מידע מעשי לקליפורניה

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
אתר לשכת התיירות של קליפורניה

מטבע
דולר אמריקאי

הפרש שעות
קליפורניה מאחרת את שעון ישראל בעשר שעות.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של ארצות הברית היא 1. למספרים בקידומת החיוג החינמית 800 ו-888 ניתן להתקשר רק מתוך ארצות הברית.

תחבורה
התחבורה הציבורית הבינעירונית בקליפורניה כוללת את רשת הרכבות אמטרק (Amtrak) ואת רשת האוטובוסים של חברת גרייהאונד (Greyhound). הרכבות נוחות יותר באופן ניכר, אולם מספר היעדים מצומצם יותר, כמו גם מספר הרכבות היוצאות מדי שבוע בכל קו. האוטובוסים מהירים ומעט זולים מהרכבת, אך הנסיעה למרחקים גדולים עלולה להיות מפרכת.
שכירת או קניית רכב היא הדרך הנוחה ביותר לטייל בקליפורניה, במיוחד אם הטיול מתמקד באתרי טבע, שאליהם אפשרויות ההגעה בתחבורה הציבורית מוגבלות. ניתן להשכיר רכבים וקרוונים בכל הערים הגדולות. כמו בישראל, חגירת חגורות בטיחות היא בגין חובה לכל נוסעי הרכב, גם במושב האחורי.
בתוך הערים התחבורה הציבורית לרוב נוחה ויעילה, ופוטרת את הנוסע מבעיות החנייה. עם זאת, בלוס אנג'לס כמעט בלתי אפשרי לטייל ללא רכב פרטי או מונית בשל תשתית התחבורה הציבורית המוגבלת. שימו לב שבנתיבים המסומנים כ-"Car Pool" ניתן לנסוע רק אם ברכב יש לפחות שני נוסעים, כולל הנהג (באזור מפרץ סן פרנסיסקו ההגבלה היא לעתים שלושה נוסעים ומעלה כולל הנהג).
כאשר מטיילים מחוץ לעונה באזורים בעייתיים שבהם יש סכנה לסגירת כבישים (בהרים למשל ובאזור הפארק הלאומי יוסמיטי), ניתן לברר את תנאי הכבישים בטלפון: 1-800-4277623.
 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

פסטיבלים ואירועים

אפריל > פסטיבל קאוצ'לה (Coachella) 

מדי שנה מתעוררת העיר אינדיו (Indio) שבדרום קליפורניה לחיים חדשים ורועשים במיוחד עם בוא פסטיבל קאוצ'לה (Coachella). שלושה ימים של הופעות רוק מול נוף הרים, עם ליין-אפ שכמו נלקח מחלומותיו של כל חובב מוזיקה – בפסטיבל של שנת 2007 למשל הופיעו ביורק, רייג' אגנסט דה מאשין בהופעת איחוד, ארקטיק מאנקיז, ג'יזוס אנד מרי צ'יין, אינטרפול, רד הוט צ'ילי פפרז, סוניק יות', אייר, הפי מאנדייז, ארקייד פייר, בלונד רדהד, רג'ינה ספקטור, !!!, הרוטס, דמיאן רייס, פלסיבו, ווילי נלסון, קראודד האוס, ספרקלהורס, פיית'לס, רופוס וויינרייט, גוגול בורדלו, ניו פורנוגרפרס, ואפילו נציגי ישראל אינפקטד מאשרום – וזו רק רשימה חלקית. אין זה פלא לפיכך שחברי להקת רולינג סטונס הגדירו אותו כפסטיבל הרוק הטוב ביותר באמריקה, ואילו הפיקסיז בחרו בו כזירת בכורת האיחוד שלהם ב-2004.

אטרקציות ואתרים מומלצים

עמק נאפה ועמק סונומה (Napa Valley & Sonoma Valley)

רוב היקבים פתוחים לסיורים ולטעימות יין, בתשלום סימלי או בחינם
יין ישמח לבב אנוש, ובקליפורניה – הידועה באיכות יקביה – על אחת כמה וכמה. 80 קילומטר צפונית לסן פרנסיסקו נמצאים העמקים נאפה (Napa) וסונומה (Sonoma), שמענביהם מייצרים את המיטב שביינות קליפורניה. בלשון האינדיאנים, "Napa" פירושו "שפע", ואכן, שילוב של אקלים מתאים וקרקע פורייה יצר כאן תנאים מצוינים לגידול גפנים. בעמק נאפה יש כ-120,000 דונם כרמים וכמאתיים יקבים, ובעמק סונומה – 35 יקבים.
הביקור בהם הוא חוויה הנוגעת בכל החושים. הנוף – שפע כרמים מלוא העין – מרנין לב. היקבים פתוחים לסיורים ולטעימות יין, בתשלום סמלי או בחינם. ללוגמים – סליחה, ל"דוגמים" – החרוצים כדאי ללון באזור (עוד על אפשרויות הלינה בסביבה – בלשכת התיירות בסן פרנסיסקו, טלפון: 1-415-3912000, ובלשכות התיירות המקומיות שיוזכרו בהמשך). יש בו עיירות קטנות ונעימות, ובהן אתרים היסטוריים בשפע.

מולדת השזיף האדום
סנטה רוזה (Santa Rosa) היא העיר הגדולה בעמק סונומה. כדי להגיע אליה, נוסעים מסן פרנסיסקו צפונה, דרך גשר שער הזהב, בכביש 101, וממנו פונים מזרחה בכביש 37. ממשיכים צפונה בכביש 121 ובכביש 12, המוביל לסנטה רוזה עצמה. בעיר שוכן ביתו של הגנן-הגנטיקאי לותר בורבאנק, שטיפח כ-800 זני פירות, ירקות ופרחים, ובהם שזיף "סנטה רוזה". ליד הבית משתרעים על פני חמישה דונם הגנים, שבהם ערך בורבאנק את ניסוייו הראשונים.
Luther Burbank Home and Gardens
טלפון: 1-707-5245445

בסנטה רוזה גרו גם שני קריקטוריסטים ידועים, רוברט ריפלי (Robert Ripley) וצ'רלס שולץ, אביו הרוחני של "סנופי". במקום פועלים שני מוזיאונים לזכרם: מוזיאון ריפלי, השוכן בכנסייה שנבנתה כולה מעץ סקוויה אחד; ומוזיאון שולץ.

Charles M. Schulz Museum
כתובת: 2301 Hardies Lane, Santa Rosa
טלפון: 1-707-5794452

מידע נוסף על סנטה רוזה

בעיירה סונומה (שאליה מגיעים מסנטה רוזה בנסיעה דרומה, בכביש 12) יש כיכר גדולה, שסביבה פזורים מבנים היסטוריים: בית העירייה, מיסיון סן פרנסיסקו סולאנו (Mission San Francisco Solano) ועוד. בכיכר יש גם מפעל גבינות, המזמין תיירים לבקר ולטעום. בלב הכיכר ניצבת אנדרטה לזכר "מרד דגל הדוב", שהתרחש ב-1846: איכרים אמריקאים, שמאסו בעול מקסיקו, הקימו את "מדינת קליפורניה העצמאית", שאחרי כמה שבועות "נכבשה" על ידי הצבא האמריקאי.
בסונומה אפשר לסייר ביקבים, וגם לראות גילופי עץ יפהפיים. באזור התפתחו אומנויות ואמנויות הקשורות בתעשיית היין: עבודות זכוכית ועיטור בקבוקים, גילוף ופיסול בעץ, ועוד. מאלה ניתן להתרשם ביקבים, בגלריות ובחנויות שבעמק, ובכל זאת נמליץ על מקום ספציפי.
ארל בראון, פנסיונר מסן פרנסיסקו, הגיע ליקב סבסטיאני (Sebastiani,) שבעיירה סונומה, והציע לבעלים לקשט את חביות היין, בתנאי ש"יורשה לו לשתות בזמן העבודה". לא ידוע כמה ליטרים של יין שתה האמן, אבל 17 שנותיו כגמלאי בגילופין הותירו מאות גילופים נהדרים.
טלפון: 1-707-9333230

מעריציו של ג'ק לונדון יוכלו לבקר בפארק הקרוי על שמו (Jack London State Historic Park). כדי להגיע אליו, נוסעים בכביש 12 צפונה, ואחרי כשמונה קילומטרים פונים שמאלה. ממשיכים לפי השילוט. במקום היפה הזה, שבו חי הסופר את שנותיו האחרונות, פועל מוזיאון קטן לזכרו.
טלפון: 1-707-9385216

יין, חרדל ועוד
היישובים הראשיים בעמק נאפה הם נאפה, סנט הלנה (St. Helena) וקאליסטוגה (Calistoga). בכולם יש מבנים היסטוריים, שאותם ניתן לראות במהלך טיול רגלי, בנהיגה איטית, או ברכיבה על אופניים שכורים. בעיירה נאפה (כדי להגיע אליה מסונומה, נוסעים דרומה בכביש 12, שממנו פונים מזרחה בכביש 121, וממנו צפונה בכביש 29) יש מוזיאון היסטורי ובית אופרה שהוקם במאה ה-19. מידע נוסף – בלשכת התיירות של נאפה.
טלפון: 1-707-2267459

אחד הבילויים המומלצים בעמק נאפה הוא נסיעה ב"רכבת היין", מסע של שלוש שעות בנופי הכרמים של האזור. אפשרות אחרת היא לטוס מעל העמק בכדור פורח (רשימת חברות תמצאו באתר עמק נאפה).

רכבת היין
טלפון: 800-4274124

סנט הלנה (שאליה מגיעים מנאפה בנסיעה צפונה בכביש 29) היא עיירה יפה, ובה מוזיאונים המוקדשים לסופר רוברט לואיס סטיבנסון ולתולדות העמק; "ספריית יין" מקצועית יחידה מסוגה בארצות הברית; חנויות ומקומות לינה. היא יושבת בלב עמק נאפה, על כביש 29.

לשכת התיירות המקומית
טלפון: 1-707-9634456

קאליסטוגה (הנמצאת צפונה משם, על כביש 29) היא עיירה של מעיינות חמים וגייזרים, שאחד מהם – המתפרץ לגובה עשרים מטר פעם בארבעים דקות לערך – זכה לכינוי "הזקן הנאמן" (Old Faithful), כשמו של הגייזר המפורסם מפארק יילוסטון. כיאה למרכז מרחצאות, בקאליסטוגה יש שפע מסעדות, מלונות וחדרי אירוח (B&B), וגם מספר אתרי קמפינג.
לרומנטיקנים מומלץ לנסוע 11 קילומטר צפונה, בכביש 29, עד לפארק רוברט לואיס סטיבנסון
(Robert Lewis Stevenson Park), שבילה כאן את ירח הדבש שלו. כעשרה קילומטר מערבה משם נמצא "יער" עצי סקוויה מאובנים (מגיעים אליו בכביש 128). מי שיזדמן לקאליסטוגה באמצע פברואר, יזכה לטעום מאות סוגי חרדל ב"פסטיבל החרדל הבינלאומי".

לשכת התיירות המקומית
טלפון: 1-707-9426333

הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park) 
ביקור ביוסמיטי (Yosemite National Park) אינו טיול שגרתי. במידה רבה, זהו מסע רוחני לנופים נהדרים ולטבע מופלא. יש בו, ביוסמיטי, עוצמה אדירה: גושי גרניט עצומים, הגדולים בעולם; מפלי מים, הגבוהים באמריקה הצפונית; עצי סקוויה ענקיים; ובין כל אלה פינות שלוות, המשרות אווירת קדושה.
גם לפני כ-150 שנה היה המקום מקור להשראה. ב-1864, בעודו שקוע במלחמת האזרחים הנוראה, נעתר הנשיא אברהם לינקולן להפצרותיהם של חובבי הטבע, וחתם על צו המייעד את עמק יוסמיטי ואת חורשת מאריפוזה שלידו לשימור. כך הפך האזור לאחת משמורות הטבע הראשונות בעולם, וכמעט היה לפארק הלאומי הראשון. את הבכורה הפסיד יוסמיטי ליילוסטון, שזכה בתואר כבר ב-1872. רק ב-1890, 24 שנים לאחר אותו תקדים, הוכרז יוסמיטי כפארק לאומי.
מרכז המבקרים (טלפון: 209-3720200) הוא מקום מצוין להתחיל בו את הטיול ביוסמיטי. שם תוכלו להתעדכן בחדשות האחרונות, ללמוד על כללי ההתנהגות בפארק ולהתרשם מסוגי השבילים הנמצאים בו (ביוסמיטי יש שבילי הליכה באורך כולל של יותר מ-1,300 קילומטר). מרכז המבקרים נמצא בלב ליבו של הפארק, בעמק יוסמיטי, שבו מרוכזים כמה מהאתרים המזוהים ביותר עם המקום, ובהם "אֶל קפיטן" (El Capitan).
סביב העמק (שטחו כ-18 קילומטרים רבועים בלבד, פחות מאחוז משטח הפארק) – שנוצר על ידי נהר מרסד (Merced) וקרחונים – ניצבים קירות גרניט שהקרחונים שייפו והחליקו, וביניהם ערוצים שהיו בעבר יובלי הנחל. כיוון שהנהר העמיק את ערוצו בקצב מהיר יותר מזה של היובלים, ערוציהם נותרו "תלויים" למעלה, כשמפלי מים יורדים מהם בעוצמה שוצפת.
"אל קפיטן", המתנשא לגובה 1,370 מטר מעל לעמק, נחשב לגוש הגרניט הגדול בעולם, על אף שהוא לא הגבוה ביותר. גוש גרניט אחר ביוסמיטי, "חצי כיפה" (Half Dome), מתרומם לגובה של 1,600 מטר מעל סביבתו. רק כשצופים לעברם במשקפת ורואים על פניהם את מטפסי הצוקים, זעירים כנמלים, מתחוור גודלם האמיתי.
מלבד אותם נפילים יש בעמק גם שבילים קצרים, המובילים לפינות חמד ומתאימים למי שמגיעים לביקור של יום אחד בפארק. אחד מהם הוא שביל קצר המוביל לחלק התחתון של "מפלי יוסמיטי" (כ-800 מטר), המפלים הגבוהים באמריקה הצפונית, שנופלים בשתי מדרגות. מהשביל אפשר לראות גם את המפל העליון. שבילים קצרים מובילים גם לנהר מרסד, שבו ניתן לטבול ולשוט.

על דובים וסכנות אחרות
את שמו קיבל העמק (ובעקבותיו הפארק כולו), מפי חיילי גדוד צבאי, שהגיעו לאזור ב-1851 בניסיון לשים קץ למלחמה שהתחוללה כאן בין מחפשי הזהב לבין האינדיאנים. תוך שיבוש של המלה האינדיאנית U-zu-ma-ta, שפירושה דוב גריזלי (באותה תקופה חיו באזור דובי גריזלי רבים), קראו החיילים למקום יוסמיטי.
באופן אירוני, היה זה דווקא בואו של האדם הלבן שהמיט אסון על דובי הגריזלי. האחרון שבהם נורה כאן למוות ב-1895, שנים ספורות לאחר שהמקום הוכרז כפארק לאומי. הדובים היחידים החיים כיום בפארק הם דובים שחורים (Ursus americanus). אוכלוסייתם מוערכת בכ-350 פרטים, והם מגלים תאווה מיוחדת לדברי המזון שמביאים איתם המטיילים. זו הסיבה לכך שהלנים באתרי הקמפינג והיוצאים לטרקים מחויבים בכללי התנהגות מיוחדים. עם היונקים הנוספים החיים בפארק נמנים מכרסמים שונים, כבש ההרים (Ovis californiana), אייל פרדי שחור זנב
(Odocoileus hemionus), זאב הערבות (Canis latrans) ופומה (Felis concolor). יש בו גם מאות מיני עופות.
אורכם הכולל של הכבישים בפארק הוא 420 קילומטר, וכדי להימנע מתקלות ומסכנות, כדאי לשמוע להמלצות הניתנות במרכז המבקרים: אילו כבישים סגורים, אילו משובשים כתוצאה מפגעי החורף והיכן מסוכן לנסוע. חלק משבילי ההליכה בפארק מוגדרים כ"מסוכנים ולא מומלצים". כוחות הטבע ביוסמיטי – מוקד המשיכה העיקרי של הפארק – פעילים, והם רבי עוצמה וסיכון. ב-1996, למשל, התמוטט במקום גוש גרניט במשקל 80,000 טון, וגלש לעומק של 600 מטר. נחיתתו גרמה להדף שיָצר משבי רוח אדירים, ואלה עקרו מאות עצים. אמנם תופעה קיצונית כל כך לא מתרחשת ביוסמיטי מדי יום, אבל היא ממחישה את הסיכון הטמון בפעילויות ובסיורים לא מבוקרים בפארק. לכן חשוב לא לחרוג משבילים מסומנים, לא לטייל לבד בשבילי אתגר ולא להתפתות ל"קיצורי דרך".
בחלק מהפארק אסור לנסוע ברכב פרטי. כתחליף פועל במקום שירות קרוניות, שהשימוש בו חינם (הכניסה לפארק עצמו כרוכה בתשלום. נכון לכתיבת שורות אלה, המחיר הוא 20 דולר לכלי רכב פרטי לשבוע ו-10 דולר לאדם המגיע בתחבורה ציבורית או באופנוע).

הטובים מכולם
ביוסמיטי תמיד חסר זמן ואי אפשר להספיק לראות הכל. לכן, מבין האתרים המרתקים הפזורים בפארק, בחרתי בארבעה שהם בחזקת "חובה". הראשון, "תצפית המנהרה" (Tunnel View), הוא נקודת תצפית יפהפייה, המשקיפה על "אל קפיטן", "חצי כיפה" ומפל "הינומת הכלה" (גובהו כמאתיים מטר). במקום יש שלטים, ובהם הסברים על הנוף, הטבע וההיסטוריה של יוסמיטי. "תצפית המנהרה" נמצאת על הכביש המוביל מהעמק דרומה (כביש 41), מיד אחרי היציאה מהמנהרה.
אותו כביש מוביל אל "אתר החובה" השני, "נקודת הקרחון" (Glacier Point). כדי להגיע אליו, פונים בצ'ינקוואפין (Chinquapin) בנתיב השמאלי, וממשיכים בו כ-26 קילומטר בכביש מתפתל בין יערות, עד לנקודה המתנשאת לגובה של 1,000 מטר מעל לעמק. המהדרין במצוות יכולים לנסוע לכאן באוטובוס של הפארק (עלות הנסיעה – כ-10 דולר לאדם), ולרדת לעמק ברגל, בשביל שאורכו שישה קילומטרים, וכך להוסיף עוד פרק ל"תיק החוויות הבלתי נשכחות". הגישה ל"נקודת הקרחון" אפשרית רק בקיץ. 

האתר הבא הוא חורשת מאריפוזה (Mariposa Grove of Big Trees), שבה כ-500 עצים מרשימים של סקוויית ההרים (Sequoiadendron gigantea). החורשה נמצאת בהמשך כביש 41, ליד הכניסה הדרומית לפארק. היא שריד ליער הסקוויה הענקי, ש-80,000 דונם ממנו נכרתו ב-15 השנים שקדמו להכרזה על הפארק. בשעות היום אפשר לנסוע בחורשה בקרוניות (בתשלום), או פשוט לשוטט בשביליה. אין כניסה בחורף. חורשות סקוויה נוספות נמצאות בפארקים הלאומיים הסמוכים סקוויה (Sequoia) וקינגס קניון (Kings Canyon).
האתר הרביעי והאחרון איננו בדיוק "אתר", אלא דרך, החוצה את הפארק ואת רכס סיירה נבדה, ממערב למזרח. זוהי דרך טיוגה (Tioga Road) – אותו קטע מכביש 120 העובר בתוך הפארק – הפתוחה רק בקיץ. היא עוברת לאורך כמאה קילומטר, בין סלעי גרניט ענקיים, בגבהים המתקרבים ל-3,000 מטר. נשקף ממנה נוף מדהים ביופיו. בקצה המערבי שלה יש שתי חורשות סקוויה (נגישות פחות מחורשת מאריפוזה). הקצה המזרחי שלה נמצא מחוץ לתחומי הפארק, וכשנוסעים בו חוצים את "מעבר טיוגה" (Tioga Pass), הגבוה במעברי סיירה נבדה.

עוד באזור: אגם מונו ובודי

כעשרים קילומטר מהפארק הלאומי יוסמיטי, בסמוך לעיירה לי ויינינג (Lee Vining), שוכנת שמורת אגם מונו (Mono Lake State Reserve). זהו אגם מלוח בן 180 קילומטר רבוע באמצע טבלה וולקנית מדברית, ובו אי אחד בצבע כהה (Negit Island) ואחד בצבע בהיר (Paoha Island). מימיו של אגם מונו מלוחים פי שניים וחצי מהאוקיינוס (אך עדיין הרבה פחות מים המלח הישראלי), ועל כן לא חיים בו דגים. עם זאת במימיו מתקיימות אוכלוסיות גדולות של אצות וזמרגל המליחות, המושכים למקום ציפורים רבות.

ב-1941 החלו לשאוב מים מהאזור אל לוס אנג'לס, והדבר גרם לעלייה במליחות האגם וירידה של 15 מטר במפלסו. ירידת המפלס חשפה תצורות אבן טוף ביזאריות שנחבאו עד אז מתחת למים – עמודים משונים בגובה של עד תשעה מטרים הנראים כמו ארמונות החול שילדים יוצרים בטפטוף מים וחול, אך בקנה מידה גדול בהרבה. בנוסף הפכה ירידת המפלס את האי נגיט לחצי האי, ובכך סיכנה את מושבות הציפורים שבשטחו. מאבק של פעילים ירוקים למען האגם הציל את מקווה המים המיוחד מהתייבשות.

הנופים הייחודיים של עמודי הטוף והאגם, היותו נקודת עצירה לציפורים נודדות וקרבתו לפארק הלאומי יוסמיטי הופכים את אגם מונו לאתר פופולרי. במקום יש סיורי מאורגנים, סיורי שיט ומסלולי הליכה ואפשר גם לשחות בו. כדאי לבקר במרכז המבקרים בעיירה לי ויינינג, המסביר על ההיסטוריה והטבע של האזור ועל המאבק להצלתו.

הגעה: נוסעים על הכביש החוצה את יוסמיטי ממערב למזרח. קילומטרים ספורים אחרי היציאה המזרחית מהפארק נפגשת הדרך עם הכביש המהיר 395. ממשיכים צפונה עד לאגם.

לא רחוק מאגם מונו, מסתתרת אחת מעיירות הרפאים המוצלחות ביותר בארצות הברית מימי המערב הפרוע – בודי (Bodie). המקום הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות גילוי זהב באזור. בשיאה התגוררה בה אוכלוסייה של כ-10,000 תושבים. היו בה ברים פרועים ובתי בושת, וגם כלא, שהפך נחוץ למדי בעקבות העלייה התלולה ברמת הפשע ובכמות הרציחות שהעיר נודעה בהן לשמצה. ברבות השנים נזנחה העיר וננטשה, אך חלק ממבניה של בודי עדיין נותרו בשטח במצב של כליה מעוכבת, והפכו אותה לעיר רפאים אטרקטיבית לביקור.

הגעה: המשיכו צפונה על כביש 395 עד רחוב בודי (Bodie Road), מספר 270, שמדרום לברידג'פורט (Bridgeport). החלק האחרון של הכביש אינו סלול, ועלול להיות קופצני ומטלטל.

המדבריות של קליפורניה

חלק ניכר מדרום קליפורניה מכוסה על ידי מדבריות. מדבר מוהאבי (Mojave Desert), המכונה "המדבר הגבוה" (High Desert) מתפרש על פני 22 אלף קילומטר רבוע הפולשים לשטחן של נבדה, יוטה ואריזונה השכנות. מדבר קולורדו (Colorado Desert) הקטן יותר, המכונה בהתאמה "המדבר הנמוך" (Low Desert), משתרע בדרום מזרח-קליפורניה ובצפון-מזרח מדינת באחה קליפורניה שבמקסיקו, מעבר לגבול.

פאלם ספרינגס

במרחק של כ-180 קילומטר ממזרח ללוס אנג'לס, על הכביש המהיר I-10, שוכנת עיר הנופש המדברית פאלם ספרינגס (Palm Springs) שבמדבר הנמוך. היא ממוקמת בעמק קאוצ'לה (Coachella), לרגלי הרי סן חסינטו (San Jacinto). בקיץ הטמפרטורות מרקיעות שחקים, אבל בשאר ימות השנה אפשר להבין מדוע מכונה פאלם ספרינגס "מגרש השעשועים של הכוכבים". בשנות השלושים של המאה העשרים נהרה למקום מיטב אצולת הוליווד ליהנות מהנוף המדברי, השמש והשלווה. כיום יש אומנם אתרי נופש פופולריים יותר בקרב הסלבריטאים, אולם היא עדיין מושכת רבים מהם, ולו בזכות מכון הגמילה המפורסם בטי פורד השוכן לא רחוק מהעיר, או פסטיבל הסרטים המפורסם הנערך בה בינואר.
אתר התיירות של פאלם ספרינגס

אחת האטרקציות הכל אמריקאיות בהן מתגאה פאלם ספרינגס היא מגרשי הגולף הרבים. במחוז פאלם ספרינגס יש יותר ממאה מסלולים, בהם כמה מהטובים באמריקה. בעיר יש גם מגרשי טניס רבים, אלפי בריכות שחייה, אולמות באולינג, ופעילויות כגון רכיבה על סוסים, טרקים, פולו, אופני הרים וסיורי נהיגה ברכבי שטח. דרך אחרת לבזבז את כספכם היא בבתי הקזינו המקומיים. הימורים אומנם אסורים בקליפורניה, אך חלקים רבים משטחה של פאלם ספרינגס נמצאים בבעלות השבט האינדיאני קהוילה (Cahuilla), המפעילים את בתי הקזינו בחסות שטח השמורה האוטונומי. כמרומז משמה, באזור יש נביעות מים מינרליים, וכיום פועלים בעיר אתרי ספא ובריאות רבים המציעים שלל טיפולים מפנקים. כיום יש גם סצנת גייז חזקה בתיירות המקומית. פרט לפעילויות נופש אין בעיר אתרי תיירות של ממש, רק כמה מוזיאונים קטנים, בהם מוזיאון האמנות המקומי (Palm Springs Art Museum) ומוזיאון המדבר החי (Living Desert), שהינו מעין גן חיות וגן בוטני.

אם מאסתם באווירת השעשועים והעיר, צאו אל הקניונים ונופי המדבר שמחוצה לה. בקניונים האינדיאנים יש מסלולי הליכה, מפלים, מסלולים לרכיבה על סוסים ואופניים ולנסיעה ברכבי שטח. על פסגות ההרים הנישאות מעל העיר תוכלו אף למצוא שלג בעונת החורף, שינוי של ממש מהמדבר היבש סביב. לא חייבים לטפס במאמץ את הדרך לפסגות – ניתן להגיע לאחת מהן באמצעות רכבל ענק. בחורף ניתן ליהנות בפסגה ממזחלות, סקי במישור או מלחמת כדורי שלג.

הפארק הלאומי ג'ושוע טרי

הפארק הלאומי ג'ושוע טרי (Joshua Tree National Park) יושב על המפגש בין המדבר הגבוה לנמוך, וכולל שטח של כ-3,200 קילומטר רבוע. הפארק נקרא על שם "עץ יהושע", כינויו של היוקה (Yucca brevifolia). העצים ונופי הפארק זכו לפרסום עולמי כשהונצחו באלבום היפהפה "ג'ושוע טרי" של להקת U2, שיצא ב-1997. לא קשה לדמיין את בונו וחבריו חוצים את המדבר במכוניתם, צופים בעצים המעוותים המוזרים הנטועים בין מגדלים של אבני ענק משונות במרחבים הפתוחים, ומתחילים לזמזם את "In God`s Country".
האתר הרשמי

בפארק עוברים מסלולי הליכה קצרים וארוכים. אל תשכחו שמדובר במדבר חם ויבש, וכדאי להצטייד בכמות גדולה של מים. הפארק זוכה לפופולריות בקרב מטפסי סלעים, בזכות תצורות האבן המיוחדות שבו. על אף המראה הצחיח הפארק משמש מקום מגורים של ציפורים רבות וכתחנת עצירה לציפורים נודדות, ומהווה עניין רב לחובבי צפרות. הפארק נמצא במרחק של כשעה נסיעה מפאלם ספרינגס.

הפארק הלאומי דת' ואלי

הפארק הלאומי דת' ואלי (Death Valley), עמק המוות, קיבל את שמו מקבוצת מתיישבים שעברו בו בדרכם מסולט לייק סיטי שביוטה לעיירות הזהב בקליפורניה. זהו מקום יבש, לוהט עד אימה בקיץ, בעל נוף מדברי מבוקע ומפוסל בידי כוחות הבלייה, אשר במרחביו מתחבאות מתי מעט גרוטאות מתכת ועץ שנשארו כזיכרון נשכח מעיירות ומחנות כורים שהיו ואינם עוד. מרחוק משקיפים הרי סיירה (Sierra), המושלגים בחורף.

אתרים מעניינים בפארק:
נקודת זבריסקי (Zabriskie Point) – נקודת תצפית מרשימה שהיוותה השראה לסרט הקרוי על שמה. Artist's Palette, גבעת סלע צבעונית בגווני ירוק, לבן, ורוד ושחור. בהמשך הכביש נמצא "מגרש הגולף של השטן", מקום שלא הייתם מעוניינים לחפש בו כדור גולף אובד. פסגת דנטה (Dante's Peak), ממנה נשקפת תצפית על חלקו הדרומי של הפארק. Badwater – אזור בריכות מלח, בו נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר בצפון אמריקה. אזור Stovepipe Wells, שסביבו קניונים מעניינים ואזורי דיונות חול. טירת סקוטי – אחוזה בסגנון ספרדי מ-1922, שהפאר שלה נראה כנטע זר ומוזר בנוף המדברי הצחיח מסביב, ובסמוך לה משתרע המכתש הכתום הרחב של Ubehebe Crater. ממערב לעיירה Beatty, הסמוכה לגבולו של הפארק על כביש מספר 95, נמצאים שרידיה של עיירת הרפאים Rhyolite, שהיתה בשנים 1911-1905 הגדולה ביישובי האזור ובה אלפי תושבים.

כדאי להימנע מביקור בפארק בחודשי הקיץ בשל הטמפרטורות הגבוהות. הזמן האידיאלי לביקור הוא בין אוקטובר למאי, ובמיוחד באביב, כשפריחה מכסה אזורים מסוימים בפארק.

הפארק נמצא על גבול קליפורניה-נבדה, כ-225 קילומטר מצפון-מערב ללאס וגאס. תחבורה ציבורית אינה מגיעה לפארק.

מרכז מבקרים בתוך הפארק
שעות פתיחה: 17:00-8:00
כתובת: Furnace Creek, על כביש מספר 190
טלפון: 1-760-7863200
מרכז מבקרים מחוץ לפארק
שעות פתיחה: 17:00-8:00
כתובת: העיר Beatty, נבדה, על כביש מספר 95
טלפון: 1-775-5532200

אינטרנט:
http://www.nps.gov/deva
http://www.americansouthwest.net/california/death_valley/national_park.html
 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

כביש מס' 1

שבע שעות נסיעה מהירה ונוחה על האוטוסטרדה מפרידות בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, אך בין שתי הערים מפרידה דרך נוספת, המדברת בזכותה של האיטיות. כביש מספר 1, או בשמו המלא "Pacific Coast Highway", הינו אחד הכבישים המפורסמים ביותר בארצות הברית כולה. כאן לא תמצאו נתיבי אספלט מרווחים החותכים את דרכם בנוף עירוני ורצופים שלטי פרסומות רחבים. כביש מספר 1 כולל נתיב אחד לכל כיוון, המתפתל בינות צוקים מפוארים, חופי האוקיינוס השקט, מושבות כלבי ים, מגדלורים, מפרצונים קטנים ועיירות שלוות.

כביש מספר 1 מתחיל מלגט (Legget), ונוסע בכיוון דרום-מזרח כ-360 קילומטר עד לסן פרנסיסקו. הוא מסתיים כארבעים קילומטר מדרום-מזרח ללוס אנג'לס, בסמוך לחוף קפיסטרנו (Capistrano). אך החלק הפופולרי ביותר למטיילים הוא הקטע שבין שתי הערים הגדולות בקליפורניה, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס, שעל מסלולו נספר כאן. ניתן לגמוע את המרחק ביום נסיעה אחד עמוס לעייפה, אך עדיף לחלק אותו ליומיים-שלושה כדי ליהנות מהאתרים ותצפיות הנוף שלאורך הדרך. מומלץ לנסוע בכביש מספר 1 מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס מאשר בכיוון הנסיעה ההפוך, כדי שתוכלו לנסוע בנתיב הקרוב יותר לחופים וליהנות מנופיהם ללא הפרעה.

רק הרחקנו כארבעים קילומטר מסן פרנסיסקו וכבר מזומנת לנו עצירה ראשונה למתוח בה את הרגליים. כאן, באזור בעל השם המבטיח "מפרץ חצי הירח" (Half Moon Bay) ניצב המגדלור ההיסטורי פוינט מונטרה (Point Montara), שנבנה במקום ב-1875 כדי להזהיר את הספינות המתקרבות מהמפרץ הסלעי המסוכן. המבנה ההיסטורי שופץ וכיום פועלת במקום אכסניה לתרמילאים. באזור יש חופים נוחים לשחייה, גלישת גלים וגלישת רוח, ובין נובמבר לאפריל אולי תצליחו לאתר מהמגדלור לווייתנים אפורים במי האוקיינוס. לא רחוק מפוינט מונטרה שוכנת השמורה הימית פיצג'רלד (Fitzgerald Marine Reserve). השמורה מציעה הצצה ב-"Tidepools", בריכות ושלוליות מים קטנות שנוצרות בזמן השפל, כשמי הים מתרחקים ומותירים בשונית ובאבנים מקווי מים מיניאטוריים, בהם ניתן לראות יצורי ים שונים כמו סרטנים וכוכבי ים. שימו לב: יש לבדוק מראש את שעות השפל, כי בזמן הגאות החוף כולו מכוסה מים ואין טעם לפקוד את השמורה. במרחק ארבעים קילומטר נוספים מפוינט מונטרה שוכן עוד מגדלור היסטורי, צוק היונה (Pigeon Point), מ-1872, שכיום סגור זמנית למבקרים. גם כאן ניתן לתור אחר לווייתנים אפורים ואחרי כלבי ים, להציץ בבריכות הקטנות שהותיר אחריו השפל או לטייל ביער הסמוך. דרומה מצוק היונה נמצאת השמורה הפופולרית אניו נואבו (Ano Nuevo State Reserve), מקום מצוין לחזות בו בפילי ים, כלבי ים וחיות מים נוספות. מושבת פילי הים נגישה באמצעות מסלול הליכה בן כחמישה קילומטרים. בתקופת הרבייה, בין דצמבר למרץ, הביקור במקום נעשה באמצעות סיורים מודרכים בלבד, אותם מומלץ להזמין מראש.

העיר סנטה קרוז (Santa Cruz) נמצאת במרחק של כ-110 קילומטר מסן פרנסיסקו, ממש על קצהו הצפוני של מפרץ מונטריי. זוהי עיירת חוף חביבה, האהובה על גולשי גלים וחובבי סקייטבורד. בטיילת (Santa Cruz Beach Boardwalk) פועל אחד מפארקי השעשועים הוותיקים בארצות הברית, ובו רכבת הרים, מיני גולף, משחקי לייזר, באולינג, קרוסלות ואווירת לונה פארק צוהלת. המתקן המפורסם ביותר הוא ה-Giant Dipper, רכבת הרים מעץ הפועלת מאז 1924. כעיירת גלישה מהוללת, סנטה קרוז הינה גם ביתו של מוזיאון הגלישה הוותיק בעולם. אטרקציה ביזארית יותר היא "נקודת המסתורין" (Mystery Spot), אתר שבו נטען כי קיימת סטייה מכוח המשיכה הגורמת לתופעות מוזרות. המקום התגלה ב-1939, כשרוכש הקרקע ג'ורג' פרת'ר סייר בחלקתו החדשה וגילה שהמצפן מסרב להתייצב על הצפון בנקודה זו. בבקתתו הישנה אפשר להתרשם מהתופעות המשונות שטרם הוכרע האם הינן אמת, אשליה או תרמית – כמו כדורים המתגלגלים במעלה קרש, הבקתה הבנויה באלכסון ועוד.

ברוכים הבאים לחצי האי מונטריי (Monterey), כ-160 קילומטר מסן פרנסיסקו. נופים, חופים, מגדלורים, בעלי חיים, בתי נופש ועיירות תיירות מצוחצחות הופכים את חצי האי לאחת האטרקציות הפופולריות ביותר לאורך כביש מספר 1. כביש נופי מיוחד עובר לאורך חצי האי ומכונה "כביש 17 המייל" (17 Mile Drive). לאורכו נופים נהדרים של חופים סלעיים דרמטיים, מושבות ציפורים וכלבי ים ואפילו מגרש גולף שאיילים מהלכים במדשאותיו. עם זאת, הנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה ומי שאינו מעוניין בתשלום הנוסף יכול להמשיך בכבישים חלופיים.

העיר מונטריי נמצאת במזרח חצי האי, ובעבר היה בה ריכוז של מפעלים לשימורי דגים באזור המכונה Cannery Row. המקום התפרסם בספרו בעל אותו שם של חתן פרס נובל לספרות ג'ון סטיינבק שחי במקום. סטיינבק אף התפרנס בשעתו בעבודה כאחד המודדים שעבדו על סלילתו של כביש מספר 1. פסלו מתנוסס בלב השכונה אותה הנציח. כיום זוהי עיירת נופש נאה, ואילו אזור המפעלים הפך לערב רב של חנויות לתיירים, בוטיקים אופנתיים, גלריות ובתי קפה שוקקים. מסלול הליכה היסטורי (Path of History) מסומן יוביל אתכם בינות לבנייניה העתיקים של מונטריי דרך יותר משלושים אתרים מההיסטוריה של העיר. אפשר גם לשוטט ללא מטרה ברחובות היפים, ולעצור ברציף הדייגים (Fisherman`s Wharf) שוקק החיים, בו פועלות מסעדות דגים ופירות ים. אל תפספסו את האטרקציה המרכזית של העיר, הממוקמת במפעל שימורים לשעבר ב-Cannery Row – האקווריום של מונטריי (Monterey Bay Aquarium). זהו אחד האקווריומים הגדולים והמרתקים בצפון אמריקה, הכולל פרט לאלפי דגים גם כרישים, פינגווינים, לוטרות, אצות ענקיות, מדוזות, תמנונים ועוד שוכני ימים. יש גם בריכות ליטוף, לילדים שחשקה נפשם ללטף כוכב ים או טריגון חלקלק.

בקצה הצפוני של חצי האי נמצא המגדלור ההיסטורי פוינט פיינוס (Point Pinos), שהינו המגדלור הוותיק ביותר הפועל ברציפות בחופה המערבי של ארצות הברית, החל מ-1855. המגדלור כיום הינו חלק מהעיירה החביבה פסיפיק גרוב (Pacific Grove). יש בה חופים נחמדים, מוזיאון טבע ובתים ויקטוריאניים, אך גולת הכותרת היא פרפרי הדנאית המלכותית (Danaus plexippus). יותר מ-25 אלף פרפרים מגיעים לאזור מדי שנה באוקטובר ומבלים בחצי האי את החורף. צבעיהם הכתומים-חומים העזים צובעים את עצי פסיפיק גרוב בחודשים אלו. בדרום חצי האי מונטריי נמצאת העיירה היוקרתית כרמל (Carmel), ביתם של כ-4000 מפורסמים ועשירים. קלינט איסטווד אפילו שימש כראש עיריית כרמל באמצע שנות השמונים. כשישה קילומטרים מדרום לכרמל נמצאת שמורת צוק הזאבים (Point Lobos; פוינט לובוס) המומלצת, ובה יונקים ימיים, חופים, יער ומסלולי הליכה.

מדרום לחצי האי מונטריי ועד לסן סמיון (San Simeon) עובר כביש מספר 1 מרחק של 150 קילומטר בנופיו מלאי ההשראה של ביג סר (Big Sur). כה רבי השראה הם נופיו, עד שמשכו אליו כמות מרשימה של סופרים ומשוררים שחיפשו בו מוזה – ביניהם הנרי מילר, רובינסון ג'פרס ורוברט לואיס סטיבנסון. כאן נמצאים הנופים הדרמטיים ביותר לאורך הכביש: צוקים אדירים, מי מלח הניתזים על סלעי החוף ורכסים תלולים המתנשאים מעל הים. באזור ביג סר יש שפע מסלולי הליכה ופעילויות בטבע. אפשר להציץ במגדלור פוינט סר (Point Sur) שנבנה ב-1889 וממוקם על סלע וולקני ענק הבולט לתוך הים. באזור יש כמה שמורות טבע, ואחת הפופולריות שבהן היא שמורת ג'וליה פייפר (Julia Pfeiffer Burns State Park, לא לבלבל עם השמורה הסמוכה Pfeiffer Big Sur State Park). גולת הכותרת של נופי השמורה הוא מפל הצונח מגובה 24 מטר אל האוקיינוס. מסעדת נפנתי (Nepenthe) שבביג סר היא מוסד של ממש. מיקומה בנקודת תצפית יפהפייה הפך אותה לאבן שואבת למטיילים, סופרים ואמנים מאז נפתחה ב-1949. ריצ'רד ברטון ואליזבת טיילור צילמו כאן סצנה לסרטם "The Sandpiper", ואילו אורסון וולס וריטה הייוורת' קנו את הבקתה הסמוכה כדי להשקיף על הנוף.

בקצהו הדרומי של אזור ביג סר, בסמוך לסן סמיון, שוכנת עוד אטרקציה מפורסמת, הפעם מעשי ידי אדם: טירת הרסט (Hearst Castle). זה היה ביתו המפואר להחריד של וויליאם רנדולף הרסט (1951-1863), איל עיתונות ומוציא לאור שהשפיע רבות על אופי תקשורת ההמונים במאה שחלפה. אולם יותר מכל התפרסם הרסט בשל היותו ההשראה לסרטו הראשון והמפורסם ביותר של אורסון וולס, "האזרח קיין" (1941). הרסט היה פחות מאושר מהמחווה, וניסה למנוע את הקרנתו של הסרט, שלימים הפך לאחד הסרטים המוערכים והנחשבים ביותר בכל הזמנים. בניית הטירה הגרנדיוזית החלה ב-1919 על ידי האדריכלית ג'וליה מורגן ועלתה מיליוני דולרים. הארמון כולל שלל יצירות אמנות ועתיקות (ביניהם סרקופג שיש מהמאה הראשונה לספירה), בריכות שחייה ענקיות, רצפות מיובאות, פסיפסים וחדרים המעוצבים בהשראת ארמונות אירופאיים. עשרות חדרי השינה שבטירה אירחו את מיטב הסלבריטאים של אותם ימים: צ'ארלי צ'פלין, ג'ורג' ברנרד שאו, ווינסטון צ'רצ'יל, גרטה גארבו, קארי גרנט, ארול פלין, ג'ין הארלו, צ'ארלס לינדברג ועוד. הביקור בטירה נעשה באמצעות סיורים מודרכים, אותם כדאי להזמין מראש באמצעות אתר האינטרנט. מוצעים חמישה סיורים שונים, כאשר מספר 1 הוא הפופולרי מביניהם.

המשיכו דרומה בכביש מספר 1 עד העיירה מורו ביי (Morro Bay). החלק הבולט בה, תרתי משמע, הוא המורו רוק (Morro Rock), סלע וולקני אדיר בגובה של 176 מטר הנעוץ על חופה. באזור מקננות ציפורים רבות. חופים חוליים ועיירות חוף קליפורניות מעטרים את יתרת הדרך. סולבנג (Solvang) שעל כביש 246 בולטת על פניהן במראה ובאופי הדני שלה, גם אם הוא מצועצע למדי בסגנון דיסני, כולל תחנות רוח, בתים צבעוניים ומאפיות דניות משובחות.

התחנה האחרונה לפני ההגעה ללוס אנג'לס היא העיר סנטה ברברה (Santa Barbara). זוהי עיר נופש במיקום נפלא בין חוף הים להרי סנטה אינס (Santa Ynez), בעלת אדריכלות נאה בסגנון ספרדי, המתגאה בכינוי "הריביירה האמריקאית". עם זאת, אל תצפו לעיירת חוף קטנה כמו אלו שפגשתם בצפון המסלול – מדובר על עיר בת כ-90 אלף תושבים, גם אם לא מחשיבים בספירה את ערי הלוויין והפרברים. מיסיון סנטה ברברה (Mission Santa Barbara) היפה שוכן על ראש גבעה. הוא נוסד ב-1786, אך המבנה הנוכחי נבנה מחדש לאחר שתי רעידות אדמה, האחרונה שבהן ב-1925. כדאי גם להציץ בבית המשפט המחוזי הנאה מ-1929. חובבי המוזיאון ייהנו מהמוזיאון לאמנות של סנטה ברברה (Santa Barbara Museum of Art), הכולל יצירות של מאטיס, שאגאל, מונה, רודן ואחרים. פרט לאלו תוכלו ליהנות מחופים יפים, שלל פעילויות ספורט ונופש, שפע מסעדות וחיי לילה, וסיורים שונים באזור. מכאן, רק עוד כשעה נסיעה נותרה עד ללוס אנג'לס.

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות 

ישראלים המבקרים בארצות הברית זקוקים לאשרה. תהליך קבלת האשרה מורכב מהגשת טופסי בקשה ומסמכים, תשלום אגרה וריאיון בשגרירות ארצות הברית. מומלץ להתחיל את התהליך לפחות חודש לפני מועד הטיסה המתוכנן, ולא לשלם על כרטיסי טיסה לפני קבלת האשרה. פרטים אצל סוכני הנסיעות ובשגרירות ארצות הברית בישראל.

שגרירות ארצות הברית בישראל
כתובת: רחוב הירקון 71, תל אביב
טלפון: 03-5195757

הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס
כתובת: 6380 Wilshire Blvd, Suite 1700
טלפון: 1-323-8525500
דואר אלקטרוני

הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו
כתובת: 456 Montgomery Street, Suite 2100
טלפון: 1-415-8447500
דואר אלקטרוני 

איך להגיע
בטיסה: שדה התעופה המרכזי בקליפורניה הוא שדה התעופה של לוס אנג'לס,

LAX

, הממוקם כשלושים קילומטר מדרום מערב לדאון טאון ואליו מגיעות רוב הטיסות הבינלאומיות. שדות תעופה מרכזיים נוספים במדינה: שדות התעופה הבינלאומיים של סן פרנסיסקו, אוקלנד, פרזנו יוסמיטי, סקרמנטו, סן חוזה וסן דייגו. פרט לאלו פועלים עוד שדות תעופה רבים בקליפורניה. . מישראל אין טיסות ישירות לקליפורניה אך ניתן לטוס ליעדים שונים במזרח ארצות הברית או באירופה ומשם לקחת טיסת המשך לקליפורניה.

ברכבת: רשת הרכבות האמריקאית אמטרק (Amtrak) מגיעה לשלל יעדים בקליפורניה מכל רחבי ארצות הברית.

באוטובוס: חברת האוטובוסים גרייהאונד (Greyhound) מפעילה רשת קווים נרחבת יותר מזו של אמטרק, ומגיעה למבחר יעדים רחב במיוחד במדינה מכל רחבי ארצות הברית.

מתי כדאי להגיע
בשל גודלה של קליפורניה כל אזור בה מתאים לטיול בעונה אחרת – במדבריות הקיץ לוהט ומתיש, בהרים הגבוהים השלג חוסם את הדרכים בחורף ואילו אתרי הסקי פועלים במרץ. בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו למשל ניתן לבקר לכל אורך השנה.