מידע מעשי לטיבט

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לטיבט דרך סין זקוקים לאשרת כניסה לסין ובנוסף לאישור כניסה לטיבט – את שניהם יש להסדיר מראש. ישראלים הנוסעים לטיבט דרך נפאל זקוקים לאישור הכניסה לטיבט בלבד.
אשרת כניסה לסין: האשרה הבסיסית הרשמית לסין מאפשרת שהות של שלושים יום בסין ותוקפה שלושה חודשים (מחיר: 100 שקל), אבל אם תבקשו אשרה ארוכה יותר, בדרך כלל ייענו ויאשרו אפילו עד שלושה חודשים. תמיד כדאי לבקש אשרה ארוכה יותר בכמה ימים מכפי שדרוש לכם.
יש גם אשרה כפולה (לשתי כניסות, במחיר 150 שקל) או רב-פעמית. תוקפה של אשרה רב-פעמית הוא לחצי שנה (מחיר: 200 שקל) או לשנה (מחיר: 300 שקל).
אפשר להאריך את האשרה בתחנות משטרה בסין. אם בתחנה המסוימת שאליה נכנסתם לא עוסקים באשרות, יפנו אתכם לתחנה אחרת. משך ההארכה תלוי בנדיבות לבו של האדם שאליו פניתם. אם לא הצלחתם להאריך את האשרה בסין, קִפצו להונג קונג והוציאו אשרה חדשה. הוצאת האשרה אורכת כמה ימים, ולכן יש להגיש בקשה עוד לפני שפג תוקפה של הקודמת.
בקשה לאשרה מגישים במחלקת האשרות של שגרירות סין.
יש להביא תמונת פספורט ודרכון בתוקף למשך חצי שנה לפחות ולמלא טופס בקשה (טופס אפשר להשיג בשגרירות או באתר האינטרנט שלה).
אשרת כניסה לטיבט: את האישור ניתן להנפיק באמצעות סוכני נסיעות בישראל המתמחים בטיולים לטיבט או בסוכנות נסיעות בארצות השכנות לסין.
שימו לב: התקנות לכניסה לטיבט משתנות מעת לעת, ומומלץ להתעדכן לפני הנסיעה.

שגרירות סין בישראל
כתובת: רחוב בן יהודה 219, תל אביב.
טלפון: 5467277-03, 5467312-03

נציגויות ישראליות בטיבט: אין נציגות ישראלית בטיבט, ויש לפנות לשגרירות ישראל בבייג'ינג.

שגרירות ישראל בבייג'ינג
כתובת: 17 Tianzelu.
טלפון: 65327788-10-86
דואר אלקטרוני: info@beijing.mfa.gov.il.

איך להגיע
מנפאל: טיסות אל להסה, בירת טיבט, יוצאות מבירת נפאל, קטמנדו. כמו כן ניתן להגיע אל המדינה בדרך היבשה באמצעות טיול רכבי שטח מאורגן שאורכו כחמישה ימים.
מסין: טיסות מהעיר צ'נגדו (Chengdu, ניתן להגיע אליה בטיסה מבייג'ינג) במחוז סצ'ואן נוחתות בלהסה. העיר שוכנת בגובה של 3,600 מטר מעל פני הים, ועל כן אחרי הנחיתה מומלץ לנוח, כדי לאפשר לגוף להסתגל לחמצן הדליל שבאוויר. ניתן להגיע לטיבט גם בדרך היבשה, אולם מדובר בנסיעה ארוכה ויקרה (כשלושים שעות מצ'נגדו, למשל).

מתי כדאי להגיע
העונה המומלצת היא בין מאי לאוקטובר. עם זאת, החודשים יולי ואוגוסט נוטים להיות גשומים.

חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.

ביטחון
אין חשש לטייל בטיבט הידידותית. עם זאת, מומלץ שלא לפתוח בשיחות בעלות אופי פוליטי, היות והשלטונות הסינים אינם מתייחסים באהדה לתמיכה בתנועה לשחרור טיבט.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

מטבע
בטיבט משתמשים במטבע הסיני יואן (מסומן גם RMB). יואן מתחלק ל-10 דזיאו, ודזיאו מתחלק ל-10 פן. יש שטרות של 1, 5, 10, 20, 50 ו-100 יואן. בשוק יש שטרות ישנים וחדשים השונים זה מזה (שניהם תקפים), וצריך להכירם. שטרות של דזיאו קטנים בגודלם משטרות של יואן.
לתרמילאים כדאי לשאת חלק מהכסף בהמחאות נוסעים. יש להפריד את ספח הביטוח שעליו כתובים מספרי ההמחאות מן ההמחאות עצמן. כדי לפדות המחאות יש להציג דרכון. שִמרו את כל הקבלות מפדיון ההמחאות, כי כדי להמיר את הכסף הסיני חזרה לדולרים ביציאה מסין צריך להראות קבלות.
ניתן להחליף המחאות נוסעים ומזומנים ב-Bank of China בערים הגדולות בטיבט. מחוץ לערים הגדולות יש להצטייד בכסף סיני מראש.

הפרש שעות
טיבט מקדימה את שעון ישראל בשש שעות

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של סין היא 86.
קידומת החיוג של טיבט היא 891.

תחבורה
בתוך עיר הבירה להסה ניתן להשתמש בשירותי המוניות. מחוץ לעיר פועלים אוטובוסים, וכן ניתן לשכור רכב עם נהג.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המנה הנפוצה ביותר במטבח הטיבטי היא צמפה (Tsampa) – קמח שעורה קלוי המעורבב עם חמאת יק טיבטי ותה, אותו נהוג לאכול בידיים. הצמבה מוגשת לצד התה הטיבטי הידוע לשמצה, המתובל במלח ובחמאת יק מומסת וטעמו משונה עד מאוד לחיך המערבי. טעימים יותר הם המומו 
(momo), הגרסה המקומית לקרפלעך או לדים-סאם, שהם כיסוני בצק מאודים הממולאים בשר או ירקות. מנה נוספת היא הטופקה (Topka), שהינה מרק אטריות ובשר. מאכלי בשר נפוצים במטבח הטיבטי, ובעיקר בשר מיובש.

אטרקציות ואתרים מומלצים

להסה וסביבתה (Lhasa)

ארמון פוטאלה שימש כמקום משכנו של הדלאי למה. הוא מורכב משני ארמונות – הלבן והאדום – ומהווה אתר עלייה עבור טיבטים רבים.  | צילום: אימג'בנק ישראל

הטיולים לחלקיה השונים של טיבט יוצאים מהעיר להסה. זוהי בירתה הקדושה של טיבט, בה מתגוררים כ-200 אלף תושבים. העיר בנויה בעמק יארלונג (Yarlung) המוקף הרים מושלגים. ההשפעה הסינית ניכרת בעיקר בחלקה המערבי, ואילו בחלקה המזרחי של העיר נשארה יותר מן האווירה של להסה הישנה, בעיקר סביב מקדש ג'וקאנג. 

במרכז להסה, סביב מקדש ג'וקאנג (Jokhang) שבכיכר בארקור (Barkhor), ניתן לפגוש באחת המסורות הטיבטיות הידועות – ה"קורה" (Kora). זוהי הקפה רגלית המתבצעת בכיוון השעון, במסלול מעגלי סביב מקומות מקודשים. המאמינים הולכים במסלול ומסובבים את גלגלי התפילה שלאורכו, משתטחים על האדמה, ממלמלים מנטרות ונושאים מנחות לפסלי הבודהה. בסמוך לקורה של ג'וקאינג ניצבים דוכני רחוב רועשים בהם נמכרים חפצי קודש ודגלי תפילה לצד גושי חמאת יק וירקות. אין להחמיץ את החוויה האנושית הטמונה בהליכה בקורה והמפגש עם מגוון עולי הרגל הפוסעים לאורכה, ומומלץ לחוותה בשעות הבוקר. באזור הבארקור יש גם מגוון של מסעדות מקומיות טובות ודוכני אוכל טיבטי. מקדש ג'וקאנג נבנה במאה השביעית, והינו מהקדושים בטיבט. גגו מוזהב ובתוכו פסלי בודהה מזהב טהור. מגג המקדש נשקף נוף העמק, כולל הפוטאלה.

הפוטאלה (Potala) חולשת על נופה של העיר ועל העמק ממרומי גבעה. הפוטאלה שימשה כארמונם של הדלאי לאמה בטרם הוגלה האחרון שבהם מארצו, ובה קבורים קודמיו. הארמון נבנה ב-1645, ובו 13 קומות ובהן כאלף חדרים, חפצי אמנות ומסמכים עתיקים. מסלול קורה סובב את הפוטאלה, ולאורכו שוק צבעוני.

מנזר סרה (Sera) הגדול נמצא בגבול ההרים. יש בו פסלים וציורי קיר מרתקים, אך האטרקציה המרכזית היא אנושית – דיוני הנזירים המתקיימים בשעות אחר הצהריים בחצר, המתמלאת פטפוטים רועש וגלימות אדומות. כבכל אתר קדוש, גם כאן מקיף מסלול קורה את האתר. בעוד הפוטאלה שמשה כמעון החורף לדלאי לאמה, נורבולינקה
(Norbulingkha) שימש כארמון הקיץ. כיום משמש המקום כמוזיאון.

טיולי יום שונים יוצאים מהעיר אל סביבותיה, ואולי המוצלח שבהם הוא אל מנזר גנדן 
(Ganden), הנמצא במרחק של כשעתיים נסיעה באוטובוס (היוצא בשעת בוקר מוקדמת) מלהסה. החלק המעניין הוא הקורה שמסביב למנזר, המכילה נקודות תצפית יפהפיות על עמק נהר קאי צ'ו (Kyi Chu) הירוק, ואין להחמיצה. בעלי כושר גופני יכולים לצעוד ממנזר זה אל סמיה (Samye) בטרק יפה שאורכו כארבעה-חמישה ימי הליכה. יש להצטייד בציוד קמפינג ולהיזהר ממחלת הגבהים העשויה לפקוד את המטיילים לאורך הדרך. אל מנזר סמיה, המנזר הבודהיסטי הראשון בטיבט, ניתן להגיע גם באוטובוס מלהסה, ולשלבו בשיט מעבורת על נהר יארלונג (Yarlong). הנוף בסביבה מרהיב.

אל נאם צו (Nam Tso), מרחק של כמאתיים קילומטר מלהסה, ניתן להגיע באמצעות סיור בן יומיים או שלושה המאורגן על ידי סוכנויות התיירות בלהסה, המשלב אתרים נוספים באזור (או למשל טקס קבורת שמיים טיבטית). ניתן גם להמשיך מהאגם אל הערים שיגאצה וגיאנצה. זהו האגם הגדול ביותר מבין כ-1,500 אגמים בשטחה של טיבט, והוא משתרע על פני 1,920 קילומטר רבוע, בגובה של כ-4,700 מטר מעל פני הים. סביבו מתנשאים הרים לגבהים של יותר מ-7,000 מטר, פסגותיהם מכוסות שלג ודגלי תפילה צבעוניים.

אזור צאנג (Tsang)
אזור מדרום מערב לבירה, ברמה הטיבטית. הסיורים המאורגנים המקשרים בין קטמנדו ללהסה כוללים ביקור באזור זה ובשלושת האתרים המרכזיים בו – אגם ימדרוק, גיאנצה ושיגאצה.

פירוש שמו של אגם ימדרוק צו (Yamdrok Tso) הוא "ים הטורקיז", ונופיו לא מאכזבים – מים בצבע טורקיז עמוק המהווים ניגוד גמור לצוקי הרמה הטיבטית החומים הצחיחים שסביבו. האגם נמצא בגובה של 4,488 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כחמש שעות נסיעה מדרום-מערב ללהסה, על הכביש הראשי בינה לבין גיאנצה.

העיירה גיאנצה (Gyantse) נמצאת על הדרך הראשית לנפאל, מרחק כמאתיים קילומטר מלהסה. אפשר להשקיף על העיר והעמק בו היא שוכנת מהגבעה עליה ניצבים שרידי המצודה הישנה (Gyantse Dzong). אתר ראוי לביקור הוא מנזר פאלקור (Pelkhor Chode), שנבנה ב-1427, ומוקף בחומה המתפתלת על ראשי המצוקים שסביבו. במרכזו נמצאת סטופת הקומבום (Kumbum) הענקית.

ארבע שעות נסיעה מגיאנצה שוכנת העיר שיגאצה (Shigatse), עירו של הפנצ'ן לאמה, השני לדלאי לאמה בחשיבותו בבודהיזם הטיבטי. זהו היישוב השני בגודלו בטיבט, ועל כן היצע מקומות הלינה כאן רחב יחסית, ואף ניתן למצוא בה אינטרנט קפה וסניף של Bank of China. ארמונו של הפנצ'ן לאמה הוא טאשילונפו (Tashilhunpo), שנבנה ב-1447 ואכלס יותר מ-4,000 נזירים עד בוא הכיבוש הסיני. כיום ירד מספרם ל-600. כדאי לבקר בשרידי טירת שיגאצה (Shigatse Dzong) המוקפת דגלי תפילה, שהיתה בעבר בשימושו של המושל האזורי.

בין שיגאצה ללהסה מפרידים 250 קילומטר. ניתן לחזור אל הבירה או להמשיך אל הגבול הנפאלי (במסגרת סיורי שטח מאורגנים), עם עצירה בסאקיה (Sakya), עיירת מנזרים היסטורית מעניינת. הנסיעה לקטמנדו עוברת דרך מחנה הבסיס לטיפוס על האוורסט שמצדו הטיבטי של הגבול (אל המחנה בצד הנפאלי ניתן להגיע בהליכה בלבד).

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

הר קאילש

הר קאילאש (Kailash)
הטיבטים מכנים אותו "אבן חן משלג" (Kangrinboqe) ולא בכדי – הרושם שמותיר ההר על המבקר הוא אדיר. גובהו 6,714 מטר מעל פני הים, והוא מקורם של כמה מהנהרות הגדולים באזור, בהם ההינדוס (Hindus), סוטלגי (Sutlej), קארנאלי (Karnali, ממקורות הגנגס), הברהמפוטרה (Brahmaputra) וירלונג. ההר נחשב כקדוש על ידי כמיליארד איש מארבע דתות נפרדות: הינדואיזם, בודהיזם, ג'איניזם ובון. צליינים עולים לרגל להר כדי להקיפו במסלול קורה בן 54 קילומטר, ולזכות בהארה, נסים וגאולה. חלקם מאמינים כי בכוחה של הקפה אחת למחוק את כל חטאי הצועד בה, ואילו מאמינים אחרים אינם מסתפקים בה אלא מקיפים את ההר עשרות פעמים. הבודהיסטים מאמינים כי זהו מרכז העולם.

על אף חשיבותו הרבה, המסע להר ארוך ומסובך ועל כן מספר הצליינים אליו קטן יחסית. תחבורה ציבורית וטיסות לא מגיעות לאזור. הדרך הנוחה ביותר להגיע להר היא בסיור מאורגן מלהסה או מנפאל, שבו ניתן לכלול גם את המסלול הרגלי של הקורה. מסלול הקורה מתחיל ליד המנזר בכפר דרצ'ן (Darchen), הסמוך להר. לאורכו גלי אבן ושרשראות ארוכות של דגלי תפילה צבעוניים המתנופפים ברוח, מעבר הרים בגובה של 5,600 מטר מעל פני הים, ונופים מרהיבים. חלק מהמאמינים אצים לסיים את המסלול ביום אחד, אך מומלץ לגמוע את 54 הקילומטר של המסע בשלושה ימים בשל החמצן הדליל העלול לגרום למחלת הגבהים.