אטרקציות ואתרים מומלצים
עשרת המומלצים של אוסטרליה
1. עיר: סידני
באוסטרליה יש לא מעט ערים ראויות, אבל אם צריך לבחור רק עיר אחת לבקר בה, אז סידני (Sidney), שמהווה עבור תיירים רבים את שער הכניסה העיקרי למדינה, לוקחת בגדול. סידני העיר הגדולה ביותר באוסטרליה, החלה את דרכה כמושבת עונשין בשנת 1788. היום נחשבת לאחת הערים היפות בעולם, לא מעט הודות לנמל היפהפה שבלבה. בנמל נמצאים שני סמליה הידועים של סידני: הגשר המרשים, שמראשו נשקף נוף מרהיב של העיר והמפרץ, ובית האופרה המפורסם שנראה כאילו הוא עומד להפליג בים. סידני היא עיר תוססת ושוקקת, עם שפע של חנויות, מסעדות ומקומות בילוי, חופים נפלאים ההומים ברוחצים ובגולשים ושלל מרכזי תרבות ומוזיאונים.
2. צלילה: שונית המחסום הגדולה
שונית המחסום הגדולה (Great Barrier Reef) משתרעת לאורך יותר מ- 2,000 ק"מ לאורך קו החוף של מדינת קווינסלנד במזרח אוסטרליה. מעבר ליופי הטבעי שאין שני לו, לאזור יש חשיבות מדעית וסביבתית אדירה. השונית מחזיקה בכמה שיאים עולמיים: היא מערכת השוניות הארוכה בעולם, המבנה הגדול ביותר בעולם המורכב מאורגניזמים חיים והיחיד שניתן לראותו מהחלל החיצון. מעבר לכל הנתונים היבשים, השונית היא מאתרי הצלילה הטובים והחשובים ביותר בעולם. היא מאכלסת למעלה מ-1,500 מיני דגים ושש מתוך שבעת מיני הצבי ים בעולם, ובשטחה שוחים גם פרות ים ולווייתנים גדולי סנפיר.
3. יין: עמק בארוסה
עמק בארוסה (Barossa Valley) הציורי שבדרום אוסטרליה הוא אזור היין החשוב ביותר ביבשת. כאן ובעמק קלייר הסמוך מייצרים 60 אחוז מהיינות באוסטרליה, והיינות האדומים שמיוצרים ביקבים הרבים שבעמק נחשבים לאיכותיים במיוחד. בנוסף לנופים ירוקים ושלווים ויינות נפלאים, העמק הוא אזור אידיאלי לכל אוהבי החיים הטובים, וגם אם אתם לא נמנים על חובבי היין תיהנו מטיול באזור. יש בו עיירות מקסימות מלאות אווירה, עם ארכיטקטורה אירופית, גלריות לאמנות, חנויות לממכר עתיקות ומבחר רחב במיוחד של מסעדות גורמה משובחות.
4. נסיעה: דרך האוקיינוס הגדולה
אחת מדרכי הנוף היפות בעולם, דרך האוקיינוס הגדולה (Great Ocean Road) מתפתלת לאורך החוף הדרומי-מזרחי של אוסטרליה, בין הערים גילונג ווררנמבול. הדרך, שנבנתה בין שתי מלחמות העולם על ידי חיילים משוחררים לזכר חבריהם שנפלו בקרבות, מציעה נופים עוצרי נשימה למצר בס ולאוקיינוס הדרומי. לאורכה פזורים מגדלורים רבים, המוסיפים נופך רומנטי לנסיעה. מהירות הנהיגה בדרך האוקיינוס מוגבלת ל-80 קמ"ש, אבל הפיתולים הרבים והמראות המרהיבים הנשקפים מכל עבר יגרמו לכם לרצות לנסוע עוד יותר לאט ולהתענג על כל רגע. רגע לפני שיוצאים לדרך, כדאי להקדיש כמה ימים לביקור במלבורן הסמוכה, בירת מדינת ויקטוריה. מלבורן היא עיר מקסימה ותוססת עם אדריכלות נהדרת, אווירה נעימה, גנים יפים, חיי תרבות עשירים ושפע של מקומות בילוי.
5. שמורת טבע: הפארק הלאומי קקדו
הפארק הלאומי קקדו (Kakadu National Park), ששוכן באזור נהרות האליגטור בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, נחשב לאחד מאתרי הטבע הידועים של אוסטרליה. מגוון הנופים בפארק רחב, וכולל יערות גשם, יערות אקליפטוס עצומים, ביצות, נהרות ומפלי מים מרשימים. גם חובבי התרבות ייהנו מטיול במקום, שכולל אתרי תרבות אבוריג'ינים רבים. ברחבי הפארק יש למעלה מ-5,000 ציורי סלע עתיקים של בעלי חיים, טקסים דתיים ומיתוסים שונים של התרבות האבוריג'ינית.
6. אתר מורשת: אולורו (איירס רוק)
כל התמונות של איירס רוק (Ayers Rock), הסלע הגדול והמפורסם בעולם, לא מצליחות להעביר את מלוא העצמה של גוש הסלע העצום שמזדקר לפתע מהאדמה בלב הרמה השטוחה ורחבת הידיים שסביבו. גובהו של הסלע 350 מטר והיקפו תשעה קילומטרים, ובשעות השקיעה הוא נצבע בגווני אדום וכתום מרהיבים ולאחר מכן מאפיר ומכחיל לעתו עם רדת החשיכה. הסלע, המכונה על ידי האבוריג'ינים אולורו (Uluro), מקודש לאבוריג'ינים, והם מאמינים שאסור לטפס עליו. למרות שקיים מסלול הליכה לראש הסלע, מומלץ לכבד את המסורת המקומית ולהסתפק במסלול הליכה קל יותר המקיף את הסלע. במרכז המבקרים שבמקום ניתן ללמוד על היווצרותו של הסלע על פי האמונה האבוריג'ינית ולצפות בתצוגות שונות על החי, הצומח והשבטים באזור. הכפר יולארה (Yulara) משמש כבסיס היציאה אל הפארק.
7. אי: פרייזר
האי פרייזר (Fraser), ששוכן ליד קווינסלנד בחוף הצפוני של אוסטרליה, הוא אי החול הגדול ביותר בעולם, אבל יש בו הרבה יותר מחול. באי, שאורכו 122 קילומטר ושטחו 1,620 קילומטר רבוע, יש יערות גשם הגדלים בחולות, נחלים ונהרות, עשרות אגמי מים מתוקים המוקפים בדיונות, ועולם חי עשיר שכולל מאות מינים של ציפורים, כלבי דינגו, קנגורו ואפילו לווייתנים. ברחבי האי ניתן לנוע רק ברכבי שטח, או להצטרף לסיורים מאורגנים באוטובוסים מיוחדים עם כושר עבירות גבוה במיוחד.
8. טרק: טרק אוברלנד
הפארק הלאומי קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר (Cradle Mountain Lake St. Clair National Park) שוכן באי טסמניה, המדינה הקטנה ביותר באוסטרליה. הפארק שוכן בחלק המערבי והפראי של האי וכולל הרים, יערות גשם, אגמים ועולם חי וצומח עשיר במיוחד. הדרך הטובה ביותר לגלות את הפארק היא בטרק האוברלנד (The Overland Track), מסלול הליכה שאורכו כשמונים קילומטר שחוצה את השמורה מצפון לדרום. זהו אחד הטרקים המפורסמים ביותר באוסטרליה. המסלול עובר ברובו ביער הגשם ולאורך הדרך נשקפים נופים מרהיבים. המסלול נמשך כחמישה – שישה ימים ולאורך הדרך יש בקתות מטיילים בסיסיות, אך הן מלאות בדרך כלל.
9. עיירה: ביירון ביי
ביירון ביי (Byron Bay), הנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה, נמצאת בפינה הצפונית של ניו סאות' ווילס, כ-165 ק"מ מדרום לבריסבן. העיירה השלווה עם החופים החוליים המרהיבים וסגנון החיים הנינוח מושכת אליה גולשים, צוללנים, תרמילאים וגם לא מעט שוחרי בריאות ורוחניות. אלה נמשכים למזג האוויר החמים והנוח ששורר בעיירה לאורך כל השנה, לחופים החוליים המרהיבים, לתנאי הגלישה המצוינים, לתושבים הידידותיים, לשפע מסעדות הבריאות, החנויות המיוחדות והגלריות ולאווירה המיוחדת במקום. רבים מהמבקרים במקום בוחרים לבלות את החופשה בבטלה מוחלטת, או מקדישים את זמנם ללימוד של תחום חדש כמו גלישה או יוגה. עם זאת, כדאי להרחיק קצת למגדלור של ביירון שניצב על ראש גבעה והנופים הנשקפים ממנו מצדיקים לחלוטין את הקלישאה "עוצרי נשימה". תצפיות מסוג אחר מציעים טיולי שיט בעקבות לווייתנים.
10. חוף: קייבל ביץ'
התחרות בין החופים היפים של אוסטרליה קשה במיוחד. קשה לבחור חוף אחד מתוך המבחר העצום של חופים מרהיבים ביופיים ושונים זה מזה. החוף המפורסם ביותר באוסטרליה הוא בונדי שבסידני, אבל מי שמחפש מקום יותר שליו ורגוע, עם השקיעות הכי יפות באוסטרליה, כדאי לו להרחיק עד לקייבל ביץ' (Cable Beach) שבעיירה ברום (Broome), בחוף המערבי של אוסטרליה. ברום היא עיירת תרמילאים תוססת עם אווירה קוסמופוליטית, הרבה מקומות בילוי ומסעדות מצוינות. יחד עם זאת, אל תצפו להמולה שיש באזור הגולד קוסט בחוף המזרחי של אוסטרליה. עדיין מדובר בעיירה נידחת למדי, באמצע שום מקום, שנושקת למדבר האדום העצום מצד אחד ולמי הטורקיז של האוקיינוס ההודי מצד שני. קייבל ביץ' הוא חוף יפהפה שמשתרע לאורך 22 קילומטר ממערב לעיירה, ומתאפיין ברצועת חול רחבה במיוחד, מי טורקיז, חולות לבנים, טיולי גמלים לאורך החוף ושקיעות מרהיבות.
מסלולים וטיולים
מסלולי טיול ממומלצים
אוסטרליה המערבית / המערב השקט
לעתים צריך לנסוע קילומטרים רבים כדי להגיע אל הדולפינים, אל הקניונים, אל האנשים החמים
 |
הפינקלס שבפארק נמבורג. דיונות חול והצמחייה המתחדשת מאיימות על עמודי הגיר האלה | צילום: ירון מילמן |
כתב: ירון מילמן
לכתבה המלאה>>
האי פרייזר / סימפוניה לגאות, ליערות גשם ולקנגורו
 |
האי פרייזר. אי החול הגדול בעולם | צילום: אלון לויטה |
כתב: אלון לויטה
לכתבה המלאה>>
ויקטוריה / לאורך הכביש הגדול
אחת מפניני התיירות באוסטרליה, Great Ocean Road, מתפתל לאורך החוף הדרום-מערבי של ויקטוריה. שילוב מרנין של ים, היסטוריה, תצורות סלע מדהימות, חיות בר ויערות גשם
 |
אריות ים באי קנגרו. חופי אוסטרליה מספקים למבקר אפשרויות רבות לפגוש יונקים ימיים כמו כלבי ים, דולפינים ולוויתנים | צילום: יעל שוורץ |
כתבו: רמי אלמוג ודנית צור
לכתבה המלאה
סידני
 |
הנמל היפהפה, על בית האופרה המפורסם המעטר אותו, הוא מהמראות הבלתי נשכחים שמציעה אוסטרליה |
 |
סידני מציעה שילוב מנצח של יופים ובילויים, תרבות ואמנות, אקשן ושלווה, והכל על רקע של נופי ים מסחררים ביופיים. הנה שלל מקומות ואטרקציות בסידני שראוי מאוד לבקר בהם |
האי הינצ'ינברוק, קרוב לגן עדן
במזרח אוסטרליה יש שמורת טבע שמגיעים אליה רק בסירה. פרפרים, תניני ים, פריחה מרהיבה ואוויר צלול הם התושבים הקבועים בהינצ'ינברוק
 |
מבט אל הר בואן (Bowen) מהחוף במפרץ רמסיי |
כתב: אלון הוד
בכל חבל ארץ ישנם מסלולי הטיול "הסודיים" שלו; אלה שמוכרים רק למנוסים שבמטיילים במקום. האי הינצ'ינברוק (Hinchinbrook Island) הוא מקום כזה, ומהיפים שבהם. כדי לטייל באי יש צורך באישור, דבר הפוגם בספונטניות, אך זהו אילוץ משתלם. מסיבות של שמירת הטבע, אסור ליותר מארבעים אנשים לטייל בטרק הגדול באי בו-בזמן. התוצאה: תחושת בידוד נעימה.
הינצ'ינברוק, אי שהוא פארק לאומי, משתרע על פני כ-400 קילומטר רבוע, והוא מצוי במתחם מחסום האלמוגים הגדול (Great Barrier Reef), המוגדר כאתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Area ).
בשנת 1770 נחשף האי לראשונה לעיניו המערביות של קפטן ג'יימס קוק, אך עוד קודם לכן ישבו בו אבוריג'נים.
אל הינצ’ינברוק מגיעים בשיט מהעיירה קארדוול (Cardwell). זו נמצאת על כביש ברוס, חלק מכביש מספר 1 באזור החוף הצפון-מזרחי של קווינסלנד, בין הערים קיירנס (Cairns) מצפון וטאונסוויל (Townsville) מדרום.
באי, הנמצא באזור טרופי, יש עונה גשומה מאוד ועונה יבשה מאוד. הזמן המומלץ לטיול בהינצ’ינברוק הוא מאפריל עד ספטמבר, כשכמות הגשמים נמוכה יחסית והטמפרטורה נוחה למדי.
32 קילומטרים ססגוניים
מסלול ת'ורסבורן (Thorsborne Trail) עובר לאורך כ-32 קילומטרים באזור החוף המזרחי של האי. תחילת המסלול בחופים זהובים, כשמצד אחד פרוש לו ים כחול ורחב, ומצד שני – יער טרופי סבוך. הנוף מהמם, בגוני ירוק, כחול וצהוב.
פסגתו של הר בואן (Mount Bowen) מתנשאת לגובה של 1,121 מטר מעל פני הים בתלילות מרשימה, עמוק בתוך האי, באזור שכדי להגיע אליו יש להצטייד באישור מיוחד נוסף, שלא קל לקבלו. לאישור מיוחד נזקק גם מי שרוצה לבקר בהר סטרלוך (Mount Straloch), שעליו נמצאים שרידי מפציץ אמריקאי שהתרסק כאן ב-1942.
הסירה מביאה את המטיילים לתחילת הטרק בקרבת חוף האוקיינוס השקט. כשמביטים מזרחה רואים לפעמים דולפינים, כרישים, צבי ים, לוויתנים ודוגונגים. הדוגונג, המכונה גם פרת-ים, הוא היונק הימי הצמחוני היחיד. אחד המקומות הטובים ביותר לראות את הדוגונגים הוא Missionary Bay – שבו עוברת הסירה בדרכה לגשר העץ, שבתחילת המסלול.
הטרק נמשך בדרך כלל שלושה עד שבעה ימים. שלושה ימים דורשים הליכה מהירה ומעט עצירות, ובשבעה ימים נכלל לפחות יום מנוחה אחד.
הטרק עובר בשבעה אזורי קמפינג מורשים. כאן מוצע טרק המחולק לשישה קטעים. זמני ההליכה ממוצעים ומשתנים בהתאם למזג האוויר, לכושר הפיזי ולמשך העצירות בדרך. אפשר ללכת בטרק מצפון לדרום, כמתואר, או להפך. בעת רכישת הכרטיסים לסירה, יש לוודא את מקום ההורדה.
ממפרץ רמסיי (Ramsay Bay) עד מפרץ נינה (Nina Bay)
אורך: כארבעה קילומטרים
משך הליכה: שעתיים וחצי
ראשית ההליכה בגשר עץ, המוביל בינות צמחיית מנגרובים ענפה (בהינצ'ינברוק לבדו זוהו 23 מיני מנגרובים) למפרץ רמסיי. משם ממשיכים לדרום המפרץ, עוברים סלע גרניט גדול וממשיכים דרומה. חוצים בדרך ערוץ (מומלץ לא לעשות זאת בשעת הגאות) עד לאזור קמפינג מסודר.
מפרץ נינה עד מפרץ רמסיי הקטן (Little Ramsay Bay)
אורך: כ-2.5 קילומטר
משך הליכה: כשעתיים
אזור סלעי וטיפוס קל מובילים לכיוון מפרץ בולדר, אשר במימיו אפשר לעיתים לראות צבי ים ירוקים. בזמן גאות (הפרשי הגובה של המים בגאות ובשפל מגיעים במקומות מסוימים לארבעה מטרים) יש לפעמים צורך לעקוף את החוף דרך צמחייה סבוכה. מומלץ לבדוק את זמני הגאות והשפל בטבלה שאפשר להשיג לפני השיט לאי.
ממשיכים לכיוון דרום-מזרח ומגיעים ללגונה במפרץ רמסיי הקטן. בדרום הלגונה נמצא אזור הקמפינג.
מפרץ רמסיי הקטן עד מפרץ זואי (Zoe Bay)
אורך: כ-10.5 קילומטר
משך הליכה: כשש שעות
כאן מומלץ לעקוב ביתר תשומת לב אחרי סימון השביל. בשלב מסוים מתפצל מהשביל העיקרי מסלול, הפונה למפרץ בנקסיה (כ-600 מטר הלוך ושוב). מכאן, בכיוון דרום-דרום-מערב, עובר המסלול דרך יער פתוח, יער גשם ומנגרובים, ומגיע לערוץ צפון זואי.
מימיהם של שני הפלגים הבאים בדרך – ערוץ פאן פאלם וערוץ סיפרס פיין – מרעננים לשתייה. באזור יש שפע עופות, כמו יונת הפירות, המשמיעה קריאת "וואלאק-א-וו", וכן צמחייה עשירה ומעניינת.
בדרך למפרץ זואי, שבדרומו מצוי אזור הקמפינג, חוצים כמה ערוצים וביצות. בשעת שפל נראים סמוך לפתחו של ערוץ דרום זואי "צבאות" של סרטנים כחולים.
צמחים טורפים וצבים ירוקים
ממפרץ זואי עד ערוץ הדיאמנטינה
אורך: כ-6.5 קילומטרים
משך ההליכה: כארבע שעות
השביל עוקב אחר ערוץ דרום זואי ומוביל למפלי זואי. בתחתיתם יש ברכה מקסימה ומומלצת לרחצה. מהברכה עולה המסלול דרך נוף מהמם, ובהמשך הוא מגיע למשטח גרניט הנמצא בנקודה הגבוהה במסלול.
הקטע הבא מתאפיין בעושר ובמגוון רחב של צבעים וריחות, מפריחותיהם של צמחים ועצים, דוגמת הבנקסיה הכחולה והנדירה. בצידי הנחלים גדלים שרך אלמוגי (Lycopodium cernuum) וצמחים אוכלי חרקים מהסוג דרוסרה (Drosera).
המסלול יורד לערוץ הדיאמנטינה, אך עוד קודם לכן יש הצטלבות, שממה מובילה דרך לכיוון מפרץ ריף סונקן. ההליכה אל המפרץ נמשכת כחצי שעה. הקמפינג כאן קסום ופופולרי בקרב שייטי הקיאקים. כדאי לזכור: בין אוקטובר למרץ מטילים כאן צבי ים ירוקים את ביציהם.
ערוץ הדיאמנטינה עד מפלי מוליגן
אורך: כקילומטר אחד
משך ההליכה כשלושים דקות
יש לחצות בזהירות את ערוץ הדיאמנטינה, במיוחד לאחר גשמים חזקים. אזור הקמפינג מצוי כמאה מטר מהמפלים.
מפלי מוליגן עד ג'ורג' פוינט (George Point)
אורך: כ-7.5 קילומטרים
משך ההליכה: כשעתיים וחצי
יש להביא בחשבון כי לאחר מפלי מוליגן, ייתכן שלא תמצאו עוד מים מתוקים לשתייה. לאחר חצייתם של כמה ערוצים בתוך יער גשם, יורדים שוב לחוף. עם זאת, יש לחצות את ערוץ מוליגן, חצייה שמומלץ לעשותה בין שפל לחצי גאות.
למי שרוצה לטעום מהאי, ולא יכול להשלים את הטרק הגדול, מומלץ לצאת לאחד ממסלולי ההליכה הקצרים יותר, כגון: The Haven, מסלול של כקילומטר אחד; או ה-Macushla, שאורכו כשמונה קילומטרים.
אפשרויות נוספות הן שיט מסביב לאי (חברות רבות באזור קארדוול מציעות אפשרות זו), וטיולי קיאקים.
אלון הוד – הרפתקן, מטפס צוקים והרים, סטודנט למדעי ההתנהגות
טסמניה / מדינה קטנה עם שמורות הרבה
האי הדרומי משופע בשמורות, בחופים יפהפיים ובלגונות. טיול בחבל ארץ עם אלפי מילימטרים של משקעים בשנה, בארצם של הוולאבי והשד הטסמני
 |
יער גשם בפארק הגדול, קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר, שבמערב טסמניה | צילום: רמי אלמוג |
כתב: אבינועם תומר
האי טסמניה, שהוא המדינה הקטנה ביותר באוסטרליה, נמצא כ-240 קילומטר דרומית ליבשת. שטחו גדול פי שלושה בקירוב משטחה של מדינת ישראל, אך אוכלוסייתו מונה כחצי מיליון תושבים בלבד. הבירה הוברט (Hobart), שהיא העיר הגדולה ביותר בו, נמצאת בדרומו. האי מאופיין בהרים שגובהם אינו עולה על 1,600 מטר וביניהם עמקים רבים, ביערות אורן ועצי מחט אחרים, באגמים ובנהרות.
חלקו המערבי של האי קר פחות מהחלק המזרחי, אך גשום יותר, עם ממוצע משקעים של 3,000 מילימטר (שלושה מטרים) בשנה! ניתן, לפיכך, לצפות כאן לגשם מדי יום. בחלקו המזרחי של האי יש ארבע עונות ברורות, על אף שהקיץ שם אינו חם מאוד במושגים ישראליים.
כרבע משטח האי מוכר כשמורות טבע מוגנות, והדאגה לאיכות הסביבה כאן רבה מאוד. עובדה זו מאפשרת לטייל באזורים מרוחקים מכל יישוב. חלק מהטיולים יכולים להתבצע רגלית בלבד, מכיוון שהנסיעה בשמורות הטבע אסורה. בכל השמורות נדרשים אישורי כניסה לא יקרים, וברובן יש מקומות חנייה מוסדרים בכניסה. אפשר וכדאי להגיש תוכנית טיול לפקחים, לקחת את ציוד המחנאות, ולמשך כמה ימים לומר שלום לציוויליזציה.
פינגווינים וצמחייה אלפינית
בקצה הצפון-מזרחי של האי, על חוף הים, נמצא הפארק הלאומי מאונט וויליאם (Mount William National Park). יוצאים מזרחה מלונססטון (Launceston), אחת הערים הגדולות באי, ונוסעים בכביש 3A לכיוון סנט הלן (St. Helen). אחרי כשבעים קילומטר פונים צפונה לעיירה גלדסטון
(Gladstone), וממנה ממשיכים עוד כעשרה קילומטרים בדרך עפר, עד הפארק.
היתרון הגדול של פארק מאונט וויליאם, על פני רוב השמורות באי, מתבטא באפשרות לנסוע בשמורה ברכב (לא דרוש רכב 4X4). בשמורה אפשר לראות קבוצות של וולאבי וקנגורו בסביבתם הטבעית, בנוף האופייני לקו החוף של טסמניה. במקום יש אתר קמפינג ובו מים זורמים.
הפארק הלאומי בן לומונד (Ben Lomond National Park), הנמצא דרומית-מערבית לפארק מאונט וויליאם, משמש בחורף כאתר סקי, אך בקיץ (מנובמבר) אפשר לטייל בו. זהו אזור מישורי, חשוף לרוחות, בגובה 1,300 מטר מעל פני הים ומאופיין בצמחייה אלפינית.
כדי להגיע למקום יוצאים מלונססטון ונוסעים חמישים קילומטר לכיוון דרום-מזרח בכביש צר עד אתר הסקי, ומכאן ממשיכים עשרה קילומטרים נוספים בדרך עפר.
בישנו (Bicheno) היא עיירת קיט קטנה על החוף המזרחי, על כביש 3A, כחמישים קילומטר צפונית-מזרחית לעיר סוואנסי (Swansea). בעיירה אין אמנם שום דבר מיוחד, אך מרכז המידע המקומי מארגן כל לילה (תלוי במזג האוויר) סיורים לצפייה בפינגווינים, אשר חוזרים מהים אל מחילותיהם.
הפינגווינים אינם מרגישים מאוימים בשטח מחייתם הטבעי, משום שמספר הצופים מוגבל ל-18 והמדריכים משתמשים בפנסים מעומעמים. הקרקע נמצאת בבעלות פרטית והשטח מוסדר, כך שאפשר לסייר סמוך למחילות, ללא חשש שהן יתמוטטו.
בצמוד למרכז המידע יש חניון קרוונים, שניתן ללון בו לאחר הסיור (לילות הקיץ בטסמניה מתחילים מאוחר).
הפארק הלאומי פרייסינט (Freycinet National Park) נמצא דרומית לבישנו, על חצי-אי מאורך בחוף המזרחי. נוסעים בכביש 3A כ-15 קילומטר מבישנו עד הפנייה דרומה לעיירה קולס ביי (Coles Bay), הצמודה לשמורה. מן הפנייה עד העיירה והפארק נוסעים כשלושים קילומטר.
האזור מוקף בחופים ארוכים ולבנים, במפרצונים רבים, בלגונות ובהרים המשתפלים עד לחוף ומאפשרים תצפית מרהיבה. אסור לנסוע בשמורה. בכניסה יש חניון מוסדר, ואפשר להשאיר את הרכב ולטייל כאן עד שלושה ימים. השמורה מסומנת במסלולים שונים לטיולים, לפי אורך המסלול ורמת הקושי.
דרומית-מזרחית להוברט, כשעה וחצי נסיעה ממנה על כביש 9A, נמצא חצי-האי טסמן
(Tasman Peninsula), ובדרומו העיירה פורט ארתור (Port Arthur). אזור פורט ארתור שימש במחצית הראשונה של המאה ה-19 מושבת אסירים בריטית, ובמקום יש שחזור של מגורי הקצינים והסבר חזותי על המקום.
קרוב לעיירה, צמוד לחופים, יש מבנים סלעיים; צוקים שעוצבו על ידי הרוח והמים לצורות מרהיבות. גם שמות הולמים ניתנו להם, כמו "מטבחו של השטן".
הפרא של מערב האי
בחלק המערבי והגשום של האי נמצאת שמורת טבע ענקית – Franklin Lower Gordon Wild Rivers Nationa Park – שבתחומה עוברים שלושה נהרות גדולים: פרנקלין, אולגה וגורדון. מלבד הנהרות, יש בפארק יערות גשם וגאיות עמוקים וצרים. קצה העולם; עשרות קילומטרים לכל כיוון, כמעט ללא נפש חיה.
הכניסה לשמורה נמצאת ליד סטרתגורדון (Strathgordon). מגיעים אליה בנסיעה מהוברט לכיוון צפון-מערב, פונים מערבה בכביש 61B ונוסעים בו עד סופו. בחודשי הקיץ אפשר להשתתף במסעות ראפטינג של כמה ימים בנהרות השוצפים. מהעיירה סטרהאן
(Strahan), הנמצאת כשלושים קילומטר מערבית מקווינסטאון (Queenstown), על כביש 24B, ומהעיירה זיהאן (Zeehan), כארבעים קילומטר צפונית לה, על כביש 27B, יוצאות סירות גדולות לשיט קצר ונוח יותר על הנהרות.
שמורה נוספת, דומה למדי לקודמתה, הפארק הלאומי קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר
(Cradle Mountain Lake St. Clair National Park), נמצאת מצידו הצפוני של כביש 10A. לשמורה שתי כניסות. האחת בקצה הצפוני בפנסיל פיין (Pencil Pine), שם יש גם מרכז מבקרים. הכניסה השנייה, דרוונט ברידג' (Derwent Bridge), נמצאת על כביש 10A, כמאה קילומטר מזרחית לעיר קווינסטאון (Queenstown). במקום יש מרכז מבקרים חדיש, שאפשר לקבל בו בין השאר המלצות למסלולים.
במרכז השמורה נמצא אגם סנט קלייר, שהוא אגם המים המתוקים העמוק ביותר באוסטרליה. כאן נמצא גם ההר הגבוה ביותר בטסמניה – אוסה (Mount Ossa) שגובהו 1.617 מטר.
המסלול המפורסם של השמורה, טרק האוברלנד (The Overland Track), שאורכו שמונים קילומטר, חוצה אותה מצפון לדרום. אפשר לעבור אותו, ללא סטיות ובקצב נוח, תוך חמישה-שישה ימים. ואפשר כמובן לסטות לטיולי משנה. משך הטיול תלוי בדרך כלל בכמות האספקה. יש כמה בקתות לינה למטיילים לאורך הדרך, אך בקיץ הן בדרך כלל מלאות.
מי שבאפשרותו לבצע את המסלול מתחילתו עד סופו, יקבל את טסמניה במלוא הדרה: ארץ פראית, שקטה וירוקה. מצד שני, אפשר לנסוע על כביש A10 ולרדת ממנו במקומות המסומנים, כדי לטייל כמה שעות ולטעום מן השמורה.
אבינועם תומר – לומד ביולוגיה באוניברסיטה העברית, טייל זמן רב באוסטרליה
איירס רוק ולב המדבר / הו, הסלע האדום
 |
איירס רוק. האטרקציה המרכזית של מרכז אוסטרליה |
כתבה: יעל רגב
על הנייר מפורסמת אליס ספרינגס (Alice Springs) כמרכז העירוני של לב היבשת, הנמצא כפסע מ"הסלע" הנודע, איירס רוק. בחינה מדוקדקת יותר במפה יגלה שבין העיר לסלע מפרידה נסיעה בת 450 קילומטר במדבר אדום שומם – "פה ליד" במונחים האוסטרליים.
אליס, כמו שמכנים אותו המקומיים בקיצור, היא היישוב העירוני הגדול ביותר במרכז האדום (The Red Center) של אוסטרליה. תחנה קבועה במסעם של המטיילים החוצים את לבה של היבשת בין דארווין לאדלייד. כאן אפשר להתרענן מאבק המדבר, להצטייד במזון ובמצרכים, להציץ בגלריות של אמנות אבוריג'ינית, לנוח מהטבע הפראי בנינוחות העיר השלווה, ואזי להמשיך הלאה בדרך הארוכה.
בעיר ממוקמים בסיסיהם של שני מוסדות הכרחיים באאוטבק האוסטרלי השומם: שירותי הרפואה המוטסים של ה-Royal Flying Doctors, המשרתים את החוות והיישובים הנידחים במדבר, וה-School of Air, תחנת רדיו המשדרת שיעורים לילדים המתגוררים בחוות המרוחקות מדי מבתי ספר של ממש. את מרכזה חוצה אפיקו היבש של נהר טוד, בו נערך מדי שנה מרוץ הסירות נטול המים "הנלי און טוד", בו רצים המתחרים כשהם נושאים את הסירות בידיהם. מי שנתקף געגועים לטבע הפתוח בראותו את העיר אינו חייב להרחיק לכת – ממערב לעיר מתנשאים הרי מקדונל, המציעים שפע של מסלולי הליכה ואופניים, נופים נפלאים ואתרי קמפינג שקטים.
כ-330 קילומטר מדרום-מערב לעיר שוכן הפארק היפה קינגס קניון (Kings Canyon). קירותיו תלולים וגבוהים, ובלבו נמצאות בריכות מים מכוסות שרכים ועצי דקל באנטיתזה גמורה לנוף המדברי הכתום.
במרחק שש שעות נסיעה מאליס בכיוון דרום מערב נמצאת האטרקציה המרכזית של מרכז אוסטרליה – איירס רוק (Ayers Rock), המכונה על ידי האבוריג'ינים "אוּלוּרוּ" (Uluru). בלב המרחבים השטוחים מזדקר לפתע מהאדמה סלע אימתני בצבע כתום עז, גובהו 350 מטר והיקפו תשעה קילומטרים. מלוא עוצמתו של הסלע המסתורי, המקודש לאבוריג'ינים בני ההאננגו, מתגלית בעת השקיעה, אז נצבע הסלע באור זהוב זוהר ולאחר מכן מאפיר ומכחיל לעתו עם רדת החשיכה. האבוריג'ינים מאמינים כי אסור לפגוע בקדושת הסלע על ידי טיפוס עליו, אך אף על פי כן קיים מסלול הליכה מעורר מחלוקת לראשו. המעדיפים להתחשב במסורת המקומית מוזמנים לוותר על הטיפוס לטובת מסלול הליכה קל יותר המקיף את הסלע, או שפע של סיורים מודרכים על ידי הקהילה האבוריג'ינית, המלמדים על המעשיות הקשורות בו ועל מנהגיהם של הילידים האוסטרלים. כדאי לעצור במרכז המבקרים המצוין, המתאר את היווצרותו של הסלע על פי האמונה האבוריג'ינית, ומציג תצוגות שונות על החי, הצומח והשבטים באזור.
הפארק הלאומי כולל אתר טבע נוסף, האולגאס (Olgas), המכונות באבוריג'ינית "קטה טג'וטה" (Kata Tjuta), שפירושו "ראשים רבים". ואכן האולגאס נראות כאוסף גרסאות מוקטנות וצפופות של איירס רוק, ביניהן עוברים מסלולי הליכה שונים. המומלץ שבהם הוא מסלול "עמק הרוחות" שאורכו ששה קילומטרים.
הכפר יולארה (Yulara) משמש כבסיס היציאה לשני הפארקים, ואליו ניתן להגיע באוטובוסים הבינעירוניים ובטיסה. בכפר מרוכזים מקומות הלינה היחידים באזור, מבית מלון מפואר, דרך בתי מלון רגילים ועד אכסניה לתרמילאים ואתרי קמפינג. בכפר יש מסעדות, תחנת דלק, מרכז קניות, סוכנות נסיעות, סניף דואר, משטרה, בנק ופאב. בשל האופי התיירותי של הכפר והיותו היישוב היחידי באזור, המחירים גבוהים יחסית למקומות אחרים באוסטרליה.
הטריטוריה הצפונית / שמורת קקדו
טיול אל הקצה הצפוני של היבשת, אל יערות אקליפטוסים וגשם, תנינים וציורי סלע. תמצית אוסטרלית
 |
אקליפטוסים במים, שמורת קקדו | צילום: סטיוארט סטנטון |
כתבו: רמי אלמוג ודנית צור
שמורת קקדו (Kakadu National Park) נמצאת בצפון הטריטוריה הצפונית (Northern Territory), ונמנית עם אתרי הטבע הידועים יותר של אוסטרליה. בשמורה, המשתרעת על כעשרים אלף קילומטר רבוע, יש יערות אקליפטוסים רחבי ידיים, כיסי יערות גשם, מפלי מים, אתרים אבוריג'יניים בעלי חשיבות היסטורית ותרבותית ושפע עופות מים ובעלי חיים. עם זאת, האיכויות של קקדו מינוריות, ודרוש זמן, וגם קצת ידע, כדי ליהנות מהן במלואן.
מזג האוויר הוא אחד ההסברים לאופייה הייחודי של השמורה. נהוג לחלק את השנה כאן לעונה הגשומה ולעונה היבשה (האבוריג'ינים מחלקים אותה לשש עונות), ומרבית התיירים מגיעים בשלהי העונה היבשה, ביולי-אוגוסט. בתקופה זו מזג האוויר חם אבל יבש יחסית, קל לצפות בחיות הבר, המתקבצות סביב מאגרי המים המתמעטים, וכבישי הגישה אל מרבית האתרים פתוחים; עם זאת, הנוף יבש מאוד וזרימת המים במפלים דלילה. בעונה הגשומה הנוף ירוק ומרשים הרבה יותר והאזור שופע מים, אך קשה לאתר את בעלי החיים, רבים מכבישי הגישה חסומים, ובעיקר צריך להיות מסוגל לעמוד בחום של 35 מעלות צלזיוס, עם לחות גבוהה והרבה מאוד יתושים. המסלול המוצע כאן מיועד לבעלי רכב, המטיילים בעונה היבשה.
אווזים בביצות
לשמורת קקדו מדרווין יש לנסוע דרומה לאורך כביש מספר 1, Stuart Highway, לכיוון קתרין. לאחר 35 קילומטר יש פנייה שמאלה אל כביש מספר 36, Arnhem Highway, אל התחנה הראשונה במסלול – ביצות ממוקאלה (Mamukala).
מגרש החנייה של ממוקאלה נמצא קילומטר אחד מהכביש המהיר. במרחק מאה מטר ממנו יש מבנה מיוחד לתצפית על אזור הבילבונג (הביצות), 500 מטר ממנו – תצפית-מחבוא מיוחדת לצפייה בעופות, ויש גם מסלול הליכה של שלושה קילומטרים. זהירות! יש במים תנינים. אפשר לראות כאן נימפאות מים ומגוון של עופות מים במרבית חודשי השנה, אך בסוף אוגוסט, כשמגיעים לאזור לא פחות מ-25 אלף אווזים, המראה מרשים במיוחד.
חוזרים לכביש המהיר וממשיכים כ-29 קילומטר עד הפנייה לעיירה ג'אבירו. 2.5 קילומטרים נוספים דרומה נמצא מרכז המבקרים הנפלא. בנוסף להסברים מקיפים על השמורה, יש כאן מצגת אורקולית, סרטי טבע מרתקים המוקרנים בווידאו, ספרייה קטנה ופינת הפעלות לילדים. על לוח בכניסה מופיע מידע עדכני לגבי מצב הדרכים, שחיוני להציץ בו לפני שיוצאים לדרך.
כדי להגיע לג'אבירו, צריך לחזור לצומת ולהמשיך כמה מאות מטרים עד לעיירה החביבה, שאינה חלק מהשמורה והוקמה כעיירת מגורים לעובדים במכרות האורניום. למטיילים חשובה ג'אבירו כמקום לינה והצטיידות, עם מגוון שירותים; בהם סופרמרקט, בנק, דואר, מרכז רפואי, בריכת שחייה, מלון ואתר קמפינג. כדי לעלות צפונה יש לחזור כקילומטר מזרחה, לחלוף על פני הפנייה אל מרכז המבקרים שבכביש מספר 36, ולפנות ימינה אל Oenpelly Road. הדרך, הנמשכת 45 קילומטר עד אוביר (Ubirr), סלולה רק בחלקה ועלולה להיות סגורה בעונה הגשומה. כ-11 קילומטר לפני אוביר יש ריכוז גדול של תילי טרמיטים. הטרמיטים נפוצים בכל אזורי המחיה של השמורה, פרט לביצות. תילי "הקתדרלה" עשויים להגיע לגובה של שישה מטרים ויותר.
ציורי סלע וצוקי אבן חול
אזור אוביר הוא רמה, המסתיימת במתלולים גבוהים מצפון, ומתחתיה נפרשים מישורים עצומים של ביצות, יערות אקליפטוס וכיסי יערות גשם. במקום שבו נמצאת היום תצפית הנוף ניצב ב-1842 אחד מראשוני החוקרים, לודוויג לישהרבט, שרשם ביומנו: "באופן פתאומי נגלה לעינינו נוף אינסופי ומהמם ביופיו. לרגלינו נפרש עמק רחב ידיים ונהר גדול, שהתפתל בפיתולים אינסוף בתוך העמק".
מחסה הסלעים באוביר שימש במשך אלפי שנים כמקום מגורים לאבוריג'ינים, והוא מפורסם בציורי הסלע שבו. יש כאן מסלול הליכה מעגלי באורך קילומטר אחד, הנמשך כשעה. הוא יוצא ממגרש החנייה, ארבעה קילומטרים אחרי East Alligator Ranger Station, ומאפשר לנכים גישה לגלריה המרכזית. מהמסלול המרכזי מסתעף שביל צדדי, המטפס אל ציורי סלע נוספים ואל תצפית נוף בראש סלע אובירי (Obirry Rock).
מאוביר ממשיך Oenpelly Road אל ארנהם לנד (Arnhem Land). אזור זה הוכרז בשנת 1931 כאזור אבוריג'יני, וחציית האיסט אליגטור (East Alligator River) אסורה לתיירים, אלא אם יש לכך אישור מיוחד (צריך סיבה מוצדקת לכך, מעבר לסקרנות).
מאוביר יורדים חזרה דרומה, עד מרכז המבקרים, וממשיכים בכביש מספר 21, Kakadu Highway, 19 קילומטר עד הפנייה אל נורלאנגי ושבעה קילומטרים נוספים עד לפנייה שמאלה, אל דרך עפר אל גובארה (Gubara). לאחר עוד תשעה קילומטרים, מגיעים לצומת שממנו אפשר להמשיך ברכב 4×4 בלבד.
מכאן אפשר לצאת למסלול הליכה, ששה קילומטרים הלוך ושוב (שלוש שעות לפחות; פתוח בעונה היבשה בלבד). לאורך המסלול, צוקי אבן חול ויערות אקליפטוס, הנמצאים בשיא פריחתם בראשית העונה היבשה (מאי-יוני). בהמשך, עובר המסלול בתוך יער גשם ולאורך נחל גובארה. במעלה הנחל יש ברכות מים קטנות – מקום נהדר לפיקניק ולשחייה מרעננת.
שרפות יזומות ומפלים
חוזרים לאורך דרך העפר עד הפנייה שמאלה אל נורלאנגי (Nourlangie Rock), ולאחר כחמישה קילומטרים מגיעים אל החניון. נורלאנגי הוא צוק אבן חול שניתק מהרמה הסלעית המשתרעת מארנהם לנד אל תוך השמורה. ממגרש החנייה שלמרגלות סלע נורלאנגי יוצא מסלול מעגלי של כקילומטר וחצי (כשעה הליכה). יש גישה לנכים לגלריה המרכזית.
המסלול עובר תחילה דרך מחסה אנבאנגבאנג (Anbangbang), ששימש כמגורים לאבוריג'ינים בעונה הגשומה, ובהמשך מוביל אל ציורי סלע מרהיבים .
מראש הצוק יש תצפית נוף מומלצת, המצדיקה את מאמץ הטיפוס. בראשית העונה היבשה אפשר לצפות בשקיעות בגוני אדום עזים, בהשפעת ענני העשן המיתמרים משריפות היער. אחד המאפיינים המובהקים של ביקור בקקדו בתקופה זו הוא השריפות היזומות. בעיניים מערביות, נראות השריפות אסון טבע, אבל בעיני האבוריג'ינים, הן חלק חיוני בשמירה על הטבע. אדמות שהאדם אינו שורף אותן מדי פעם הן, לדעתם, אדמות מוזנחות. בשריפות אלה, המכונות "שריפות קרות", נוהגים הפקחים, כמו האבוריג'ינים לפניהם, לשרוף שטחים מסוימים בראשית העונה היבשה, כאשר הטמפרטורות נמוכות יחסית ויש לחות בקרקע ובצמחייה.
חוזרים אל כביש מספר 21, Kakadu Highway, ונוסעים כשבעה קילומטרים עד הפנייה אל פארק מוירלה (Muiralla Park). לאחר כששה קילומטרים נוספים מגיעים לחניון, שעשוי להתאים גם לחניית לילה.
מסלול בובה (Bubba Walk) הוא מסלול מעגלי באורך חמישה קילומטרים היוצא ממגרש החנייה שסמוך לאתר הקמפינג. ההליכה בו נמשכת כשעתיים והוא מקיף אזור ביצתי. לאורך המסלול עצי אקליפטוס מיוחדים ושונים, בהם עץ ה-Paperbark שקליפתו דמוית הנייר שימשה את האבוריג'ינים כמצע לשינה, כ"נייר אלומיניום" לאפיית שורשים במדורה ועוד (היום אלה עצים מוגנים!). מוקדי משיכה נוספים כאן הם עופות המים הרבים ובעיקר מינים שונים של אנפות.
בדרך ליילו ווטר (Yellow Water), חולפים על פני הפנייה למפלי ג'ים ג'ים (Jim Jim Falls) ומפלי טווין (Twin Falls). הם נמנים עם האתרים המרשימים בשמורה, אך הגישה אליהם אפשרית ברכב 4×4 בלבד. בעונה הגשומה אין גישה למפלים, אך בעונה היבשה הם עלולים להצטמצם לכדי זרזיף דק. למרות זאת, האזור מרשים מאוד והבריכות מלאות ברוב חודשי השנה.
מהפנייה מפרידים שישים קילומטר עד מפלי ג'ים ג'ים, ומהם ממשיכים עשרה קילומטרים אל מפלי טווין. סוף הדרך בנחל זורם, שאפשר לחצות אותו רק בשיט או בשחייה.
שיט במים צהובים
19 קילומטר אחרי פארק מוירלה, לאורך כביש מספר 21, מגיעים לפנייה אל קואינדה. 4.5 קילומטרים ממנה נמצא מרכז התרבות האבוריג'יני (Warradjan Aboriginalcoltural Center)), ובו תצוגות בנוגע לאורח חייהם של האבוריג'ינים ולאמנותם. מוקרנים כאן סרטי וידיאו ויש גם חנות מרשימה.
שלושה קילומטרים אחרי מרכז התרבות, מגיעים אל יילו ווטר. מכאן יוצא שיט היילו ווטר
(Yellow Water Cruise) לאורך נהר סאות' אליגטור (South Alligator River), אחד מסיורי השיט המופלאים באוסטרליה. יש שלושה כאלה ביום: בזריחה, בצהרים ובשעות בין הערביים. כל שעה ויתרונותיה: בראשונה אפשר לראות את אלפי עופות המים נאספים לחפש את מזונן בבילבונג (ביצה) שמסביב, ואילו בחום היום אפשר לחזות בתנינים היוצאים מהמים להתחמם בשמש.
חזרה בכביש המהיר, 38 קילומטר מדרום לפנייה אל קואינדה יש ריכוז נוסף של תילי "קתדרלה" של טרמיטים, גבוהים ומרשימים במיוחד.
ממשיכים מהפנייה אל קואינדה דרומה, כשמונים קילומטר לאורך Kakadu Highway, ומגיעים אל הכניסה הדרומית לשמורה. מכאן מתפצל כביש מזרחה, שתחילתו סלולה והמשכו דרך עפר. 26 קילומטר מהכביש הראשי מגיעים לצומת T, שבו פונים שמאלה ונוסעים 11 קילומטר, עד גאנלום.
אזור זה הוכרז כשמורה ב-1971, וכולל ברכת מים מוקפת יער גשם ומפל יפהפה, שכמו שאר המפלים בקקדו מרשים יותר בעונה הגשומה. מסלול מסומן, היוצא מאתר הקמפינג, מוביל אל תצפית גאנלום המרהיבה וממנו מתפצל מסלול צדדי, מומלץ ביותר, אל סדרת ברכות נהדרות ואל תצפיות נוף נוספות.
רמי אלמוג – צלם גיאוגרפי, סטודנט במחלקה לגיאוגרפיה ובחוג ללימודי אפריקה באוניברסיטה העברית
דנית צור – מתרגמת לעברית של מדריכי לונלי פלאנט. חיה וטיילה באוסטרליה במשך כשנתיים
קווינסלנד / שונית המחסום הגדולה
 |
| "לב" בשונית המחסום הגדולה, אוסטרליה | צילום: אימג'בנק ישראל |
כתבה: יעל רגב
גולשי הגלים עולים לרגל לחופים הדרומיים של דרום החוף המזרחי של אוסטרליה ונעצרים באזור חוג הגדי. כאן נעצרים גם גלי האוקיינוס על ידי מחסום טבעי עצום במימדיו – שונית המחסום הגדולה (The Great Barrier Reef). יותר מ-2,500 שוניות נפרדות מרכיבות את שונית המחסום הגדולה, הפרושה על פני כ-2,300 קילומטר לאורך חופי אוסטרליה, מאזור באנדאברג ועד מיצר טורס שמדרום לפפואה ניו גינאה. 347,800 קילומטר רבועים משטחה הוכרזו כאתר מורשת עולמית – שטח הגדול מסכום שטחן של בריטניה, הולנד ושווייץ גם יחד. גודלה כה רחב ידיים, עד כי זהו המבנה החי היחיד שאותו אפשר לראות מהחלל.
שונית המחסום הגדולה בנויה מיותר מ-360 מיני אלמוגים קשים ומעל שליש ממיני האלמוגים הרכים בעולם. השונית מאכלסת למעלה מ-1,500 מיני דגים ושש מתוך שבעת מיני הצבי ים בעולם, ובשטחה שוחים גם פרות ים ולווייתנים גדולי סנפיר. בשל מגוון החי העצום והשפע הבלתי ייאמן של אתרי צלילה, שונית המחסום הגדולה היא מאתרי הצלילה החשובים והטובים ביותר בעולם.
חברות טיולים רבות בערי החוף של קווינסלנד מוציאות סיורים לשונית החיצונית ולאיי האלמוגים שבשטח הפארק הימי של השונית. בדרך כלל כוללים סיורי יום אלו ציוד שנורקלים חינם, כאשר ציוד צלילה ניתן בתשלום נוסף. בעיירות התיירות המרכזיות לאורך החופים אפשר להירשם לקורס צלילה, הכולל שייט צלילות בן מספר ימים. הסיורים הפופולריים ביותר לשונית יוצאים מהעיירה קיירנס (Cairns).
שונית המחסום כוללת איי אלמוגים רבים, ובצדה מנקדים את המים הכחולים איים יבשתיים שבסמוך להם פרושה שונית אלמוגים. איי וויטסאנדיי (Whitsunday Islands), מול העיירה איירלי ביץ' (Airlie Beach), הינם קבוצת האיים הידועה בקווינסלנד. 74 איים אלו אינם חלק משונית המחסום הגדולה השוכנת ממזרח להם, כי אם איים יבשתיים, אך חלקם נהנים משונית אלמוגים משלהם, הנגישה מחופם. סיורי צלילה היוצאים מאיירלי ביץ' מגיעים בחלקם לשוניות האיים וחלקם ממשיכים לשונית המחסום עצמה. כמה מהאיים מציעים אתרי נופש מהודרים ואילו אחרים נותרו שמורת טבע פראית, המפתה חובבי קמפינג שקט והליכה רגלית.
למידע נוסף:
רשות הפארק הימי של שונית המחסום הגדולה
המיוחדים של מסע אחר
המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל
בין פרת לאולבני
 |
וויב רוק. 340 קילומטרים מזרחית לפרת (לא הרבה במושגים אוסטרליים) נמצא הסלע המופלא שעוצב בידי הרוח, המים והזמן | צילום: ירון מילמן |
פחות משני מיליון תושבים מתגוררים באוסטרליה המערבית (Western Australia, ובראשי תיבות: WA), המשתרעת על פני כשני מיליון ו-500 אלף קילומטר רבוע. הם מרוכזים בעיקר בפרת ((Perth, בירת המדינה. שאר התושבים מתגוררים ברובם לאורך רצועת החוף הארוכה, שמאחוריה משתרע האאוטבק השומם.
אוסטרליה המערבית היא מדינה צחיחה. רוב שטחה מכוסה במדבר החול הגדול (Great Sandy Desert), הנמצא בצפון, ובמישור נאלרבור ( (Nullarborשבדרום. במזרח נמצאים מדבר ויקטוריה הגדול ומדבר גיבסון. באוסטרליה המערבית יש עיירות רפאים, שהיו מאוכלסות בעבר בכורים. אלה נטשו את המקום וויתרו על חלומותיהם, כי לא עמדו בתנאי החיים הקשים.
המרחקים הם שמונעים מרבים לטייל ברחבי המדינה: מצד שני, זהו חלק מהקסם האוסטרלי. כשסוף סוף מגיעים ליעד, מרגישים כאילו זוכים בארץ המובטחת, הפרס הניתן למסיימים את המסע הארוך. אלה כל אותן הפגישות עם טיילים אחרים, השותפים לחוויות הדרכים; הבירה, ששוברת צמא נורא; הטיפוסים המקומיים, שבהם פוגשים בפונדקים; החשש שמא לא יספיק הדלק או שקנגורו יקפוץ אל מתחת לגלגלי הרכב.
אתר לשכת התיירות של אוסטרליה המערבית
פרת, בירה עם נהר ברבורים
התיירים המגיעים לאוסטרליה המערבית מעדיפים בדרך כלל לטייל בחלקה הדרום-מערבי. הטמפרטורות כאן נוחות, אפשר לבלות באזור חודשיים מלאי פעילות, מספר המקומות והאתרים המעניינים גדול, והם מרוכזים בשטח קטן יחסית.
מכל ערי הבירה של המדינות האוסטרליות, פרת היא אולי הרגועה והנחמדה ביותר. כולה טובלת בירוק, ונהר סוואן (Swan River) – "נהר הברבורים" – הנקרא כך על שם הברבורים השחורים שמצאו בו המתיישבים האירופים, זורם לאורכה. אם מתחילים את הטיול בפרת, אפשר להקדיש לה שלושה-ארבעה ימים. מומלץ לבקר בגן הבוטני שבפארק קינגס (Kings Park), ולהצטרף לאחד הסיורים המודרכים ללא תשלום. אפשר לשכור אופניים ולרכוב בפארק, שממנו נשקפת תצפית יפה על העיר.
ברחבי פרת פזורים כמה מבנים מהתקופה הקולוניאלית, וכדאי להעיף בהם מבט. עליהם נמנה מכלול הקלויסטרס (The Cloisters) שבפינת הרחובות סנט ג'ורג' וקינג. המכלול נבנה ב-1858 ושימש במקור כבית ספר. הוא ידוע במבנהו היפה, העשוי לבנים.
כדאי לבקר גם במוזיאון אוסטרליה המערבית (Western Australian Museum); בגן החיות שבדרום העיר, מול הנהר; וב"אקווריום של אוסטרליה המערבית" (AQWA), הנמצא בצפון העיר, במפרץ הילרי. "אקווה" גדול ומרשים, ויש בו מינים רבים של דגים וכרישים. בקיץ יוצאות ממנו הפלגות לצפייה בלוויתנים.
מומלץ להפליג גם במעלה נהר סוואן. יש הרבה מה לראות בדרך. הסירה עוצרת ליד בית טרנבי (Tranby) היפהפה, הניצב על גדת הנהר. הבית, שהוקם ב-1839, שמור באופן יוצא מהכלל, והוא אחד הבתים הישנים באוסטרליה המערבית כולה.
בפרת יש שפע אגמים ופארקים, שנעים לשכב בהם על הדשא בשמש, לעשות פיקניק ולצפות באמני הרחוב מלהטטים ומנגנים. מי שמעוניין יכול לשחות עם אריות-ים באי קרנק (Carnac Island) או לצאת לצפות בלוויתנים ובדולפינים במפרץ קוקבורן (Cockburn Sound) במהלך הפלגה, הנמשכת בין חצי יום ליום שלם.
מרכז המידע למטיילים בפרת'
דייגים בפריאו
לא הרחק מפרת אפשר לבקר בארמדייל (Armadale), הנמצאת שלושים קילומטר דרומית-מזרחית לבירה. בארמדייל יש דגם של כפר חלוצים קולוניאלי, וכאן פועל גם מוזיאון הבית ההיסטורי, הנמצא ברחוב ז'ול.
אפשר לנסוע לפארק קואונו קואלה (Cohunu Koala Park), 24 קילומטר מפרת, לצפות בעופות מים ולטייל בו ברגל או ברכבת קטנה. אסור לפספס את אזור הנמל המקסים – פרימנטל (Fremantle), המכונה בפי המקומיים "פריאו" – מקום האפוף אווירה פנטסטית. פריאו (מבחינה מוניציפלית, שכונה של פרת, אך למעשה כעין עיירה נפרדת) שוכנת על שפך הסוואן לאוקיינוס ההודי, עשרים קילומטר ממרכז העיר, ומאוכלסת בקהילה מעורבת של דייגים איטלקים, יוונים והיפים צבעונים. כדאי להקדיש יום שלם לטיול בנמל ובסמטאות, בין גלריות, מוזיאונים, בתי קפה ושוק עבודות היד. ברחוב פינרטי (Finnerty) נמצאים המוזיאון ההיסטורי של פרימנטל (Fremantle History Museum) ומרכז האמנות, שגם בו כדאי לבקר. ב-Victoria Quay שוכן המוזיאון הימי של אוסטרליה המערבית (Western Australia Maritime Museum).
אפשר להפליג מפריאו אל האי רוטנסט (Rottnest; "קן החולדות"), מרחק של כעשרים קילומטר. האי נקרא כך על ידי הספן ההולנדי ולמינג לפני 300 שנה, שסבר בטעות כי הוולאבי הקטנים שראה על האי אינם אלא חולדות ענק. מאוחר יותר הפך האי לכלא, ובראשית המאה העשרים ננטש. כיום הוא משמש אתר נופש, ואפשר לצאת אליו כדי לצלול ולטייל בו ברגל או באופניים, לשחות במים הצלולים ולצפות בוולאבי.
סרטנים כחולים ותפוחי עץ
החלק הדרומי של אוסטרליה המערבית מאפשר טיול ארוך יותר של ימים אחדים, ואפילו שבוע. בין מרץ לדצמבר אפשר לצפות בפינגווינים שבאי הפינגווין (Penguin Island), הנמצא חמישים קילומטר דרומית לפרת, מול רוקינגהם (Rockingham). האזור המומלץ ביותר נמצא בין באנברי (Bunbury) לאלבני (Albany), והוא מכונה "הארץ הרטובה". לבאנברי, הנמצאת 180 קילומטר דרומה מפרת, נוסעים על הכביש הראשי, ואפשר לעצור בדרך לטעום סרטנים.
ממשיכים לדוניברוק (Donnybrook), מרכז לגידול תפוחים (מי שמעוניין יכול להישאר בעונה ולעבוד בקטיף). חולפים על פני באסלטון (Busselton), ממשיכים אל דאנסבורו (Dunsborough) ועולים צפונה, אל איגל ביי (Eagle Bay), בונקר ביי (Bunker Bay) והמגדלור שבכף נטורליסט (Cape Naturaliste). בכל המקומות הללו אפשר לצעוד שעות בין הצוקים לאוקיינוס. אם יתמזל מזלכם, תראו לוויתנים ודולפינים. בצוק סוגרלואף (Sugarloaf Rock) אפשר לצפות באתרי קינון של עופות.
בהמשך מגיעים לאחד המקומות הפראיים באוסטרליה – מרגרט ריוור (Margaret River). השטח מלא כרמים ויקבים, והיין המיוצר בהם נפלא. גם הנוף עוצר נשימה. מפרצים פתוחים, צוקים גולשים ומחברים בין היערות לאוקיינוס הכחול, וחופים ארוכים ונקיים.
בעיירה מרגרט ריוור כדאי לבקר בסדנת הקרמיקה ובחופי הגלישה, ולבלות בסטלרס טאברן (Settlers Tavern), הפאב שברחוב הראשי. אפשרות מעניינת היא לצאת ליום של טיול מאורגן, שבו משלבים סיור רגלי ושיט בקאנו במעלה נהר מרגרט. תוך כדי כך לומדים על תרבות האבוריג'ינים, על ייצור עבודות יד בסגנון הילידים ועל החי והצומח באזור.
ממרגרט ריוור מדרימים עוד על הכביש הפנימי, לכיוון אוגוסטה (Augusta), ואחרי שלושים קילומטר עוצרים במערת הגיר המקסימה, ג'ול (Jewel Cave). אחרי קילומטרים ספורים נוספים מגיעים לנוף הצוקים של אוגוסטה, שמעליהם מתנשא המגדלור. כדאי לבקר כאן במוזיאון ההיסטורי. באזור יש כמה מערות מעניינות.
45 קילומטר צפונית-מזרחית מאוגוסטה נמצאת נאנופ (Nanup), עיירה ציורית קטנה בלב היערות. ארבעים קילומטר מזרחית לנאנופ נמצאת ברידג'טאון (Bridgetown) שעל נהר בלאקווד. אפשר לטייל בעמק הנהר, בין בולדרים גדולים עשויים גרניט, ולהגיע לנקודות תצפית מרשימות.
יער עצי הענק
נוסעים דרומה על כביש סאות' ווסטרן (South-Western) וחולפים על פני העיירה מנג'ימופ (Manjimup). יש בה משרד מידע לתיירים ובריכה טבעית נפלאה, בריכת פונטי. עשרה קילומטרים דרומית לעיירה חולפים על פני עץ אקליפטוס ענק, המתנשא לגובה 51 מטר. אם רוצים לטפס על עץ כזה, ממשיכים דרומה, ובהסתעפות הכבישים ממשיכים לכיוון דרום-מערב, אל פמברטון (Pemberton) – אזור היערות של עצי האקליפטוס הענקיים, ה-Eucalyptus diversicolor, המכונים גם עצי "קארי" (Karri).
דרומית-מערבית משם נמצאים העיירה נורת'קליף (Northcliffe). במרכז המידע אפשר לקבל מפה ובה מסלולי הליכה ביערות. כדאי להגיע למפלים של בריכות ליין ולכביש האין-המוצא, המוביל לחוף הים סחוף הרוחות שבווינדי הארבור (Windy Harbour). דרומית-מזרחית ממנג'ימופ נמצא פארק וולפול-נורנאלופ (Walpole-Nornalup), שאסור להחמיץ ביקור בו. הפארק משתרע על פני 72 אלף דונם, ובתחומיו נמצאים עמק הענקים של עצי הקארי, רצועות חוף שוממות ונוף נפלא.
ממשיכים מזרחה לדנמרק (Denmark), שבה התגלו רשתות דיג בנות 3,000 שנה, שרידים מהתיישבות אבוריג'ינית קדומה. העיירה דנמרק הוקמה כדי לספק עץ למכרות הזהב שפעלו כאן בעבר. כיום אין הרבה מה לראות בה, חוץ מנוף נעים וירוק. מדנמרק אפשר להגיע בכביש הדרומי לאלבני. לחילופין, אפשר לעלות קודם צפונה, אל העיירה מאונט ברקר (Mt Barker), לשתות יין טוב ולטפס לנקודת תצפית נפלאה על האזור.
אלבני, עיר בת עשרים אלף תושבים, היא המרכז המסחרי של הדרום כולו. זהו האתר הראשון באוסטרליה המערבית שבו התיישבו האירופאים כבר ב-1826. גם כאן נמצאו עדויות לחיים אבוריג'יניים. הנופים מקסימים. יש טיילת יפה לאורך החוף, יערות ובהם שבילי הליכה, מבנים ישנים ובולדר.
כדאי לצאת לביקור מדרום לאלבני, בגאפ (Gap), אתר ובו סלע גשר ובורות בסלעים שמהם פורצים מים בזרם עז. מי שמעוניין לטפס בהרים, לצוד סרטנים ולדוג – ימצא כאן את מבוקשו. מאלבני אפשר להמשיך לכיוון צפון-מזרח, אל אספרנס (Esperance) ולטייל באזור המקסים, או לעלות על הכביש המהיר אלבני, המוביל, לאורך 450 קילומטר, חזרה לפרת.
הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד
אשרות ושגרירויות
ישראלים המבקרים באוסטרליה זקוקים לאשרת ביקור.
את האשרה ניתן להנפיק דרך משרדי הנסיעות או עצמאית, במשלוח דואר רשום לשגרירות האוסטרלית. לצורך הנפקת הויזה דרך דואר רשום, יש למלא את טופס 48R-HEB, אותו ניתן להדפיס מאתר האינטרנט של השגרירות האוסטרלית או לקבלו בסוכנויות הנסיעות. יש לצרף אליו המחאת דואר על סך 105 דולר אוסטרלי, דרכון ותמונת פספורט עדכנית.
הוצאת האשרה דרך סוכנות נסיעות תהיה מעט יותר מהירה, והטיפול בה יארך עד עשרה ימי עבודה, בעוד שהוצאתה באופן עצמאי עשויה להימשך כחודש.
שגרירות אוסטרליה בישראל
כתובת: יהודה הלוי 23, מגדל בנק דיסקונט, תל אביב
טלפון: 03-6935000
אתר אינטרנט: www.australianembassy.org.il
שגרירות ישראל בקנברה
כתובת: Turrana St, Yarralumla 6
טלפון: 61-2-62154500
אתר אינטרנט: HTTP://CANBERRA.MFA.GOV.IL
איך להגיע
רוב הטיסות בין ישראל לאוסטרליה עוברת דרך יעדים שונים במזרח הרחוק. משך הטיסה הוא בין עשרים לעשרים וארבע שעות, לא כולל חניות הביניים. ניתן גם לטוס דרך אירופה.
מתי כדאי להגיע
העונות באוסטרליה הפוכות לאלו בישראל: החורף האוסטרלי הוא בין יוני לאמצע ספטמבר לערך, ואילו הקיץ מתחיל בדצמבר ומסתיים בסוף פברואר. עם זאת, בשל מימדיה העצומים של היבשת, ניתן לבקר בה בכל עונות השנה. בקיץ מומלץ לבקר בחלקיה הדרומיים של אוסטרליה, בהם מזג האוויר חם, יבש ואידיאלי לביקור. בו בזמן, בתקופה זו חלקיה הצפוניים של אוסטרליה סובלים מגשמים עזים, ולבה המדברי לוהט במיוחד. בחורף מזג האוויר בצפון ובמרכז אוסטרליה אידיאלי לביקור, אך בדרום קר וגשום, ואף מושלג במקומות הגבוהים.
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד
לשכות תיירות
אתר לשכת התיירות האוסטרלית
מטבע
דולר אוסטרלי
הפרש שעות
אוסטרליה מקדימה את שעון ישראל בשש עד שמונה שעות.
תקשורת
הקידומת הבינלאומית של אוסטרליה – 61.
תחבורה
טיסות: בשל המרחקים העצומים במדינה, טיסות פנים הופכות אטרקטיביות במיוחד ואף הכרח כשזמן הטיול קצוב. בדומה לכרטיס ה-VUSA האמריקאי, גם לאוסטרליה אפשר לרכוש חבילת תיירות של כמה טיסות פנימיות בשם "בומרנג פאס", אותה ניתן לרכוש רק מחוץ למדינה.
רכב: בכל הערים הגדולות באוסטרליה ניתן לשכור רכב. יש לזכור שהנהיגה באוסטרליה היא בצד שמאל של הכביש. בטיול לתקופה ארוכה, בת שלושה חודשים ומעלה, מומלץ לרכוש רכב ובכך להוזיל משמעותית את העלויות.
אוטובוסים: באוסטרליה פועלת חברת אוטובוסים מרכזית בשם גרייהאונד
(Greyhound), כאשר לצדה פועלות עשרות חברות קטנות יותר המפעילות שירותים עירוניים או מחוזיים. לאוטובוסי גרייהאונד פרישה מצוינת ברחבי המדינה. אפשר לקנות כרטיסי חופשי-חודשי לתקופות שונות, כרטיסי קילומטרים (המאפשרים לנסוע לכל יעד עד מכסת קילומטרים מסוימת) וכן חבילות למסלולים ספציפיים.
רכבות: מספר מצומצם של קווי רכבת עוברים ברחבי אוסטרליה. המפורסם שבהם הוא קו Indian Pacific שבין סידני לפרת', העובר באזורי מדבר פראיים. שני הקווים האחרים הם The Ghan בין אדלייד לדארווין דרך אליס ספרינגס, ו-The Overland בין אדלייד למלבורן.
לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
אירועים ופסטיבלים
יולי > מרוץ פחיות הבירה של דארווין
בדיחה אוסטרלית ידועה מספרת על בחור מקומי שהעלה בוקר אחד בחכתו דג זהב, שהבטיח להעניק לו שלוש משאלות תמורת שחרורו. הדייג מיד ביקש פחית בירה איכותית שתכולתה אינה נגמרת לעולם. מיד הופיעה הפחית בידו, הוא לגם בעונג והדג שאל: ומה באשר לשתי המשאלות הנוספות? – "עוד שתי פחיות שכאלו", ענה הדייג.
מדי שנה חוגגים חובבי הבירה בעיר דארווין (Darwin) שבטריטורייה הצפונית של אוסטרליה במרוץ סירות מיוחד המוקדש למשקה האהוב. מרוץ פחיות הבירה (Beer Can Regatta) פתוח לכל כלי שיט באשר הם, מסירות קאנו ועד אוניות ויקינגים מפוארות, כל עוד יורכבו מפחיות בירה ריקות – ורצוי כאלו שרוקנו בשמחה היישר לתוך גרון צמא. זוהי ללא ספק תחרות השיט המטורפת ביותר ביבשת הדרומית, וחלק גדול מכלי השיט אכן שוקע או מתרסק תוך זמן קצר מתחילת המרוץ לקול צהלות הצופים. יש גם מקצה מיוחד לילדים, אך עליהם לבנות את סירותיהם מפחיות משקאות קלים בלבד, כמובן.
למעוניינים להישאר יבשים, חוף מינדיל (Mindill) בו נערכת התחרות מציע הפנינג שלם עם מגוון פעילויות על פני האדמה, ובהן שווקים, תחרות ספורט מטורללות וכן מרוץ Henley-on-Mindill, מרוץ סירות "כל יבש", ריצה לאורך החוף עם כלי שיט נטולי תחתית.
אוקטובר-נובמבר > קרנבל מרוצי האביב ומלבורן קאפ
בתקופה הקצרצרה בה עונת הסתיו מגיעה (ובדרך כלל מתמהמהת בדרך) לישראל, באוסטרליה שורר האביב. מזג האוויר המתחמם הוא האות לתושבי מלבורן לצאת אל האוויר הפתוח בסדרה של פסטיבלים, אירועים ומרוצי סוסים. במשך כחמישים יום נערך קרנבל מרוצי האביב (Spring Racing Carnival) במלבורן, אך שיאו מגיע כמדי שנה ביום ג' הראשון בחודש נובמבר, עם בוא המרוץ המפורסם מכולם – המלבורן קאפ
(Melbourne Cup).
"מלבורן קאפ", שהחל את דרכו באביב 1861, הוא מרוץ הסוסים האוסטרלי החשוב ביותר. הוא מהווה נושאן המרכזי של מהדורות החדשות ביום המרוץ, ומדביק את כל תושבי אוסטרליה למסך, למעט כמאה אלף איש הנוהרים למסלול המרוצים Flemington עצמו כדי לראות את ההתרחשות מקרוב. אך למביט מהצד נדמה שהסוסים הפכו בשנים האחרונות להיות משניים בחגיגה העצומה המתנהלת על מדשאות המסלול – המלבורן קאפ הוא תירוץ מצוין למסיבה הכי טובה בעיר, אירוע חברתי ותרבותי בפני עצמו. תושבי העיר נוהרים למגרש לחגיגת אופנה ואלכוהול, מחופשים ליום אחד לבני אצולה ואריסטוקרטים, בלבוש הדור וכובעים רחבי שוליים, כדי לראות ולהיראות, וגם להמר על הסוסים המתחרים. בצד התלבושות המכובדות והמעוצבות המזכירות את המי ומי במרוצים הנחשבים באנגליה השמרנית, רבים מהאוסטרלים בוחרים בקו אופנתי הדוגל באמרה "גדול יותר ומטורף יותר". נשים מתהדרות בכובעים עצומי ממדים, מקושטים בהומור באופן אקסטרווגנדי, וגם תחפושות ביזאריות מתקבלות בשמחה, ממלכות דראג נוצצות עטורות נוצות ופאייטים ועד טלטאביז הלומי בירה. זהו ללא ספק הפיקניק הציבורי המוצלח ביבשת הדרומית.
עם סיום המרוץ עושה נחיל האדם והכובעים את דרכו בחזרה לעיר, שם ממתינות לו מסיבות האפטר. אחריהן מגיעה העת לחשוב איך לאפסן את הכובע המגודל בארון ולהתחיל לתכנן את התלבושת לשנה הבאה.