מידע מעשי לנגב צפוני ומערבי

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

מטיילים באופניים / משפחה על גלגלים

אזור בארי מזמן לחובבי הדיווש מסלולים רבים. זה שלפניכם עובר ליד מכרות גופרית ישנים ודרך חורשות מוריקות. המשקיעים זוכים גם לקבלת פנים אדמדמה של מרבדי כלניות

מדוושים באזור בארי. מישורים וגבעות נמוכות עשים את האזור נעים לרכיבת אופניים | צילום: ארז מנור

כתב: ארז מנור

מסלול האופניים שלפניכם מציע רכיבה משפחתית נעימה באזור קיבוץ בארי. באמצע הדרך תוכלו להתפצל למסלול ארוך יותר, ובו בונוס מיוחד בחורף: מרבדי כלניות צבעוניות. המספרים בסוגריים מציינים את המרחק המצטבר מתחילת המסלול.
מתחילים בחניון קק"ל שממערב לקיבוץ בארי. רוכבים מערבה בכביש אספלט צר, ואחרי מאה מטר נראה מימיננו את שרידי קיבוץ בארי הישן: מגדל מים ובית ביטחון. לכאן עלה קיבוץ בארי במסגרת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור 1946, ואחרי מלחמת העצמאות עבר למיקומו הנוכחי.
ממשיכים ויורדים עד לצומת טי (790 מטר) שמחבר לכביש הבטון האנגלי. זהו כביש שהבריטים סללו בזמן מלחמת העולם השנייה, כהכנה לקרבות עם הגנרל הגרמני רומל, מהחשש שיגיע מכיוון מצרים. הכביש חיבר בין שדה תעופה הסמוך לעיר עזה לבין מחסני תחמושת שנגיע אליהם בהמשך.
פונים שמאלה (דרומה) בכביש הבטון, ורוכבים במעלה גבעה. בסופה אפשר לראות משמאל את מכרות הגופרית – בורות גדולים, שלחלקם דפנות מכוסות בגופרית בצבע צהוב-ירוק. גם הריח האופייני לגופרית מורגש כאן.
נמשיך לרכוב ונראה מצד שמאל את מפעל הגופרית (1,795 מטר). הגופרית התגלתה על ידי הגיאולוג הבריטי וויליאמס ב-1930, אך בזמן מלחמת העולם השנייה המפעל נסגר והפך לשמש בסיס לאנשי האחסנה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. ניכנס לראות את המפעל: בכביש הכניסה אליו נשאר עמוד שהוא שריד לשער הכניסה. שם, במרכז הכביש, חקוקות בבטון האותיות RAF בתוך אות V גדולה, והפירוש: Royal Air Force, כלומר חיל האוויר המלכותי, משולב באות V – סימן הניצחון. נחזור לכביש הבטון הראשי, נחצה אותו מזרחה ונפנה בדרך העפר לסיור בין מכרות הגופרית הפתוחים. אפשר עדיין לראות את התעלות שבהן משכו פרדות, על גבי מסילת ברזל, קרוניות שנשאו את הגופרית הבלתי מעובדת למפעל .

מחסני תחמושת בריטיים
נחזור לכביש הבטון ונמשיך איתו דרומה. משמאל נראה בשדה מראה מרשים: סוללת אדמה בצורת האות ח' וקיר בנוי שסוגר את הסוללה, ובפנים שרידי מבנים. אלה הם מחסני התחמושת ששימשו את הבריטים. בין המחסנים מחברת רשת של כבישי בטון. נגיע לצומת (2,555 מטר) כשמימין כביש אספלט, מולנו חורשת אקליפטוס צרה וארוכה ומשמאלנו דרך עפר. נפנה שמאלה אל דרך העפר ואחרי כעשרים מטר נפנה לדרך נוספת, ימינה (לכיוון דרום), כשהחורשה מימין לנו. דרך זו עוברת על שרידי כביש הבטון ומתעקלת בהמשך מזרחה.
נגיע למפגש עם דרך עפר (3,795 מטר) הפונה דרומה, לכיוון החורשות של נחל גרר. כשלושים מטר בהמשך הדרך, אם אתם רואים משמאלכם את אחד ממחסני התחמושת, ולצידו עמוד בודד – סימן שאתם במקום הנכון. כאן אתם צריכים להחליט אם להמשיך במסלול הקצר (אחרי שעברתם כמחצית הדרך) או במסלול הארוך, שיורד לנחל גרר ולחורשות קק"ל ואז חוזר בעלייה ארוכה לכביש הבטון.
אם החלטתם להמשיך במסלול הקצר, המשיכו ישר בכביש הבטון בדרך שמתעקלת לאיטה לצפון. רוכבים הלאה ועולים על כביש אספלט (4,515 מטר). מימינכם דרך כבושה, ומשמאל שוב נראים מחסני התחמושת. עוד משמאלכם מקשטים את הדרך פסלים שנשארו ממיצג שהיה כאן לפני כמה שנים. כאן מתאחדים מחדש עם המסלול הארוך. ממשיכים על כביש האספלט, ובהמשך, משמאל, נמצא מגדל תצפית של קק"ל. במזרח אפשר לראות את בתי קיבוץ בארי. נגיע למזלג (6,475 מטר), נפנה שמאלה בכביש ונחזור לחניון, שבו מחכות לנו המכוניות (7,975 מטר).

המסלול הארוך: בונוס לחרוצים
במסלול הארוך יורדים דרומה (3,795 מטר) לכיוון החורשה. הדרך חוצה את החורשה, שרוחבה רק כמה עשרות מטרים. מגיעים לצומת (4,435 מטר): לפנינו שדה ואחריו נחל גרר. אנחנו פונים שמאלה (מזרחה) ורוכבים עד צומת דרכים (5,180 מטר). ממשיכים בדרך השמאלית, שעוברת בין חורשות האקליפטוס של קק"ל. בשנים האחרונות מתכסות החורשות בחורף במרבדי כלניות נרחבים.
הדרך חוצה ואדי ומגיעה לצומת (5,630 מטר). נמשיך ישר כשמימיננו נחל גרר בכל הדרו, עם מצוקי לס גדולים בעיקוליו. הנחל זורם לכאן מאזור באר שבע ודרום הרי חברון, ומתחבר בהמשכו לנחל הבשור. משמאל חורבת מדור – שרידי בארות וקברות מתקופת ההתיישבות הערבית (עד מלחמת העצמאות).
בצומת הבא (5,900 מטר) המסלול ממשיך שמאלה, אבל לפני כן נמשיך ישר כחמישים מטר ונגיע לשרידים של באר. אפשר לראות כאן בריכה לאיסוף מים ושקתות לחיות, ששימשו את הערבים שגרו כאן. כל האזור שופץ וטופל לאחרונה על ידי הקרן הקיימת והפך לחניון נעים, וזהו מקום טוב למנוחה.
אחרי הפסקה חוזרים אחורה למסלול ועולים בדרך כבושה צפונה, כשמצד ימין החורשה שבה נחנו. הדרך מתפתלת בחורשה עד לצומת שבקצה החורשה (6,450 מטר). ממשיכים עם הדרך הכבושה ימינה, כשמימיננו חורשות רעים ומשמאל שדות, וחוזרים לכביש הבטון (7,380 מטר). כאן מתחברים למסלול הקצר.
אחרי כעשרים מטר הבטון הופך לאספלט, ובהמשך, משמאל לכביש, נמצא מגדל תצפית של קק"ל, ובמזרח אפשר לראות את בתי קיבוץ בארי. נגיע למזלג (9,280 מטר), נפנה שמאלה בכביש ונחזור לחניון, שבו מחכות לנו המכוניות (10,780 מטר).

ארז מנור – ערך טיולי אופניים ברחבי העולם, מארגן מרוצי אופניים, מדריך אופניים בארץ ובתורכיה ומדריך טיולים באזור בארי. תושב בארי

מטיילים 4X4 / רכב גרר

הצעה למסלול של יום העובר סמוך לנחל גרר, מתעכב בתלים עתיקים ומספק הרבה נוף פתוח

מתחילים דרומית לקריית גת ונוסעים מערבה ודרומה. המרחבים, הנחלים, הצבעים המתחלפים עם העונות – חגיגה לנשמה | צילום: חיליק מגנוס

כתב: חיליק מגנוס

מישורי צפון הנגב הם חגיגה לנשמה. צבעיהם מתחלפים עם העונות כבמעשה קסם – כל גוני החום, הירוק והלבן נראים בהם. אחרי מנת הגשם הראשונה הכל ירוק, אך גם בימות הקיץ המאובקים, נחלי הגרר והשקמה חורצים במרחב ערוצים ירוקים במפתיע.
המסלול יתחיל מעט דרומה מקריית גת וייקח אותנו מערבה ודרומה, עד לשמורת הבשור. בדרך נעבור בערוצי נחלים המתחתרים באדמת הלס. מעיינות שופעי מים מנקדים אותם, ובחורף הם נשטפים במימי הגשמים, שיכולים להפוך טיול ג'יפים פשוט למסע אתגרי (בוץ, בוץ ובוץ). כאן תוכלו לדהור במרחבים הפתוחים, אך אנא – בלי לרדת מן הדרכים ובלי מבחני עבירות; הללו משאירים חריצים עמוקים, שסוחפים את הקרקע ורומסים את העשב, הנחוץ כל כך לעדרי הצאן הרועים כאן.
האזור שנטייל בו מחבר את דרום הרי יהודה עם שפלת החוף הדרומית, והוא אזור המעבר בין מצרים הקדומה למזרח. ואכן, לאורך הנחלים תלים רבים, עדות ליישובים שהתקיימו כאן בעבר, החל בתקופה הכלכוליתית (3,500 לפני הספירה). בתקופת הברונזה הקדומה נוצרו בארצנו ערי מדינה, שהתקיימו על גבי התלים עד לתקופה הרומית-ביזנטית. גם גויי הים, הפלשתים, התגוררו באזור זה. ההיסטוריה התנ"כית המרתקת מחברת אותנו אל רועי אברהם אבינו בנחל גרר ואל דוד המלך; הידועה בפרשיות שהתרחשו כאן היא מלחמת צקלג, שנספר עליה מעט בהמשך.
גם ההיסטוריה המודרנית הותירה כאן את רישומה: שרידי מסילת רכבת שסללו התורכים כדי להוליך גייסות לסיני ולמנוע את פלישת הבריטים במלחמת העולם הראשונה, מאחזים תורכיים על גבי נקודות בולטות כחלק ממערך ההגנה התורכי על באר שבע, ועדויות לשלטון המנדטורי הבריטי, כגון בארות יצוקות.

בצלו של אשל
מנקודת ההתחלה, מול מושב שלווה, מוליכה מערבה דרך טובה וסלולה, כארבעה קילומטרים עד לתל הראשון בדרכנו, תל חסי. הוא מתנשא מעל נחל שקמה, מוקף בשפע של קנה. מהתל תצפית יפה אל הנחל שלמרגלותיו, המישורים שסביבו ושרידי מסילת הרכבת התורכית. בראש התל, המזוהה כעיר המקראית עגלון, שרידי יישוב מבוצר מתקופות הברונזה והברזל, וכן שרידים מאוחרים יותר, מהתקופה ההלניסטית. כיום יש בתל בית קברות בדווי ישן. בבקשה לא לעלות לתל עם הרכב! עלו ברגל ותיהנו ממרחבי הנוף והמעיינות.
מכאן צאו דרומה בדרך המסומנת באדום, ותגיעו אחרי כשישה קילומטרים לתל נג'ילה. קל לזהות את התל – בו התגלו שרידי יישוב מבוצר מתקופת הברונזה התיכונה ושרידיו של חאן מהתקופה הממלוכית – בזכות האשל הענקי שבראשו. סמוך לתל, מעל שפך נחל פורה, נראים שרידים מרשימים של גשר רכבת תורכי שהתמוטט בשנות השבעים. למרגלות התל מעיינות וקנה רב, ועל גביו הקימה קק"ל במת עץ המאפשרת מנוחה ותצפית אל המרחבים הסובבים. צלו הרחב של האשל מספק מקום טוב לארוחת בוקר.
מהתל פונים דרומה, נוסעים כקילומטר וחצי בסימון שחור ומגיעים לבאר בריטית. ממנה חוזרים לחורשת האורנים הסמוכה. עולים על הדרך, המתפתלת ממערב לחורשה, פונים דרומה ונוסעים כעשרה קילומטרים, עד לכביש 293 המחבר בין בית קמה לנתיבות. פונים כאן ימינה (מערבה) ונוסעים עד לצומת עם כביש 334, המוביל לשדרות. בצומת פונים דרומה בדרך עפר, שעמודי חשמל לאורכה, חולפים בשדות שמאחורי קיבוץ שובל ומנווטים לעבר נחל גרר. כשמגיעים לנחל, פונים מערבה ונוסעים לאורך גדתו הצפונית של הנחל עד לתל שֶרַע (תל א-שריעה) – הלא הוא צקלג.

דוד חונה בצקלג
העיר צקלג נזכרת בספר שמואל א'. במנוסתו של דוד המלך משאול, הוא מצא מחסה אצל אכיש מלך גת. כדי שלא יחנה כל גדודו של דוד בגת, נתן לו אכיש המלך את צקלג: "וייתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג ולכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה" (שמואל א' כ"ז ו'). בצאת דוד עם אכיש ללחום בשאול בגלבוע, פשטו העמלקים על צקלג, בזזו אותה, לקחו את הנשים והצאן ושרפו את העיר. דוד חזר, יצא לדלוק אחר העמלקים והגיע, על 600 חייליו, עד לנחל הבשור – שם השאיר את נושאי הציוד הכבד והמשיך את המרדף. למרות נחיתותם הצבאית, הפתיעו אנשי דוד את העמלקים בחניונם, היכו בהם ונטלו מהם את השלל שנבזז. כאן קבע דוד הלכה פוליטית חשובה: את השלל יש לחלוק עם מקבלי ההחלטות והמשפיעים. "ויבוא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמור הנה לכם ברכה משלל אויבי ה'" (ל' כ"ו).
אחרי שעולים (ברגל) לתצפית על התל, ממשיכים מהתל עד למעביר המים שעל הגרר (יציקת בטון על נתיב הנחל), חוצים את הנחל דרומה, פונים מערבה וממשיכים לאורך הגדה, עד למושב תדהר. שם עולים על הכביש ליד תחנת הדלק.
חוצים בזהירות את כביש נתיבות באר שבע (כביש 25), ושוב יורדים, בדרך המסומנת בכחול, לנחל גרר. כחמישים מטר לפני הערוץ עולים שמאלה בעלייה תלולה, ובהמשכה יורדים אל הערוץ לקטע קצר שעובר בין מתלולי הסחף. עולים לגדה הצפונית מול החווה החקלאית. ממשיכים עם הנחל עד אחרי החרוב הבודד, ושוב חוצים לגדה הדרומית. מכאן ממשיכים לאורך הגרר תוך שימוש בדרכים החקלאיות – יש יותר מדרך אחת המוליכה מערבה, בחרו בזו שנראית לכם והמשיכו עד למאגר רעים. משם המשיכו עם הגרר עד לכביש בארי-מגן.
כאן יורדים אל תוך הגרר ליד הגשר (רק אם אין בוץ), חולפים מתחת לכביש ועולים לחניון היפה שהקימה קק"ל מדרום לנחל. בחודשים פברואר-מרץ תוכלו כאן ליהנות מפריחת הכלניות הנהדרת.

חיליק מגנוס –אחראי על איתור וחילוץ ישראלים בחו"ל מטעם חברת "הראל", כתב מחקרים וסקרים בנגב, מתמצא בהיסטוריוגרפיה. תושב מושב דקל

באר שבע / שתים עשרה שעות

אל בירת הנגב כדאי לבוא ביום חמישי: להתחיל את היום בשווקים, להמשיך למוזיאון ולמרכז אומנויות אתיופי ולקנח במסעדה

בשוק העירוני. יש בשוק כמה אזורים: אזור בדווי, אזור של חומוסיות, דוכני פירות וירקות | צילום: אלי אטיאס

כתבה: תמר שנקר

יום חמישי בבאר שבע. יצאתי ברכבת הראשונה דרומה (טיולי רכבות הם תמיד אופציה עדיפה). לקראת סוף הנסיעה כבר האיר היום על המסילה, ואחרי כמעט שעה ורבע הייתי בתחנת באר שבע מרכז. כשנוסעים דרומה, עם כל הכבישים העוקפים, כבר לא נכנסים אליה. עושים עיקוף. אבל פעם, בדרך לאילת, עצרנו בשוק הבדווי. זו היתה אטרקציה (היו גם גמלים). הרבה מי שטפונות זרמו מאז בנחל באר שבע. השוק שינה פניו, וגם העיר גדלה. עולים מצאו בה בית, קריית האוניברסיטה שואבת אליה אנשים צעירים.

השוק הבדווי: לא רק אחד
עשר דקות מתחנת רכבת מרכז וכבר הגעתי לשוק הבדווי (אחר כך התברר שיש יותר משוק בדווי אחד). שנים ספורות אחרי שבנה את באר שבע המודרנית (להבדיל מבאר שבע הקדומה, המוזכרת עוד בתנ"ך), יזם השלטון העות'מאני את הקמת שוק הבהמות של באר שבע. העות'מאנים הקימו את העיר במטרה לשלוט בשבטים הבדוויים הנוודים, לבסס את שלטונם ולחזק את שליטת האימפריה העות'מאנית בנגב. הקמת שוק שיסייע לבדווים במסחר היתה אחת הדרכים לחיזוק השלטון. מאז נדד השוק בין כמה אתרים וגם שינה את פניו. מה שהיה בתחילת המאה שעברה שוק בדווי פתוח ומסורתי הפך עם השנים לשוק בעל אופי עירוני. ועדיין שווקים קטנים, מאולתרים ופחות ידועים, ממשיכים לפעול בעיר בצד שווקים ממוסדים יותר.
שבע וחצי בבוקר ומגרש החניה בסמוך לרחוב בנימין בן אסא עדיין ריק. על רחבה הבנויה מרצפות אקרשטיין הולכים ומוקמים דוכנים לסחורות שונות. בגדים בזיל הזול, כלי בית, קצת תבלינים, מוצרי נוי, ג'ירפות ופילים עשויים עץ, חזיות ותחתונים, אפילו כמה בגדי ים, וגם שטיחים, מטפחות וחלקי לבוש למחול מזרחי. המבחר די דומה לזה של שווקים בערים אחרות, ובשולי השוק נמכרים גם דברי טקסטיל וחפצים בדווים. השוק הזה, המכונה לעתים השוק הבדווי החדש, מתקיים בימי חמישי במשך כל היום.
במרחק כמה עשרות מטרים משם, ליד צומת בית אשל, פועל שוק נוסף. שוק בעלי חיים. השוק נראה לי מעניין יותר, מרחוק אפשר לזהות אותו בקלות – טור צפוף של מכוניות חונות זו אחרי זו. בדרך אליו אני עוד עוצרת ליד הגשר התורכי, הניצב מעל לנחל באר שבע. גשר הקשתות נבנה ב-1915, ועליו עברה מסילת הברזל שהמשיכה מבאר שבע דרומה (על הרכבת בהמשך). בחורף זורם נחל באר שבע והיה צורך למתוח מעליו גשר.
אתמול היה יום גשום במיוחד, והמים החומים זורמים בשצף קצף. כמה מטרים משם, בשוק עצמו, מציגים הסוחרים את מרכולתם. עשרות כבשים וטלאים מקובצים על שטח לא גדול, צמוד לכביש הראשי. השוק הזה פועל גם כן בימי חמישי בלבד. גמלים לא היו שם.
את השוק הבא, שוק נסתר יותר, הראה לי עימאד אבו סיאם, סטודנט בדווי מלקייה. סמוך לדרך אילת, על גבעה קטנה, מוכרים בעלי כנף כמו ברווזים, תרנגולים, ציפורי שיר וגם כמה ארנבות. המסחר מנוהל בעיקר על ידי נשים בדוויות. הן אלה שמגדלות את בעלי החיים הקטנים הללו והן אלה שסוחרות בהם, אומר עימאד. אני מבקשת לצלם אחת מהן, והיא מגיבה בכעס. הצילום, מתברר, לא מתקבל בברכה. גם שוק זה פועל בימי חמישי, אבל בשונה מהאחרים הוא פועל רק בשעות הבוקר המוקדמות.
אל השוק הרביעי – המקורה, העירוני, שבקרבת תחנת הרכבת – אפשר להגיע גם בשעות מאוחרות יותר. השוק מורכב מכמה אזורים: ירקות, חנויות אחרות, מסעדות וחומוסיות קטנות ואזור בדווי קטן. השוק פועל כל השבוע (למעט ימי שבת) בשעות היום, אבל עיקר הפעילות בו (החלק הבדווי, למשל) היא ביום חמישי. עימאד מוביל אותי במהירות במעברים. סמוך לשער הדרומי של השוק נמצא החלק הבדווי. שתי חנויות ספרים הפועלות במשך השבוע מוכרות ציוד לבית ספר. מלבד כלי כתיבה ומחברות ("הבדווים לא קונים בקרביץ", אומר עימאד, "יקר שם"), מוכרים כאן גם ספרי לימוד. כמה מטרים משם, בכניסה לשוק, יושבים גברים בדווים. מוכרים כלים לקפה, סוחרים בכסף. יושבים ומבלים בבתי קפה קטנים. יום חמישי הוא עדיין היום שלהם.

האומנויות האתיופיות: כלים ופסלים
מרכז האומנויות של יהודי אתיופיה – פרויקט ייחודי בהשתתפות נשים עולות מאתיופיה – הוא יוזמה של אשה אחת. בשנת 1991 יזמה טובה מרד, אשת חינוך מקומית, את הקמת המרכז, הפועל כיום במתנ"ס העירוני "טאובל". הנשים באות לכאן כמה פעמים בשבוע, מכיירות ומפסלות. בחדר אחד הן יוצרות כלי חומר מהסוג ששימש אותן באתיופיה: כלי בישול (עם הבחנה ברורה בין כלים בשריים לחלביים), כלים לשימור נוזלים ועוד. הן גם מפסלות יצירות שונות. בין הפסלים אפשר לראות בובות קטנות ופסלים המתארים סצינות מחיי היומיום באתיופיה. העבודות יפות מאוד וכדאי לבוא ולהתרשם מהן ומהעשייה במרכז.
בזמנים טובים עבדו במרכז האומנויות כחמישים נשים אתיופיות, אומרת מרד, כיום יש תשע. המקום נמצא בקשיים כלכליים. הקהילה האתיופית היא קהילת עולים בעלת נוכחות גדולה בבאר שבע, והיא מונה כעשרת אלפים איש ואישה. לסדנה הזאת יש תפקיד חברתי חשוב, וביקור בה (אפשר גם לרכוש מעבודות הנשים) יכול לסייע. לנו, הוותיקים, מדגישה מרד, יש הרבה מה ללמוד מהתרבות האתיופית. 

מרכז אומנויות יהודי אתיופיה
לקבוצות גדולות הכניסה בתשלום. ניתן לקבל הרצאות וסדנאות יצירה במקום (בתיאום).
כתובת: מתנ"ס טאובל, רחוב ארלוזורוב 50
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי 12:30-8:30 (או בתיאום מראש)
טלפון: 08-6235882

העיר העתיקה: שריד לאימפריה העות'מאנית
באר אברהם היא סמל מקומי. מסורות שונות מייחסות את הבאר הנמצאת היום בדרך חברון לאותה באר מקראית שבגינה נקראת העיר באר שבע. אף שקשה לקבוע מתי נחפרה הבאר, ידוע שהבניין המכסה אותה נבנה בתחילת המאה ה-19 על ידי שייח' בדווי שסחר במים. באזור בקעת באר שבע מי התהום גבוהים יחסית, ולכן חפרו כאן לא מעט בארות.
בתקופות השונות שימשה הבאר הזאת, כמו גם בארות אחרות, למקום מפגש לרועים ולנוסעים בדרכים. היום משמש המתחם (הכולל באר נוספת) מרכז המבקרים של העיר (מומלץ לתאם מראש). 

באר אברהם
כתובת: דרך חברון 1 פינת רחוב קק"ל
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 16:00-8:00 (מומלץ לתאם מראש)
טלפון: 08-6234613

משם ממשיכים לסיור בעיר העתיקה, שנותרה על תלה מימי העות'מאנים. בבניית העיר הם נעזרו במהנדסים מאירופה, ואת ההשפעות אפשר לראות: רחובות הבנויים בצורת שתי וערב ורחוב מרכזי רחב שעלה מאזור הבארות של פעם. היום משמש הרחוב הזה, רחוב קק"ל, מדרחוב עירוני, ובימי שישי מוצבים בו דוכנים שונים.
אחד ממבני הציבור שנותרו בעיר העתיקה הוא בית המושל, שנבנה ב-1906. האישיות הידועה ביותר שהתגוררה בו (עד שבנתה לה בית מעבר לכביש) הוא מושל הנפה בימי המנדט, עארף אל-עארף, שעסק גם בחקר תולדות הבדווים והאזור. לאחר קום המדינה היה הבניין לבית העירייה של באר שבע ומאוחר יותר שימש, יחד עם המסגד הסמוך לו, אכסניה למוזיאון הנגב, אשר עסק בעיקר בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של האזור. לאחרונה שופץ הבניין, ושב לתפקד כמוזיאון לאמנות, בעיקר ישראלית. 

מוזיאון הנגב
כתובת: רחוב העצמאות 60
שעות פתיחה: שני, רביעי, חמישי 15:30-8:30, שלישי 14:00-8:30 ו-18:00-16:00, שישי ושבת 13:00-10:00 (ראשון – סגור)
טלפון: 08-6282056
הכניסה בתשלום

מבנים חשובים אחרים, שלא זכו לשיפוץ, הם מבני תחנת הרכבת התורכית. התחנה היתה חלק ממפעל רכבות גדול אשר רישת את הארץ באותם ימים (המסילה לבאר שבע היא סעיף במסילה החיג'אזית המפוארת). בניין מנהל התחנה והמבנה ששימש אולם נוסעים עומדים היום מוזנחים ונטושים. דובר העירייה מוסר: "יש תוכניות לשיקום התחנה ויחלו בהן בקרוב". לא ברור מתי.
שנתיים בלבד הספיקו העות'מאנים להשתמש במסילה. באוקטובר 1917 כבש הגנרל אלנבי את העיר. בבית הקברות הבריטי, הנמצא לא הרחק מן התחנה, ניצבות שורות-שורות של קברים כמעט אחידים בצורתם (הקדשות אישיות מבדילות ביניהן). חללים בריטים שנפלו בקרב על באר שבע קבורים כאן, בחלקה שהיתה פעם מחוץ לעיר. היום נמצא בית הקברות ליד גן שעשועים. חדי העין יוכלו לראות גם מצבה עם מגן דוד בשורה הדרומית ביותר. גן לכבודו של אלנבי גם כן בנמצא. 

בית הקברות הבריטי
כתובת: רחוב העצמאות, פינת רחוב הרצפלד

באוקטובר 1948, כחלק ממבצע יואב, נכבשה באר שבע מידי המצרים (שכבשו אותה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות) בידי חטיבת הנגב. לכבודה של אותה חטיבה ניצבת מצפון לעיר אנדרטה שתכנן האמן דני קרוון. מן האנדרטה נשקפת תצפית על העיר שגדלה מאז מבצע יואב ללא היכר.
חלק מהתנופה שייך לאוניברסיטה – לא מעט סטודנטים ואנשי סגל בחרו בשנים האחרונות להשכיל דווקא באוניברסיטת בן גוריון, וכיום לומדים בה יותר מ-16 אלף סטודנטים. כמחצית מהם היגרו לכאן ממקומות אחרים. האוניברסיטה נחשבת איכותית ובעלת אופי ייחודי, ונרקמו סביבה פעילויות קהילתיות שונות, פרויקטים סביבתיים, ועוד. גם הרגלי הבילוי של צעירי העיר הושפעו מהאוניברסיטה. פאבים נפתחו ומועדונים. המסיבות הכי טובות, ככה אומרים, הן בימי רביעי. 

תמר שנקר – עורכת מטיילים 

תודה לסיוון בלייך, לאדי קוגן ולעימאד אבו סיאם מבית ספר שדה קהילתי באר שבע על עזרתם בהכנת הכתבה.

יערות / ירוק בפנים, צהוב בחוץ

מי היה מאמין שדווקא בנגב יצמחו יערות נטועים מהגדולים בארץ? היום זאת כבר עובדה. כמה הצעות לפיקניק ולמסלולים ברגל, באופניים וברכב בין האתרים של יער להב ויער יתיר

יער להב, 30 אלף דונם ירוקים | צילום: דובי טל

בן גוריון היה ודאי עולץ לראות את המחזה הירוק הזה בנגב, אבל גם הוא היה מרים גבה לבנבנה לנוכח התופעה המוזרה, בכל זאת – יער באזור צחיח? מאחר שכמות המשקעים הממוצעת באזור עומדת על 275-250 מילימטר לשנה, נזקקים כאן לטריק. קרן קיימת לישראל פיתחה שיטה – "קציר נגר" שמה – לאיסוף מי נגר עילי ומי גשמים באמצעות סוללות עפר קטנות הנקראות שיחים לאורך קווי הגובה וסביב ערוצים. אלה עוצרים את מי הגשמים, כך שכל עץ מקבל כמות מים הגדולה פי ארבעה ממה שהיה זוכה לה בלעדיהם. כמה הצעות ליערות שיש לנגב להציע, כולל אתרים מעניינים בתוכם ומידע על שבילי הליכה, נסיעה ברכב ורכיבה באופניים.

יער להב: אזור מעבר
קק"ל החלה בנטיעתו של יער להב ב-1952 וכיום שטחו כ-30 אלף דונם. הצמחייה המקומית אופיינית לאזור המעבר בין מדבר לאזור הים תיכוני. ביער נטועים עצי מחט, עצי זית ואלת הבוטנה (פיסטוק חלבי). באביב מופיעה פריחה צבעונית, ובסתיו מקדימה החלמונית לפרוח.

אתרים ביער
מרכז ג'ו אלון – זהו האתר המרכזי ביער, והוא משלב לימודי שדה ומיצגים על תולדות היישוב היהודי בצפון הנגב עם מוזיאון לתרבות הבדווית. פתוח כל השבוע כולל שבת. הכניסה בתשלום. טלפון: 08-9913322, 08-9918597. http://www.lahavnet.co.il/joalon
חורבת רימון – החורבה נמצאת מדרום לקיבוץ להב. במקום ישנם שרידי בית כנסת של יישוב יהודי מימי בית שני, המזוהה כעין רימון, שתושביו לא גלו לבבל. המבנה כולל חלקי קירות ורצפה שנחקקו בה עיטורי רוזטות.
מגדל תצפית אש – בפסגת הר להבים נישא לגובה 518 מטר מעל פני הים מגדל תצפית, המשמש את יערני קק"ל לשמירה מפני אש (הכניסה למבקרים אסורה).
חורבת אבו חוף – לא רחוק מהמצפה נמצאים שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית, הכוללים כנסייה שעמודיה מוטלים על הקרקע. בחורבה התגלה מבנה קולומבריום, בעל כוכים קטנים, ששימש כנראה לגידול יונים. בשונה מיתר מבני הקולומבריה בשפלה, הוא בנוי מאבן ולא חצוב בסלע. 
חורבת זעק – נמצאת מצפון ליער להב, בין קיבוץ דביר לקיבוץ שומרה. בחורבה חצובה מערכת מחילות מסתור המקשרת בין המערה הגדולה לאולמות תת קרקעיים. מערכת המחילות נחצבה כנראה בתקופת מרד בר כוכבא ושימשה את המורדים. המערה חשוכה, וחלק מהסיור בה הוא בזחילה. נמצאת בדרך הסלולה שבין הקיבוצים דביר ושומריה. המערה חשוכה לחלוטין, וחלק ניכר מהסיור בה מתבצע בזחילה – יש להצטייד בפנסים.

מסלולים מסומנים
ביער הוכשרו מסלולי אופניים טבעתיים בדרגות קושי שונות, היוצאים מהחניון הראשי שעל הר להבים ולאורכם שלטי הכוונה וברזיות. לכל המשפחה: שביל כבוש באורך של 4.3 קילומטרים בשיפוע מתון, המיועד לכל סוגי האופניים (סימון ירוק). לאופני הרים: מסלול מזרחי שאורכו חמישה קילומטרים, ומסלול מערבי שאורכו 8.8 קילומטרים. במסלולים שיפועים חזקים בדרגת קושי בינונית (סימון כתום). אתגרי: מסלול באורך 10.6 קילומטרים, שבו עליות קשות, קשיי מעבר ומכשולים (סימון אדום).

מקומות לפיקניק
חניון קמפבל – נמצא ליד מגדל תצפית האש, ובו שולחנות, מתקני משחק, ברזיות ושבילי גישה המותאמים למוגבלי תנועה. חניון השדרה – נמצא בכניסה הצפונית ליער להב (מותאם למוגבלי תנועה). חניון האורנים – בכניסה ליער מצומת שוקת, ובו שולחנות ומתקני משחקים.

הגעה ליער
לבאים מצפון – נוסעים בכביש מספר 40, וכשני קילומטרים וחצי מדרום לצומת בית קמה פונים אל כביש מספר 325 המוביל לקיבוצים דביר ולהב, וממשיכים עד לכביש הגישה ליער להב (בין סימני קילומטר 8 ו-9). לבאים מדרום ליער – מכביש מספר 31, שמובילה מצומת שוקת לצומת להבים, מסתעפת צפונה דרך (בין סימני קילומטר 10 ו-11 המובילה ליער).

יער יתיר: הכי גדול
זהו היער הנטוע הגדול בארץ – כ-33 אלף דונם וכארבעה מיליון עצים. נטיעתו החלה ב-1964 באזור שהיה סמוך לגבול עם ירדן, והיום הוא צמוד לקו הירוק. היער משקיף על סביבתו מגובה של 800-400 מטר מעל פני הים. רוב העצים הם אורן ירושלים, והיתר – עצי ברוש, שיטה, אקליפטוס, שקד, זית, גפנים, אגוז ואחרים. ממעל חולפים בעונת הנדידה עופות דורסים רבים, וכדאי להרים את העיניים.

אתרים ביער
חורבת יתיר – מבני החורבה מצויים על ראשי שתי גבעות, וכוללים שרידי בתים, מערות מגורים, בורות מים, גת ומערת קולומבריום ששימשה לגידול יונים. בראש הגבעה מצויים שני קברים: שייח' זעבי ושייח' עתיר, ויש כאן גם כנסייה ביזנטית יפה, ובה טורי עמודים ורצפת פסיפס, המכוסה לצורכי שימור.
חורבת ענים – בחורבה התגלו מערות ומחילות מסתור, שרידי מצודה מהמאה השמינית לפני הספירה ובית כנסת מהמאה הרביעית לספירה, ששרד כנראה עד המאה השמינית לספירה.
מאגר יתיר – מאגר מים גדול ויפהפה, המשמש את החקלאים של יישובי חבל יתיר. סביב המאגר חניוני פיקניק.
שביל המתקנים החקלאיים – שביל הליכה באורך 600 מטר, היוצא מדרך המאגר ליד חניון בור המים. על השביל מתקני מפרכה (אבנים גדולות ששימשו לכתישת זיתים כשלב ראשון בהפקת שמן זית), גת ובורות מים.
שביל החלמוניות – בחודשים אוקטובר-נובמבר, כאשר אין כמעט כל פריחה אחרת באזור, פורחות כאן חלמוניות (סימון שחור). ההגעה היא מ"דרך החלמוניות", היוצאת מדרך היער הראשית ומסתיימת בחורבת יתיר.
בית היערנים – המבנה, שבראשו ניצב מגדל תצפית המשמש את יערני האזור, הוא נקודת תצפית יפה המשקיפה מגובה 658 מטר מעל פני הים על סביבותיה.

מסלולים מסומנים
דרך המאגר – מסלול נוח לכלי רכב מכל סוג, היוצא סמוך לחורבת ענים, עובר ליד שביל המתקנים החקלאיים ומאגר יתיר, ומסתיים באזור הר עמשא (סימון כחול).
הדרך המערבית והדרך המזרחית – דרכי נוף סלולות החובקות את היער.
אין מסלולים משולטים לאופניים, אך יש המון שבילים שאפשר לרכוב בהם.

מתקנים לפיקניק
חניונים מוצבים לאורך הדרך הראשית ביער, ובהם ברזיות. שירותים – יש רק בבית היערנים.

הגעה ליער
נוסעים מזרחה בכביש מספר 31, בצומת שוקת ממשיכים ישר (ימינה ומיד שמאלה) עד לכביש מספר 316 המסתעף צפונה בין אבני הקילומטר 21-22 של כביש להבים-ערד.
אזהרות: היער נמצא צמוד לקו הירוק.

מידע: פרטים נוספים ניתן לקבל ב"קו ליער"
טלפון: 1-800-350-550
אתר אינטרנט.

המידע התקבל מן הקרן הקיימת לישראל, מחלקת קהילה ויער – מרחב דרום, המחלקה לפרסומים ולהסברה קולית-חזותית, האגף לתקשורת וקשרי ציבור. 

הביאה לדפוס: עינת דהאן

בדווים / קפה מר ותה מתוק

השינויים במציאות החברתית של הבדווים בנגב באים לידי ביטוי גם בהקמת אתרי תיירות משלהם. בכל מקום יכבדו אתכם, כמיטב המסורת, בכוס קפה מר (כי החיים קשים) ובתה מתוק (שיישאר טעם טוב)

צילום: משה שי

כתבה: עינת דהאן

לפני חמש עשרה שנה בדיוק ביקרתי במוזיאון לתרבות הבדווים שבמרכז ג'ו אלון;. המוזיאון הוקם רק שנים ספורות קודם לכן, והמורים במגמה המזרחנית חשבו שראוי כי תלמידי תיכון יכירו את השכנים שלהם. טיילנו במוזיאון, שמענו מהמדריך על משמעות הגמל ותפקידי האשה והגבר, שתינו קפה מר ותה מתוק, וחזרנו הביתה.
אבל הבדווים לא רק יושבים באוהל וטוחנים קפה. כ-130 אלף בדווים חיים בצפון הנגב, במצב חברתי-כלכלי לא פשוט. קצת פחות מחצי מהם חיים ביישובי קבע, שהוקמו על ידי המדינה מאז שנות השבעים, והיתר בכפרים "לא מוכרים" שאינם מחוברים לחשמל, למים או לטלפון – תוצאה לא סופית של מאבק ארוך שנים על שטחים ותקציבים עם ממשלות ישראל לדורותיהן, מימין ומשמאל.
השינויים באורח החיים שלהם יוצרים עוד שינויים. בתיירות, למשל. פתאום עולה רצון לעשות איזה צדק קטן עם המלים "אתר אירוח בדווי" ולהשיב אותו אל הבית האמיתי שלו, אחרי ששנים כונו כך אתרים שהקשר היחיד בינם לבין בדווים התמצה היה האוהל. ויש גם זרמים על פני הקרקע ומתחת לה של נשים שרוצות לשמור על המסורת, אבל גם להרגיש עצמאיות, בעלות עוצמה וחופש. הדעות מגוונות, החברה רוחשת, ורק דבר אחד עוד נשאר כשהיה: הכנסת האורחים.

ג'ו אלון: היכרות ראשונה
"בשביל מבקרים יהודים רבים, ביקור במרכז ג'ו אלון הוא ההיכרות הראשונה, לפעמים גם היחידה, עם בדווים בנגב", אומרת אורנה גורן, אוצרת המוזיאון לתרבות הבדווים במרכז ג'ו אלון. זהו האתר הוותיק ביותר (נוסד בשנת 1985), ואולי גם המוכר ביותר, שמוקדש למורשת ולתרבות של הבדווים.
המוזיאון מציג פריטים הקשורים באוהל ובמסורת האירוח המפורסמת, מתייחס למעמד הגבר והאשה ולתפקידיהם, ומספר על משמעות הגמל בחיי הבדווים. בחדר מיוחד יכולים המבקרים להאזין לסיפורי עם בדוויים מוקלטים בליווי שקופיות ולהתרשם מדגם יפה של גמל חתונות. מחוץ למבנה יארחו אותם בשני אוהלים – באוהל הגבר מקבלים קפה ותה, ואילו באוהל האשה מכינים ואוכלים פיתות על טאבון (אגב, יחסם של הבדווים עצמם למוזיאון מורכב: מצד אחד רבים מן הזקנים מתרגשים לראות את החפצים המוכרים להם, שלעתים כבר אינם בשימוש, מוצגים כאן. מצד שני, בקרב חלק מהבדווים קיימת התחושה שהמוזיאון הוא נציג הממשלה).
המוזיאון מלמד על מורשת העבר ועל חייהם של הבדווים בעיקר בתקופה שלפני המעבר ליישובי הקבע – וכאן גם טמונה הבעיה. תיעוד המסורת והמורשת הבדוויות והצגת עולם המושגים הראשוני שלהן הם חשובים וראויים, אלא שהבדווים של ימינו כבר חיים באופן שונה, וזה לא בא לידי ביטוי במוזיאון. אמנם יש בו מיצג אחד המתאר את המעבר מחיי הנוודות להתיישבות קבע, אך הוא אינו כולל את עמדותיהם של הבדווים בעניין ולא מספק התייחסות אקטואלית למצב, וחבל. בעיה של תקציבים, אומרים במוזיאון.
מיקום: יער להב.
הגעה: מכביש מספר 40 פונים מזרחה לכביש מספר 325 בצומת דבירה (כשני קילומטרים וחצי מדרום לצומת בית קמה), ממשיכים לפי השילוט כעשרה קילומטרים עד למרכז ג'ו אלון שנמצא במרומי יער להב.
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 17:00-9:00, שישי 15:00-9:00, שבת 17:00-9:00. בשבתות נערך מדי שעה סיור ללא תשלום. באמצע השבוע – יש לתאם מראש אם רוצים הדרכה.
עוד באתר: במרכז יש גם מיצג על תולדות ההתיישבות היהודית בנגב ותצוגת מפעלות קק"ל. כמו כן יש באתר מרפסת תצפית ודגם מערות עתיקות (לילדים). בחגים יש פעילויות לילדים.
טלפון: 08-9913322, 08-9918597
מחיר כניסה: 20 שקל (מגיל 3 ומעלה). לקבוצות מעל עשרים איש ההדרכה כלולה במחיר הכניסה.

ספינת המדבר: בידיים שלהם
מחוץ למוזיאון, קצת דרומה מבאר שבע, בביר עסלוג', נמצא אתר האירוח "ספינת המדבר". בניגוד לאתרים רבים המבטיחים "אירוח בדווי", אך בעליהם הם בדרך כלל יהודים, האתר הזה שייך לבדווים: פרחאן וסלאם שליבי, בני שבט עזזמה. סלאם, איש נעים הליכות בן 36, מדבר על אותנטיות. "הרבה אנשים עשו אוהלים 'בדוויים' על הגב של התרבות שלנו. אנחנו כמעט היחידים במדינה שאצלם האירוח באוהל בדווי הוא בידיים של בדווים".
גם כאן מספרים לקבוצות המבקרות על חיי הבדווים בנגב, על הכנסת אורחים והכנת הקפה, על נישואים וחיי משפחה. וגם על שאלה משמעותית מאוד מבחינתם: מיהו בדווי? מתברר שכמו אצל היהודים, גם כאן יש לא מעט דעות. שאלה של מוצא (יש מי שיאמר שחצי מהבדווים אינם בדווים אמיתיים, אלא עבדים ושכירי חרב שהגיעו מסודן, למשל, והסתפחו אל השבטים). יש כאן 25 גמלים שעל גבם אפשר לצאת לטיולי גמלים, חאפלות עם אפשרות לרקדנית בטן (וגם לדיסקו או שירה בציבור – בכל זאת, בתוך עמנו הם יושבים), אפשרויות לינה עם או בלי ארוחות ערב ובוקר, וגם – גולת הכותרת – טיולי גששות. "בטיולים האלה אנחנו מספרים על ההיסטוריה של הגששות ומשתפים את המבקרים בכמה מסודות הגישוש: איך לזהות עקבות של בני אדם ובעלי חיים, איך לגלות כמה זמן עבר מאז שהעקבות נעשו, וגם איך אפשר לטשטש עקבות", אומר סלאם.
בטיול כזה מתברר שבניגוד למסורת הצה"לית – היום מתחלק דווקא לארבעה חלקים. לכל חלק ביום מאפיינים שונים מבחינת משטר הרוחות, מזג האוויר ופעילות של מכרסמים וזוחלים קטנים, שבאמצעותם אפשר ללמוד על העקבות שמוצאים. "למשל, אם יש סימני מכרסמים או נמלים על העקבה", מסביר סלאם, "אפשר להסיק שהאדם עבר כאן לפני הרבע השלישי של היום, שמתחיל בערב, כי אז חיות הלילה יוצאות לפעילות". משמעות הזמן במדבר. ומה לגבי השפעת התיירות על המסורת? סלאם אומר שהיא לא שינתה דבר לרעה. אולי דווקא ההיפך. "באירוח שאנחנו עושים כאן, יש לי הזדמנות לספר על המורשת הבדווית, על המסורת והמנהגים".
הגעה: נוסעים על כביש מספר 40 דרומה מבאר שבע עד לצומת משאבים, שם פונים מערבה לכביש 222. אחרי כשלושה קילומטרים פונים שמאלה בצומת ביר עסלוג' ומיד ימינה לדרך עפר המסומנת באבנים גדולות.
עוד באתר: טיולי גמלים, טיולי גששות, אופני הרים, טיול במשאיות ספארי, משחקי חבל, רובי צבע, חץ וקשת, קיר טיפוס, מתקנים מתנפחים. המחיר תלוי בגודל הקבוצה.
מחירים: חאפלה רגילה – 75 שקל למבוגר, 59 שקל לילד. חאפלה מפוארת – 108 שקל למבוגר, 69 שקל לילד. אפשר לצרף רקדנית בטן, מעגל מתופפים, דיסקו, שירה בציבור. בארוחות אפשר לשלב הסברים על התרבות והמורשת הבדווית.
לינה:  50 שקל לאדם (באוהל). יש שירותים, מים חמים, שתייה חמה בבוקר. לינה עם ארוחת ערב ובוקר – 160 שקל למבוגר, 114 שקל לילד.
טלפון: 08-6557318, 052-3900099

אריגת הנגב: בין מסורת לקדמה
אם תשאלו את ח'אדרה א-צאנע, מנהלת עמותת "סידרה" ביישוב הבדווי לקייה, איך ולמה הוקם מפעל "אריגת הנגב" , לא תשמעו את המילה תיירות. נשות המפעל עשו קודם כל בשביל עצמן, אחר כך הפך המקום למוקד תיירותי שמוסיף לפרנסה. פעם, בזמן שעוד נדדו, היא מספרת, היום לא הספיק לאשה הבדווית: היא עזרה בעבודת האדמה, טיפלה בכבשים ובעזים, הכינה אוכל, דאגה לייבש חלק מהמזון, שיהיה לזמנים צנועים, ועוד לא התחלנו לדבר על תפקידיה כאם. "לאחר שהוגבלו שטחי החקלאות של הבדווים, נפגעה כל החברה", היא אומרת, "אבל בעיקר נפגע מעמדה של האשה, מפני שנלקחו ממנה כל התפקידים שמחוץ לבית".
בשנות התשעים התחילו עמותות שונות לעבוד עם צעירים ועם גברים, אבל אף עמותה לא התייחסה לנשים. עמותה אחת, דווקא של גברים, היא שהחליטה ליזום פרויקט של נשים שיעסקו במלאכות המסורתיות. רעיון האריגה עלה באופן טבעי, כמסורת שעוברת מאם לבת במשך דורות רבים. בהמשך עברה היוזמה לעמותת נשים, שרצתה להעצים את הנשים, להשיב להן את כבודן ולהפוך אותן למפרנסות, וגם לשמר את המסורת הבדווית. היוזמה קרמה עור וגידים בעזרתה של רוז, מתנדבת אנגלייה שהגיעה ללקייה, התאהבה והחליטה להישאר.
כשהמפעל יצא לדרך עבדו בו חמש נשים בלבד, שארגו בדגמים מסורתיים בחמישה צבעים. "בהתחלה היה קשה לנשים לצאת מהבית. הן ידעו לארוג, אבל ניהול ועיצוב היו רחוקים מהן. הפרויקט איפשר להן ללמוד לסמוך על עצמן, להוציא רשיון, לנהוג, להשתמש במחשב. הרעיון הלך וגדל, והכנסנו עיצובים חדשים, והיום אנחנו עובדות עם 34 צבעים". כיום המפעל מספק תעסוקה לכ-250 נשים. איכות העבודה – במלה אחת – מעולה. השטיחים ושטיחי הקיר היפהפיים, וכך גם התיקים, הכריות ויתר הפריטים שהנשים אורגות, עשויים כולם מצמר כבשים אמיתי. "התאמנו את עצמנו לחברה המודרנית בדגמים ובצבעים, אבל גם מבחינה שיווקית – יצרנו קטלוגים, עלונים, קלטת וידיאו ואתר אינטרנט", מספרת ח'אדרה.
קבוצות מוזמנות לבקר במפעל, לסייר בו וללמוד על שלבי העבודה, לשמוע הרצאה על הנשים הבדוויות ועל העצמתן, ולקבל תה וקפה (אפשר לשלב בביקור גם ארוחה). המדריכה מסבירה על הטווייה המסורתית תוך שהיא מדגימה טוויית צמר גולמי לחוט באמצעות מוט שהיא מסובבת על ירכה. אחר כך תראה איך היא הופכת את החוט לכפול, ואת החוט הכפול לאריג, באמצעות נול שאולתר ממה שיש בשטח – מוטות עץ, פחי שימורים גדולים. היוזמה הזאת היא אולי תחילתו של מהפך חברתי, אבל בנול הזה לא השתנה דבר כבר מאות שנים.
מיקום: כפר לקייה.
הגעה: מכביש מספר 40 פונים מזרחה בצומת להבים, לכביש 31. כעבור כעשרה קילומטרים פונים ימינה ללקייה, לפי השילוט. משם יש לטלפן לח'אדרה או לעמותה, כדי לקבל הסבר איך להגיע למפעל.
הביקור: במפעל עורכים למבקרים סיור, כולל הדגמות טווייה ואריגה, הסבר על הנשים הבדוויות, ותה או קפה.
טלפון: 08-6519883, 050-5210327 (ח'אדרה). יש לתאם מראש.
מחירים: 12-10 שקלים לאדם בהתאם לגודל הקבוצה. אפשר לשלב ארוחה קלה – 30 שקל לאדם, או ארוחה גדולה יותר – 70 שקל לאדם. במפעל אפשר לרכוש מתוצרת המקום.

רקמת המדבר: כוח נשי על חוד המחט
אם במפעל האורגות מדברים על העצמת האשה הבדווית דרך זה שיהיה לה כסף משלה, הרי שמפעל הרוקמות כבר משמש שופר לרעיונות פמיניסטיים מובהקים. "את המפעל שלנו יזמה ומפעילה 'העמותה לשיפור מעמד האשה', שהיא בדווית, ולא אנשים מבחוץ", אומרת בגאווה נעמה א-צאנע, מנהלת מפעל "רקמת המדבר" .
מפעל הרקמה הוא אחד מחמישה פרויקטים של העמותה, ששמה דגש על לימוד קרוא וכתוב, פיתוח מנהיגות צעירה ולימוד עברית בסיסית.
במפעל מייצרים פריטים רקומים ברקמה בדווית איכותית, כמו שמלות, וסטים, תיקים, מפיות קישוט לבית וגם כרטיסי ברכה המעוטרים בפרחי כוכב רקומים. "הדגמים הם אותם דגמים שהיו לסבתא של סבתא. אנחנו רוצים לשמור על המורשת".
דרך הצבעים והדגמים המסורתיים אפשר ללמוד לא מעט על המורשת הבדווית ועל אורח החיים שהיה נהוג בעבר. הרקמה בחלקה האחורי התחתון של השמלה, למשל, מספרת על מצבה המשפחתי של האשה: אם האשה נשואה, הרקמה תהיה בצבעי אדום-צהוב, מעין רמזור שמתרה בגברים: שמרו מרחק. רווקה תלבש בדרך כלל שמלה שחלקה האחורי יהיה רקום בגוני הכחול, מה שרומז לגברים על האפשרות לבקש את ידה מאביה.
גם לדגמים יש משמעות. למשל, במרכזו של דגם בשם אוהל השייח' נמצא פרח, וסביבו רקומים עלים. הפרח שבמרכז מסמל את חשיבותו של השייח' בחברה המסורתית, כאשר כל המשפחות נאספות סביבו. הדגם המתאר שיבולים, הרקומות בדרך כלל מעל קו מזוגזג שנראה כתלמים חרושים, מזכיר את הימים שבהם עבודת האדמה היתה מקור פרנסה חשוב בחברה הבדווית.
גם במפעל הזה אפשר לבקר, ולקנות את דברי הרקמה היפים. הסיור כולל כוס של קפה מר (משום שהחיים קשים) או תה מתוק (כדי שיישאר טעם טוב) והרצאה שנעמה נותנת על משמעות הדגמים ועל מעמד האשה הבדווית. המטרה היא להציג למבקרים את המורשת הבדווית, אך גם את החברה הבדווית של ימינו. המבקרים ישמעו מפיה איך התחיל המפעל וכיצד הפך עם הזמן למקום שמעסיק 160 נשים, וגם על ההעצמה הכלכלית-חברתית של הנשים העובדות במפעל.
בכלל, נראה שהמפעל לא רק מספק עבודה, אלא גם מעביר מסרים – לנשים, לגברים, לחברה היהודית, לחברה הבדווית. למשל, הצורך בתכנון המשפחה. "אנחנו יודעות שצריך לראות איך להעביר את הדברים שמתאימים לחברה הבדווית, ויש משפחות שעדיין סגורות לשינוי, אבל כבר יש שינוי".
מיקום: לקייה.
הגעה: להתקשר מהכניסה ליישוב לקבלת הוראות מדויקות.
הביקור: במקום מקבלים הרצאה על מעמד האשה הבדווית, סיור במפעל, תה וקפה באוהל.
טלפון: 08-6513208, 052-2621161 (נעמה). יש לתאם מראש.
מחירים: 12-10 שקלים לאדם, בהתאם לגודל הקבוצה. מארחים גם קבוצות קטנות ומשפחות. אפשר לשלב ארוחה קלה – 30 שקל לאדם, או ארוחת צהריים – 65 שקל לאדם (המחיר כולל את הביקור).

ד"ר עארף אבו רביעה, אנתרופולוג בדווי מאוניברסיטת בן גוריון שחוקר את החברה הבדווית במזרח התיכון, מבקש להשאיר את הדברים בפרופורציות. "השינוי הזה מצומצם מאוד. החלק היחסי של האורגות והרוקמות באוכלוסייה קטן, והרוב עדיין חי כמו קודם", הוא אומר. "גם היום, אשה לא תיסע לתערוכה בלי בעלה או אחיה, או לפחות מלווה בבחורה נוספת".
על דבריה של נעמה, שהנשים מקבלות במפעל לא רק עבודה וכסף אלא גם כלים לשינוי בחיים שלהן, ד"ר רביעה חולק. "בחורות יהודיות, בדרך כלל ממוצא מערבי, באות לכאן ונותנות רעיונות לבדוויות, מציבות להן סולם גבוה לטפס עליו", הוא אומר. "אחר כך הן חוזרות לתל אביב, והנשים נשארות על הסולם, עם הרעיונות אבל בלי הכלים לממש אותם. צריך לעלות לאט, שלב-שלב, ובכל שלב להכין את החברה הבדווית מבחינת התשתיות, תעסוקה, השכלה".
בכלל, המתח בין מה שהיה, מה שיש ומה שיהיה עולה בכל שיחה. גם המורכבות. לקראת סוף הפגישה שלי עם נעמה היא מספרת בגעגועים על מה שהיה פעם, על חיי הנוודות. "פעם ישבנו בערב כל המשפחה סביב המדורה, סבא וסבתא היו מספרים סיפורים והיה כבוד למבוגרים. לכל אחד בשבט היה תפקיד, גם לילדים קטנים. היום הם לא מסדרים אפילו את המיטה שלהם. היום כולם יושבים מול הטלוויזיה, וכשהסרט נגמר – כל אחד הולך לחדר שלו. פעם כולנו שמענו לשייח'. היום כל אחד עושה מה שבא לו. הקשר התרופף".
היית חוזרת לאוהל, לחיי הנוודות של פעם?
היא משתהה לרגע, ועונה: לא.

עינת דהאן – סגנית עורכת מטיילים 

תודה לח'אלד אבו עג'אג' מפורום תיירות הנגב

התיישבות / ציוני דרך

בשנות הארבעים של המאה הקודמת החלה התנועה הציונית לבנות נקודות יישוב בצפון הנגב. חלקן ננטשו, אחרות שרדו. ביקור בכמה נקודות, ודרכן הצצה לאותה תקופה

שדות בנגב המערבי. רק ב-1933 החלה החברה להכשרת היישוב לבדוק את האפשרויות לפיתוח חקלאי בנגב | צילום: דורון הורוביץ

כתב: יותם יעקבסון

מאז ומעולם מיעט האדם להתיישב במדבר. היובש, הצחיחות והשמש הקופחת הרתיעו רבים מלבוא בגבולו. הנגב הובא לראשונה בתחומי האויקומֶנֶה, "העולם המיושב", עם סיפוחם של שטחים דרומיים לאימפריה הרומית: בשנת 106 לספירה, ימי הקיסר טריאנוס, הוקמה פרובינקיה ערבייה, שעיקר תכליתה היה להניח יד על סחורות הבשמים רבות הערך שהגיעו מחצי האי ערב. עם הגידול הרב באוכלוסייה, בתקופה הביזנטית, צמחו באזורנו ערים גדולות שחדרו אל עומק הנגב.
מאוחר יותר הידלדלה האוכלוסייה בערים אלה עד שהמדבר "כבש" אותן, והנוודים הערביים שבו להלך בין חורבותיהן. העות'מאנים עשו מאמצים רבים לגייס אותם לשורותיהם כדי לעשות סדר במרחב ואולי גם להסתייע בהם מול נסיונות בריטיים להתפשט לאזור. כוונות אלו הן שהניעו אותם להקים, בסוף המאה ה-19, את באר שבע.

הנגב לא יברח
ההנהגה הציונית, לעומת זאת, לא גילתה עניין רב במרחבים השוממים בראשית ההתיישבות הציונית בארץ. "הנגב לא יברח" היה משפט מוכר בין כותלי משרדי קק"ל וההנהגה הציונית. השינוי במדיניות חל רק בשנת 1933, ביוזמת החברה להכשרת היישוב, שהחלה לאסוף נתונים על התנאים הטבעיים בנגב והאפשרויות לפיתוח חקלאי. באדמות הנגב נמצאו כמה יתרונות: הן היו זולות בשיעור ניכר, יצרו תחומים חדשים להתיישבות היהודית, ואפשרו יצירת רצף התיישבותי. יחס הבריטים להתיישבות החדשה היה, באופן כללי, חיובי, כל עוד לא נפגעו זכויות הערבים במקום. בשנות השלושים התרחבה ההתיישבות בארץ וגברה גם ההתעניינות בנגב. גם חבר ההנהגה הציונית דוד בן גוריון ראה בנגב – כבר אז – פתרון למצוקת היהודים. כשהיה ליושב ראש ההנהלה הציונית ויושב ראש הסוכנות היהודית בארץ ישראל, פעל רבות למען קידום רעיונותיו.
בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 שוגרה לארץ ועדת חקירה מלכותית (ועדת פיל), שפסקה כי שאיפות היהודים והערבים אינן מתיישבות זו עם זו. לראשונה הועלה בין מסקנותיה רעיון חלוקת הארץ. התוכנית נגנזה כיוון שעוררה את זעמם של הערבים וכיוון שבריטניה חששה כי מימושה יפגע במטרותיה במזרח התיכון. במקביל צומצמו זכויות היהודים ואפשרויות התיישבותם בארץ.
ב-1939 פורסם "הספר הלבן", שכלל הגבלות רבות על עלייה ורכישת אדמות. צפון הנגב סווג כקרקע שרכישתה אסורה. מדיניות זו שבה והעלתה דברים שאוסישקין אמר כמה שנים קודם לכן: "בחירת מקומות ההתיישבות אינה עוד שאלה חקלאית, אלא מדינית… עלינו להתאמץ ולתפוס מקומות רחוקים ממרכזי התיישבותנו, כדי להרחיב את גבולות ארצנו כנגד כל צרה שלא תבוא". והצרה המאיימת היתה בראש ובראשונה תוכנית חלוקה נוספת. מאז פעלה קק"ל לרכישת כל פיסת קרקע אפשרית.

מיישבים את המדבר
פחות מחודש לאחר פרסום הספר הלבן הוקם קיבוץ נגבה, האחרון ב-55 יישובי חומה ומגדל שנבנו כתגובה למדיניות המנדט ולתוקפנות הערבית. עד שנת 1943 הוקמה שורת קיבוצים מצפון לקו הבצורת, באזורים נוחים יחסית: דורות, גת, גברעם, נירעם, בארות יצחק, יד מרדכי ורוחמה המחודשת.
ב- 1943, לאחר מפלתו של רומל בקרב אל-עלמיין וחלוף האיום הנאצי על הארץ, הוחלט על התיישבות עוד דרומה, בעומק המדבר. מתוך תוכנית ראשונית, שכללה עשרה מצפים, הוקמו בסופו של דבר שלושה: בית אשל, רביבים וגבולות. המטרה היתה לבחון את תנאי ההתיישבות באזור, ולא פחות מכך – את תגובת השלטונות הבריטיים.
בשנים הראשונות היו ליושבי המצפים קשיים רבים, מבידוד רב ועד העדר אספקת מים. גרעין בית אשל התפרק ובמקומו הגיעו חברי תנועת המושבים, אך היישוב חרב במלחמת העצמאות ולא יושב עוד (חבריו העדיפו לעבור צפונה, אל מושב היוגב בעמק יזרעאל). כמה מבנים הרוסים ותעלות הגנה חפורות בצל חורשת אשלים הם כל שנותר ממנו. היום, כשפאתי באר שבע הולכים ומתקרבים אליו, קשה להבין עד כמה היה היישוב הזה מבודד בשעתו. 

בית אשל
מה יש לראות במקום: שרידי היישוב.
הגעה: האתר נמצא כמעט בתחומי באר שבע. מכביש באר שבע דימונה (כביש 25) פונים צפונה לדרך כבושה המסומנת בסימון שבילים ירוק, מעט מערבה מקניון "חוצות להב".

גם אנשי גבולות נטשו אותה ועברו לקיבוץ חצור, אך חברי גרעין שהגיעו במקומם נשארו במקום. לפני שנים אחדות שיפצו קק"ל והמועצה לשימור אתרים את אתר ההתיישבות הראשון, ואפשר לראות כאן שחזור של המבנים הראשונים, העשויים לבני בוץ מיובש, את מגדל התצפית, את בורות המים ואת כלי מלטשת היהלומים שפעלה במקום. לחלקנו, ובפרט לילדים, צפויה חוויה מיוחדת בסדנה הפתוחה להכנת לבני בוץ. 

גבולות
מה יש לראות במקום: שחזור אתר ההתיישבות הראשון; סדנה להכנת לבני בוץ.
הגעה: מכביש 222 פונים לגבולות ונוסעים לפי השילוט. מיד לפני הקיבוץ פונים ימינה, ונוסעים בדרך המתפתלת המקיפה את הקיבוץ.
שעות פתיחה: בשבת 16:00-10:00 בחורף, 17:00-10:00 בקיץ. בימות השבוע יש לתאם מראש.
טלפון: 08-9987775 054-7919043.
הכניסה בתשלום 
אתר אינטרנט

אתר משוחזר מעניין לביקור קיים גם ברביבים. כאן ניתן לעמוד היטב על אופיו של מבנה הביטחון, שנבנה בסוף שנת 1944 כמצודה שבקירותיה חרכי ירי מוסווים. אפשר גם לפקוד את חצר הראשונים, וכן את המערה הביזנטית שהיתה מעונם הראשון של המתיישבים, ושהוסבה במלחמת העצמאות לבית חולים. מראש המגדל אפשר להשקיף אל כל העברים. כדי להבין כיצד נראה השטח לפני שישים שנה, צריך להסתייע בדמיון ולמחוק מעליו את מטעי הזית והתמר ואת בתי רביבים של היום. 

רביבים
מה יש לראות במקום: שחזור אתר ההתיישבות הראשון
הגעה: מכביש 222 פונים לעבר הקיבוץ וממשיכים עד לאתר.
פתוח: כדאי לתאם מראש. בסופי שבוע פתוח רק לקבוצות.
טלפון: 08-6562570
הכניסה בתשלום 
אתר אינטרנט

מתחת לאף הבריטי
תוכנית החלוקה של מוריסון-גריידי מ-1946 הגדירה את הנגב כשטח בחסות בריטית, ובכך נתנה דחיפה נוספת להתיישבות בחבל. כך נהגתה תוכנית הקמת 11 הנקודות, שיצאה לפועל בחשאי במוצאי יום כיפור 1946. היישובים שהוקמו: אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה.
כשנה מאוחר יותר, במאי 1947, נשלחה לארץ ועדה מטעם האו"ם. בסיורה בנגב התרשמה רבות מקו צינור המים של נירעם (ראו במסגרת) ומהפרחת השממה. ברביבים נדהמו חברי הוועדה משהוגשו להם גלדיולות, לאחר שנקטפו משדה פורח בלב המישור הצחיח. כשהתגבשה באו"ם התוכנית לחלק את הארץ לשתי מדינות, תוכנית שהתקבלה בהצבעה בכ"ט בנובמבר אותה שנה, נלקחו המלצות הוועדה בחשבון והנגב כולו נכלל בתחומי המדינה היהודית.
בארי נבנתה על גבעת לס קטנה. האדמות נקראו נח'אביר (בערבית: סחף) ואילו הבריטים כינו אותן badlands, בגלל תכונתן להיסחף. כיתר 11 הנקודות, גם בארי הוקמה בלילה שבין חמישה לשישה באוקטובר 1946, בערב יום ראשון, שנבחר כנראה מתוך הנחה שביום זה יהיו החיילים הבריטים מבושמים מאלכוהול. התוכנית היתה סודית ביותר, אף כי היו שותפים לה גורמים רבים. לצורך המבצע גויסו 1,100 אנשים ומאתיים משאיות להעברת ציוד. בכל נקודה הוקם צריף מגורים, מגדל, מטבח, חומת עץ וגדר תיל, ויושבו בו 25 חברים. כמו ביתר הנקודות, גם כאן יצאו הכוחות מיישוב קיים, במקרה זה מבארות יצחק הסמוכה (ממנה יצאו גם מקימי תקומה וכפר דרום).
היום, בביקור בבארי הישנה, הקרויה על שם כינויו של ברל כצנלסון, ניתן לראות את בית הביטחון נקוב הכדורים, הטיפוסי ל-11 הנקודות, מגדל מים ועמדה חפורה, ששופצה בידי ילדים מבארי במסגרת פרויקט מצווה.
מזרחה משם ישנה גבעה נמוכה ורחבה יותר, הנתונה פחות לסחף הנחלים ומאפשרת התרחבות. שם שוכן קיבוץ בארי של היום; תושביו העתיקו לשם את מקום מושבם ב-1948, לאחר שננטש הכפר הערבי ששכן שם. 

בארי הישנה
מה יש לראות במקום: בית הביטחון, מגדל המים ועמדה חפורה.
הגעה: מכביש 232 פונים לבארי. ליד שער הכניסה לקיבוץ פונים ימינה בכביש הצר. הכביש מגיע למזלג משולט ובו יש לפנות ימינה, עד שנראה האתר מימין.

מלחמת העצמאות העמידה את היישובים הצעירים בפני אתגר קשה. הכוחות המצרים שעטו קדימה והגיעו עד פאתי ירושלים ומישור החוף, ויישובי הנגב נותרו מכותרים ומנותקים משאר הארץ. בשלב מאוחר יותר, משאולצו המצרים לסגת דרומה, נקלעו היישובים חסרי התגבורת לקרבות קשים – סיפור המומחש היטב במוזיאון הפתוח של יד מרדכי. רבים נהרגו, והיישובים ננטשו בחלקם.
רק לאחר התבוסה המצרית שבו היישובים וקמו על רגליהם – אבל לא כולם. בדומה לאנשי בית אשל, גם תושבי בארות יצחק לא שבו למקומם עם שוך הקרבות: הם בחרו להקים יישוב חדש באותו שם בבקעת לוד.
ייתכן שבני היישובים הוותיקים יותר חשו שעם ההרס הגדול שאירע למשקיהם אין הם יכולים לשוב ולשקמם, והעדיפו התחלה חדשה במקום אחר. ואילו בני הנקודות החדשות, שרוח החלוציות שפיעמה בהם היתה אולי רעננה מעט יותר, ושכנראה גם איבדו פחות, היו נחושים בדעתם לשוב למקומותיהם. 

יד מרדכי
מה יש לראות במקום: מוזיאון משואה לתקומה, אנדרטת מרדכי אנילביץ', שחזור בשטח של הקרב עם המצרים. עוד בקיבוץ: בית הדבש והדבורה.
הגעה: הקיבוץ נמצא על כביש 4. הכניסה לאתרים היא מהקיבוץ.
שעות פתיחה: מדי יום 16:00-10:00. אם סגור יש להתקשר למספר הטלפון שמופיע במקום.
טלפון: 08-6720559, 052-3923104
הכניסה בתשלום 
אתר אינטרנט

והנה – במבט אחד סביב ניכרים עקבות הניצחון על השממה: מטעי חוחובה, פרדסים, גידולי ירקות ושדות חיטה.

יותם יעקבסון – מדריך טיולים בארץ ובחו"ל, מצלם, כותב ונותן הרצאות בליווי שקופיות

בשור / ערוץ החיים

לאורך נחל הבשור רוחשים חיים: התיישבות עתיקה וחדשה, מים שבאים בחטף ואז נעלמים. בחורף ובאביב הכי יפה כאן: גבי מים, פרחים, ירוק מלוא העין

נחל הבשור חורץ באדמה בתרונות דרמטיים | צילום: דובי טל

כתב: רמי חרובי

משך כל הקיץ מנמנם נחל הבשור. במינוח מקצועי קוראים לזה "נחל אכזב", אך לפעמים נראה שמי שהמציא אותו לא ביקר בנחלים "מאכזבים" אלה מעולם, ובטח שלא בנחל הבשור. לא רק שהנחל אינו מאכזב, נהפוך הוא – ליודעיו ואוהביו הוא עולם שופע של צומח וחי, הוא עושר אדיר של נופים משתנים וגיאולוגיה מרתקת, הוא מרחב גדוש בסיפורי התיישבות וחקלאות לאורך כל תולדות האדם, והוא גם מים… והרבה.
במונחים ישראליים, נחל הבשור הוא ענקי. הוא הגדול שבנחלי ישראל הנשפכים לים התיכון, ואגן הניקוז שלו, המשתרע על פני 3,700 קילומטר רבוע, הוא כמעט עשרים אחוז משטח מדינת ישראל! הנחל אוסף אליו את כל המשקעים היורדים ברכסי הנגב, בשדה בוקר, בירוחם ובדימונה, כמו גם את המשקעים של בקעת באר שבע, אזור יתיר ודרום הר חברון, וכן את אזור יערות להב והמרחב המיושב של צפון הנגב – אזור אופקים, נתיבות, רהט, להבים וכמובן באר שבע עצמה. הגשמים במרחב עצום זה מתנקזים דרך עשרות רבות של נחלים ונחלי משנה אל הערוץ המרכזי של נחל הבשור; והוא מתפתל לו בינות נופי החול, הלס והכורכר ופורץ לים התיכון מעט דרומית לעיר עזה.
נחל בשור ויובליו הרבים, בהם נחל גרר ונחל באר שבע, הם "מרחב האבות" – לפי המסורת, לכאן הגיע אברהם אבינו בנדודיו וכאן בחר לחפור באר ולטעת עץ. ארץ גרר ומדבר באר שבע הם הגבול בין הארץ הנושבת למדבר; כאן, בינות לאלפי הערוצים של נחל הבשור, חיו במהלך ההיסטוריה חברות נוודיות שהכירו היטב את פוטנציאל המרעה והמים והשכילו להתאים עצמן לתנאים המשתנים ולחיות בהרמוניה עם הסביבה.
תופעת השטפונות מאפיינת את נחל הבשור ואת הערוצים ונחלי המשנה שלו, והיא חלק בלתי נפרד ממהות הנחל: המים באים בחטף ובכמות אדירה בחורף ונעלמים כליל בקיץ. השטפונות בונים ומעצבים את נופיו של הנחל, מהווים את מקור החיים לאוכלוסיות רבות של צומח וחי, מזינים את מי התהום לאורך אפיקיו, והם גם התשתית להתיישבות האדם. לאורך הנחל ואפיקיו פזורות אלפי עדויות, בארכיאולוגיה ובמורשת הכתובה, לכך שהאדם הכיר את הנחל וצפונותיו: תושבי האזור הקדומים ידעו לנצל את גבי מים של אחרי השטפונות, חפרו בורות ובארות מים אל עומק מי התהום, והקימו סכרים ומפעלי הטיה ואיגום משוכללים.

בין ערוצים ובתרונות
אנו מציעים טיול באזור הכולל את חלקו הצפוני-מערבי של נחל הבשור – מנקודת מפגשו עם נחל באר שבע ועד למורדו – וכן את נחל גרר, המהווה את אחד מערוצי הבשור. באזורים אלה, נחל הבשור ונחל גרר מתחתרים בעיקר בתוך קרקעות הלס, הבונות את המרחבים הגדולים והפתוחים של צפון-מערב הנגב. ערוצי הנחלים, הנחבאים מן העין, נגלים לפתע מתוך המרחבים, והמפגש עמם דרמטי: הנחלים חורצים באדמת הלס ויוצרים נופי בתרונות ייחודיים, שעומקם מגיע עד כדי עשרים מטר, והשיטוט בהם מעניק תחושה של מסע בעולם אחר.
חשוב שנדע כי נופי הבתרונות הם "שבירים" ועדינים למגע ואינם מתאימים לתנועה בכלי רכב (למרות הפיתוי האדיר "לכבוש" אותם ברכב שטח). מומלץ – ובמרבית השטח, החוק גם מחייב – להישאר בכלי הרכב על הדרכים המוסדרות, בשולי הנחלים בלבד, ואת הטיולים בבתרונות ובערוצים לערוך ברגל. אפשרות נוחה לטייל באזור היא לנסוע לאורך "דרך הבשור" (ראו במסגרת) ולצאת ממנה לטיולים רגליים באתרי הטבע והארכיאולוגיה שלאורכה.

טיול חורף: נופים מוריקים
ימי החורף יפים במיוחד באזור זה. הנוף מתעטף במעטה ירוק משובץ בפריחה, וזהו זמן נפלא לטייל לאורך אפיקיו של הבשור – פשוט להגיע, להחנות את הרכב ולהיעלם ברגל בין נופי הנחל המוריקים. את מרבדי הפרחים, הירק ובריכות המים של אחרי גשמי החורף תוכלו לראות כמעט בכל ערוץ.
בנוסף לדרך הבשור וסביבותיה, הנה עוד כמה מקומות שמתאימים לטיול חורפי, מקומות שהם נגישים יחסית אך הטבע עדיין נותן בהם את הטון: נחל גרר באזור פארק שרשרת (פארק נחל גרר) – בקו התפר בין היער למרחב הפתוח, במורד הנחל; נחל בוהו ונחל שובה, שני ערוצים מיוערים ברובם הזורמים לתוך נחל גרר; נחל אופקים – ממצודת פטיש (פארק אופקים) ובמעלה הנחל ועד לגשר הברזל; בתרונות בארי ונחל סחף לכל אורכו; נחל גרר מכביש 232 ומערבה; נחל הבשור – אזור תל גמה ומערבה, וכן אזור מאגר מי השטפונות של קיבוץ נירים, שדרך אליו יוצאת מכביש 232.
אל מקומות אלה, כמו גם לקטעי נחל רבים אחרים, מובילות דרכים רבות: חלקן הוכשרו לתנועת מטיילים ואחרות הן דרכי יער או דרכים המשמשות לצרכים חקלאיים אשר ניתן לנוע בהן. רצוי להצטייד במפות סימון שבילים.
בזמן שיטפון, מזומן למטיילים מחזה מיוחד: מים אדירים שוצפים ושועטים במהירות מטורפת וברעש אדירים, וגורפים כל הנקרה בדרכם. קשה לדעת מראש היכן ומתי צפויה תופעת הטבע היפה הזאת, אך בימים גשומים, אפשר לנסות לראות שיטפון ממרומי אחד הגשרים העוברים מעל ערוצי הנחל השונים. שמרו על כללי בטיחות בסיסיים ואל תרדו לערוצים בזמן שיטפון או אם צפוי שיטפון.

טיול קיץ: קוצים, שלפים ונקודות רטובות
ומה קורה עם תום החורף? בתקופת המעבר בין האביב לקיץ חוגג הצבע הצהוב במרבדי פריחה של חרציות וחרדלים, וכשאלו קמלים נותרים על פני הגבעות סביב רק הקוצים והשלפים היבשים. אך יש גם מקומות לאורך האפיקים שבהם מי התהום ממשיכים להחיות את הנחל, ויוצרים ניגוד חד בין סביבתו היבשה לערוציו רוחשי החיים.
הנה כמה טיולים מומלצים לימי הקיץ. על דרך הבשור: לרדת לבריכה הטבעית שיוצרים המעיינות לרגלי הגשר התלוי שעל דרך הבשור; לרדת למעיין שָרוּחֶן, הנובע למרגלות תל שרוחן, ולצאת ממנו לטיול רגלי לאורך האפיק עד לפארק אשכול; להיכנס לפארק אשכול וליהנות מהבריכות הגדולות והירק הרב שיוצר מעיין שלאלה; לצפות אל מאגר המים המלא של קיבוץ נירים.
צאו לטיול בבוקר מוקדם, כאשר הטל רובץ על הכל, או לפנות ערב, אל תוך החושך העוטף. ובסתיו, חוויה מיוחדת במינה היא לטפס לראש תל שרוחן או תל גמה ולחכות שם לשקיעות המהממות.

רמי חרובי – מתכנן פרויקטים בתחומי תיירות, סביבה ומורשת תרבות בדגש על המדבר והנגב, ניהל עד לאחרונה את המנהלה לשיקום ופיתוח נחל הבשור

פריחה / מרבד הקסמים

בחורף ובאביב עוטה צפון הנגב פריחה יפהפייה. מומחי האזור ממליצים על עשרה אתרים יפים במיוחד

צילום: ברוך גיאן

הסתיו, החורף והאביב מפנקים את צפון הנגב במחמאות אדומות, צהובות, ורודות. רוצים להתענג? קחו את הרכב, עצרו בכל מקום פורח או הגיעו אל אחד מאתרי הפריחה המופיעים כאן (מצפון לדרום), שעליהם המליצו אנשי השטח במיוחד עבור קוראי מטיילים.

סביב קיבוץ נירעם
ברכסי הכורכר והלס שמצפון וממערב לקיבוץ נירעם אפשר לראות פריחה בהתאם לעונה: כלניות, דבורניות (מין ממשפחת הסחלבים), נוריות אסיה, פרגים, עיריות, אירוס ארצישראלי, חרציות ועוד.
הגעה: מכביש מספר 34 פונים מערבה לכביש הכניסה לקיבוץ (משולט) ולפני השער פונים שמאלה לכיוון מוזיאון המים והביטחון. בקצה הגדר המלווה את הדרך מימין פונים ימינה אל הכביש העובר בחורשה, ולאחריה – שטחים פתוחים מכוסי פריחה.

בתרונות רוחמה
במרחבים הגדולים של בתרונות רוחמה אפשר לראות פריחה על פי העונה: כלניות, דבורניות, נוריות, פרגים, עיריות, אירוס ארצישראלי, מרווה ריחנית וחרציות – והכל בנוף ירוק העוטף את הבתרונות.
הגעה: מכביש 232 פונים בצומת איבים דרום-מזרחה לכביש 334. דרך אחרת: מכביש 40 פונים מערבה בצומת בית קמה לכביש 293, וממנו ימינה לכביש 334, שזכה לשם "דרך ארץ הבתרונות". אפשר לרדת ולטייל בכל נקודה לאורך הכביש שבה נראים פרחים, או להעמיק לקטע שממערב ומצפון לקיבוץ רוחמה – פשוט לבחור באחד השבילים. ליד שער הקיבוץ יוצא שביל מסומן אדום אל שמורת בתרונות רוחמה.

שמורת פורה
זהו אחד האתרים הכי מוצפי פריחה במרחב. מעבר לכלניות הצובעות באדום את השמורה, אפשר לראות כאן שלהביות, עיריות משני מינים, חרציות, נוריות אסיה, וינקה עשבונית שפורחת בסגול-כחול ועוד.
הגעה: נוסעים על כביש מספר 40 (מתל אביב לבאר שבע), וכ-15 קילומטר מדרום לצומת פלוגות יורדים מערבה מהכביש הראשי (בזהירות) אל השטח הסמוך לכביש (הפניה אפשרית רק לבאים מצפון). בעונת הפריחה אי אפשר לפספס את השמורה, הבולטת הן בשפע הפרחים והן בשפע המטיילים. למיטיבי לכת או בעלי רכב שטח מובילות דרכים מהשמורה מערבה, דרך חורשות קק"ל, אל ערוץ נחל שקמה היפהפה ואל שרשרת תלים ארכיאולוגיים שמהם נשקפות תצפיות מרהיבות.

בתרונות בארי
מצפון וממערב לקיבוץ בארי נשמר שטח נרחב בצורתו הטבעית, כפי שהיה לפני הפיתוח המסיבי שהביאה איתה הציונות. האתר הוא מקום מפגש של צומח ערבתי וצומח מדברי, וחלקו הגדול של השטח הוכרז כשמורת טבע. בעונות החורף והאביב פורחות כאן כלניות, ומכסות מרחבים שלמים באדום מרהיב עין. מלבדן צומחים כאן עשרות מינים של פרחים בשלל צבעים: חרציות בצהוב, שמשונים בוורוד ועוד.
הגעה: קיבוץ בארי נמצא על כביש 232 (שאליו מגיעים מכביש 25 או מכביש 34). אחרי הפנייה לקיבוץ אפשר לנסוע מיד ימינה (צפונה) בדרך עפר מסומנת ירוק לשמורת מכתש בארי, או להמשיך עם הכביש העוקף את הקיבוץ מצפון לכיוון אתר נח'אביר (בארי הישנה). כל השטחים הפתוחים, מימין ומשמאל, מכוסים פריחה. על הכביש הפנימי, סמוך לאתר נח'אביר, בתוך חורשות קק"ל, יש חניון עם מים ושירותים.

חורבת זעק
באתר יש פריחת כלניות, פרגים, חלמית גדולה, דודאים וירוק של סרפדים. הנוף מפסגת האתר מרהיב.
הגעה: מכביש מספר 40 פונים מזרחה בצומת דבירה לכביש 325. במזלג שאחרי קיבוץ דביר פונים שמאלה. אחרי שני קילומטרים שוב פונים שמאלה וממשיכים כקילומטר נוסף עד לחורבת זעק.

שמורת להב צפון
השמורה מתייחדת במפגש של שני סוגי צומח – מדברי וים תיכוני – ואפשר לצפות בה בפריחה של חרציות, נוריות, פרגים, כלניות, עיריות ודבורניות.
הגעה: מכביש 40 פונים מזרחה בצומת דבירה לכביש 325. במזלג שאחרי קיבוץ דביר פונים שמאלה ומגיעים לשמורה. אפשר לחצות אותה ברכב שטח ולהמשיך אל חורבת זעק.

עמק החלמוניות
בסתיו פורחות כאן חלמוניות, ולקראת האביב צצים פרגים אדומים, מרבדי סירה קוצנית, שלהבית ומרווה ריחנית.
הגעה: מכביש 40 פונים מזרחה בצומת להבים לכביש 31. כ-500 מטר אחרי הכניסה השנייה ליישוב להבים פונים דרומה בדרך עפר. האתר נמצא סמוך לבריכת המים של להבים, כ-400 מטר ממזרח לחניון קק"ל (יש שילוט).

חורבת רימון
בסביבות החורבה יש פריחת שלהביות, כלניות, פרגים ומרווה ריחנית. את הרקע הירוק מספקים הסרפדים.
הגעה: מכביש 40 פונים מזרחה בצומת דבירה לכביש 325. נוסעים לפי השילוט למרכז ג'ו אלון, ואחרי המרכז פונים דרומה בשביל האופניים המסומן כתום (מתאים לכל רכב). בקצה השביל, ממזרח, נמצאת חורבת רימון.

פארק שרשרת
כאן אפשר לראות את השיטה הכחלחלה, עץ שהובא מאוסטרליה וניטע במקומות שונים בארץ ופורח בצהוב דווקא, וגם את פריחתם של העירית הגדולה.
הגעה: הפארק נמצא על כביש 25. כשישה קילומטרים מדרום לצומת הגדי, מול מושב תדהר, פונים מערבה לדרך עפר ומגיעים לפארק. לבאים מצומת גילת – פנו ימינה לעבר מושב תדהר, בצעו פניית פרסה בתחנת הדלק ושובו לכביש הראשי, שאותו יש לחצות ולהיכנס לפארק. דרכי הפארק מוסדרות ועבירות לכל רכב.

שמורת הבשור ודרך הבשור
שמורת הבשור ודרך הבשור (דרך נופית לאורך השמורה, מסומנת, משולטת ומותאמת לכל רכב) נמצאות במפגש בין חולות מערב הנגב לאדמת הלס של צפון הנגב. האזור מאופיין בצומח עשיר וייחודי, וכמובן גם בפריחה: כלניות, פרגים, נוריות ואירוס ארצישרלי. דרך הבשור עוברת על גדת הנחל, בקרב מים, ירק ופריחה. אפשר לעצור בכל נקודה, להשאיר את הרכב בצד ולהיכנס ברגל.
הגעה: מכיוון אשקלון ושדרות – נוסעים על כביש 232 עד צומת מעון, שם פונים שמאלה לכביש 241. אחרי כארבעה קילומטרים יש שילוט לדרך הבשור.

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

מטיילים ברגל / נקודת חן

פארק שרשרת, פינת חמד על נחל גרר, עדיין לא התגלה להמונים. ממנו יוצאים לטיול לאורך הנחל, חוזרים לפיקניק ומקנחים בשקיעה מהממת. בדרך פוגשים לפעמים שועל, חתול ביצות או שרקרק צבעוני

צילום: דנדן בולוטין

כתב וצילם: דנדן בולוטין

בין נתיבות לאופקים, במרחק של כמאה קילומטר בלבד מתל אביב, שוכן פארק שרשרת המציע טיול נעים, בעיקר לימי החורף. הפארק הקטן יושב על אפיקו של נחל גרר, כאשר המשכו של הנחל, ממזרח וממערב לפארק, הוא שמורת טבע מוכרזת. אחד הדברים הנחמדים בפארק הזה הוא שעדיין לא "גילו" אותו, ומעט מאוד מבקרים פוקדים אותו. שולחנות הפיקניק פנויים כמעט תמיד, ולידם כמה מתקני שעשועים לילדים וברזי מים, ולקראת סוף החורף נמלא האזור פריחת כלניות, עיריות וצבעונים. בקיצור – פינה קטנה ומקסימה.
בערך מתחת לגשר של הכביש הראשי יש נביעה הנובעת כל ימות השנה. למעשה, בשנים גשומות זורם נחל גרר באזור זה במשך כמעט שישה חודשים בשנה, והאפיק עשיר בצמחי נחל שונים ובקיץ גם ביתושים. מעבר לטבע הלא פגוע של הפארק, ביצעה בו קק"ל עבודות פיתוח נרחבות, ובהן נטיעת חורשה מגוונת: אשלים עבי גזע בצד אקליפטוסים, שאליהם הצטרפו בשנים האחרונות גם זיתים, שיזפים, חרובים, שיטים ואחרים.
כמו כן סללה קק"ל שתי דרכים: דרך נוף שעוברת לאורך נחל גרר, ודרך נוספת החוצה את אפיק הנחל (הימנעו מלעבור בה בזמן שטפונות). נסיעה ברכב בשתי הדרכים הסלולות – שאורכן הכולל הוא פחות מחמישה קילומטרים – אפשרית ונעימה, אבל כדאי גם ללכת ברגל מהפארק בכיוון מעלה הוואדי (מזרח) או במורדו (מערב). הדרך קלה להליכה ומתאימה לכולם, ואורך המסלול שתבחרו תלוי בכם, מאחר שעושים אותו הלוך-חזור. כך יכול כל אחד (או כל משפחה, בהתאם להרכב שלה) לבחור מתי לעצור את ההליכה, להסתובב אחורה ולשוב למכונית שחונה בפארק.
אם בוחרים לצאת מן הפארק מזרחה, במעלה הנחל, מובילה הדרך אל צמחייה סבוכה מעט, שנותנת תחושה של הרפתקה. לאחר פחות משני קילומטרים נכנסים לשטח שמורת נחל גרר עליון, שם האפיק מלא צמחי נחל, אשלים ושיחי מלוח, ואפשר כמובן להמשיך לטייל בתוכה. במקום עוברת דרך המתאימה לרכב 4X4, ואפשר להיצמד אליה אם לא רוצים ללכת בסבך.
אם תלכו מפארק שרשרת דווקא מערבה, במורד הנחל, תגיעו אל שמורת נחל גרר תחתון אחרי כארבעה קילומטרים. הרבה לפני השמורה, ולמעשה כמה דקות אחרי שנכנסים לשטח המיוער של הפארק, עוברים בנוף הבתרונות היפהפיים. בשטח פזורים שיחי מלוח, אטד ואשלים. בסוף הטיול, אחרי שחוזרים לפארק שרשרת, אפשר לערוך פיקניק נחמד בשולחנות קק"ל.
כדאי לדעת ששעות הערב באזור הפארק טומנות בחובן שקיעה מדהימה, כמו שרק בנגב יש, וסיכוי טוב לראות בעלי חיים: דורבנים, שועלים, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים, לעיתים נדירות יותר אפילו צבוע, וגם חתולי ביצה יש באזור בשפע. בסוף החורף בונים שרקרקים צבעוניים את קניהם בקירות הלס, ולהקות גדולות של יונים מקננות בחגווי הסלע. גם ציר הנדידה לא רחוק מכאן, כך שיש סיכוי לראות להקות גדולות של דיות, עגורים ולפעמים שקנאים חולפות ממעל. באזור נראות חוגלות במספרים גדולים, כמו גם סיקסקים וכֶּרווָנים. ומה לגבי בני אדם? הסיכוי לפגוש אותם דווקא לא גדול. 

דנדן בולוטין – חבר מערכת מסע אחר ואתנו-בוטנאי. מרצה בליווי שקופיות על מסעותיו ברחבי העולם. גר בחוות נעמ"א בנגב, ומקיים שם סמינרים אקולוגיים

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
מסעדות וקייטרינג

מזל בפאונה
בבקתת העץ על גבעת כורכר בקיבוץ ניר עם, מיטב המאכלים הכפריים מהרי הקווקז.
מיקום: קיבוץ נירעם
שעות פתיחה: שני-שבת 20:00-11:00
טלפון: 052-3956944 (מזל)

קוקלה
מסעדה ציורית, פסטות טריות תוצרת בית, גבינות ולחמים, מנות בשריות וחלביות. לא כשר.
מיקום: קיבוץ מפלסים
שעות פתיחה: שני-חמישי 24:00-12:30, שישי החל מ-12:00 – 16:00 ו- 18:00 – 24:00 ,
שבת 12:00 – 24:00
טלפון: 08-6804444

בחצר
בר-מסעדה במבנה כפרי טובל בירק, ארוחות חלביות בין חפצי אמנות וריהוט. במקום גלריה, ובה ייעוץ מקצועי לעיצוב הבית. לא כשר.
מיקום: מושב גיאה
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 20:00-9:00 רביעי וחמישי 9:00 – 21:00 ,שישי 15:00-9:00, 
שבת 23:00-10:00
טלפון: 08-6728861 
אתר אינטרנט

העוגיות שלי
מסעדה קסומה ומעוצבת. ארוחות, קפה משובח, עוגות ועוגיות, וגלריה של אמני הסביבה. כשר.
מיקום: מושב ישע
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-9:30, ומ- 18:00 – 23:00, שישי שבת 11:00 – 23:00
טלפון: 08-9982064

אוכלים בבית של ציפי
ארוחה בניחוח אישי בביתה הקטן והכפרי של ציפי, אירוח אינטימי, מוזיקת רקע, חיוך ונגיעה אישית.
מיקום: קיבוץ דורות
טלפון: 08-6808975 (בתיאום מראש)
נייד: 050-7227781 (בתיאום מראש)

הניסים של השף
בביתו שבמושב צוחר רוקח השף ניסים על פי שגעונותיו ארוחות גורמה אנינות.
מיקום: מושב צוחר
טלפון: 052-6329599

מעדני הכפר שוקת
מעדנייה ובה פינת הצטיידות לפיקניקים: בשרים, גבינות, יינות משובחים ועוד.
מיקום: צומת שוקת, על מפגש הכבישים 60 ו-31
שעות פתיחה: המעדנייה – 20:30-8:00
טלפון: 08-6469421

החוויה הגסטרונומית
ארוחות בסגנונות שונים: גבינות מתוצרת עצמית, מדפונה, ניגובים, בר-בי-קיו במאהל הבדווי, במועדון הבאר, בטבע ועוד. לקבוצות ובודדים.
מיקום: קיבוץ צאלים
טלפונים: 052-3836791, 08-9989274 (בתיאום מראש)

מפגש יד מרדכי
מרכז קניות והסעדה – שתי קומות של חנויות למתנות, תכשיטים, דבש, ביגוד וצעצועים. כשר.
מיקום: צומת יד מרדכי
שעות פתיחה: ימי חול 19:30-7:00, ימי שישי וערבי חג 17:30-7:00, שבתות וחגים: 8:00 – 20:00 
טלפון: 08-6720568

פונדק אסא
מסעדה בשרית לכל המשפחה.
מיקום: צומת אורים
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00 – 24:00 ,חמישי ושבת 22:00-11:00, שישי לא פתוחים
טלפון: 08-9961029

סגפרדו
בית קפה מרשת ביתי הקפה Segafredo.
מיקום: כפר עזה
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 23:30-6:00, שישי 6:00 – 22:00 , שבת 24:00-8:00
טלפון: 08-6890031

המטבח של מרים
מיטב המאכלים מן המטבח הקוצ'יני המגוון.
מיקום: מושב נבטים
שעות פתיחה: בתיאום מראש
טלפון: 08-6236566, 050-5524663

החצר של אורה
ארוחות תימניות בצל עצי בוסתן.
מיקום: כפר מימון
שעות פתיחה: בתיאום מראש (לא בשבת)
טלפון: 08-9941285, 054-4234833

בצל האלון
מאפים ומטעמים כפריים ממטבחה של שולי אלון. ניתן לשלב עם סיור חקלאי ב"שביל הסלט" עם האגרונום אורי אלון.
מיקום: מושב תלמי יוסף
טלפון: 08-9982225 (לקבוצות, בתיאום מראש)
אתר אינטרנט

אסאדור
חווית קייטרינג ארגנטינאי, עם אוכל, ריחות, ומוזיקה ארגנטינאית.
מיקום: קיבוץ אור הנר
טלפון: 050-7270678, 050-6876728 ,08-6802678 (בתיאום מראש) 
אתר אינטרנט

יקב בן שושן
אירועים ייחודיים המשלבים בשר בסגנון ברזילאי אותנטי ויין קברנה איכותי המיוצר ביקב.
טלפון: 08-6803321, 054-6744161 (בתיאום מראש) 
אתר אינטרנט

ברזיל הקטנה
קייטרינג ברזילאי המתמחה בבשרים.
טלפון: 054-7889172 (אלי)

אסדוס
קייטרינג בסגנון דרום אמריקאי.
טלפון: 050-8717530 (אלברטו) , 08-9982845

תותים
ארוחות בוקר וצהריים בימות השבוע, ובשבת ארוחת צהריים (חמין, ג'חנון ואוכל ביתי). אפשר להזמין סדנאות בישול וקייטרינג.
מיקום: קיבוץ משמר הנגב
טלפון: 054-6614400 (בתיאום מראש)

המידע התקבל מפורום תיירות צפון הנגב ובאחריותו.

מסעדות בבאר שבע

מטה מדבר
כתובת: רחוב ההסתדרות 22
טלפון: 08-6233370
שעות פתיחה: מדי יום 24:00-17:30

יקוטה – מסעדה מרוקאית
כתובת: מורדי הגטאות פינת אנילביץ'
טלפון: 08-6654040
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 24:30-12:00 שיש 12:00 עד כניסת שבת ומוצ"ש 20:00 – 24:30

לינה 
אשכול תיירות ונופש
מיקום: קיבוץ כיסופים
טלפון: 08-9928777, 054-7917999. 
אתר אינטרנט

מלונית
מיקום: קיבוץ ניר-עם
טלפון: 08-6809110, 050-7527497 
אתר אינטרנט

זהר בדשא
מיקום: מושב עין הבשור
טלפון: 08-9982144, 050-7650657 
אתר אינטרנט

אורחן צאלים
מיקום: קיבוץ צאלים
טלפון: 08-9989268, 052-3575268 
אתר אינטרנט

אורחן רוחמה
מיקום: קיבוץ רוחמה
טלפון: 08-6807715, 054-7995095

אורחן המצפה
מיקום: קיבוץ גבולות
טלפון: 08-9987914, 052-721044 
אתר אינטרנט

אורחן עלומים
מיקום: קיבוץ עלומים (דתי)
טלפון: 08-9937300 
אתר אינטרנט

אורחן גני דורות
מיקום: קיבוץ דורות
טלפון: 050-7227795, 08-6808875 
אתר אינטרנט

אורחן כרמים
מיקום: קיבוץ כרמים
טלפון: 08-6597111

אירוח באוהלי יורטות
מיקום: מושב דקל
טלפון: 054-6471602, 08-9982103 
אתר אינטרנט

המידע התקבל מפורום תיירות צפון הנגב ובאחריותו.

אטרקציות ואתרים מומלצים

אטרקציות ואתרים בנגב הצפוני והמערבי

מוזיאונים ואתרי מורשת
גן התעשייה עומר – המוזיאון הפתוח
פסלים קבוע ותערוכות מתחלפות של מיטב אמני ישראל.
מיקום: אזור התעשייה עומר
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 16:00-9:00, שבת 17:00-10:00
טלפון: 08-6492692 
אתר אינטרנט

מרכז מורשת יהדות קוצ'ין
תצוגת לבוש, בית כנסת וסרט על תולדות קהילת יהודי קוצ'ין והדרך שעשתה לישראל.
מיקום: מושב נבטים, כביש מספר 25
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-9:00, ימי שישי וערבי חג (בתיאום מראש)
טלפון: 08-6238299

מוזיאון חיל האוויר
תצוגת מטוסים ובית מורשת חיל האוויר.
מיקום: בכניסה לבסיס חיל האוויר חצרים
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 17:00-8:00, שישי וערבי חג 13:00-8:00
טלפון: 08-9906855/3 
אתר אינטרנט

מרכז ג'ו אלון ומוזיאון לתרבות הבדווים
מוזיאון לתרבות הבדווים, מרכז הדרכה, לימוד ומחקר של דרום השפלה וצפון הנגב, מוזיאון דרומא (תרבות החיים במערות השפלה).
מיקום: יער להב, סמוך לקיבוץ להב
שעות פתיחה: ראשון-חמישי ושבת 9:00- 16:00, שישי וערבי חג 14:00-9:00
טלפון: 08-9913322, 08-9918597 
אתר אינטרנט

מוזיאון המים והביטחון בנגב
סיפור ההתיישבות בנגב, דרך סיפורו האישי של ניסן צורי, יליד 1916, מראשוני המתיישבים בניר-עם.
מיקום: קיבוץ ניר-עם
טלפון: 050-7266725

מוזיאון ארכיאולוגי
אוסף פריטים ארכיאולוגיים מתקופות שונות מאזור בתרונות רוחמה, חורבת הוגה והסביבה.
מיקום: קיבוץ דורות
שעות פתיחה: מדי יום, (בתיאום מראש)
טלפון: 050-7267348

מוזיאון "משואה לתקומה" ואנדרטת מרדכי אנילביץ'
תערוכה המספרת את סיפור העם היהודי בארץ ובאירופה מלפני תקופת השואה ועד קום המדינה.
מיקום: קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: מדי יום, (בתיאום מראש)
טלפון: 08-6720559, 052-3923104/7
אתר אינטרנט

אתר שחזור הקרב על יד-מרדכי
חיזיון המשקיף על שדה הקרב המקורי ממלחמת העצמאות. ההסבר על ידי קלטות.
מיקום: קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: כל ימות השבוע, בתיאום מראש
טלפון: 08-6720559, 052-3923104/7

בית כ"ט בנובמבר
תצוגה קטנה וייחודית – הפטיש והפרוטוקול המקוריים מישיבת האו"ם בכ"ט בנובמבר.
מיקום: קיבוץ ברור חיל
טלפון: 054-6744012 (בתאום מראש)

חיזיון אורקולי – הקרב על ניצנים
חיזיון אורקולי המתאר את הקרב על ניצנים במלחמת העצמאות.
מיקום: קיבוץ ניצנים
טלפון: 050-5555437 (לקבוצות, בתאום מראש)

אתר ראשונים רוחמה
נקודת ההתיישבות והבאר הציונית הראשונה בנגב. במקום חניון לפיקניק, שירותים ומים.
מיקום: קיבוץ רוחמה, כניסה דרך חצר הקיבוץ
טלפון: 054-7950149 (לקבוצות ניתן להזמין פעילות כתב סתרים בתיאום מראש)

אתר שמחה – מרכז המבקרים של חברת מקורות בדרום
סרט וסיור מודרך בין משאבות המים של מקורות – מהמשאבה הראשונה שהעבירה מים לנגב ועד לחדישה ביותר.
מיקום: סמוך לצומת איבים, על כביש מספר 334,
שעות פתיחה: לקבוצות בימים ראשון-חמישי (בתיאום מראש בלבד)
טלפון: 08-6620666

מצפה גבולות
שחזור היישוב הראשון בנגב. אתר פעילות, ביקור וחוויה משפחתית – מהווי החלוצים.
מיקום: קיבוץ גבולות
שעות פתיחה: ראשון-שישי 15:00-9:00, שבת 16:00-10:00 (אירועים מיוחדים בתיאום)
טלפון: 08-9987775, 054-7919043 (עופר) 
אתר אינטרנט

אטרקציות

חוות נעמ"א
בין נחל פטיש ונחל גרר נמצאת חוות נעמ"א, שבה הקימו דנדן ולילך בולוטין מקלט לחיות בר בשם "תיבת נח". דיירי המקלט הקבועים הם חתולי ביצות, שועלים, פנקים, למורים, חוטמנים, דורבנים, חמוסים, זאבים, תנים ועוד. המקלט סגור לקהל ומיועד לבעלי החיים בלבד, אך החווה פתוחה לסיורים אקולוגיים לתלמידי תיכון ומעלה. בסמינרים לומדים על האקולוגיה של האזור ושימור טבע, על מקלטי בעלי חיים בארץ ובעולם, על נדידת בעלי חיים ועוד. תלמידי הסמינרים ישנים באוהל שהם מקימים לבדם ואת האוכל מכינים על מדורות. חוויה אקולוגית אמיתית לכל מי שאוהב את הטבע. הרשמה לסמינרים האקולוגיים של דנדן בולוטין: 08-9934154
את חוות נעמ"א הקימה משפחת אדירי לפני יותר מעשרים שנה. בני המשפחה מציעים למשפחות עם ילדים להגיע לחווה בחול המועד ובזמן חופשות בתי הספר, ולהשתתף בפעילויות שונות, כולל פינת חי, חליבה, גז, הכנת גבינה, טיול בטרקטור ועוד. בשאר ימות השנה המקום פתוח לקבוצות של עשרים איש ומעלה. את הביקור יש לתאם מראש: 08-9934205. 

כתבה: עינת דהאן

תיבת נח
מקלט לחיות בר בחוות נעמ"א. במקום נערכים סמינרים אקולוגיים על האזור ועל שימור טבע, כולל הכנת אוכל על מדורות והקמת אוהל בשטח.
טלפון: 08-9934154, 054-8181389 (בתיאום מראש)

משק זמר
משפחה מארחת במשק הצאן שלה. פעילות חקלאית, סיורים באזור, ארוחות ואירוח בדווי.
מיקום: מושב תלמי יוסף, חבל שלום
שעות פתיחה: מדי יום, (בתיאום מראש)
טלפון:08-9982329 (משה ואדווה)

חוות הקקטוסים
עשרות אלפי מינים של קקטוסים. משתלת מכירה, ניתן להזמין הדרכה ופעילות הכוללת מאכלים ויין מקקטוסים.
מיקום: מושב תלמי יוסף, חבל שלום
שעות פתיחה: ביקורים, הדרכה ופעילות (בתיאום מראש)
טלפון: 050-7549648, 08-9982989

בית הדבש והדבורה
מרכז מבקרים של מכוורת יד מרדכי, הדגמה חיה של עבודת הכוורן והסברים על הדבש והדבורים.
מיקום: קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: במשך השבוע, בתיאום. בשבתות וחגים 16:00-10:00. סיור מודרך בכל שעה עגולה
טלפון: 08-6720559, 052-3923104/7

חי בטבע – פינת חי
ללטף טווסים, יעלים, ארנבונים, נחשים ועוד. פעילויות יצירה, מתקנים מתנפחים, מאהל בדווי.
מיקום: קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: מדי יום 16:00-10:00, ימי שישי וערבי חג 15:00-10:00, שבתות וחגים 17:00-10:00
טלפון: 08-6750820

פינת חי בקיבוץ גברעם
פינת חי, פינת ליטוף, רכיבה על סוסים, פינת יצירה והכנת פיתות.
מיקום: קיבוץ גברעם
שעות פתיחה: שבת 16:00-10:00 (לקבוצות גם באמצע השבוע, בתיאום מראש)
טלפון: 054-7701586

סוס במסלול
חוות סוסים במושב מסלול, ובה רכיבה על סוסים וסוסי פוני, פינות יצירה וליטוף, פיצות וארוחות.
מיקום: מושב מסלול
שעות פתיחה: מדי יום (ארוחות בתיאום מראש)
טלפון: 054-7821942

פאונה 
מרכז אירוח סביבתי העוסק בתיירות אקולוגית חווייתית. אומגה והפעלות אתגריות, רכיבה, השכרת אופניים. אוהל אירוח אלטרנטיבי ועוד.
מיקום: קיבוץ נירעם
שעות פתיחה: שבת 16:00-10:00, לקבוצות באמצע השבוע – בתיאום מראש
טלפון: 08-6809177

גן לאומי – פארק אשכול
פארק יפהפה ובו תחנת מידע, מעיינות, צמחייה טבעית, עתיקות, שירותים, פינות נופש ומדשאות. סמוך לפארק – הכניסה הצפונית לדרך הנופית "דרך הבשור".
מיקום: על כביש מספר 241.
שעות פתיחה: כל יום (כולל שבתות וחגים) 17:00-8:00.
טלפון:20 /08-9985110.

חמאם צאלים – חוויה תרמומינרלית
בריכה וג'קוזי של מים תרמומינרליים, סאונה יבשה, מרכז טיפולים הוליסטיים, אוהל אירוח בדווי.
מיקום: קיבוץ צאלים
שעות פתיחה: בחורף – ראשון, שני, רביעי 19:00-13:00, שלישי וחמישי 22:00-13:00, ימי שישי ושבת 19:00-10:00 ובתיאום
טלפון: 052-3575272/4, 08-9989272

המרכז ההידרותרפי
מרכז ספורט מקורה עם בריכת שחייה, בריכה הידרותרפית (34 מעלות), ג'קוזי וסאונות.
מיקום: בתחום מכללת ספיר, שער הנגב
שעות פתיחה: מדי יום 7:00 – 22:00 , מומלץ לתאם מראש
טלפון: 08-6801497/498/499

חוויה פלוס
משחקייה מקורה למשפחות וחצר פתוחה, מבוך עם תחנות תחושה ומשחק. מותאם גם לנכים.
מיקום: קיבוץ מגן
שעות פתיחה: שבתות וחגים 16:00-10:00, בימי חול – בתיאום מראש
טלפון: 08-9984616 
אתר אינטרנט

אתר השיט ופארק מוטורי – חוף ניצנים
שיט קייקים וסירות פדלים באגמי מי התהום, מסלול ג'יפים, קרטינג וטרקטורונים לילדים, וריינג'רים לטיול בדיונות למבוגרים מגיל 21.
מיקום: חוף ניצנים, כניסה מכביש 4
שעות פתיחה: שבתות, חופשות בית ספר וחגי ישראל 16:00-11:00
טלפון: 08-6752726

טיסות בכיף – שדה תימן
טיסות כיף משפחתיות, טיסות היכרות, טיסות רומנטיות במטוס פרטי בשמי הנגב ובית ספר לצניחה.
מיקום: מנחת שדה תימן, על כביש 25
שעות פתיחה: מדי יום 17:00-8:00 (בתיאום מראש)
טלפון: 08-6104488, 054-4614488

פיינטבול – משמר הנגב
משחק מלחמה אסטרטגי בכדורי צבע, בחורשה בת שישה דונם בתחום הקיבוץ.
מיקום: קיבוץ משמר הנגב
שעות פתיחה: בתיאום מראש
טלפון: 054-6614491

פיינטבול ישראל – רשת ארצית ללוחמה בקליעי צבע
חוויית לוחמה בקליעי צבע, מלווה במוזיקה.
מיקום: קיבוץ כרמים
שעות פתיחה: מדי יום 9:00 – 24:00 (כולל פעילות לילה) – בתיאום מראש
טלפון: 08-6597188 
אתר אינטרנט

גלריות

כלי בראשית
כלי קרמיקה הנשרפים בשיטת אנגמה המקובלת במזרח הרחוק. הסברים על תהליך העבודה. סדנת יצירה (לקבוצות).
מיקום: מושב תאשור
טלפון: 08-9926011, 050-6714304 (בתיאום מראש)

דרך הפסלים
מסלול המשלב טבע ואמנות. לאורך דרך יער שהקימה קק"ל הוצבו פסלים של עשרות מאמני ישראל.
מיקום: סמוך לקיבוץ חצרים
שעות פתיחה: האתר פתוח לקהל הרחב (סיורים מודרכים בתיאום מראש)
טלפון: 050-7960889 
אתר אינטרנט

אמנים בלול
גלריה ובה פסלי מתכת, תכשיטים, הדפסים ייחודיים על בד, וילונות, עבודות נפחות ועוד.
מיקום: קיבוץ חצרים
שעות פתיחה: שבת 17:00-10:30, במשך השבוע – בתיאום
טלפון: 050-7973366, (אתי), 050-7287419 (נני)

רקמת המדבר
מרכז רקמה בדווית. שילוב הרקמה המסורתית בארנקים, כריות ושטיחוני קיר. במקום אפשר לקבל הסברים, וכן לרכוש מעבודות היד.
מיקום: לקייה
טלפון: 08-6513208, 052-2621161 (בתיאום מראש)

אריגת הנגב
מרכז אריגה בדווית, ובו שטיחים, תיקים, כריות באריגת יד. סיור מודרך במפעל, קפה ותה.
מיקום: לקייה
טלפון: 08-6519883, 050-5210327 (בתיאום מראש) 
אתר אינטרנט

הנפחייה של אמנון
גלריה, הדגמות וסדנאות. ניתן לעצב יחד עם היוצר דגמים ייחודיים המתאימים לטעמו של כל אחד. 
מיקום: קיבוץ רוחמה
טלפון: 054-7950150 (בתיאום מראש)

החנות ליד התות
חנות מתוקה של אמנים מקיבוץ ניר יצחק, השוכנת בבית עץ ישן ובה יצירות קרמיקה, עץ ועוד.
מיקום: קיבוץ ניר יצחק
טלפון: 052-4269538 (בתיאום מראש)

הגלריה של תמי
עבודות קרמיקה, כדים וזיתים תוצרת בית.
מיקום: מושב דקל
טלפון: 08-9982976 (בתיאום מראש)

העוגיות שלי
גלריה של אמני הסביבה בקפה-מסעדה.
מיקום: מושב ישע
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 23:00-9:00, ו' 16:00-9:00, מוצאי שבת עד 23:00
טלפון: 08-9982064

בחצר
גלריית חפצי אמנות, ייעוץ עיצובי וקפה-מסעדה.
מיקום: מושב גיאה
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 20:00-9:00, שישי 15:00-9:00, שבת 19:00-10:00
טלפון: 08-6728861 
אתר אינטרנט

מוסקט
גלריה לעיצוב – רהיטים, טקסטיל וחפצים מהמזרח.
מיקום: מושב ניר ישראל
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 18:00-10:00, שישי 16:00-10:00, שבת 19:00-10:00
טלפון: 08-6757549

בביתה במדבר
יוכי דיין תופרת בעבודת טלאים. ריפוד אמנותי, מתנות, אירוח והרצאות.
מיקום: מושב דקל
טלפון: 052-3943374 (בתאום מראש)

גן הפסלים של יונינה
פסלים, ציורים, עבודות פסיפס ושעוני שמש.
מיקום: קיבוץ אורים
טלפון: 08-9920564 (בתאום מראש)

ויטרן
סדנה של עבודות ויטראז' וזכוכית.
מיקום: קיבוץ אורים
טלפון: 054-7776188 , 08-9920204 (בתאום מראש) 
אתר אינטרנט

ציאורים
גלריה מתחלפת של אמנים מהסביבה הקרובה.
מיקום: קיבוץ אורים
טלפון: 08-9920420 (בתאום מראש)

אומנות העץ – יעקב רגב
חריטה בעץ- קערות, פסלים וכלים.
מיקום: מושב דקל.
טלפון: 052-3445530 , 08-9982441 (בתאום מראש)

נגב ארט
אמנות הברזל והעץ, נפחות ונגרות אמנותית.
מיקום: קיבוץ משמר הנגב
טלפון: 054-6614229 , 054-6674897 (בתאום מראש)

עיצובים
עבודות יד וחוגי יצירה.
מיקום: קיבוץ משמר הנגב
טלפון: 054-5226679 (בתאום מראש)

המידע התקבל מפורום תיירות צפון הנגב ובאחריותו.