מידע מעשי לאלסקה

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות 
ישראלים הנוסעים לארצות הברית זקוקים לאשרה להיכנס לארצות הברית. תהליך קבלת האשרה מורכב מהגשת טופסי בקשה ומסמכים, תשלום אגרה וריאיון בשגרירות ארצות הברית. מומלץ להתחיל את התהליך לפחות חודש לפני מועד הטיסה המתוכנן, ולא לשלם על כרטיסי טיסה לפני קבלת האשרה.
פרטים אצל סוכני הנסיעות ובשגרירות ארצות הברית בישראל. 

שגרירות ארה"ב בישראל
כתובת: רחוב הירקון 71, תל אביב.
טלפון: 5195757-03 

באלסקה אין נציגות ישראלית. השגרירות הקרובה ביותר נמצאת בעיר סן פרנסיסקו.
כתובת: 456 Montgomery Street, Suite 2100.
טלפון: 8447500-415-1
דואר אלקטרוני: info@sanfrancisco.mfa.gov.il

איך להגיע
טיסה: הדרך הנוחה ביותר להגיע לאלסקה. טיסות ישירות לאנקורייג' ופיירבנקס יוצאות ממספר ערים בארצות הברית. אחרות (לג'ונו למשל) עוברות בחלקן הגדול דרך סיאטל שבמדינת וושינגטון.
שיט: מערכת המעבורות The Alaska Marine Highway מפעילה שירות מעבורות מבלינגהם (Bellingham) במדינת וושינגטון, כ-140 קילומטר צפונית לסיאטל, עד סקגוויי
(Skagway) באלסקה. ניתן לעצור בתחנות שבדרך, הכוללות פרט לאלסקה את נמל פרינס רופרט בקנדה. הנתיב עובר לאורך חופי בריטיש קולומביה בקנדה ובין יישובי המעבר הפנימי (Inside Passage), הרצועה הדרום-מזרחית של אלסקה. השיט איטי אך מזמן נופים נפלאים לרוב, הינו הדרך היחידה להגיע לקהילות קטנות באזור זה של אלסקה, וזוהי דרך טיול זולה בהרבה משיט באוניות הקרוז הזולות. המעבורות מעבירות גם רכבים וקרוונים. במעבורות יש תאי שינה מסודרים וכן אולמות שינה גדולים. תרמילאים יכולים להקים אוהל על גבי הסולריום, מרפסת השמש של המעבורת. שימו לב כי בעונת התיירות מומלץ להזמין מראש מקום בתאי שינה ומקום לרכב.
פרט למעבר הפנימי, מפעילה החברה שירות מעבורות לאורך חופה הדרומי מרכזי של אלסקה (מיצר הנסיך וויליאם עד אנקורייג') וכן לאורך החוף הדרומי-מערבי (האיים האלאוטים).
אופציית שיט נוספת ויקרה יותר היא בסיורי "קרוז" מאורגנים. אוניות נופש כאלו משייטות באזור בין מאי לספטמבר, ויוצאות מסיאטל, ונקובר ופרינס רופרט. ניתן לשוט במסלול מעגלי או לנסוע בכיוון אחד. חלק מטיולי השיט כוללים גם סיורים ביבשה.
רכב: אפשר לנסוע יבשתית לאלסקה בכביש המפורסם Alaska Highway. הכביש מתחיל ב-Dawson Creek בבריטיש קולומביה, קנדה, וממשיך לאורך כמעט 2,300 קילומטר עד לצומת Delta בפיירבנקס. כמעט כל הכביש סלול, ולאורכו אפשר למצוא שירותי דרכים כתחנות דלק, מלונות ומסעדות.
רכבת: רכבת White Pass & Yukon Railroad ההיסטורית מציעה מסלול נסיעה יפהפה, המחבר בין סקגוויי שבצפון המעבר הפנימי לבין ווייטהורס (Whitehorse) שבמחוז יוקון, קנדה.

מתי כדאי להגיע
עונת התיירות באלסקה היא בחודשי הקיץ, מאמצע יוני עד אוגוסט. בעונות המעבר, חודש מאי וחודש ספטמבר, קר יותר, אך מצד שני המחירים זולים יותר מאשר בעונה וכמות התיירים פוחתת באופן משמעותי. בחורף, עת שעות החשיכה מתארכות והטמפרטורות מקפיאות, המחירים צונחים – על אף שיש מתי מעט תיירים אמיצים המגיעים במיוחד בעונה זו כדי לחזות בזוהר הצפוני המפורסם.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
לשכת תיירות של אלסקה.
לשכות תיירות אזוריות פזורות בכל רחבי אלסקה.

מטבע
דולר אמריקאי

הפרש שעות
אלסקה מאחרת את שעון ישראל ב-11 שעות.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של ארצות הברית היא 1. קידומת החיוג של אלסקה היא 907. אל מספרים שקידומותיהם 800 ניתן להתקשר רק מצפון אמריקה עצמה.

תחבורה
מימדיה של אלסקה אדירים, ואפשרויות התחבורה הציבורית בה מוגבלות ואינן זולות. לחלק גדול מהקהילות ניתן להגיע בטיסות בלבד, ולאחרות – בשיט.
טיסות: מטוסי בוש והליקופטרים הם לעתים קרובות הדרך היחידה להגיע לקהילות המרוחקות הקטנות ברחבי אלסקה, במיוחד במערב המדינה ובחלקיה הצפוניים.
שיט: מעבורות Alaska Marine Highway הן אמצעי התחבורה הטוב ביותר בין קהילות המעבר הפנימי. קווים נוספים משרתים את חצי האי קנאי ומיצר פרינס וויליאם, אך כדי לעבור מהמעבר הפנימי לשאר חלקי אלסקה יש לנסוע יבשתית מסקגוויי אל קנדה וחזרה אל אלסקה או לטוס. לפרטים נוספים על ה-Marine Highway ראו "איך להגיע".
מעבורות וקווי שיט של חברות קטנות יותר מקשרות בין מקומות שונים באלסקה.
רכב: בלבה של אלסקה, באזור הפארק ראנגל-סנט אליאס במזרח ובחצי האי קנאי מחברים כבישים בין עירוניים בין היישובים המרכזיים, וממשיכים אל סקגוויי שבמעבר הפנימי דרך קנדה. כביש מגיע גם לואלדז שבמיצר פרינס וויליאם. הכביש המהיר דלטון הוא היחיד היוצא מלב המדינה אל הצפון הרחוק והשומם.
במעבר הפנימי הכבישים סביב העיירות הקטנות אינם מחוברים ביניהם ועל כן נוהגים התושבים להסתמך על שירות המעבורות כדי לעבור מעיירה אחת לשנייה. רק סקגוויי מאפשרת גישה יבשתית לשאר חלקי המדינה, וזאת דרך קנדה.
רכבת: רכבת מחברת בין סיוארד (Seward) שבחצי האי הקנאי לאנקורייג' וממנה לפיירבנקס, דרך הפארק הלאומי הפופולרי דנאלי. רכבת נוספת מקשרת בין אנקורייג' לוויטיאר, שבמיצר פרינס וויליאם. אפשר לרכוש חבילות המשלבות את הנסיעה עם סיורים שונים.
אוטובוסים: חברות אוטובוסים שונות פועלות בנתיבי הכביש הראשיים במדינה.

אטרקציות ואתרים מומלצים

הפארק הלאומי גליישר ביי. ארץ פלאות של פיורדים עמוקים ותלולים, יער עצי אשור וממלכת חי עשירה. | צילום: דורון אראל

המעבר הפנימי (Inside Passage)
על גבי המפה נראית אלסקה כמו שולחת יד דקה וארוכה לתוך קולומביה הבריטית בקנדה, אשר ממבט קרוב יותר מרוסקת בחלקה הגדול לשלל פיסות איים. קטע צר זה של דרום-מזרח אלסקה מכונה המעבר הפנימי (Inside Passage). נופיו של המעבר הפנימי מרהיבים ומחורצים בפיורדים ובמפרצים – תוצרי פעולתם של קרחוני ענק שהיו כאן לפני מיליוני שנים.

ערים, עיירות וקהילות קטנות בנו את ביתם בין ההרים התלולים המיוערים, הפיורדים המקסימים וחופי האיים, רובן בלתי נגישות לכלי רכב. עורק התחבורה הראשי של האזור הוא נתיבי המים, עליהן משייטות מעבורות חברת Alaska Marine Highway. מעבורות אלו עושות דרכם ממדינת וושינגטון, ארצות הברית, דרך ונקובר ופרינס רופרט בקנדה, וממשיכות לאורך המעבר הפנימי עד סקגוויי (לפירוט נוסף ראו "איך להגיע"). בנוסף מקשר שירות מטוס ימי בין היישובים השונים.

נקודות עניין מרכזיות, מדרום לצפון:

קטצ'יקן (Ketchikan)
קטצ'יקן היא העיר הראשונה אותם פוגשים נוסעי המעבורת במדינת אלסקה, הטוענת לתואר המפוקפק "העיר הגשומה באלסקה". קטצ'יקן שוכנת לחופו של האי Revillagigedo, והינה היישוב היחידי בו. רחובותיה של העיר מעוטרים בעמודי טוטם אינדיאנים, ובעיר יש מספר אתרים המרכזים עמודים שכאלו ומסבירים על משמעותם ועל התרבויות שיצרו אותם. ברחוב קריק 
(Creek) ניצבים בתיה הישנים של העיר ששוחזרו. אך מוקד המשיכה העיקרי הוא הנוף סביב העיר, המוקפת הרים שפסגותיהם מושלגות ומדרונותיהם מיוערים. הסביבה מלאה מסלולי הליכה, אגמים, מפלים, הרים ונקודות תצפית יפהפיות.
מדריך קטצ'יקן

האתר הלאומי מיסטי פיורדס (Misty Fiords)
אזור החוף מול האי Revillagigedo בקצה הדרום-מערבי של אלסקה מוכרז כאתר לאומי. זוהי מערכת אקולוגית בת כ-9,200 קילומטר רבוע של הרים תלולים הנחתכים בידי פיורדים עמוקים, ויער גשם המהווה מקלט לשפע בעלי חיים. האתר נגיש לסירות ומטוסים ימיים בלבד. אלו יוצאים לרוב מקטצ'יקן הסמוכה.

פרינס אוף וויילס איילנד (Prince of Wales Island)
על אף שטחו הרחב (זהו האי השלישי בגודלו בארצות הברית), מאכלס פרינס אוף וויילס איילנד רק כ-3,500 איש, המפוזרים בכמה כפרים. תיירים רבים לא פוקדים את נופיו, אלו שכן ייהנו ממסלולי הליכה, קיאקים ודייג. מעבורות אל האי יוצאות מקטצ'יקן.

רנגל (Wrangell)
רנגל היא עיירה קטנה, המאכלסת מעט פחות מ-2,500 איש, השוכנת באי בעל אותו שם. את האי חוצים מסלולי הליכה מצוינים המסיירים במראות הטבע המרהיבים. דלתת הנהר סטיקין (Stikine) היא גן עדן לחובבי צפרות, במיוחד בחודש אפריל, אז פוקד את המקום ריכוז גדול של נשרים ואלפי אווזי שלג עוצרים כאן למנוחה מנדידתם צפונה. השיט בנהר – בסיור מאורגן או בקיאקים – מהנה, ונותן הצצה על קרחונים ונופים נפלאים. Anan Creek שימש כאתר דייג לשבט הטלינגיט
 (Tlingit). כיום שפע דגי הסלמון בו מושך למקום דובים שחורים ודובי גריזלי, בהם ניתן לצפות מעמדה שהקימה רשות היערות האמריקאית.

פטרסבורג (Petersburg)
עיירה קטנה וציורית בקצהו הצפוני של האי מיטקוף (Mitkof), המכונה "נורבגיה הקטנה של אלסקה". את שורשיהם של מייסדיה הנורבגים חוגגים מדי שנה בפסטיבל בן שלושה ימים הנערך בסוף השבוע הסמוך לתאריך יום העצמאות של נורבגיה (15 במאי). כמות התיירים בה פחותה מאשר בעיירות האחרות בקו השיט של ה-Marine Highway. המגיעים לכאן יוכלו ליהנות לא רק מהשלווה הנעימה אלא גם מסיורי שיט שונים למיצר פרדריק (Frederick Sound) לצפייה בלווייתנים הגבנוניים הרבים המגיעים אליו בקיץ. סביבת העיירה מציעה טיולים רגליים רבים ושיט אל קרחון LeConte.

סיטקה (Sitka)
סיטקה היא מהיפות בערי אלסקה, השוכנת לחופו של האי בראנוף (Baranof), שבחלקו המערבי של המעבר הפנימי. כמה איים קטנים ניצבים בינה לבין האוקיינוס השקט, ומעליה מתנשא הר הגעש Edgecumbe. אם בפטרסבורג ניכר העבר הנורבגי, כאן ההשפעה היא רוסית. המבנה הארכיטקטוני הרוסי הנאה ביותר שייך לקתדרלת סנט מיכאל, שנבנתה בין השנים 1848-1844. בפארק הלאומי ההיסטורי בעיר אפשר ללמוד על השלטון הרוסי שהיה כאן בעבר. מוזיאון שלדון ג'קסון (Sheldon Jackson Museum) מציג תערוכות ואוספים על חיי הילידים האינואיטים באלסקה.

ג'ונו (Juneau)
עיר הבירה של אלסקה, הגדולה ביישובי הנתיב הפנימי והשלישית בגודלה במדינה כולה. על אף חשיבותה זו, ג'ונו היא עיר מבודדת, שהגישה אליה בטיסה או בשיט בלבד, ואף דרך יבשתית לא חוצה את ההרים והקרחונים המקיפים אותה. מיקומה פנטסטי, והופך אותה לבסיס לטיולים בטבע המרהיב.
משדה הקרח של ג'ונו (Juneau Icefield) יוצאים כארבעים קרחונים. הנגיש ביניהם הוא קרחון מנדנהול (Mendenhall Glacier), הנמצא במרחק 21 קילומטר בלבד ממרכז העיר. כדי להגיע אל הקרחון אפשר לשוט, לנסוע ברכב או באוטובוס, ואף לטוס ולנחות על פני שטחו להליכה קצרה. לתצפית מצוינת על העיר וסביבתה, ניתן לנסוע ברכבל לפסגת הר רוברט (Mt. Roberts). הפיורדים הסמוכים מזמנים אופציות רבות למסלולי הליכה ושיט. אחד היפים בהם הוא למיצר טרייסי ארם (Tracy Arm), אשר בין אפריל לנובמבר ניתן לחזות בלווייתנים גבנונים שוחים במימיו. אחת מאוכלוסיות הדובים הגדולות בצפון אמריקה שוכנת באי אדמירלטי (Admiralty Island) הסמוך. הפארק הלאומי גליישר ביי נמצא מרוחק יותר מהעיר, ויש להגיע אליו בטיסה או בשיט.
בחורף מציעים ההרים סביב ג'ונו מגוון אפשרויות הלי-סקי. באי דגלאס (Douglas Island) הסמוך פועל אתר הסקי איגלקרסט (Eaglecrest). בקיץ אפשר ליהנות מפעילויות ספורט אתגרי שונות, כגון טיפוס על קרח, קיאקים, צלילה, סיורים במזחלות כלבים ועוד.

הפארק הלאומי גליישר ביי (Glacier Bay National Park)
16 קרחונים יורדים מההרים אל חופיו של מפרץ גליישר. זוהי ארץ פלאות של פיורדים עמוקים ותלולים, יער עצי אשור וממלכת חי עשירה, אשר נחרטה בידי הקרח שעטף פעם את האזור. הכפר הזעיר גוסטבוס (Gustavus) הוא שער הכניסה לפארק, ואליו מגיעים מג'ונו בשיט בן שלוש שעות (בעונת הקיץ בלבד) או בטיסה בת כעשרים דקות. בפארק יש כמה לודג'ים ואתר קמפינג, אפשרויות לינה נוספות מצויות בגוסטבוס.

היינס (Haines)
עיירה חביבה לחופו של פיורד לין קאנאל (Lynn Canal) הארוך, ובה גלריות רבות. האזור הררי ומנוקד אגמים וקרחונים. בשמורת צ'ילקאט (Chilkat Bald Eagle Reserve) הסמוכה מתקבצת בסתיו אוכלוסייה בת אלפי פריטים של עיטמים לבני ראש, סמלה של אמריקה. המבנה הבולט בעיר הוא מצודת William H. Seward, העמדה הצבאית הראשונה שהוקמה באלסקה, בשנת 1903. החפצים בנסיעה יבשתית נופית כמנוחה מהשיט האורך ב-Marine Highway, מוזמנים לגמוע את הדרך היפהפייה והארוכה המקשרת בין היינס לצומת היינס (Haines Junction) בקנדה.

סקגוויי (Skagway)
התחנה הצפונית ביותר במסלול השיט במעבר הפנימי. סקגווי היא עיירת כורי זהב לשעבר, שנוסדה ב-1897. בהלת הזהב באזור שככה לאחר שלוש שנים, אך העיירה ממשיכה לחיות על תהילתה דאז גם כיום, עם רחובות משוחזרים באופן שלעתים עשוי להיראות מעט מצועצע המהווים חלק מהפארק ההיסטורי קלונדייק גולד ראש (Klondike Gold Rush National Historical Park). בעונת הקיץ העיר מתמלאת בבת אחת בתיירים, חלקם מטיילים הבאים לצעוד באחד ממסלולי ההליכה הנודעים באלסקה – מסלול צ'ילקוט (Chilkoot Trail). אורכו של המסלול הוא כחמישים קילומטר, שהם כשלושה עד חמישה ימי הליכה. זהו נתיב מאתגר ותלול המתחיל בעיירה Dyea ומסתיים באגם בנט (Lake Bennett) מעבר לגבול בקנדה.

מרכז דרום אלסקה
האזור בו מתגוררת מחצית מאוכלוסיית המדינה, מציע אזורי טבע פראי, אך כאלו שנגישים יחסית באמצעות מערכת כבישים.
אנקורייג' וסביבתה
אנקורייג' (Anchorage) היא הגדולה בערי אלסקה, בה מתגוררים יותר מארבעים אחוז (כ-262 אלף תושבים) מאוכלוסיית המדינה כולה. מצד אחד היא נדמית ככל עיר אמריקאית גדולה אחרת, על גורדי השחקים והנוף האורבני השונים מאוד משאר אלסקה. מצד שני, נסיעה קצרה בת חצי שעה בכל כיוון תפגיש את הנוסע שוב עם נופי אלסקה הפראים המוכרים. אלו נראים ממרכז העיר עצמה – שרשרת הרי צ'וגאץ' (Chugach) המושלגים ממזרח והמים התכולים של לשון הים קוק 
(Cook Inlet) ממערב. זהו המקום באלסקה ליהנות בו ממנעמי העיר הגדולה – מסעדות מצוינות, חיי תרבות, מוזיאונים, חנויות – לפני שיוצאים שוב אל מרחבי הטבע הפתוחים.

אתרים בעיר ובסביבתה:

מוזיאון אנקורייג' להיסטוריה ואמנות (Anchorage Museum of History and Art)
המוזיאון הגדול במדינה, ובו תצוגות קבועות ומתחלפות אודות ההיסטוריה של אלסקה ואמנות מקומית. במקום נערכים גם אירועי תרבות שונים, המפורטים באתר האינטרנט של המוזיאון.

מרכז מורשת ילידי אלסקה (Alaska Native Heritage Center)
במרכז ניתן למצוא  תצוגות, סדנאות, הדגמות, סרטים, מספרי סיפורים ומופעים המלמדים על ההיסטוריה, אורח החיים והתרבות של 11 קהילות ילידי אלסקה. המרכז כולל הן תצוגות מוזיאוניות והן דגמים של חמישה כפרים באוויר הפתוח.
טלפון: 6608-315 (800)

Earthquake Park
פארק ובו תערוכה העוסקת ברעש האדמה שפקד את העיר ב-1964, ונרשם כרעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה בצפון אמריקה (9.2 בסולם ריכטר).

Tony Knowles Costal Trail
מסלול הליכה ואופניים בן 17.6 קילומטר לאורך החוף, המספק נופי ים והרים. תחילתו בקצה המערבי של 2nd Ave וסיומו ב-Kincaid Park.

האימג'נריום (Imaginarium)
מוזיאון לילדים ולצעירים ברוחם, עם תצוגות אינטראקטיביות בנושאי מדע וטבע.
כתובת: 737 West 5th Ave
טלפון: 2763179-907- 1

פארק המדינה צ'וגאץ' (Chugach State Park)
במרחק רבע שעה נסיעה מהעיר בלבד, שוכן  פארק זה, ובו נופים נפלאים, חיי בר ושפע פעילויות, בהן רפטינג, סקי, טרקים וטיפוס.

מדרום מערב לעיר, בכביש הנוסע ממנה אל חצי האי קנאי, שוכנת העיירה Girdwood, הסמוכה לאתר הנופש Alyeska Resort. בחורף זהו מאתרי ספורט החורף המובילים של אלסקה, ואילו בקיץ המקום אידיאלי לרכיבה על אופניים, טיולי הליכה, ותצפית מרהיבה על האזור הנגישה באמצעות רכבל.

קרחון פורטייג' (Portage Glacier)
פופולרי בזכות קרבתו לעיר – כשמונים קילומטר מדרום-מזרח לאנקורייג'. פרט לקרחון עצמו אפשר לטייל לאורך אגם פורטייג' המכוסה קרח, ולבקר בתצוגות במרכז המבקרים Begich, Boggs.

חצי האי קנאי
חצי האי קנאי (Kenai Peninsula) משתרע על שטח בן כ-14 אלף קילומטר רבוע מדרום לאנקורייג'. המקומיים מכנים אותו "מגרש המשחקים של אלסקה" – מרחבי טבע אדירים המציעים שלל פעילויות, הנגישים בקלות בכביש Seward Highway היוצא מהעיר הגדולה במדינה. המקומיים נוהרים לכאן בעיקר בגלל אפשרויות הדייג המצוינות, אך זהו רק קצה הקרחון של מה שמציע חצי האי.

סיוארד (Seward) והפארק הלאומי קנאי פיורדס (Kenai Fjords National Park)
סיוארד שוכנת לחופו של מפרץ Resurrection, בחלקו הדרום-מזרחי של חצי האי, כ-200 קילומטר דרומית לאנקורייג'. נמלה של סיוארד נקי מקרח, ועל כן היא מהווה צומת תחבורה חשוב בחלק זה של אלסקה – ממנה יוצא הקו הדרומי של מעבורות Alaska Marine Highway, סיורי השיט לפארק הלאומי קנאי פיורדס, וכן ניתן להגיע אליה בנוחות בכביש המהיר היוצא מאנקורייג', ברכבת או בטיסה.

מורדותיו של הר מרתון (Mt. Marathon) מספקים תפאורה הולמת לעיר, המשתרעת בינו לבין החוף. ההר הוא הזירה בה מתרחש האירוע המסורתי הראשון במעלה של סיוארד – מרוץ הארבעה ביולי בו נערכת תחרות ריצה לפסגתו ובמורדו. את המסלול אפשר לעשות גם בשביל הליכה רגוע אך תלול, טיול האורך כארבע שעות. מאחורי ההר פרוש שדה הקרח הארדינג (Harding Icefield), המהווה חלק מהפארק הלאומי קנאי פיורדס. כביש נופי נאה מוביל לאחד הקרחונים היוצאים משדה הקרח – קרחון אקזיט (Exit Glacier). מסלול הליכה מוביל ממנו לתצפית על חלק משדה הקרח העצום. בעיר עצמה אפשר לבקר במרכז כלבי הים (Alaska SeaLife Center), המשמש למחקר, לימוד ושיקום, ובו תצוגות, אקווריומים, ציפורים ובעלי חיים ימיים.

האטרקציה המרכזית בעיר הינה הפארק הלאומי, המשתרע על פני 2,460 קילומטר רבוע. פרט לשדה הקרח הארדינג כולל הפארק את הפיורדים שחרט ועיצב הקרח בנסיגתו, ועולם חי עשיר. רק חלק זעיר מהפארק – קרחון אקזיט ומסלול ההליכה לתצפיות על שדה הקרח – נגיש יבשתית. כדי לבקר בחלקים נוספים של הפארק יש לקחת סיור שיט או טיסה. מרכז המבקרים של הפארק שוכן בסיוארד, מרכז מבקרים קטן יותר נמצא ליד החנייה של קרחון אקזיט.

הומר (Homer)
עיירת אמנים ודייגים, הנמצאת בסופו של הכביש Sterling Highway, העובר בחופו המערבי של חצי האי. מהעיר יוצאת לשון יבשה דקיקה באורך שמונה קילומטרים המכונה "הספיט" (The Spit), המספקת חופים יפים. מי מפרץ קאצ'מק (Kachemak Bay) תכולים, ומצדו השני מול הומר נמתחת שרשרת הרי קנאי המושלגים, שלמרגלותיהם פיורדים. סביב העיירה עצמה גבעות מתונות מכוסות צמחייה ירוקה, המתקשטות בקיץ בפריחה צבעונית. הנופים, הדגה העשירה, הגלריות הרבות בעיירה וסצנת האמנות שבה, מושכים מבקרים רבים למקום.

הומר מהווה בסיס טוב לטיולים טבע לפארקים ולשמורות סביבה, בהם הפארק הלאומי קאטמאי שבצדו המערבי של מפרץ קוק ופארק המדינה מפרץ קאצ'מק. זהו פארק המדינה הראשון שהוקם באלסקה, ובשטחו קרחונים, יערות, הרים וחופי אוקיינוס. הפארק מציע שלל פעילויות כגון הליכה, שיט קיאקים, דייג, טיפוס הרים ועוד.

מיצר פרינס וויליאם
מיצר פרינס וויליאם (Prince William Sound) משתרע על שטח בן יותר מ-25 אלף קילומטר רבוע, הכולל איים, פיורדים, קרחונים ומעברי מים, מדרום מזרח לאנקורייג'. שרשרת הרי צ'וגאץ' תוחמת את אזור המיצר ממזרח ומצפון. שלושת היישובים המרכזיים באזור הם וויטיאר, ואלדז וקורדובה.

ואלדז (Valdez)
העיר הגדולה באזור, שזכתה לכינוי "שוויצריה הקטנה" בזכות הנופים המרהיבים סביבה. במקור היתה העיר תחנת ציד לווייתנים, שגדלה לעיר בעקבות בהלת הזהב בסוף המאה ה-19. כיום כלכלתה העיקרית היא הנפט המגיע לעיר בצינור טראנס אלסקה מפרודו ביי (Prudhoe Bay) שבחוף הצפוני של המדינה. הנוף מסביב נפלא – מי המפרץ התכולים, הפסגות המושלגות, קרחונים ומפלים. בחודשים הקרים העיר וסביבתה מציעות שלל פעילויות ספורט חורף, מסקי וסנובורדינג, ועד טיפוס קרח ומזחלות. בקיץ מי הפיורד השקטים פופולריים לשיט קיאקים, במיוחד בשעות בהן הם משקפים כראי את הנופים הנפלאים. באזור יש מסלולי הליכה רבים, סיורי שיט על גבי סירות ורפסודות, דייג ועוד. מוזיאון ואלדז (Valdez Museum) מלמד על האזור, ציד התנינים באזור, ימי בהלת הזהב, ההיסטוריה של העיר והמפרץ, חיי האינדיאנים, ומבצע ניקוי המפרץ לאחר אסון מיכלית הנפט ואלדז ב-1989.

סביב לעיר שוכנים מאות קרחונים, כאשר חמשת הנגישים ביותר הם קרחון קולומביה 
(Colombia), מירס (Mears), שופ (Shoup), וורטינגטון (Warthington) וקרחון ואלדז. את קרחון קולומביה הנודע ניתן לראות כבר משירות המעבורות של ה-Marine Highway, אולם סירות סיור קטנות יותר יפלסו דרך עבורכם בין המים התכולים זרועי פיסות הקרח לתצפית קרובה על הקרחון המרשים.
הכביש המהיר Richardson Highway מחבר את ואלדז עם הכביש המהיר לאנקורייג' וכביש טוק המוביל לכביש המהיר אלסקה. הנסיעה בו לואלדז מזמנת נופים עוצרי נשימה. לעיר ניתן להגיע גם בטיסות, ובמעבורות Alaska Marine Highway מ-Whittier וסיוארד שבחצי האי קנאי.

קורדובה (Cordova)
עיירה קטנה וצנועה, הנגישה דרך האוויר והים בלבד. האטרקציות בסביבתה כוללות את קרחון צ'ילדס (Child's Glacier) ודלתת נהר קופר (Copper), המהווה גן עדן לחובבי צפרות.

וויטיאר (Whittier)
וויטיאר הנגישה ביותר מיישובי המיצר, בכביש קטן היוצא מאזור פורטייג' בכביש המהיר סיוארד (היורד מאנקורייג' לחצי האי קנאי), בקו הרכבת מאנקורייג' ובמעבורות ה-Marine Highway. באזור עופות מים רבים, דגה עשירה, נופים נפלאים של הרי צ'וגאץ' ושל הפיורדים במיצר.

הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס
בדרום מערב אלסקה, מנהר קופר (Copper River) ועד הגבול עם קנדה, משתרע הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס (Wrangel-St. Elias National Park). הפארק לא רק מתהדר בהיותו הגדול ביותר בארצות הברית כולה, אלא מהווה חלק במערכת אקולוגית עצומה עוד יותר, הכוללת עוד שלושה פארקים המחוברים זה לזה – פארק גליישר ביי בנתיב הפנימי, והפארקים הקנדיים Tatshenshini-Alsek ו-Kluane. בפארק שלוש רכסי הרים – סנט אליאס, ראנגל וצ'וגאץ', ובהם תשע מתוך 16 הפסגות הגבוהות ביותר בארצות הברית. אחת מהן היא פסגתו של הר סנט אליאס, השנייה בגובה בארצות הברית (5,489 מטר). בפארק יפהפה זה ארוגים רכסי ההרים בין קניונים מוריקים, נהרות קרח עצומים, אגמים תכולים ונהרות שוצפים – ביתם של בעלי חיים רבים.

אל תוך שטח הפארק נכנסות רק שתי דרכי עפר: דרך נאבסנה (Nabesna Road) היוצאת מסלאנה (Slana) בצפון הפארק, ודרך מק'קרתי (McCarthy Road) היוצאת מצ'יטינה (Chitina) אל לבו של הפארק. יש לברר במפקדת הפארק את מצבן של דרכים אלו לפני הנסיעה. הנסיעה מאנקורייג' אל מפקדות הפארק ב-Glennallen ו-Cooper Center אורכת כארבע שעות. אפשר גם לטוס אל מקומות שונים בפארק מהיישובים בכבישים המקיפים אותו.

מרכז אלסקה
ככל שממשיכים מדרום אל פנים אלסקה, המרחבים הולכים וגדלים, וההרים והקרחונים מתרחקים זה מזה, חוצים רמה רחבת ידיים ושוממת מאדם. עדרים של ראמים ואיילי קורא משוטטים בשטחים הפתוחים, לצד דובי גריזלי אימתניים ושאר חיות בר. רכס אלסקה (Alaska Range) חוצה את מרכז אלסקה (Interior Alaska), ובו הפסגה הגבוהה ביותר במדינה ובצפון אמריקה כולה – הר מקינלי (Mt. McKinley), הידוע גם בשם בו כינו אותו בני השבט האינדיאני את'בסקן 
(Athabascan) – הר דנאלי (Denali, "הגבוה"), שם בו נקרא כיום הפארק הלאומי שבתחומו הוא נמצא.

הפארק הלאומי דנאלי (Denali National Park) והר מקינלי
פארק רחב ידיים בשטח של 24,585 קילומטר רבוע, המהווה את אחד משיאי הביקור באלסקה. ככזה, הוא לעתים עמוס מטיילים בעונת הקיץ, אז הדרכים שלאורכו מלאים אדם, אך בריחה לאחד המסלולים הרגליים שבו תזמן לכם מפלט שקט. האטרקציה הבולטת בפארק היא כמובן פסגתו של הר מקינלי (6,193 מטר). זו מהווה יעד ראשון במעלה במדינה למטפסי הרים מקצועיים. כאלף מהם מגיעים כל שנה לכבוש את ההר, ומשתמשים בעיירה הקטנה Talkeetna כבסיסם.

אך ההר הוא רק חלק קטן ממה שמציע הפארק: קרחונים, עמקים קרחוניים ירוקים, יערות, נופי ערבות ארקטיות, הרים, אגמים, מסלולי הליכה, שיט בנהרות מתפתלים והחשוב מכל – היצע אדיר של חיות בר. כבר מהנסיעה באוטובוסי הפארק אפשר להבחין בדובים, כבשי דול, שועלים, זאבים, איילי קורא (מוס) וחיות רבות אחרות המשוטטות בשולי הדרכים.

אל הפארק אפשר להגיע בנקל בנסיעה מאנקורייג' (כחמש שעות) או מפיירבנקס (כשלוש שעות). משתי הערים יוצאות רכבות אל הפארק. רכבים פרטיים אינם מורשים לנוע בתוך שטחי הפארק, והוא מספק שירותי הסעות ציבוריות משלו הכלולים במחיר הכניסה, אך כדאי בקיץ להזמין כרטיסים אליהם מראש. בפארק יש גם סיורי שיט וסוסים. בפארק יש מספר חדרי לינה מצומצם, אך העיירות סביבו מציעות אפשרויות לינה רבות. אתרי הקמפינג בדנאלי נפתחים לשימוש ממאי עד ספטמבר, וכדאי להזמין בהם מקום מראש (וכן את ההסעות אליהם).

פיירבנקס (Fairbanks)
העיר השנייה בגודלה באלסקה המתפקדת כצומת התחבורה והמסחר של מרכז המדינה והצפון הרחוק. זוהי לרוב התחנה הצפונית ביותר של המטיילים באלסקה, ומיקומה זה מאפשר לה ליהנות מיותר מעשרים שעות אור ביממה בין אמצע מאי ליולי, ומיופיו הבלתי נשכח של הזוהר הצפוני 
(Aurora Borealis) בשעות החשכה בחודשים הקרים. גם בחודשים אלו, עת הטמפרטורות צונחות והאוויר מקפיא, העיר לא עוצרת ומציעה ספורט חורף, פסטיבל פיסול בקרח ומרוצי מזחלות כלבים. בקיץ חם בשעות היום, ואפשר לצאת לטיולים במכרות זהב ישנים ואתרי מרחצאות חמים באזור, וקהילות בוש קטנות בערבות אלסקה שמסביב. ביולי נערכת בעיר האולימפיאדה האסקימו-אינדיאנית, ובה תחרויות ספורט מסורתיות של קהילות האינואיטים והאינדיאנים במדינה. מהעיר Nenana הסמוכה אפשר לצאת לרפטינג בנהרות האזור.
בעיר עצמה כדאי לבקר במוזיאון הצפון של אוניברסיטת אלסקה (University of Alaska Museum of the North), ובו תצוגות על חלקיה השונים של המדינה, חיי הבר והתרבויות המקומיות.

כבישים מהירים מחברים את העיר עם אנקורייג' ואפילו עם חלקו הצפוני של הנתיב הפנימי (דרך קנדה). רכבות מגיעות מאנקורייג' ואפשר לעצור בדרך בפארק דנאלי. לעיר שדה תעופה גדול, אליו מגיעות טיסות מערים שונים באלסקה ובארצות הברית.

דרום מערב אלסקה
מטיילים כמעט שאינם מגיעים לחלק זה של אלסקה, פרט לאי קודיאק. כבישים אינם עוברים כאן ומעבורות ה-Marine Highway פוקדות רק את האי קודיאק ואת מקצתם של האיים האלאוטים, הנמתחים מחופה הדרומי של אלסקה בשרשרת ארוכה לכיוון אסיה. כמעט כל היישובים בחלק זה של המדינה נגישים בטיסות בלבד.

האי קודיאק
האי קודיאק (Kodiak Island) הוא השני בגודלו בארצות הברית אחרי האי הגדול בהוואי. נופיו הירוקים להפליא עם בוא הקיץ הם שהעניקו לו את הכינוי "אי האזמרגד". כ-14 אלף תושבים מתגוררים בו, כמעט כולם בעיירה קודיאק, שכלכלתה נסובה בעיקר על הדגה העשירה באזור.

אך תושביו המפורסמים של האי אינם אנושיים – אלו הם דובי קודיאק החומים (Ursus arctus middendorffi), תת-מין של דובי גריזלי. כ-3,000 דובים חומים מתגוררים באי, רובם בתחומי שמורת החי של קודיאק (Kodiak National Wildlife Refuge), המכסה כשני שליש משטחו של האי. בשמורה מתגוררים חיות בר נוספות כגון שועל אדום, לוטרות, עטלפים ו-238 מינים של ציפורים ועופות מים, בהם העיטם לבן הראש.

עיירת הדייג קודיאק מספקת את כל השירותים לאי. מוזיאון באראנוב (Baranov Museum) שוכן באחד ממבני העץ הוותיקים באלסקה, ועוסק בהיסטוריה של האי. מוזיאון Alutiiq מספק הצצה על בני שבט ה-Alutiiq, שהיו מתיישביו הראשונים של האי לפני יותר מ-7,000 שנה. צאצאיהם עדיין מתגוררים במקום.

סמוך לעיירה שוכן פארק המדינה פורט אברקרומבי (Fort Abercrombie State Park). כאן הוקם הרדאר הסודי הראשון באלסקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. פרט למבנים נטושים מאותה תקופה, בפארק יש יער גשם ממוזג ופריחת קיץ צבעונית. זהו מקום מצוין למתוח בו את הרגליים במסלולי הליכה שונים או לעשות בו פיקניק מול נופי הים.

אל האי קודיאק אפשר להגיע בשיט או במטוסים ימיים בלבד. מעבורות ה-Marine Highway עוצרות בו בנתיביהן ממיצר פרינס וויליאם/חצי האי קינאי אל האיים האלאוטים. 

כתבה: יעל רגב 

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

קאטמאי והצפון הרחוק

דב גריזלי, היושב בראש מפל בשמורת קטמאי, מחכה לארוחת צהריים: דגי הסלמון הקופצים במעלה הזרם | צילום: אמיר יחיאלי

הפארק הלאומי קאטמאי
בין האי קודיאק לחצי האי אלסקה מפריד מיצר שליקוף (Shelikof Strait), ומעברו השני, ממש מול קודיאק, משתרע הפארק הלאומי קאטמאי (Katmai National Park). לא הרבה מבקרים נכנסים בשעריו אשר בעיירת הדייג בעלת השם ההולם קינג סלמון (King Salmon). אל העיירה אפשר להגיע בטיסות בלבד, וכדי להיכנס לתוך הפארק עצמו יש צורך לטוס במטוסים ימיים קטנים או לשוט לתוכו. מרכז המבקרים של הפארק נמצא במרכז הקניות בעיירה, ומפעיל גם משרד באנקורייג'.

הפארק מצטיין בנוף וולקני דרמטי, ששיאו ב-Valley of Ten Thousand Smokes, שנוצר כתוצאה מהתפרצותו של הר הגעש נוברופטה (Novarupta) בשנת 1912. בפארק כ-14 הרי געש פעילים, ואוכלוסייה בת כאלפיים פריטים של דובים חומים, הנוהרת אחרי כמויות הסלמון העצומות באזור. בחודשים יולי וספטמבר, כשכמויות הסלמון גדולות במיוחד, מתרכזים כארבעים עד שישים דובים באגמים והנהרות הקרובים לכניסה אל הפארק.

הצפון הרחוק
המטיילים הבודדים הפוקדים את הצפון הרחוק של אלסקה, מעבר לחוג הארקטי, מבינים מדוע מכונה המדינה "הספר האחרון". זוהי ארץ בראשית שמספר חיות הבר בה עולה על מספר תושביה, שרובם אינואיטים המתגוררים בקהילות זעירות מסורתיות. אלו נגישות בעזרת מטוסים קטנים היוצאים מאנקורייג' ומפיירבנקס. רכס ברוקס (Brooks Range) מתנשא מעל הרמה ומציע נופים דרמטיים ושוממים מאדם בפארק הלאומי שערי האזור הארקטי (Gates of the Arctic National Park). בשטחו אין אתרי לינה או קמפינג ושאר שירותים, ויש לתכנן את הטיול בו במדוקדק או להיעזר בסיור מאורגן. אל האזור כדאי להגיע בחודשי הקיץ בלבד בשל מזג האוויר הקשה הפוקד את המקום רוב השנה, ולזכור להביא דוחה יתושים – אלו נחשבים לציפור הלאומית של אלסקה על פי הבדיחה המקומית, ומצויים כאן בהמוניהם.

הכביש היחידי שמגיע ממרכז המדינה עד הקצה הצפוני של אלסקה הוא כביש דלטון (Dalton Highway), היוצא מפיירבנקס ומקביל לצינור הנפט טראנס אלסקה. אטרקציות לא ממתינות בצד הדרך, רק מרחבים שוממים בהם נודדים עדרי קאריבו. בסימון המייל 115 עובר קו החוג הארקטי, ושלט המציין זאת מהווה, פחות או יותר, את האתר הממשי היחיד בדרך. כדאי להתייעץ עם משרד התחבורה באשר לתנאי הדרך לפני שיוצאים לנסיעה הארוכה. 

כתבה: יעל רגב