיה הותירה בה חומה יפהפייה, מגדלים, כנסיות וארמונות, בצד בית הכנסת הספרדי ובית המרקחת מהראשונים באירופה. מדוברובניק עד סטון ובחזרה
 

		דוברובניק – מסלול ביקור מאיר אהרונסון     ההיסטוריה שעברה על עיר הנמל הדרומית של קרואטיה הותירה בה חומה יפהפייה, מגדלים, כנסיות וארמונות. מדוברובניק עד סטון ובחזרה

זגרב / מירוגוי / אחוות המנוחה

בית העלמין מירוגוי הוקם עבור בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות באשר הם, אבל כדי להיטמן בו היה צריך הרבה כסף. בבית הקברות היפה באירופה, טמונים עשירים, ראשי ממשלות, אמנים ושחקנים

אכסדרת הקשתות שתכנן בזל, שילוב הרמוני בין אבן ואור | צילום: יואל שתרוג

כתב: הלל ווקס

קרואטיה, כך נדמה, לא תפסיק להפתיע גם את תיירי האלף השלישי, בעיקר משום שהיא אחד המקומות היחידים בעולם שהפרדוקסים שלוו אינם נפתרים או נעלמים. מצד אחד, בסוף המאה העשרים התחוללה כאן מלחמת עצמאות עקובה מדם, בה רצחו זה את זה תושבים בני דתות ולאומים שונים. מצד שני, בזגרב, בירת קרואטיה, יש בית קברות פעיל, שבו נקברים כבר יותר ממאה שנה נוצרים, יהודים ומוסלמים.
בית העלמין מירוגוי (Mirogoj) הוקם ב-1876. ראשון הנקברים במקום היה מירוסלב סינגר  (Miroslav Singer), המורה המקומי לסיף, שמת משחפת.
באותם ימים נשבה באירופה רוח של עצמאות לאומית. רוח זו לא פסחה על בני המעמד הבינוני בזגרב – אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית – שביקשו לשנות את תדמיתה של העיר ולהציגה כעיר אירופית מודרנית וגדולה, ולא כיישוב זוטר בבלקן. וכך צמחה במהירות בקרב אנשי המעמד הבינוני של זגרב התנועה האילירית, תנועה קרואטית לאומית. מטרתה של התנועה היתה להפוך את השפה והמנהגים הקרואטיים לרשמיים, ולהשיב עטרה קרואטית ליושנה.

אלוהים של כ-ו-ל-ם
מנהיג התנועה האילירית, ליודביט גאי (Ljudevit Gaj), משורר ומייסד העיתון הראשון שיצא בשפה הקרואטית, היה בעל קרקעות רבות. הוא החליט לתרום כמה מאות דונמים, כדי להקים בזגרב בית קברות ייחודי: בית עלמין משותף לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. גאי ורבים מתושבי העיר טענו, כי בחייהם הם ושנים ונבדלים זה מזה, אך במותם הם דומים איש לרעהו: כולם עומדים בסופו של דבר לפני אלוהים אחד.
בית העלמין חולק לשני מתחמים – אזור פתוח ואזור בנוי, כדי להפריד בין קברי גדולי האומה, המיוחסים ובעלי האמצעים לבין קברי עמךַ. החלק הבנוי תוכנן על ידי הרמן בול 
(Hermann Bolle), אדריכל גרמני שהתמחה בשיפוץ קתדרלות. בול הובא לזגרב כדי לשקם את הקתדרלה הגדולה של העיר, שניזוקה ברעידת אדמה (באותו זמן נקראה הקתדרלה על שמו של הקדוש סטפן. ברבות הימים שונה שמה, וכיום היא קרויה על שם הבתולה מרי – Katedrala Marijina Uznesenja). בול, שתכנן לשפץ את הקתדרלה ולשוב לארצו, התאהב עד מהרה בקרואטית אחת, תושבת זגרב, שאותה נשא לאשה.

חומה ופסאז'
החומה המקיפה את חזיתו של בית העלמין נראית פשוטה למדי, אבל בכניסה למתחם מתגלה פסאז', ציורי ומדהים, המשתלב באופן מושלם עם סביבתו. החלק הבנוי מורכב מקשתות, היוצאות מהחומה החיצונית, נפרשות פנימה ויוצרות את הכיפה-התקרה של האכסדרה הזאת, הנחשבת לאחת מפסגות הקריירה של בול. האדריכל הגרמני הצליח ליצור שילוב הרמוני בין אכסדרת האבן, המצבות, אחוזות הקבר, הצמחייה שמסביב והשמש, המשחקת כאן במשחק של צל ואור.
במקור תוכננה חומה מסביב לכל המתחם, אבל בשל קשיי תקציב, הסתפקו בחומה החזיתית. באמצע האכסדרה ניצבים הכניסה ל"כנסיית ישו המלך" ומשרדי בית הקברות, הבנויים בסגנון ניאו-קלאסי, ומשלבים אלמנטים יווניים ורומיים. סגנון שהחל לפרוח בשלהי המאה ה-18, בתקופת ההשכלה, שהחזרה לשורשים הקלאסיים מצאה את ביטויה גם בארכיטקטורה.

חלקה ב-100,000 דולר
ככל שהתפתחה זגרב וגדלה, כך יצא למרחוק שמו של בית העלמין המטופח והמעוצב, וכך גם גבר במקום הביקוש לחלקות הקבורה הפנויות, שמספרן ירד בהתמדה.
עד מהרה הפכה השאיפה להיקבר במירוגוי לעניין של כבוד עבור תושבי העיר. סביב חלקות הקבורה הפנויות המעטות שנותרו התפתח שוק שחור.
כיום יש המשווים את המחירים המופקעים, ששולמו בימים ההם עבור הזכות להיקבר במקום, למחירה של מכונית פאר אמריקאית. האם חייבים להיכנס לעולם הבא עם חוב של 100 אלף או 200 אלף דולר? נראה שכן, אחרת קשה להסביר את להיטותם של תושבי זגרב להיקבר דווקא במירוגוי.
כמובן, לא תמיד עמדו רוכשי החלקות בתשלומים. מי שלא כיסה את חובו לבית העלמין מצא את עצמו, אחרי מותו, בקבר אחים בבית קברות אחר. החלקות שנותרו מיותמות נמכרו בשנית.

חלוקה שוויונית
למרות שמירוגוי שימש לקבורת בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות, הונהגו בו בכל זאת אזורי קבורה נפרדים לבני הדתות השונות. החלקה הקתולית היתה הגדולה ביותר. אלא שבעיני המשטר הסוציאליסטי, כולם שווים גם לאחר מותם, וכך טושטשה החלוקה המקורית. תושבי העיר מצאו את עצמם קבורים זה בצידו של זה, נוצרים בצד יהודים, ורק המוסלמים הצליחו לשמור על טוהרת חלקתם – בעיקר בשל הדעות הקדומות של בני דתות האחרות, שסירבו להיקבר בצידם.
למרות שבדרך כלל לא נטמנו יהודים בצד לא יהודים, לדברי דנקו אאופרברג 
(Danko Auferberg) היהודי, מורה דרך ומנהל הארכיון של בית העלמין, סוגיה זאת לא הטרידה את אנשי הקהילה היהודית בזגרב. לדבריו, אלה ביקשו לרצות את המשטר הסוציאליסטי היוגוסלבי, שדרש למחוק את הזהויות הדתיות.
עוד טוען אאופרברג, שלמרות זאת גם בתקופת המשטר הסוציאליסטי נערכו כל ההלוויות במקום בטקס דתי שהותאם לדתו של הנפטר. כאשר לא היה במקום רב קהילתי, ערך את הטקס נציג הקהילה היהודית.
כדי להגיע לחלקה היהודית בבית העלמין, יש להיכנס לבית הקברות דרך הכניסה הראשית, להמשיך בשביל הראשי ולפנות ימינה בהצטלבות הראשונה, שם נמצאת האנדרטה לזכר יהודי זגרב שנספו בשואה.

אספקלריה לחיים
כיום נראה שבית הקברות המיוחד הזה איננו רק מקום מנוחתם האחרונה של שועי זגרב בעבר, אלא גם מעין אספקלריה לתרבות הקרואטית. בין המצבות ניצבים פסלים מדהימים, פרי עבודתם של טובי הפַסלים בקרואטיה, ובהם 
משטרוביץ' (Mestrivic ), אוגוסטינצ'יץ' (Augustini), רדוש  (Radus) ואחרים.
פסליו של משטרוביץ', אמן שרכש מוניטין בינלאומיים, נמצאים כמעט בכל בירה באירופה, וגם בארצות הברית. בפסאז' הבנוי אפשר להבחין בקבריהם של סופרים קרואטים ידועים, כמו Miroslav Krleza, Peter Preradivic, שחקנים מפורסמים כמו Dujkin ו-Gavella וכן מדענים ופוליטיקאים.
בדצמבר 1999 נוסף לבית העלמין גם קברו של נשיא קרואטיה לשעבר, פראניו טוג'מן.
לבית העלמין מגיעים באוטובוס מספר 106, שיוצא כל עשרים דקות מרחוב באקצ'בה
 (Bakačeva), ליד הקתדרלה ששופצה על ידי בול.

זגרב וסביבתה / העיר שחוברה לה יחדיו

בין הר, שבו אטרקציות תיירותיות ופארק נהדר, לבין נהר שוצף יושבת לה זגרב, בירת קרואטיה, שבה אתרים היסטוריים רבים, מוזיאונים, קזינו ושוק פירות. משכיות החמדה של זגרב ועד כפר הולדתו של טיטו

השוק הפתוח של דולאץ. כל יום ממלאים את הרחוב פרחים, פירות וירקות בשלל צבעים | צילום: יואל שתרוג

כתב: יגאל צור

למרות גודלה הצליחה זגרב (Zagreb) לשמר את אופייה הימי-ביניימי המיוחד, שניכור, רחובות ארוכים וסתמיים וגורדי שחקים מערביים-מודרניים עדיין לא קלקלו אותו. לעיר היסטוריה ארוכה, מאז נוסדה לפני יותר מ-900 שנה.
זגרב התפתחה משתי ערים תאומות, ששכנו בשתי גבעות סמוכות. העיר האחת היא קפטול (Kaptol), שהעדויות הראשונות לקיומה הן מ-1094, ואילו השנייה היא גראדץ (Gradec), שהוכרזה ב-1242 כעיר מלכותית חופשית. שתי הערים היו מוקפות בחומות, שאת שרידיהן ניתן לראות גם כיום. במאה ה-16 כבר היו שתי הערים מאוחדות תחת השם זגרב, והעיר הוכרזה כבירת קרואטיה.
בזמן התפשטותה של האימפריה העות'מאנית, בין המאות ה-14 וה-18, היתה זגרב עיר גבול חשובה. הבנייה הבארוקית של המאות ה-17 וה-18 הותירה את חותמה על העיר עד היום. תחת בתי העץ, שהיו אופייניים לעיר, נבנו כיכרות רחבות, ארמונות, מנזרים וכנסיות. במאה ה-19 עברה על העיר צמיחה מואצת, ובמאה העשרים היא הלכה והתפשטה עד למישורים של נהר סאווה.

גבעת הקפטול
רוב האטרקציות של זגרב נמצאות בעיר העליונה (Gornji Grad), הכוללת את גראדץ וקפטול גם יחד. העיר התחתית (Donji grad), החדשה, נמתחת מהעיר העליונה עד לתחנת הרכבת.
כדאי להתחיל את הטיול בקפטול, ברחוב באקצ'בה (Bakačeva), שם נמצאת הקתדרלה על שם הבתולה המבורכת מרי (Katedrala Marijina Uznesenja), שנבנתה ב-1899 על שרידי קתדרלה קודמת, שנחרבה ברעידת אדמה שנים ספורות קודם לכן. מעליה מתנשאים שני מגדלים ניאו-גותיים, שגובהם מגיע ל-105 מטר. בחזית נמצא פסל הבתולה מרי, הניצב על עמוד, ומסביבו ארבעה מלאכים. בתוך הקתדרלה קבורות רבות מהדמויות החשובות בהיסטוריה של קרואטיה, וכדאי לשים לב גם לפרסקאות (ציורי הקיר והתקרה) שבפנים. בימי ראשון נוהרים למקום המונים – עדות לתחייתה של הכנסייה הקתולית, התופסת מקום חשוב בקרואטיה המודרנית. בצל המגדלים וצפונית-מזרחית לקתדרלה נמצא פארק חביב ונאה, פארק ריבניאץ (Ribenjac).
בין שתי הגבעות, קפטול וגראדץ – בין רחוב באקצ'בה ואחד המדרחובים הידועים בעיר, רחוב טקאלצ'יצ'בה (Tkalčićeva) – נמצא השוק הפתוח דולאץ (Dolac). השוק הססגוני נערך מדי יום. מערבה משם, עולים לרחוב ראדיצ'בה (Radiceva), שם נמצא "שער האבן", היחיד מארבעת שערי החומה של גראדץ ששרד מן המאה ה-13. החלק הפנימי של השער הוא קפלה, ובמרכזה תמונת הבתולה הקדושה המגינה על העיר.
בזגרב פועל בית מרקחת, מהראשונים באירופה (הוא נפתח ב-1335), שנוסד על ידי נכדו של דנטה אלייגירי, אשר נישא לאשה מקומית והתיישב בעיר. בית המרקחת מתפקד ברציפות מאז ועד היום. הוא נמצא ברחוב גראדה ווקוברה (Ulica Grada Vukovara) מספר 49.
חוזרים לשער האבן, ופונים ימינה ברחוב אופאטיצ'קה (Opatička), המוביל אל המוזיאון העירוני, הפועל במנזר מהמאה ה-17. מאז 1907 משמש המבנה כמוזיאון ההיסטורי של זגרב, מעין ארכיון ובו מסמכים מעברה של העיר.
כתובת: Opatička 20-22

יוצאים מהמוזיאון, וממשיכים במורד הגבעה, לאורכו של רחוב דמטרובה (Demetrova). פונים שמאלה ברחוב צלטצ'קה (Mletačka), שבמספר 8 בו נמצא הסטודיו לשעבר של האמן הקרואטי הנודע, איוון משטרוביץ' (Ivan Meštrović). מ-1922 ועד 1942 חי משטרוביץ' ועבד בבית זה, שהוקם במאה ה-17. כעת יש במקום מוזיאון, ובו מאה פסלים, ציורים, ליטוגרפיות ועבודות של משטרוביץ' מארבע העשורים הראשונים לקריירה האמנותית שלו.
שעות פתיחה: שלישי-שישי 14:00-9:00, שבת 18:00-10:00, ראשון 14:00-10:00
כתובת: Mletačka 8

ממשיכים ברחוב מלטצ'קה, חוצים אותו וצועדים במורד הגבעה, עד כיכר מרקוס הקדוש 
(Trg Svetog Marka), שם נמצאת כנסיית מרקוס הקדוש (Crkva Sveti Marka) המרשימה. קל לזהותה על פי שני המגינים – האחד של קרואטיה והשני של זגרב – המשולבים בגג הרעפים שלה. בתוך הכנסייה, שהוקמה במאה ה-13, מוצגות עבודות נוספות של משטרוביץ'.
מזרחה מהכיכר נמצא ה-Sabor, הפרלמנט הקרואטי, הפועל במבנה שהוקם ב-1910, על חורבות מבנים עירוניים מהמאות ה-17 וה-18. בצידה המערבי של הכיכר נמצא ארמון באן (Banski Dvori), הארמון הנשיאותי הישן, המשמש כיום כמושב הממשלה. לפני הארמון מוצבים חיילי משמר הכבוד, המקיימים כאן, בכל ימי שבת וראשון בצהריים (בחודשים אפריל-ספטמבר בלבד), טקסי חילופי משמרות.
בשיפולי הגבעה תתקשו שלא לשים לב למגדל לוטראשצ'אק ((Lotrščak. בימים עברו סימנו צלצולי הפעמון שבמגדל את שעת הסגירה של השערים שבחומות העיר. כבר יותר ממאה שנה שהתותח הקטן שבמקום מופעל אחת ליום, ב-12:00 בצהריים בדיוק, ומאפשר לכל תושבי העיר לאפס את השעונים. כדאי לעלות אל המגדל, שממנו נשקפת תצפית טובה על העיר. רכבל קטן (Funicular), הפועל מ-1891, עולה עד למגדל, שבסמוך אליו יש טיילת יפה.

קזינו ופרוזדור צילומים
מסלול רגלי חלופי בזגרב יוצא מתחנת הרכבת Glavnikolodvor, הנמצאת ברחוב סטרצ'ביצ'בה (Starćevićev), בסמוך למלון אספלנאדה (Esplanade), אל מרכז העיר החדשה. הטיול עובר על פני מבנים מהיפים בעיר, שמרביתם משמשים כיום כאכסניות למוזיאונים של זגרב, וחלקם מוקפים בגנים ציבוריים נאים ומטופחים. אחד המבנים המרשימים ביותר, הבולט בצבעו הצהוב, הוא אולם התיאטרון הלאומי (שנבנה ב-1897), השוכן בכיכר המרשל טיטו (Trg Marsala Tita).

אחד המוזיאונים המרשימים של זגרב הוא מוזיאון מימארה (Mimara), הנמצא במרכז העיר החדשה, בכיכר רוזוולט (Rooseveltov) מספר 5. יש בו כ-3,750 פריטים שונים, החל מהתקופות הפרה-היסטוריות ועד ימינו. בין השאר יש במוזיאון עבודות של רפאל, גויה, פיסארו, דגה ואמנים אחרים.

מלון אספלאנדה היפה והאלגנטי הוא אמנם "רק" בית מלון (שיש בו קזינו גדול), אבל הוא ראוי בהחלט להצצה, בשל ההיסטוריה המצולמת המעטרת את כתליו – גלריית צילומים של שועי עולם, נסיכים, שחקניות קולנוע ונגני ג'אז, המוצגת בפרוזדור המרכזי של המלון. כדאי גם לאכול במסעדה הקרואטית של המלון, הידועה כאחת הטובות בעיר.

מוזיאונים לאבולוציה ולנשק
באזור שמצפון לזגרב, בסמוך לגבול עם סלובניה, מתנשאות שלוחות של הרי האלפים. יש כאן כפרים קטנים, המשובצים במדרונות ההרים, עיירות, מצודות עתיקות, כנסיות על פסגות, הרבה מאוד כרמים, בתי קיט, מסעדות ויקבים, שבהם אפשר לטעום יין מקומי.
אחד היישובים הציוריים הללו הוא העיירה קרפינה (Krapina), הנמצאת חמישים קילומטר צפונית לזגרב (מגיעים אליה בכביש 59E). קרפינה היא עיירה הררית, ובה רובע עתיק, מצודה ימי-ביניימית, מנזר פרנציסקני, ובו אוסף גדול של כתבי יד, ואתר ניאנדרתאלי, שבצידו פועל מוזיאון לאבולוציה.
צפונית-מזרחית לקרפינה (מזרחה לכביש 11) נמצאת מצודת טרקושצ'אן (Trakošćan), השוכנת לגדות אגם קטן וציורי. במצודה יש מוזיאון לכלי נשק עתיקים, והנופים שמסביב לה מתאימים לטיולים רגליים. למרגלות המצודה יש בית קפה נחמד.

דרומית מכאן, לאורך הגבול עם סלובניה נמצא הכפר קומרובץ (Kumrovec), מקום הולדתו של יוסיפ ברוץ' (המרשל) טיטו. בבית שבו נולד טיטו, בן למשפחת איכרים, ושבו גדל, יש ספר אורחים, המוכיח שגם כיום עולים לכאן לרגל לא מעט מבקרים. 

שתי אצבעות מאיטליה
חצי האי איסטרה (Istria) מחובר לחלקה היבשתי של קרואטיה ברצועה צרה. הוא נמצא בחלקה המערבי של קרואטיה, בסמוך לטרייסט שבאיטליה. כדי להגיע אליו, נוסעים מזגרב בכיוון דרום-מערב, בכביש 65E, ההופך בהמשך לכביש 12, המגיע לעיירה אופטיה 
(Opatija), שער הכניסה לאיסטרה.

במשך שנים ארוכות היה במקום כפר דייגים קטן ורדום, שחייו נסובו סביב מנזר בנדיקטי מהמאה ה-12. במחצית המאה ה-19, הסוחר האמיד איגניו סקראפה (Iginio Scarpa) קנה שטח אדמה מסביב למנזר, ובנה בו את הווילה הראשונה (Villa Angioliona, על שם אשתו) בעיירה. האקלים הנוח, שפע הצמחייה והחוף הנאה עשו את שלהם, ואופטיה התפתחה במהירות והפכה לאתר תיירות חשוב.
במאה ה-19 התקיימו בווילה פגישות רשמיות בין מלכי אירופה. בצד העיסוקים הרשמיים, התנהלו באופטיה גם פרשיות אהבים, כמו הרומן שניהל פרנץ יוזף עם שחקנית התיאטרון האוסטרית קתרינה שארטשוב. עדות אילמת לרומן זה מספקות המדרגות הנסתרות, העולות מחוף הים אל תוך הווילה.
בתי המלון של אופטיה, שהוקמו בשנים האחרונות של המאה ה-19, שומרים על הדר ואלגנטיות גם כיום, אבל רובם רחוקים מלהיות מודרניים. אם הגעתם לאופטיה, כדאי ללכת או לנסוע לאורך הטיילת, הנושאת את השם האיטלקי "לונגומארה" (בתרגום חופשי, "הטיילת הארוכה"). היא נמתחת ממפרץ וולוסקו (Volosko) ועד ללווראן (Lovran), מהלך של 15 קילומטר.

הנחל הנעלם
נסיעה לצפון-מערב איסטרה תביא אותנו למוטובון (Motovun), עיירה קטנה הניצבת על ראש הר. מוטובון שמרה על האופי הימי-ביניימי שלה, ויש בה שערים גותיים, כיכר מרכזית קטנה וכנסייה בארוקית.
כדאי לעצור גם בפאזין (Pazin), הנמצאת דרומית למוטובון. החלק העתיק של פאזין נבנה סביב מצודה התלויה על שפת מצוק, שלפי המסורת המקומית, נחל שזרם כאן בעבר נבלע בתוכו. המבנה הנוכחי הוא מן המאה ה-15, והחלק המרשים ביותר בו הוא השער שמעל לחפיר. במצודה פועלים כיום המוזיאון האתני, המוזיאון העירוני והארכיונים ההיסטוריים. בצמוד יש מסעדה קטנה וסימפטית.
העיר פורץ' (Porec), הנמצאת במערב איסטרה, הוקמה לפני יותר מ-2,000 שנה על ידי הרומים, ועד היום נותרו בה הפורום ושני הרחובות הראשיים, המובילים אליו. גולת הכותרת של פורץ' היא הבזיליקה על שם הבישוף אופראסיוס (Euphrasius), שנבנתה במאה השישית לספירה, ובה מוזאיקות ביזנטיות מעוטרות בזהב.

קפה איטלקי ועיר אלוהית
רחובותיה של רוביני (Rovinj), שמדרום לפורץ', מרוצפים באבן. העיירה העתיקה והציורית שכנה בעבר באי קטן, שהיה מופרד מאיסטרה בתעלה צרה. ב-1763 נבנה מעל התעלה גשר אבן, שחיבר את רוביני לחצי האי איסטרה. כדאי לעלות אל ראש הגבעה, שם נמצאת הקתדרלה של אופמיה הקדוש (Katedrala Sveti Eufenjia). מכאן נשקפת תצפית טובה על העיירה, הבנויה בעיגול כמעט מושלם, וגם על הארכיפלג בן 13 האיים המיוערים, הסמוכים לרוביני.

ממשיכים לפולה (Pula), השוכנת בדרום איסטרה. הרומים קראו לה "פולאנסיום" ("העיר האלוהית"), הפכו אותה למרכז סחר ימי פורח, והקימו בה מבנים מרשימים. כיום היא מהווה את מרכז התיירות הגדול של איסטרה, ויש בה גם נמל ובסיס ימי.

המבנה המרשים ביותר בפולה הוא האמפיתיאטרון, הסמוך לנמל. האמפיתיאטרון נבנה במאה הראשונה לספירה, צורתו אובלית, והיו בו מקומות ישיבה ל-20,000 צופים. במעברים התת קרקעיים של האמפיתיאטרון, שבהם שהו הגלדיאטורים בין ההופעות, מוצגת כיום תערוכה על החקלאות הקדומה באיסטרה. שימו לב לשער הזהב הסמוך, שנבנה במאה הראשונה לפני הספירה.
מומלץ לבקר גם בקפלת סנטה מריה פורמוזה (Kapela Marija Formoza), השוכנת ברחוב פלציוס (Flaciusova), שהוקמה במאה השישית. הרצפה והקירות היו מכוסים בעבר בפסיפס, שממנו נותר כיום רק קטע אחד, ובו צורות גיאומטריות מורכבות, דמויות בעלי חיים וכן תיאור של סיפור מיתולוגי.
אל תחמיצו גם ביקור במוזיאון הארכיאולוגי של פולה (ulica Carrarina 3), שבו מוצגים קטעי פסיפס אחרים מהכנסייה. כדאי לבקר גם במוזיאון ההיסטורי, הפועל במצודה שנבנתה ב-1630. 

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

הפלגה / איים בזרם

עיירת הדייגים וודיצה. חלק מקבוצת איים שכולו איונים ומצוקים, מערות ומנהרות המהווים מבוך אמיתי של סלעים ומים | צילום: איתמר גרינברג

		הפלגה בין איי קרואטיה חיים גורן     שיט לאורך חופי קרואטיה מזמן מפגש עם לא פחות מ-1,185 איים. במהלך השיט אפשר ליהנות מנוף מרהיב, מפלים, צמחייה מגוונת והיסטוריה מרתקת

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לקרואטיה אינם זקוקים לאשרת כניסה. 

שגרירות קרואטיה בישראל
כתובת: רח' אינשטיין 40, קניון רמת אביב, רמת אביב, תל אביב.
טלפון: 03-6438654 

שגרירות ישראל בקרואטיה
כתובת: GRADA VUKOVARA 271, זגרב
טלפון: 385 1 6169500

פקס: 385-1-4836001
דואר אלקטרוני: INFO@ZAGREB.MFA.CO.IL

איך להגיע
טיסות סדירות של חברת קרואטיה איירליינס מקשרות בין ישראל לזגרב, ויש גם טיסות ישירות של סן דור (חברת בת של אל על) לזגרב. בעונה התיירות מתקיימות טיסות שכר לאזורי החוף, בהם דוברובניק. אפשר להגיע לקרואטיה גם בשיט מאיטליה ומיוון. הספינות יוצאות מאנקונה (Ancona) שבאיטליה, ומגיעות לספליט, לזאדאר וליעדים אחרים ברצועת החוף של קרואטיה. דרך אחרת להגיע לקרואטיה היא באוטובוסים וברכבות, היוצאים מהמדינות הסמוכות.

מתי כדאי להגיע
הקיץ הוא עונת התיירות – מזג האוויר חם ונעים, ויש שלל אירועי תרבות. בסתיו ובאביב נעים, אך ייתכנו לא מעט ימים גשומים.