מידע מעשי ללונדון

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים ללונדון אינם זקוקים לאשרת כניסה. 

שגרירות בריטניה בישראל
כתובת: רחוב הירקון 192, תל אביב
טלפון: 03-7251222 

שגרירות ישראל בלונדון
כתובת: 2 Palace Green
טלפון: 44-20-79579500
דואר אלקטרוני: info@london.mfa.gov.il

איך להגיע
בטיסות ישירות מישראל, ומצרפת באמצעות היורורייל.

מתי כדאי להגיע
תיירים מגיעים ללונדון בכל עונות השנה, אך בחורף קר וגשום ומקצת האתרים סגורים. בקיץ העיר עמוסה לעייפה בתיירים, והמעוניינים לברוח מההמונים כדאי שיפקדו את העיר באביב או בסתיו.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
לשכת המידע הראשית של לונדון (Visit London) נותנת כל מידע אפשרי בטלפון, ואף שולחת מידע בדואר אלקטרוני למבקשים. 
טלפון: 44-20-79322000. 

מטבע
לירה שטרלינג (פאונד)

הפרש שעות
לונדון מאחרת את שעון ישראל בשעתיים.

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של בריטניה היא 44. כשמתקשרים ללונדון מאנגליה מחייגים עם הקידומת העירונית (020). בחיוג מתוך לונדון אפשר להוריד את הקידומת.

תחבורה
קו המידע לפרטים על כל סוגי התחבורה הציבורית בלונדון (זמני נסיעה, מחירים ומסלולים): 44-20-72221234. הקו פועל 24 שעות ביממה.

גייז
במגזין השבועי Time Out יש חלק מפורט המוקדש לאירועים ומקומות בילוי עבור הקהילה ההומו-לסבית. במגזינים Gay Times ו-Diva (להומואים וללסביות, בהתאמה) יש מידע רב על מקומות הבילוי והאירועים הצפויים.
באתר של Visit London יש מידע לגייז המחולק לקטגוריות, כמו מועדונים, מסעדות ועוד.

נכים
מידע על אפשרויות תנועה לנכים בתחבורה הציבורית אפשר לקבל במשרדי הכרטיסים. בתחנות הרכבת הקלה (DLR) יש גישה לכסאות גלגלים. מידע מצוין על אפשרויות גישה בתחבורה ציבורית, תיאטרון, אתרים, מלונות וכו', ניתן למצוא באתר של Visit London.
כמו כן, יש כמה ארגונים הנותנים מידע לנכים. ארגון Artsline למשל מספק מידע על מקומות הקשורים באמנות שיש בהם גישה נוחה לכסאות גלגלים.

כשרות
מסעדות כשרות בלונדון

Reuben's
מעדנייה במיקום מרכזי.
כתובת: 79 Baker Street

Aviv
אוכל ישראלי.
כתובת: 87 High Street, Edgware
טלפון: 44-20-89522484

Solly's
על האש, אוכל ישראלי.
כתובת: 150-148a Golders Green Road, Golders Green
טלפון: 44-20-84552121

The White House
בשרים ואוכל תאילנדי.
כתובת: 10 Bell Lane, Hendon NW4
טלפון: 44-20-82032427

Isola Bella
דגים, אוכל צמחוני.
כתובת: 63 Brent Street, Hendon NW4
טלפון: 44-20-82032000

Bloom's
מסעדה שהיא מוסד. אוכל מזרח אירופי מסורתי.
כתובת: 130 Golders Green Road, Golders Green
טלפון: 44-20-84551338

Tavlin
גורמה בינלאומי.
כתובת: 1-4 Belmont Parade, Finchley Road, Temple Fortune NW11
טלפון: 44-20-84581999

Kaifeng
מסעדה סינית גלאט כשר.
כתובת: 51 Church Road, Hendon NW4 4DU
טלפון: 44-20-82037888

טיפים לחיסכון בלונדון
1. מוזיאונים חינם: לא מעט מוזיאונים גדולים ומרשימים פותחים את שעריהם לקהל הרחב בחינם. למשל הבריטיש מיוזיאום, הטייט מודרן ומוזיאון המדע. רשימת המוזיאונים שהכניסה אליהם חופשית.
שימו לב – גם במוזיאונים אלה מוצגות מדי פעם תערוכות שהכניסה אליהן בתשלום.
2. כרטיסי הנחה: כרטיס London Pass מקנה כניסה חינם לרבות מהאטרקציות הגדולות של לונדון וממופעי התיאטרון למשך יום, יומיים, שלושה ימים או שבוע. ניתן להשיג בלשכות המידע לתיירים או באינטרנט. מוטב לעשות חישוב כדאיות בהתאם לתוכניותיכם, שכן הכרטיס משתלם רק אם מבקרים במספיק אטרקציות.
3. קבוצות מיוחדות: הנחות לסטודנטים, ילדים ופנסיונרים קיימות בחלק מהאתרים (יש להציג תעודת סטודנט או תעודה מזהה).
4. מידע על לונדון בזול: www.visitlondon.com/city_guide/budget.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

לינה
דלי תקציב
איפה מוצאים אכסניות זולות, היכן יש צימרים בתקציב נמוך ואיך עושים חילופי דירות

בבד אנד ברקפסט תקבלו יחס לבבי וארוחות בוקר אנגליות טיפוסיות | צילום: אימג' בנק ישראל

כתבה: שירלי נוה

המטייל דל התקציב נמצא בבעיה רצינית בלונדון, שמחירי הלינה בה נעים ברוב המקרים בין 70 ל-250 פאונד ללילה. המעוניינים לחסוך ייאלצו לצאת ממרכז העיר אל אזורים כמו ארל'ס קורט (Earl's Court), בייסווטר (Bayswater), פדינגטון ודרום קנסינגטון, או לפרברים רחוקים אף יותר. בלשכת המידע לתיירים של לונדון ניתן לקבל בחינם את המדריך למקומות לינה זולים, "Where to Stay on a Budget". הנה כמה דרכים נוספות ללון בלונדון בפחות מחמישים פאונד ללילה.

בתי מלון
מחוץ ללב לבה של העיר ישנם מלונות פשוטים אך סבירים (שני כוכבים), המציעים חדר זוגי תמורת 42 פאונד ומעלה. כדאי להקפיד לבחור מלון שנמצא בסמיכות לתחנת תחתית שתוכל להביאכם אל מרכז העיר.
באתר האינטרנט www.visitlondonoffers.com מציעים מספר רב של בתי מלון, תוך התחייבות למחירים הזולים ביותר. כך תוכלו למצוא שם, למשל, את מלוןIbis London Excel (שני כוכבים), הנמצא בדוקלנדס (Docklands), ליד תחנת רויאל ויקטוריה. מחיריו מתחילים ב-21.5 פאונד לאדם בחדר זוגי.
האתר www.holidaycity.com/london50 מדרג את בתי המלון על פי מחיריהם, כשהטווח הנמוך הוא 55 פאונד ומטה לחדר זוגי. אפשר למצוא בו את מלון Oliver Plaza Hotel (שני כוכבים) הנמצא בארל'ס קורט ומחיריו מתחילים ב-42 פאונד לחדר לזוג. 
טלפון: 44-20-87768884.

B&B
האופציה המרנינה ביותר למעוטי התקציב היא המוסד הבריטי הוותיק המכונה בד אנד ברקפסט – לינה בחדרי אירוח, מקסימים על פי רוב, בבתים פרטיים, כולל ארוחת בוקר אנגלית טיפוסית. מקום לדוגמה הוא Melrose House, בית ויקטוריאני בפרברי העיר, מרחק 15 דקות נסיעה מהמרכז, המציע, תמורת 25 פאונד ומעלה לאדם, שישה חדרי לינה יפהפיים וארוחת בוקר הכוללת נקניקים, ביצים, לחם, מאפים וחמוצים ביתיים, סלט פירות ועוד.

אכסניות נוער
ארגון אכסניות הנוער הבריטי (YHA) מפעיל שבע אכסניות במרכז העיר, ובהן מגוון חדרים: משתי מיטות ועד שמונה מיטות בחדר, עם מקלחת פרטית או משותפת, מטבח בשירות עצמי או מסעדה המגישה ארוחות בוקר וערב. המחירים נעים בין 20 פאונד לאדם בחדר משותף ל-50 פאונד עבור חדר זוגי.
באתר www.astorhostels.com תוכלו לקבל מידע על חמש אכסניות נוספות, שמחיריהן נעים מ-11 פאונד לאדם בחדר עם 18 מיטות ועד כ-20 פאונד לחדר זוגי. אכסניה לדוגמה היא Hyde Park Inn, הנמצאת בבייסווטר. 
דואר אלקטרוני: hydepark@astorhostels.com.

בתים פרטיים
לא מדובר בצימרים, אלא בדירות פרטיות שבעליהן משכירים בהן חדרים עם מקלחת משותפת, לתקופה קצרה או ממושכת, במחירים נוחים. בשכונה היהודית גולדרס גרין שבצפון לונדון אפשר למצוא מארחים רבים מסוג זה, ישראלים לשעבר דוברי עברית, שלרוב ישמחו גם לסייע באינפורמציה ובתקשורת עם המקומיים. באתר האינטרנט של "למטייל" מוזכרות שתי ישראליות שמציעות לינה זולה בלונדון:
טלי, שביתה ברחוב וודסטוק נמצא סמוך לתחנת התחתית גולדרס גרין (Zone 3 – ברכבות), מרחק 15-10 דקות נסיעה ממרכז לונדון. באזור ישנן מסעדות רבות, חלקן כשרות. מחיר: 20-15 פאונד לאדם. כתובת: 70 Woodstock road.
אורית, מדריכת טיולים לשעבר, משכירה בביתה שלושה חדרים ומטבח בשירות עצמי. הבית נמצא דקת הליכה מתחנת התחתית Burnt Oak (Zone 4), שתוביל אתכם תוך 25 דקות למרכז העיר. מחיר: 15 פאונד לאדם (יש הנחות לקבוצות או לשוהים זמן רב).כתובת: Watling Ave. Burnt Oak. 
טלפון: 44-20-89520117. 
דואר אלקטרוני: lifegrowthor@msn.com.

חילופי דירות
למתכננים שהייה ממושכת בלונדון, כדאי מאוד לבדוק את האופציה להחלפת דירה עם תושב לונדון המגיע במקביל אליכם לישראל. באינטרנט, פורומים לחילופי דירות נמצאים ב-ynet (תחת הכותרת "חילופי דירות"), בתפוז (תחת הכותרת "החלפת דירות") ובפורטלים נוספים.

עוד המלצות לינה>>

למסעדות בלונדון>>

בילויים
חיי לילה: כל הג'אז הזה
לונדון היא בירת ג'אז בינלאומית שוקקת מועדונים נחשבים, שבהם מנוגנת המוזיקה הווירטואוזית בכל סגנון על ידי האמנים המובילים בעולם. חמש המלצות למביני עניין

כתבו: מיה צור ואמנון אבישי

כשחושבים על ג'אז, מיד עולים לראש ברים רוויי עשן בפריז ומועדונים אפלוליים מתחת למדרכות מנהטן. אבל לונדון? וכשחושבים על מוזיקה בלונדון מהרהרים בחמדה קודם כל בקונצרטים, האלברט הול (ומספר החורים בו), וויגמור, מפצח האגוזים, אגם הברבורים, בי.בי.סי בפארק, ביטלס, דייוויד בואי, אואזיס, בלר, באמת לא חסר… אבל ג'אז?
אז זהו, שכן. גם ג'אז, ואפילו בגדול! למעשה, לונדון היא בירת ג'אז בינלאומית שוקקת מועדונים נחשבים, שבהם מנוגנת המוזיקה הווירטואוזית בכל סגנון על ידי האמנים המובילים בעולם, ובכל ערב בשבוע אפשר למצוא בה הופעה טובה לחובבי הז'אנר. אפשר לשמוע כאן ג'אז בכל מצב ובכל מקצב: קלאסי, לטיני, בלוז, פאנק, נשמה; במועדונים, בבתי קפה, בפאבים, על שפת הנהר ואפילו באולמות קונצרטים. הנה כמה מהשמות הגדולים של מועדוני הג'אז.

רוני סקוט'ס: מאז 1959
אולי ה-מועדון. אם יש לכם ערב אחד ואתם רוצים להציץ ולהיפגע, רוני סקוט'ס (Ronnie Scott’s) הוא מן הסתם המקום. סקוט'ס נפתח לראשונה ב-1959, ומאז הפך לשם דבר בעולם הג'אז. רבים מגדולי המוזיקאים ניגנו ומנגנים בו, ובהם אפשר להזכיר את סטנלי קלארק, ביל אוונס, ווס מונטגומרי, טום ווייטס, סטאן גטס, דונלד בירד ועוד רבים וטובים.
את המקום מאפיינת אווירה מיוחדת ומסוגננת ממש כמו בסרטים: המקום אפלולי ועל השולחנות מוצבות מנורות אדומות קטנות. כל אלה, בשילוב עם המוזיק המצוינת שמושמעת במקום, הופכים את הביקור במועדון לחוויה.
סקוט'ס פתוח שבעה ימים בשבוע, אבל מומלץ מאוד להתקשר ולהזמין מקום מראש. האוכל בהחלט לא יפיל אתכם מהכיסא, המוזיקה דווקא כן. כדאי להתכונן ללילה ארוך, מאחר שהעניינים לא ממש מתחילים להתחמם שם לפני השעה עשר בערב, ונמשכים בעליצות עד הסגירה, בשלוש לפנות בוקר.
הגעה: תחנת התחתית Piccadilly
כתובת: Frith Street, Soho 47
טלפון: 44-20-74390747

דה בול'ס הד: ליד הפיינט
בשונה ממועדוני ג'אז רבים בלונדון, במקרה של "ראש השור" (The Bull's Head) מדובר בפאב. פאב אנגלי שכונתי אופייני על גדת נהר התמזה, הרחק מהמולת מרכז העיר. אבל פאב תמים זה הוא בעצם אחד המקומות היותר מוצלחים לשילוב הפיינט (כוס הבירה האנגלית) היומית עם האזנה לג'אז ובלוז משובחים באווירה מצוינת. האוכל הוא אוכל אנגלי טיפוסי והמשקאות אינם יקרים יותר מאשר בפאבים אחרים (דבר שאי אפשר לומר על מועדונים רבים). מומלצים במיוחד סופי השבוע האנרגטיים, ובעיקר ימי ראשון אחר הצהריים.
כתובת:373 Lonsdale Road, Barnes
טלפון: 44-20-88765241

ג'אז קפה: למרות המעריצות
הג'אז קפה (Jazz Café) הוא תרומתו של אזור קמדן המחוספס והאופנתי לעולם הג'אז. כראוי למיקומו, המועדון משלב סגנונות רבים, למשל פאנק, נשמה ואפילו מעט היפ-הופ ודראם-אנד-בייס עם ג'אז מסורתי יותר. יש המאשימים את המקום בהתמסחרות, ובמהלך היום אפשר לראות קבוצות קטנות של מעריצות קולניות צובאות על דלתותיו, אבל זהו עדיין אחד המועדונים הפופולריים ביותר בעיר. רבים מענקי הג'אז נוהגים לנגן בו, ובהם קורטני פיין, רביעיית ג'יימס טיילור וג'ורג'י פֶיים. מומלץ למעוניינים בגיוון סגנונות.
הגעה: תחנת התחתית Camden Town
כתובת: 5 Parkway, Camden, NW1
טלפון: 44-20-73440044

פיצה אקספרס ג'אז קפה: אורגנו ג'אז
מועדון זה (Pizza Express Jazz Café) הוא למעשה סניף של רשת המסעדות הבריטית הפופולרית פיצה אקספרס, ואחד המוצלחים שבהם – ולאו דווקא בגלל האוכל האיטלקי (הסביר, במקרה הטוב), אלא בגלל המוזיקה המצוינת. המועדון נמצא במרתפי המסעדה ברחוב דין בלב הסוהו, ומהווה קונטרסט מרגש ואווירתי למסעדה הכאילו-יאפית-להמונים בקומה העליונה. יש פסנתר כנף, מלצרים בעניבת פרפר, אפילו עשן, רק חסרה אלה פיצג'רלד ליד הרמקול להשלים את התמונה. אל תתנו לחזות הפיצרייה להטעות אתכם – מדובר במקום רציני, מושלם כסיום לערב בווסט אנד.
הגעה: תחנת התחתיתLeicester Square 
כתובת: 10 Dean Street, Soho, W1
טלפון: 44-20-74398722

וורטקס: חוד החנית
הוורטקס (Vortex) הוא מועדון בסגנון אלטרנטיבי משהו, המושך אליו קהל של בוהמיינים מביני דבר. אלה שגרים בלונדון שנים ו"באמת מבינים" אולי יגידו לכם להתעלם ממה שנכתב פה על רוני סקוט'ס ולהתמקד דווקא במועדון הזה. מומלץ למומחים ולטירונים כאחד, בייחוד אם חשקה נפשכם בטעימה מחוד החנית של הזרמים הנוכחיים בג'אז.
כתובת: 139-141 Stoke Newington Church Street, Stoke Newington, N16
טלפון: 44-20-72546516

חיי לילה: פסטיבל לתיאטרון אחר 
התיאטרון הלונדוני עבר כמה תמורות מאז שייקספיר. קבוצות של תיאטרון פרינג', למשל, פועלות בחללים אלטרנטיביים ומעלות הפקות נסיוניות. חמש המלצות לתיאטראות ייחודיים (גם שייקספיר בתמונה) וכמה הצעות לחיסכון

כתבה: טליה אורבך

לונדון עמוסה במופעי תיאטרון. בביקור קצר, כשהזמן מוגבל, השאלה הגדולה היא לאן ללכת ומה לראות. ההמלצות הבאות לוקחות את המיטב משני קצות הקשת: מצד אחד תיאטרון ממסדי ומבוסס, ומצד שני תיאטרון צעיר ומהפכני.

הגלוב (רק בקיץ): שייקספיר להמונים
הכי בריטי שיש. תיאטרון הגלוב (Globe Theatre), הבנוי כחיקוי מושלם לתיאטרונו של שייקספיר, הוא גאוות האומה. למרות היותו ממוסד ומסורתי, חוויית הצפייה בו היא הנאה אמיתית. החלל הפתוח משרה אווירה של כיכר הכפר, ההפקות מוקפדות ומשוחקות נפלא, התלבושות עשירות ומדויקות, וכמו בתיאטרון המקורי – השחקנים, גם בתפקידי הנשים, הם גברים בלבד. אפילו הקיוסק נאמן לרוח התקופה: נמכרים בו "חטיפים" כמו אגוזים ואפרסקים.
אם אתם לא מכירים את המחזה שאתם הולכים לראות, מומלץ לקרוא אותו קודם, או לפחות להתוודע לסיפור העלילה בקווים כלליים, כדי שתוכלו ליהנות מהצפייה בלי לעסוק בפיצוח העלילה. הכרטיסים מחולקים למקומות ישיבה (לאצולה) ומקומות עמידה במרכז (לפשוטי העם). הקהל מורכב גם ממשפחות וילדים, אבל זאטוטים דוברי עברית בלבד עלולים לאבד את סבלנותם ולהפוך קומדיה לטרגדיה.
הגעה: תחנת התחתית Blackfriars
כתובת: 21 New Globe Walk, Bank side, SE1

הברביקן (ווסט אנד): ותיק אך נועז
הברביקן (Barbican Theatre) הוא מוסד תרבות מבוסס. גילו ניכר בעיצוב הפנים המיושן, אבל ההחלטות האמנותיות של מנהליו עושות אותו לאחד המקומות החשובים והנועזים ביותר בלונדון. התיאטרון הראשי מעלה הפקות גדולות של שמות גדולים, כמו פינה באוש, רוברט ווילסון ורוברט לה פאז'. תיאטרון ה"פיט" (Pit) הקטן במרתף מעלה הפקות אינטימיות יותר, וגם תיאטרון בובות משובח המיועד למבוגרים. הבניין מאכלס גם קולנוע המשלב את מיטב תוצרת הוליווד עם סרטים ממדינות אחרות.
הגעה: תחנות התחתיתBarbican , Moorgate
כתובת: Barbican Centre, Silk Street, EC2
טלפון: 44-20-76388891

ריברסייד סטודיוז (אוף-ווסט-אנד): חלל גמיש
ריברסייד סטודיוז (Riverside Studios) הוא תיאטרון במערב העיר שמעלה הפקות בינלאומיות ומקומיות ברמה מעולה, כמו הווסטר גרופ מניו יורק וקרייזי הורס הלונדונית. החלל עצמו, שכשמו כן הוא – חלל סטודיו – גמיש וניתן לשינוי, מה שמעלה את שאלת יחסי הקהל-במה בכל הפקה מחדש.
המיקום של המבנה על גדת הנהר הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד. הבר הנעים נמתח מקרבי הבניין אל מרפסת עץ פתוחה, והנוף, במיוחד בימים חמים, שובה לב.
הגעה: תחנת התחתית Hammersmith
כתובת:Hammersmith, W6
טלפון: 44-20-82371111

ארקולה (פרינג'): חתרני ופוליטי
תיאטרון הארקולה (Arcola Theatre) הוקם לפני כשלוש שנים על ידי מֶהְמֵט אֶרגֵן, במאי תורכי צעיר ושאפתן. בחודשי הפעילות הראשונים הוא התגורר בבניין התיאטרון עם שלושה שותפים לחלום, במה שהיה משרד בבוקר וחדר שינה בלילה. האגדה מספרת שמפאת מחסור בכוח אדם ותקציב, ארגן הזמין את כל מכריו ל"מסיבת צבע" – כל מי שהגיע קיבל מברשת ופח צבע ותרם לשיפור חזות הבניין.
מאז, הארקולה הולך וצובר מוניטין כתיאטרון של הפקות חתרניות ואיכותיות הנוגעות בנושאים פוליטיים וחברתיים. יש ייצוג נרחב לכתיבה חדשה מכל מדינות אירופה, ופעם בשנה מעלים אנשי התיאטרון הפקה שייקספירית.
בית הקפה הנעים פתוח גם בבוקר, ומאוכלס בשחקנים ישנוניים המשננים את שורותיהם. התיאטרון ממוקם בשכונת דלסטון, אשר לה אוריינטציה תורכית בולטת, כולל חנויות למוזיקה תורכית, מספרות לגברים משופמים, ומסעדות מהמשובחות בלונדון.
בימי שלישי מופעל נוהל "שלם כפי יכולתך" (ראו מסגרת "תיאטרון בזול"), מה שהופך אותם לפופולריים במיוחד. הגיעו מוקדם – חצי שעה לפני תחילת ההצגה לפחות!
הגעה: תחתית ל-Highbury & Islington, ומשם רכבת ל-Dalston Kingsland.
אוטובוס – קווים: 67, 76, 149, 243
כתובת: 27 Arcola Street, E8
טלפון: 44-20-75031646

שאנט (פרינג'): קרקס מטורף
קבוצת התיאטרון שאנט (Shunt) יוצרת מה שאפשר לכנות "אירועים" יותר מאשר "הצגות". זרם חדש של תיאטרון אירועים ושימוש בחללים אלטרנטיביים מתפתח בשנים האחרונות בלונדון, עם קבוצות כמו קרייזי הורס וקורידור, ותיאטרון שאנט ללא ספק מוביל בו מבחינת החופש היצירתי שהוא פועל בו, שלא לומר הטירוף.
הפקותיהם ניחנות באווירת קרקס, והם עושים שימוש חסר בושה בבליל של משחקי חברה ובסגנון קברטי כובש. מילים אינן מספיקות לתיאור מעלליהם. לכו לראות בעצמכם!
החל מ-2004, שאנט נתמכים על ידי התיאטרון הלאומי, אבל אם לשפוט על פי ביתם החדש – מתחת לקשתות של לונדון ברידג' – הלאומיות אינה קו אמנותי. הכניסה ההזויה היא דרך תחנת תחתית ובצמוד לחדרי העינויים של מוזיאון "מרתפי לונדון" (מדי פעם אפשר לשמוע קולות מזעזעים של מעונים באדיבות מערכת הסאונד של המרתפים).
תהליך העבודה בתיאטרון הוא קבוצתי: הכתיבה, הבימוי, העיצוב והמשחק מתפתחים בתוך הקבוצה, וחלוקת התפקידים נשארת חסויה, מה שמחזק את האווירה המיתולוגית שממילא אופפת את שאנט. הקהל הפוקד את האירועים שלהם הוא פרינג'י בהתאם: אנשי תיאטרון צעירים שמגיעים לעשות שיעורי בית, ושאר שוחרי תרבות הרעבים לתשובות חדשות לשאלה מהו תיאטרון.
הגעה: תחנת התחתית London Bridge
כתובת: The Shunt Vaults, Joiner Street, SE1
טלפון: 44-20-73787776

אטרקציות ואתרים מומלצים

טאוור אוף לונדון (Tower of London)

גשר הטאוור מעל נהר התמזה

בנייתה של מצודה מפורסמת זו החלה ב-1078 על ידי וויליאם הכובש. ברבות השנים שימש המקום ארמון, כלא ומחסן נשק, וכיום הוא מאתרי התיירות הפופולריים בעיר, כשהאטרקציה העיקרית היא תכשיטי הכתר המוצגים בו. אפשר לסייר בטאוור עצמאית עם אוזניות המציעות הדרכה קולית, או להיעזר בסיורים המודרכים ללא תשלום של ה-Beefeaters"" – כינויים של אנשי המשמר. בין תחומי אחריותם של אנשי המשמר נכללת השגחה על העורבים החיים בטאוור, זאת בשל האגדה הבריטית לפיה אם יעזבו העורבים את שטח המצודה היא תתמוטט וממלכת בריטניה בעקבותיה. הטאוור אוף לונדון הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
תחתית: Tower Hill. 
כתובת: Tower Hill. 
אתר אינטרנט
 

כנסיית ווסטמינסטר (Westminister Abbey)
מבנה גותי יפהפה עם עבר היסטורי עשיר: בכנסיה הוכתרו מלכי אנגליה מאז 1066 (למעט שניים), ובין כתליה קבורים אישיים נכבדים רבים, בהם בני מלוכה, ראשי ממשלות, משוררים וסופרים. האחרונים קבורים ב"פינת המשוררים" (Poets' Corner), בה נמצאים קבריהם של רודיארד קיפלינג, צ'רלס דיקנס, ג'פרי צ'וסר, ג'ון מנספילד ואחרים, וכן מצבות הנצחה לזכר יוצרים נפלאים נוספים שאינם קבורים במקום, כג'ון קיטס, ת.ס אליוט, ג'יין אוסטן והנרי ג'יימס. מומלץ לבקר באולם האסיפות המתומן השטוף אור שמש החודר דרך חלונות הזכוכית הנאים, בקפלת הנרי השביעי (The Lady Chapel) המרשימה שהתווספה ב-1503 ובקפלות הסמוכות לה בהן קבורות המלכה אליזבת הראשונה ומרי מלכת הסקוטים, במושבו של כס ההכתרה ובגני הקולג'.
תחתית: Westminster. 
כתובת: Dean's Yard. 
 

בתי הפרלמנט (Houses of Parliament) והביג בן (Big Ben)
בית הנבחרים ובית הלורדים של בריטניה שוכנים בארמון ווסטמינסטר שנבנה במאה ה-19. מכל חלקיו, התפרסם הארמון בזכות מגדל השעון שלו, המכונה "ביג בן", שהפך במרוצת השנים לאייקון הנודע של לונדון. במבנה נכלל אולם ווסטמינסטר (Westminster Hall) המרשים, ששרד מן הארמון המקורי שנבנה במאה ה-11.
תחתית: Westminster. 
כתובת: Parliament Square, Westminster. 

ארמון באקינגהם (Buckingham Palace)
ביתו של הדוכס באקינגהם במאה ה-18, שהפך ב-1837 למקום משכנה של המשפחה המלכותית. בין אוגוסט לספטמבר, עת המלכה יוצאת לביקורה השנתי בסקוטלנד, נפתחים 19 מחדרי הארמון למבקרים, וכן מוצע מסלול הליכה בן כחצי קילומטר בגן המלכותי. כרטיסים לסיור בארמון ניתן לרכוש מראש בטלפון או באינטרנט, וביום הביקור בקופה בשער קנדה (Canada Gate) בגרין פארק (Green Park), הפתוחה בשעות 16:00-9:00. בחזית הארמון מתקיים טקס החלפת המשמרות המפורסם. בחודשים אפריל-יולי מתקיים הטקס מדי יום בשעה 11:30, ובשאר השנה פעם ביומיים לערך.
תחתית: Victoria, St Jame's Park. כתובת: The Mall. 
דואר אלקטרוני: bookinginfo@royalcollection.org.uk.

כיכר טרפלגר (Trafalgar Square)
כיכר רחבת ידיים והומת אדם ברובע ווסט אנד בלב העיר. במרכזה ניצב עמוד נלסון ולרגליו ארבעה אריות ארד. את צדה הצפוני מעטרת שורת העמודים שבכניסה לגלריה הלאומית. בתחומה ניצבת כנסיית סנט מרטין אין דה פילדס (St Martin-in-the-Fields) המרשימה שנבנתה בתחילת המאה ה-19, ומולה שוכנת גלריית הדיוקנאות הלאומית.
תחתית: Charing Cross

הגלריה הלאומית (The National Gallery)
בגלריה אוסף ציורים מערב אירופאים מאמצע המאה ה-13 ועד המאה העשרים, כולל יצירות של גיינסבורו, טרנר, סזאן, בוטיצ'לי, ואן גוך ודה וינצ'י. הכניסה חופשית.
תחתית: Charing Cross.
כתובת: Trafalgar Square. 

כיכר פיקדילי (Piccadilly Circus)
צומת המוארת בשלל אורות ניאון, רועשת ועמוסה רכבים. בכיכר נמצא מתחם הבידור לונדון טרוקדרו (London Trocadero) – שש קומות של חנויות, פאבים, מסעדות, בתי קולנוע ומתחם "פאנלנד" (Funland) ובו מתקנים ומשחקי וידאו. מהכיכר אפשר להמשיך לצעוד לאורך רחוב הקניות היוקרתי ריג'נט (Regent St).
לונדון טרוקדרו. 
תחתית: Piccadilly Circus.

המוזיאון הבריטי (The British Museum)
אחד המוזיאונים הגדולים בעולם, שנוסד ב-1753 מאוספיו של סר הנס סלואן. כיום האוסף העצום של המוזיאון כולל פריטים מרחבי העולם, בהם אבן הרוזטה המפורסמת שבעזרתה פוענח כתב החרטומים המצרי, מומיות מצריות, פסלים מהפרתנון באתונה, הממצאים מסאטון הו ועוד. בחצר המוזיאון נמצא אולם הקריאה העגול המפורסם. הכניסה למוזיאון חופשית.
תחתית: Tottenham Court Road, Russel Square. 
כתובת: Great Russell St. 

רחוב אוקספורד (Oxford Street)
מהרחובות החביבים על תיירים לבהייה בחלונות ראווה מפוארים. במספר 400 שוכן הכלבו המפואר סלפריג'ס (Selfridges), וב-458 הסניף הגדול של מארקס אנד ספנסר (Marks & Spencer).
תחתית: Oxford Circus, Tottenham Court Road

הייד פארק (Hyde Park)
פיסת טבע מענגת בלבה של אחת הערים הגדולות בעולם. השטח הולאם על ידי הנרי השמיני ב-1536 כדי להפכו לשמורת ציד. כיום זהו הפארק הגדול ביותר במרכז העיר, עם מסלולי רולרבליידס ואופניים, שבילי הליכה, אגמים לשיט ומסלולי מירוץ לסוסים. באביב ובקיץ מארח הפארק בשטחו הופעות ענק ופסטיבלים שונים. כדאי לבקר בו בעיקר בימי ראשון, בהם פינת הנואמים (Speakers` Corner) ליד מארבל ארץ' רוחשת פעילות, וכל עובר אורח מוזמן לעלות על הבמה ולנאום על כל עניין כטוב על לבו.
תחתית: Hyde Park Corner, Marble Arch.

קובנט גארדן (Covent Garden)
גינתו של מנזר ווסטמינסטר שהוסבה לכיכר נאה, בה נערך בעבר שוק פירות משגשג וכיום זהו מרכז אופנתי ואלגנטי. בתוך האולם ששימש בעבר את שוק הירקות נערכים כיום שווקים שונים לממכר מלאכות יד, עתיקות ופיצ'פקעס. אמני רחוב מופיעים בכיכר בעיקר בסופי שבוע. החנויות והדוכנים בכיכר יקרים, אך את חוויית השופינג ניתן להמשיך בנקל ברחובות הסמוכים כמו Neal St, שבו חנויות מעצבים וחנויות מתנות מעניינות.
תחתית: Covent Garden.

קתדרלת סנט פול (St Paul's Cathedral)
קתדרלת סנט פול של ימינו הוקמה בין השנים 1710-1675 על ידי האדריכל סר כריסטופר רן, לאחר שהשריפה הגדולה של לונדון כילתה את המבנה הקודם. כיפתה האדירה היא השנייה בגודלה בעולם, אחרי כנסיית סן פייטרו ברומא.
תחתית: St Paul. 
כתובת: St Paul's Churchyard. 

גני קיו (Kew Gardens)
הגנים הבוטניים המלכותיים משתרעים על פני 480 דונם של חממות, מבנים היסטוריים, מדשאות וגינות מעוצבות, על גדת נהר תמזה בדרום-מערב לונדון. כמה מהאתרים במקום: חממת הנסיכה מוויילס (Princess of Wales Conservatory), בה שוררים עשרה סוגי אקלים שונים הנשלטים בידי מחשב; ארמון קיו (Kew Palace) מ-1631 הבנוי לבנים אדומות, חממת חבצלות המים (בין אפריל לאוקטובר בלבד), גלריית מריאן נורת' (Marianne North Gallery) ובית הדקלים (Palm House).
תחתית: Kew Gardens. 
כתובת: Kew, Richmond. 

קמדן טאון (Camden Town)
קמדן שעל תעלת נהר ריג'נט היא האתר בו פועל אחד השווקים הפופולריים בעיר. למעשה אלו הם מספר שווקים הפועלים זה בצד זה, משוק קמדן לוק ועד שוק קמדן קאנאל. לצד דוכני העתיקות, התכשיטים, האמנויות, הבגדים והפיצ'פקעס פועלים בתי קפה אופנתיים, מסעדות, ברים וחנויות שיקיות ומיוחדות. חלק מהדוכנים פתוחים בכל יום בשבוע, אך עיקר הפעילות היא בסופי שבוע, ובעיקר בימי ראשון.
תחתית: Camden Town.

גלריית טייט בריטן (Tate Britain)
הגלריה הלאומית לאמנות בריטית מראשית המאה ה-16 ואילך. בשנת 2001 הושלם פרויקט בנייה נרחב במתחם הטייט ובו עשר גלריות חדשות וחמש משופצות. הכניסה חופשית.
תחתית: Pimlico. 
כתובת: Millbank SW1. 

גלריית טייט מודרן (Tate Modern)
מוזיאון נפלא לאמנות מודרנית, השוכן בתחנת הכוח הישנה בנקסייד, שזכתה לעיצוב מחודש. בראשה של הארובה המודרנית של המבנה – סימן ההיכר של המוזיאון – שוכנת מסעדה ממנה נשקפת תצפית מקיפה על העיר. האוסף כולל יצירות של סזאן, מאטיס, אנדי וורהול, פבלו פיקאסו, מרסל דושאן ורבים נוספים. הגישה הנוחה ביותר לטייט מודרן היא דרך "גשר המילניום", המוביל לקתדרלת סנט פול. הכניסה חופשית.
כתובת: Bankside SE1. 

גלגל המילניום (London Eye)
גלגל-הענק הגבוה בעולם, המתנשא לגובה של 135 מטר, שהקימה חברת התעופה בריטיש איירווייז. התצפית הטובה ביותר על העיר נשקפת מתאי הזכוכית שלו – עד למרחק של ארבעים קילומטר בכל כיוון במזג אוויר נאה. הנסיעה בגלגל נמשכת כחצי שעה.
 תחתית: ווטרלו.
כתובת: Jubilee Gardens SE1. 

מוזיאון הטבע (Natural History Museum)
מוזיאון מרתק השוכן בבניין ניאו-גותי מרשים מהמאה ה-19. בגלריות החיים, העוסקות בנושאי בעלי חיים, מינרלים, גוף האדם ואקולוגיה, מרשימים במיוחד תצוגת הדינוזאור ובה שלד הדיפלודוקוס (Diplodocus), דגם בגודל טבעי של לוויתן כחול התלוי מהתקרה, תצוגת גוף האדם ותצוגת "זוחלים מפחידים". גלריות כדור הארץ עוסקות במחצבים, גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה, רעידות אדמה ויצירת כוכבי לכת, וכוללות דגם ענק של כדור הארץ ובו ניתן לבקר באמצעות מדרגות נעות. תוספת חדשה למוזיאון היא מרכז דארווין (The Darwin Centre), ובו תצוגות זואולוגיות, מעבדות מחקר והדגמות מדעיות. הכניסה חופשית.
תחתית: South Kensington.
כתובת: Cromwell Rd. 

מוזיאון המדע (Science Museum) 
מוזיאון נפלא, במיוחד לילדים, הכולל יותר מארבעים גלריות, שלל תצוגות אינטראקטיביות וקולנוע IMAX. תצוגות בנושא חלל ותעופה, מנועים ותחבורה, רפואה, תקשורת, גוף האדם ועוד. הכניסה חופשית, אך ההקרנות בקולנוע IMAX בתשלום.
 תחתית: South Kensington. כתובת: Exhibition Rd, South Kensington. 
  

מוזיאון מדאם טוסו (Madame Tussauds)
מוזיאון השעווה המפורסם הכולל בובות בדמויותיהם של מנהיגי עולם, מלכים, אמנים, רוצחים מפורסמים וסלבריטאים. אל המוזיאון צמוד הפלנטריום של לונדון. אם תמיד חלמתם להצטלם עם מלכת אנגליה או ארנולד שוורצנגר – זה המקום.
תחתית: Baker Street. 
כתובת: Marylebone Rd. 

טאוור ברידג' (Tower Bridge)
הגשר המפורסם והיפה ביותר שחוצה את התמזה במזרח העיר. כדאי לעלות במעלית באחד המגדלים ולהשקיף מלמעלה.
תחתית: Tower Hill. 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

סיור אדריכלי בסיטי המחודש של לונדון

בסיטי של לונדון, המרכז העסקי של העיר, מתרחשת בשנים האחרונות תנופת בנייה לגובה. הנסיך צ'ארלס, שמרן ידוע, לא משתגע על הסחרור המודרני שעובר על הסיטי, אבל כנראה שגם בן מלוכה לא יכול לעצור את הקדמה. סיור עם העיניים למעלה 

בניין לוידס תוכנן על ידי ריצ'רד רוג'רס, ממתכנני מרכז פומפידו הנודע בפריז. הדמיון בין שני המבנים ניכר | צילום: אמנון אבישי

כתבו: מיה צור ואמנון אבישי 

בלִבה של עיר שמפנה אל העולם את חזותה השמרנית, זרועת בתי מידות מפוארים ונודפי ריח דקדנטי, עיר שבה שימור הוא מילה קדושה (וכמה שיותר ויקטוריאני ומתפורר יותר נחשק) – בטבורה של זו יושב "הסיטי של לונדון" (City of London). הסיטי, שמשתרע על פני מייל רבוע אחד בלבד (The Square Mile), היה המקום שבו נולדה לונדון, ולכן זהו גם האזור העתיק ביותר בכרך הגדול הזה. אבל דווקא הוא מתהדר בתנופת בנייה מודרנית גבוהה, נמרצת ונוצצת. יוצר את עצמו, או לפחות את קו הרקיע שלו, מחדש.
כיום נחשב הסיטי של לונדון למרכז הפיננסי הגדול והחשוב ביותר באירופה, ואחד משלושת החשובים בעולם – אחרי ניו יורק וטוקיו. זהו מרכז עצבים מבעבע ופורה, מהמובילים בתחום ההלוואות, המסחר במניות, באגרות חוב ובקרנות, ההפקדות והמשיכות הלאומיות והבינלאומיות, הייעוץ להשקעות ועסקות החליפין. כ-250 אלף איש עובדים בסיטי, במה שנראה ככוורת הומה אנשים ונשים בחליפות ועם תיקי מנהלים, וביניהם מוניות, מכוניות מפוארות ושליחים עצבניים על אופנועים.
כיאות למרכז פיננסי רוחש, צצים ועולים בו בנייני זכוכית בצבע הכסף כפטריות אחרי הגשם. כך מתקבצים במייל הרבוע עתיק מול חדשני, קלאסי מול אוונגרדי, מפואר מול מינימליסטי – וכולם חוברים כדי לשרת את מיטב המוחות המזיזים את הכלכלה העולמית קדימה.
סגנון הבנייה הצפוף והגבוה מזכיר את מנהטן גורדת השחקים הרבה יותר מאשר את הווסט אנד הסמוך והנמוך. השינוי הזה בקו הרקיע השמרני של בירת הממלכה המאוחדת, שהתחיל בשנות השבעים המאוחרות, מעורר ויכוחים רבים – בין אלה התומכים בשינוי המרענן והחדיש לבין אלה הרואים בקו הנמוך והמסורתי של לונדון נכס יקר ערך שאין למחותו תמורת נזיד העדשים שמציעה המודרניות. אגב, בין המתנגדים לתנופת המודרניות נשמע היטב קולו של הנסיך צ'ארלס. כך או כך, הסיטי חובק כמה פנינים אמיתיות של ארכיטקטורה מודרנית, וגם כמה בניינים שהתפרסמו בזכות החברות החשובות והמכובדות שיושבות בהם – אך לא פחות מכך בזכות עיצובם.

ברוכים הבאים אל החומה
כשיוצאים לסיור בין בנייני הסיטי מגלים שללכת בה זה ללכת בזמן – החל בשרידי התקופה הרומית של העיר, דרך בניינים בני מאתיים שנה ושלטים המספרים על תקופות חשוכות ומוארות, כמו ימי הביניים, השריפה הגדולה של שנת 1666, ועד ימינו אלה.
את ייסודה של לונדון מייחסים לרומים, שפלשו לאזור בשנת 43 לספירה תחת פיקודו של המצביא אאולוס פלאוטיוס. ואם לפני התקופה הרומית אפיינו את האזור ביצות, ומספר היתושים בו היה מן הסתם רב ממספר האנשים, הרי שאחרי שנבנה הלונדון ברידג' – הגשר שאִפשר מעבר מעל נהר התמזה (והיה כנראה רק מטרים ספורים מהלונדון ברידג' המודרני) – הפך האזור למרכז גדול של סחורות, שהובאו במעלה התמזה ונפרקו על סיפוני עץ בסמוך לגשר. ומאחר שפרנסה מביאה אנשים, הפכה לונדון – שנקראה אז לונדיניום – לאחד ממוקדי ההתיישבות הגדולים והחשובים באי הבריטי בתוך 150 שנה.
בעקבות אלה נתחיל אנחנו את סיור האדריכלות בסיטי במה שנותר מלונדיניום העתיקה. אל הסיטי נגיע מתחנת סנט פול (St. Paul). למרות הפיתוי נדלג כרגע על קתדרלת סנט פול המוכרת והמתוירת, ונצעד צפונה במעלה רחוב אלדרסגייט (Aldersgate Street) לאתר מעניין, אם כי צנוע ונחבא אל הכלים – החומה של לונדון (London Wall).

הבניין המתעגל
בתקופה הרומית, שבה כל העיר כולה היתה המייל הרבוע ההוא ועניינים כלכליים התנהלו עדיין במטבעות זהב, הקיפה את העיר חומה, שכיום אפשר לראות רק את שרידיה.
ליד החומה נמצא גם הבניין הראשון ברשימתנו – לונדון וול מספר 1 (1 London Wall) – שבנייתו הושלמה בשנת 2003. הוא תוכנן על ידי משרד פוסטר ושות', מהמפורסמים והגדולים במשרדי האדריכלות הבריטיים, שחתימתו מתנוססת על גבי פרויקטים מהונג קונג ועד ניו יורק, ומאצטדיון וומבלי המתחדש בצפון לונדון ועד למגדלי משרדים רבי קומות בשנגחאי שבסין. בהמשך עוד נחזור אל פוסטר, ובינתיים נתמקד בבניין המתעגל בן 13 הקומות, שמחלונותיו המערביים נשקפת כנסיית סנט פול, ומצידו המזרחי נצפית החומה.
שני גשרים מקשרים את הבניין אל המוזיאון של לונדון (Museum of London). המוזיאון הוקם על שרידי מצודה רומית שחלשה על החומה, והוא מציג לראווה חצי מיליון שנות היסטוריה אנושית: מלונדון הפרהיסטורית, דרך פלישת הרומאים, הוויקינגים והסקסונים, ימי הביניים, בתי המלוכה הרומנטיים של טיודור וסטיוארט, לונדון המבעבעת של המאות ה-19-18, שראו פריחה תרבותית בצד עוני, פשע והבדלי מעמדות חריפים, לונדון האימפריאליסטית של התקופה הוויקטוריאנית ולבסוף זו המודרנית של מאה השנים האחרונות. 

המוזיאון של לונדון
שעות פתיחה: שני-שבת 17:50-10:00, ראשון 17:50-12:00
מיקום: London Wall, EC2Y 5HN
טלפון: 44-20-76003699

הרוח של שנות השבעים
מול הבניין הגלי, בתחילת טיולנו לאורך רוחה ושרידיה של החומה, אנו חולפים על פני בניין משרדים חדש בפינת רחוב ווד (Wood Street) מספר 88, המצטיין בחזית מרשימה של קורות פלדה צהובות וזכוכית, בתכנונו של ריצ'רד רוג'רס – אדריכל חשוב נוסף, וגם בו נפגוש שוב במהלך הסיור.
ממשיכים עד לרחוב מורפילדס (Moorfields), ומשם היישר לפינסברי סירקוס (Finsbury Circus). זוהי כיכר ירוקה, שקטה ומקסימה, שמשמשת נקודה מצוינת לראות ממנה את הקונטרסט האופייני כל כך של הסיטי – העושר של דורות העבר מול העושר המודרני בהתהוות: הכיכר מוקפת בניינים נמוכים מתחילת המאה העשרים, המשלבים סגנון ויקטוריאני, קלאסי ואר-נובו לכדי מראה חינני ומצועצע מעט; לא רחוק מהם מתנשא הגבוה בבנייני הסיטי והשני בגובהו בבנייני לונדון כולה – מגדל 42, הנקרא גם מגדל נאטווסט (NatWest) על שם הבנק המאכלס אותו – והוא מייצג בסיורנו את רוחן של שנות השבעים המאוחרות. ואם מסתכלים לדרום-מזרח, רואים מרחוק את אחד הבניינים הטריים והמדוברים ביותר בסיטי, שבנייתו הסתיימה ב-2004, בתכנונו של פוסטר: מגדל ה-Swiss Re. צורתו המודרנית הייחודית העניקה לו שלל כינויים – בין היתר "המלפפון החמוץ", "הארטישוק" ו"הסיגר" – ואליו נגיע בהמשך.
חוצים את הכיכר ופונים שמאלה (צפונה) ברחוב בלומפילד (Blomfield) לכיוון מתחם ברודגייט 
(Broadgate Centre) ומתחם פינסברי, שתוכננו על ידי משרד S.O.M. בנייתה של הכיכר בשדרת פינסברי הושלמה רק לאחרונה, ב-2004, על כיכרותיה הציבוריות ושלל המסעדות ובתי הקפה שלה. המתחם משלב עיצוב סביבתי של בטון לבן עם גרניט ושיש כהים, צמחייה ומיצבי אמנות הכוללים פסל גבוה, חלוד ומרשים (או מאיים, תלוי בעיני המסתכל) של ריצ'רד סרב, הנקרא "פולקרום" (Folkroom). מלבד מסעדות ובתי קפה יש כאן מרכז תערוכות קטן וחינני, הבנוי מזכוכית ושוכן לו באמצע כיכר קטנה שרצפתה מוארת עם ליל בנימי אור כחול. מכאן ניתן להמשיך דרך מעבר מתחת לבניינים אל תחנת ליברפול (Liverpool Station) הצמודה.

המלפפון החמוץ ותחנת החלל
יוצאים מהתחנה ביציאה לרחוב ליברפול, שם אפשר לעצור לארוחה באחת המסעדות היוקרתיות והמעוצבות של מלון Great Eastern Hotel (כדאי להזמין מקום מראש). חוצים את רחוב בישופסגייט (Bishopsgate) ופונים ימינה לתוך רחוב סנט מרי אקס (St. Mary Axe), המהווה את לב העניינים – הכתר וגם היהלום שבכתר – מבחינת אדריכלות הסיטי העכשווית. כאן נמצא מגדל ה-Swiss Re, שהוזכר קודם, הנראה כצורת סיגר זכוכית ענקי שעליו רשת מעוינים בצבעי שחור וטורקיז.
אי אפשר לעבור על פני "המלפפון החמוץ" מבלי לעצור בהשתאות: הבניין מתנשא לגובה 180 מטר וארבעים קומות, ועיצובו הייחודי משנה את קו הרקיע של לונדון. צורתו האווירודינמית מצמצמת את השפעת הרוח שבדרך כלל סובלים ממנה בניינים בגובה כזה. תכנונו – הראשון מסוגו באנגליה – נשען, לדברי המתכננים, על טכנולוגיות ירוקות שמאפשרות לו לצרוך רק כמחצית מכמות האנרגיה שהיה צורך לו נבנה באמצעים קונבנציונליים. בקומה העליונה יש מסעדה שממנה נשקף נוף פנורמי של הסיטי, והיא פתוחה לשימוש עובדי הבניין בלבד – אנשי חברת הביטוח השווייצרית – אבל עובדה זו עשויה להשתנות. לנו נותר רק לקוות, בגלל הנוף כמובן.
בהמשך הרחוב מגיעים לכיכר נטולת שם בצומת הרחובות לידנהול (Leadenhall Street) וסנט מארי אקס, ממנה רואים מספר רב של נקודות ציון – מצפון מתנשא מגדל נאטווסט (מגדל 42), וממערב בניין לוידס (Lloyd's) הנפלא של ריצ'רד רוג'רס, ביתה של חברת הביטוח לוידס. המבנה הזה מפורסם לא מפחות מ"הסיגר" של פוסטר, ולדעת רבים אף עולה עליו בחדשנות וביצירתיות.
רוג'רס היה ממתכנני מרכז פומפידו הנודע בפריז והדמיון בין שני הבניינים ניכר. בנייתו הסתיימה ב-1986, והוא עשוי מנירוסטה ומבטון משוריין. כל אזורי השירות של הבניין – מטבחים, שירותים, מעליות ומדרגות – ממוקמים בשישה מגדלים חיצוניים הצמודים לו, ואת החלל המרכזי שלו תופס פרוזדור מרשים שבו מתנהל שוק ביטוח מהסואנים בעולם. אבל איך שלא מסתכלים על זה, הבניין נראה יותר כמו תחנת חלל או מתקן בסרט "אודיסיאה 2001" ממשכנה של חברת ביטוח.
מעבר לרחוב לידנהול 122, סמוך ללוידס ול"סיגר", הולך ונבנה מתחרה למגדל 42 – מה שעומד להיות הבניין הגבוה ביותר בסיטי, שיהיה בנוי בצורת פריזמה משולשת תלולה ושקופה, גם הוא על פי תכנונו של רוג'רס.

אל המנוחה
מכאן פונים ימינה לאורך רחוב לידנהול, במקביל לבניין לוידס, ומגיעים לשוק לידנהול 
(Leadenhall Market), שם יש פאבים רבים, בוטיקים וחנויות מצוינות למגוון של קניות: בגדים, אוכל וטבק. ביציאה מהשוק לרחוב גרייסצ'רץ' (Gracechurch), מגיעים לאולם השתייה המפורסם The Crosse Keys. כאן אפשר ללגום ספל של בירה קרירה בחברת רבים מעובדי הסיטי, שנדחסים בהמוניהם אל החלל העצום אחרי השעה חמש, ומשוחחים בהתלהבות מופגנת על רווחי היום.
מכאן ממשיכים במורד רחוב קורנהיל (Cornhill) לכיוון תחנת התחתית Bank ולכיכר ה-Royal Exchange – האתר ההיסטורי של הבורסה הלונדונית, שבסמוך לו נמצא בנק אוף אינגלנד (Bank of England). כיום משמש בניין ה-Royal Exchange מרכז קניות ועסקים, ואילו הבורסה נדדה כמה רחובות צפונה משם. החזית המרשימה של הבניין, שנבנה בסגנון הקלאסי באמצע המאה ה-19, מספקת ניגוד מעניין למודרניות של הפרויקטים העכשוויים שנבנים בסיטי בימים אלה.
לסיום הטיול נפנה דרום- מזרחה לרחוב לומברד (Lombard Street), נמשיך לעבר הטאוור ברידג' (Tower Bridge) ונחצה אותו לעבר בניין העירייה החדש, ונצעד מערבה על הטיילת כשני קילומטרים, עד לונדון ברידג' (London Bridge).
אפשרות אחרת היא להמשיך מהבנק אוף אינגלנד מערבה ברחוב קווין ויקטוריה (Queen Victoria Street), לפנות שמאלה לרחוב פיטרס היל (Peters Hill) הקטן להמשיך עד גשר המילניום – גשר מפורסם להולכי רגל שגם אותו תכנן פוסטר – ולחצות את הנהר היישר למוזיאון טייט לאמנות מודרנית (Tate Modern). אגב אדריכלות עכשווית, שימו לב למתחם המשופץ של תחנת הכוח מראשית המאה העשרים, שם שוכן הטייט; זו הזדמנות מצוינת לסיים את הטיול בטעם של אמנות מודרנית ופוסט-מודרניסטית. 

מוזיאון טייט לאמנות מודרנית
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 18:00-10:00, שישי-שבת 22:00-10:00
כתובת: The Queen's walk, SE1 9TG
טלפון: 44-20-78878000

עוד מידע על כל הבניינים החדשים אפשר למצוא באתר שכתובתו: www.newcityarchitecture.com

מיה צור – תסריטאית וכתבת, גרה בלונדון. הכי אוהבת בלונדון: את האביב בשכונות של צפון העיר
אמנון אבישי – צלם ומוזיקאי, עוסק במחשבים. מתמחה בצילום דוקומנטרי. צילומיו התפרסמו במגזינים ובתערוכות. הכי אוהב בלונדון: פארק המסטד הית'

ריג'נטס קאנאל - טבע עירוני

למחפשים מפלט מלונדון הסואנת, למשפחות או סתם לרומנטיקנים מומלץ לצאת לטיול לאורך ריג'נטס קאנאל, תעלה ששימשה בזמן המהפכה התעשייתית להעברת סחורות. היום יש שם מסעדה סינית ממש על המים, גן חיות, פארק ובתי סירה לרוב
 

פעם שימשה התעלה להעברת סחורות, והיום מקשטים אותה בתי סירות מטופחים | צילום: טל גליק

כתבה: אילת זהר

בכל פעם שמגיעים אלי ללונדון אורחים, אני אומרת: אחרי שתבקרו באתרי החובה – ביג בן, לונדון איי, הטייט מודרן – הרשו לי לקחת אתכם למקום היפה ביותר בלונדון, לפחות בעיני. עד היום, כולם אישרו את דעתי זו. אכן, יופי בלתי רגיל, רוגע וירוק. קשה להאמין שאנחנו בלבו של הכרך הגדול ביותר באירופה.
המסע הוא לאורך תעלת ריג'נטס (Regent's Canal), תעלת מים בתכנונו של ג'ון נאש אשר נחנכה ב-1816 במטרה לקשר בין התמזה לבין תעלת פדינגטון, הזורמת בצפון-מערב לונדון. זה היה חלק מפרויקט ענק של חפירת תעלות לאורכה ולרוחבה של אנגליה לצורך הובלת מטענים במחצית הראשונה של המאה ה-19 – תחילת ימי המהפכה התעשייתית והיכולת לייצר סחורות בכמויות גדולות. קטרי הקיטור ומסילות הברזל טרם הומצאו, והפתרון לשינוע התוצרת נמצא בדמות מערכת ענפה של תעלות, שבהן השיטו את המטענים ממרכזי הייצור שבצפון אנגליה אל מרכזי המסחר והיצוא שבדרום-מזרח. על גדותיהן של התעלות נסללו מסלולי הליכה רחבים, מקבילים לקו המים, ועליהם צעדו סוסים שמשכו בחבלים את הסירות עמוסות המטען.
כדי להתגבר על הפרשי הגבהים בין חלקיהן השונים של התעלות הומצא מנגנון ה-lock, מנגנון הידראולי מתוחכם: זהו מעין "תא" במים התחום משני צדדיו בשערים קטנים, הנפתחים ונסגרים לפי הצורך. כשספינה נוסעת במורד התעלה (מצפון לדרום) היא נסגרת בתוך ה-lock (ה"תא"), והמים ממנו מרוקנים על מנת להשוות את גובהם לגובה פני המים בחלקה התחתון של התעלה, מדרום לתא. כשגובה פני המים משתווה, נפתחים השערים והספינה יכולה להמשיך בדרכה. אם היא שטה בכיוון ההפוך היא תמתין ב-lock עד שימולא מים וישווה בגובהו לקטע שמצפון. לאורך תעלת ריג'נטס יש 24 "לוקים", ואת חלקם נראה בדרכנו.
תעלת ריג'נטס היא התעלה המרכזית של לונדון, והיא נמשכת לרוחבה של העיר ויוצרת קו מקביל לתמזה מצפון. המסלול שלנו יעבור לאורך חלק קטן של התעלה, ממתחם קמדן לוק מערבה, דרך פארק ריג'נטס (Regent's Park) ועד ל"ונציה הקטנה" (ניתן גם לשוט במסלול זה, פרטים בסוף הכתבה). מי שירכז את מבטו על קירות המנהרות שבהן עובר המסלול יוכל להבחין בסימני החבלים שחתכו באבן, עדות למאמציהם של הסוסים כשמשכו את המטען הכבד.

פאנקיסטים, אורוות וסכרים
הטיול מתחיל באחד מהלוקים: המסטד רוד לוק (Hampstead Road Lock), הידוע בשמו העממי קמדן לוק, שברחוב קמדן היי (Camden High Street). הלוק נמצא ממש צמוד לאזור הבילויים הגדול של קמדן היי סטריט ולאזור הקניות קמדן לוק (אפשר לזהות אותו גם בנסיעה באוטובוס).
האזור סואן ורוגש: בימי ראשון תמצאו כאן חבורה של פאנקיסטים הדורים על כל אביזריהם, יושבים על מעקה הגשר ומפגינים את תסרוקותיהם לטובת הסקרנים. ממערב לגשר משתרע שוק ענק, ששמו, Stables Market ("שוק האורוות"), מעיד על עברו כמשכנם של מאות הסוסים שעבדו בגרירת הסירות לאורך התעלה. היום יש בו מכל טוב ארצות האימפריה לשעבר – שמונצעס מהודו, מסין ומאפריקה. פאבים ובתי קפה רגועים פזורים לכל אורך הרחבה, ואפילו מלון הולידיי אין בחר את המקום כאחד מאתריו בלונדון (חדרי האוכל והלובי של המלון יושבים ממש בגובה מי התעלה).
אפשר לחכות בהמסטד רוד לוק עד שתגיע סירה, ולראות כיצד המנגנון המתוחכם הזה פועל בחיוניות עד היום. כמאתיים מטר ממזרח לשם נמצא קנטיש רוד לוק (Kentish Road Lock), שגם בו ניתן לצפות בסדרת הפעולות הנדרשת כדי להגביה או להנמיך את פני המים ולאפשר לסירה להמשיך בדרכה. אחרי שראינו סירה או שתיים יורדות (או עולות), נעבור מעל הגשר העגול היפהפה, והתעלה תיפרש למולנו בכל יופיה וקרירותה.

סין בלונדון
אנחנו הולכים מערבה על הגדה הימנית, ומיד לאחר "טירת הפיראטים" (זהו מרכז קהילתי מקומי) מתגלה לעינינו אחד הרחובות היפים של לונדון: סנט מרקס קרסנט (St. Mark's Crescent), שהבתים בו בנויים על התעלה, וגינותיהם נהנות ממימיה. שורה של גנים עטויי ערבות בוכיות וספסלי עץ בסגנון ויקטוריאני מעטרים את הבתים הלבנים.
אנו מגיעים אל הפנייה הראשונה: לימיננו מצויה כל הזמן שכונת היוקרה פרימרוז היל (Primrose Hill), והתעלה ממשיכה לזרום בקו הגבול שבינה לבין ריג'נטס פארק. לשמאלנו – עיקול ובו מצוי המבנה של המסעדה הסינית הצפה פנג שאנג (Feng Shang). מראה מעט ביזארי – אני לעתים טועה וחושבת שאולי נקלעתי דווקא לעיר סוז'ו שבדרום סין. 

המסעדה הסינית Feng Shang Floating
שעות פתיחה: מדי יום 23:00-12:00, כדאי להזמין מקום מראש
כתובת: Cumberland Basin, Prince Albert Road
טלפון: 44-20-74858137

פנינו ימינה, התעלה מתיישרת, ומעתה משתרע לשמאלנו, לאורך של כקילומטר, גן החיות של לונדון (London Zoo). מעגן קטן לרגלי הגן משרת את סירות האוטובוס המשייטות בתעלה, ולצועדים ברגל ייראו כלובי הראמים, ומימין – המבנה המיוחד של כלוב הציפורים (The Snowdon Aviary). 

גן החיות של לונדון
שעות פתיחה: מדי יום 17:30-10:00 (בחורף עד 16:00)
טלפון: 44-20-77223333

מלצר, יש סירה בקפה שלי
הנוף הירוק, השקט והקרירות של המים הפכו את האזור לאחד המבוקשים ביותר בלונדון, ואנו נכנסים לשולי שכונת סנט ג'ונס ווד (St. John's Wood). בצד שמאל, בתוך פארק ריג'נטס, קבוצה של בתי מידות, שנבנו בשנות השישים לכמה משפחות אמידות ביותר שיכלו להרשות לעצמן לקנות את השטחים הללו, הצמודים למסגד המרכזי של לונדון.
שטח המסגד ניתן במתנה לקהילה המוסלמית של לונדון כבר ב-1944, אז מנתה בעיקר מוסלמים ממוצא הודי. במפקד האחרון, שנערך ב-1995, נמנו מאמינים מוסלמים בני 29 מדינות שונות בין הבאים לתפילות יום השישי במסגד. מיד אחרי המסגד (אין אפשרות להיכנס אליו) מתגלית שכונה מיוחדת במינה: בתי סירות הצפים על המים, זה בצמוד לזה.
התעלה צוללת בקטע הבא אל תוך מעבר תת קרקעי, ויש לעלות אל הרחוב (Abardeen place) על מנת להמשיך בטיול. כמאתיים מטר ברחוב מביאים אותנו אל בית קפה מקסים, קפה לאוִויל 
(Cafe Laville), שמרפסתו ושולחנותיו יושבים ממש מעל הפתח התת קרקעי של התעלה. הסירות מגיחות מן הפתח ממש מתחת לרגלי השולחן ותחת כוסות הקפוצ'ינו שעליו! 

בית הקפה Laville
שעות פתיחה: מדי יום 22:30-10:00, בימי ראשון נפתח ב-9:00
כתובת: Little Venice Parade, 453 Edgware Road
טלפון: 44-20-77062620

ונציה הבריטית
הקטע הבא גם הוא מרגש ביופיו – המעגן הצר בכניסה לאזור "ונציה הקטנה" משופע בבתי סירות מטופחים עם עציצים על גגותיהם ומרפסות קטנות בסיפון האחורי. אפילו כלבים וחתולים, שוכני בתי הסירות, לא חסרים כאן.
עוד כמאה מטר וונציה הקטנה נפרשת לעינינו: זהו האזור שבו פוגשת תעלת ריג'נטס את תעלת פדינגטון והתעלות המגיעות מן הצפון. נקודת המפגש נפרשת למעין אגם רחב עם אי במרכזו. מעבר לגשר הראשון נמתחים גני רמברנדט (Rembrandt Gardens) – זהו פארק קטן ויפהפה היושב על פני המים, מקום אידיאלי למנוחה או לפיקניק.
למי שהגיע למקום עם ילדים מחכה הפתעה קטנה: תיאטרון בובות בתוך סירה (Puppet Theatre Barge), המציג רפרטואר מגוון של הצגות. מכאן, אפשר לסיים את המסלול באחד מן הפאבים המפוזרים סביב מערך התעלות. לקינוח אפשר לבקר בשכונה המקסימה מאידה וייל (Maida Vale), במרחק קטן מן התעלות. 

סירת תיאטרון בובות Puppet Theatre Barge
כתובת: Blomfield Road, Little Venice

איילת זהר – דוקטורנטית לאמנות בבית הספר לאמנותSlade ,UCL, חיה כמעט שנתיים בלונדון.
מוקדש לחסידה, רחל, תמר וויולה שצעדו באון את כל אורך התעלה, אוגוסט 2003.

אמנות / ממזרח לנשיונל גאלרי

אזור מזרח לונדון הפך למוקד הסצנה האמנותית העכשווית של העיר. עשרות גלריות מעניינות פזורות במה שהיה פעם האזור המוזנח והעני של לונדון. הצעה לסיור גלריות עם כמה בונוסים בדרך: חנויות מעניינות, מסעדה יפנית טובה וסיום בהודו הקטנה שבבריק ליין

גלריית וויטצ'אפל הוקמה לטובת תושבי השכונה לפני יותר ממאה שנה | צילום: אירית זילברמן

כתבה: אילת זהר

חובבי אמנות האוונגרד יודעים בוודאי היכן כדאי לתור אחריה. לונדון מככבת ללא עוררין כבירת האמנות העכשווית כבר לפחות עשור, לא מעט בזכות הופעתו בזירה של מר סאצ'י, קניין נלהב של אמנות עכשווית מתריסה ופטרונם של בני דור ה-YBA (Young British Artists), אמנים צעירים ופרובוקטיביים שמובילים את סצינת אמנות האוונגרד הלונדונית התוססת.
וכמו בערים גדולות אחרות בעולם, פרישת הגלריות תלויה באופן ישיר במצב שוק הנדל"ן. האמנות הלא ממסדית דורשת חללים גדולים במיוחד, כאלה שאפשר לפעול בהם בחופשיות בלי להתחשב בעלות השכירות למטר רבוע. ובעיר שמחירי הנדל"ן בה מרקיעי שחקים, פונים רבים מבעלי הגלריות והאמנים הצעירים לחפש להם אזורי מחיה ותצוגה זולים יותר.
מזרח לונדון היה תמיד אחד האזורים העניים של העיר. צ'ארלס דיקנס תיאר בסיפוריו את האיסט אנד של לונדון, על יושביו בני מעמד הפועלים; המהגרים היהודים של תחילת המאה העשרים התיישבו בעיקר במזרח לונדון, והפכו את שכונת ווייטצ'אפל (Whitechapel) לאזור יהודי מובהק. במלחמת העולם השנייה נהרסו חלקים ניכרים ממזרח העיר בהפצצות הגרמניות – והוחלפו בעשרות בנייני שיכון ארוכים וחסרי חן, הממלאים את האזור עד היום. רבים מבתי החרושת ומחסני התוצרת של המאה ה-19 הפכו למבנים ריקים ונטושים לאחר מלחמת העולם השנייה, והאזור הידרדר בחלקים רבים.
אבל המקום שהיה בעיני רבים מדכא וחסר חן הפך למוקד משיכה לאמנים צעירים ובעלי גלריות, אשר חיפשו חללים גדולים במחיר זעום. אלו נמצאו בשפע. אט-אט התמלאו שכונות מזרח לונדון – ובראשן הוקסטון, שורדיץ' ובת'נל גרין – באמנים צעירים שבחרו לעבוד כאן ובעשרות גלריות שהציגו את עבודותיהם. בעקבותיהם באו חנויות, בתי קפה ומסעדות, הביקוש לאזור גבר והמחירים החלו לנסוק.
הסיור שלפניכם, שמשלב הליכה ברחובות עם נסיעות קצרות באוטובוסים, ייקח אתכם למוקדי הגלריות של מזרח לונדון, עם כמה בונוסים בדרך: חנויות מעניינות, מסעדה יפנית אחת טובה ושתי אופציות לסיום הסיור.

בריטים פרובוקטיביים וישראלי אחד
נתחיל את הסיור שלנו באחת הגלריות הגדולות והנחשבות של האזור: גלריה ויקטוריה מירו 
(Victoria Miro Gallery) שברחוב ווארף (Wharf Road). תחנת התחתית הקרובה ביותר לכאן היא תחנת אנג'ל (Angel) – אין הרבה מחילות תחתית במזרח לונדון, למרות שכבר שנים מדברים על חפירת מערכת רכבות כמו בחלקה המערבי של העיר. מאנג'ל ניקח את קו האוטובוס 214 לנסיעה קצרה על רחוב סיטי (City Road) עד רחוב ווארף שמשמאלנו (נזהה אותו לפי תחנת הדלק שבה שלטי מקדונלד בוהקים).
הגלריה משתרעת על שתי קומות בתוך חלל תעשייתי עצום. היא מייצגת את דינוס וג'ק צ'פמן, שנמנים עם הדור הראשון של "האמנים הבריטים הצעירים" והתפרסמו בדמויות הזוועה שלהם משנות התשעים; ג'וליאן אייזק, אמן וידאו שחור שיוצר וידאו וצילום מהפנט; וגרייסון פרי, הקדר הטרנסווסטיט שזכה השנה בפרס טרנר. 

גלריית Victoria Miro
שעות פתיחה: שלישי-שבת 18:00-10:00, ביום שני יש לקבוע מראש
כתובת: 16 Wharf Road
טלפון: 44-20-73368109

חוזרים לרחוב סיטי, פונים בו שמאלה ובפנייה הבאה פונים ימינה לרחוב דינגלי (Dingley Road) הקטן, אל גלריה One in the Other. זו גלריה קטנה, בגודל חדר שינה בערך, עם תצוגות מרתקות ומאתגרות. עם אמני הגלריה נמנה גם גיא בר-אמוץ הישראלי. 

גלריית One in the Other
שעות פתיחה: ראשון, שלישי-שבת 18:00-12:00, אך יש לתאם מראש, שני סגור
כתובת: 4 Dingley Place
טלפון: 44-20-72537882

כיכר הוקסטון: הגלריות מהגרות מזרחה
חוזרים לרחוב סיטי, ממשיכים עד לתחנת התחתית אולד סטריט (Old Street – גם זו נקודת התחלה אפשרית לסיור), ונכנסים אל הרחובות הקטנים המוליכים לכיכר הוקסטון.
הכיכר הירוקה, שנדמית כריאה בריאה בגוף חולה, היא אי סימפטי בלב שכונת שורדיץ'. במשך שנים רבות היא סבלה מהזנחה רבה וחוסר עניין – אפילו היום קל לדמיין את מצבה לפני כ-15 שנה, כשהכל עמד בשיממון – אך מזלה החל להשתנות באמצע שנות התשעים, כשגלריות החלו לעבור לסביבה טיפין-טיפין. ב-1999 קיבל האזור תנופה, לאחר שג'ושוע קומפסטון פתח את גלריה פאקטואל נונסנס (Factual Nonsense) ברחוב שרלוט הסמוך. הצטרפו אליו מרכז לוקס 
(The Lux Centre) – מרכז גדול לאמנות וידאו וקולנוע נסיוני שממוקם כיום באזור דלסטון – ואחרים, אבל המפתח העיקרי לשינוי ולנסיקה המהירה של המתחם היה כאשר ג'יי ג'ופלין העביר את גלריה "ווייט קיוב" (White Cube) המובילה, בשנת 2000, למבנה חדש ומשופץ בלבן בוהק בקצה המזרחי של כיכר הוקסטון.
ההמשך לא איחר לבוא. מסעדות, בתי קפה, גלריות, מועדונים ובתי סטודיו החלו להיפתח כאן, ובעקבותיהם עלה הביקוש והמחירים האמירו בהתאם. הכיכר טופחה וכוסתה דשא רענן, והיום זהו אחד האזורים היקרים והמבוקשים בלונדון.
ווייט קיוב, הגלריה החזקה ביותר והמובילה בסצינה המקומית, היא מוסד מיתולוגי כמעט: בשנות השמונים הוצגו בה מיטב האמנים של התקופה, אך יותר מכל היא מזוהה עם אמני שנות התשעים, שהפכו להיות סמלה של לונדון החדשה. החשוב והמוביל בהם הוא דמיאן הרסט, שהתפרסם כשהציג את כריש כחול במיכל פורמלין, ובעקבותיו את פרות מנוסרות וכבשים חתוכות. אחד המיצבים האחרונים שלו בווייט קיוב הוקדש לסעודה האחרונה של ישו, וכלל 12 ארונות זכוכית שקופים ובהם מיכלים מלאים בדם מוקז ו-12 אקווריומים עם ראשים כרותים, שסימלו את 12 השליחים. באותו פרויקט, הרסט הציג פסל של ילדה נכה, "צ'ריטי" הוא קרא לה, במרכז כיכר הוקסטון, ובכך יצר מעין מחווה קטנה לקשר ההיסטורי שבין הגלריה ובין הכיכר שנולדה מחדש בזכותה. 

גלריית Whitecube
שעות פתיחה: שלישי-שבת 18:00-10:00, ראשון-שני סגור
כתובת: 48 Hoxton Square
טלפון: 44-20-79305373

אמנית מרוקאית ורישום קלאסי
מהקצה הדרומי של כיכר הוקסטון יוצא רחוב שרלוט (Charlotte Road) האגדי. גם בו לא חסרים בתי עסק אופנתיים: מספרת Tommy Guns (מספר 49), חנות העיצוב JAK (מספר 31), ובסביבה תמצאו גם את בית האוכל Apostrophe (כתובת: 42 Great Eastern Street), את חנות ספרי האמנות Artwords Bookshop (כתובת: 65A Rivington Street), חנויות של בגדי מעצבים ופאבים מרתקים.
ברחוב שרלוט נמצאים שני אתרי אמנות ששווה לראות: גלריה אג'נסי (Agency, רחוב שרלוט 18) המייצגת, בין השאר, את האמנית המרוקאית המעולה זינב סיידרה, ו-The Prince's Foundation – מרכז מעניין, ובו בית ספר לרישום קלאסי וחברה לייעוץ בענייני ארכיטקטורה, שניהם מייסודו של הנסיך צ'ארלס (שהביע לא פעם את הסתייגותו מטרנדים עכשוויים). בלובי מוצגות לעתים תערוכות בסגנון קלאסי. 

גלריה Agency
שעות פתיחה: שלישי-שבת 18:00-11:00, ראשון-שני סגור
טלפון: 44-20-77296249 

The Prince's Foundation
שעות פתיחה: שני-שישי 18:00-9:00, שבת וראשון סגור
טלפון: 44-20-76138500

נמשיך מרחוב שרלוט השוקק דרך הבוטיקים והברים של רחוב ריווינגטון (Rivington Street) ועד לרחוב קרטיין (Curtain Road). על רחוב קרטיין, ממש בסמוך לפינת ריווינגטון, מצויה אחת המסעדות היפניות היותר סימפטיות של לונדון – Touzai, שמגישה מבחר מנות מדויקות ועדינות, בסגנון בישול ביתי. 

Touzai, מסעדה יפנית
כתובת: 147-149 Curtain Road
טלפון: 44-20-77394505

מסוף רחוב ריווינגטון ממשיכים דרומה לאורך רחוב שורדיץ' היי (Shoreditch High Street), ולאחר כעשר דקות הליכה מגיעים אל תחילת רחוב בת'נל גרין (Bethnal Green Road) ואל גלריית אנדרו מאמרי (Andrew Mummery), המתרכזת בבניית תערוכות לאמנים צעירים ובלתי ידועים. 

גלריה Andrew Mummery
שעות פתיחה: רביעי-שבת 18:00-12:00
כתובת: 56 Shoreditch High Street
טלפון: 44-20-77299399

גלריה לכל פועל
כאן עומדות בפניכם שתי אפשרויות: האחת היא לעלות על אוטובוס 8 בתחילת רחוב בת'נל גרין, להמשיך איתו לקצהו המרוחק יותר של הרחוב ולרדת בתחנת התחתית בת'נל גרין. מקבץ הגלריות באזור זה נמשך עד לרחוב קיימברידג' הית' (Cambridge Heath Road) וסביבותיו (גלריה Interim ב-21 Herald Street, גלריה Approach ב-47 Approach Road ועוד), ומשם לוקח צפונה לרחוב ויינר (Vyner), ומוביל ממש אל האזורים הנידחים והעלובים ביותר של מזרח לונדון. שימו לב לגלריה וילמה גולד (Vilma Gold) שברחוב ויינר, המציגה אמנות עכשווית. 

גלריה Vilma Gold
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 18:00-12:00, או בתיאום מראש
כתובת: 25b Vyner Street
טלפון: 44-20-889813344

אפשר לסיים את היום בפארק ויקטוריה הסמוך, אך אם יש לכם עוד מרץ, תוכלו להמשיך מכאן את המסלול ולהגיע לאזור ווייטצ'אפל (Whitechapel): קחו אוטובוס 254 מרחוב בת'נל גרין עד תחנת אולדגייט איסט (Aldgate East).
האפשרות השנייה היא להדרים ישירות מגלריה אנדרו מאמרי לאזור ווייטצ'אפל. עולים על אוטובוס 67 ליד כנסיית שורדיץ' לנסיעה קצרה עד לתחנה האחרונה, אולדגייט (Aldgate). גלריה ווייטצ'אפל (Whitechapel Art Gallery) היא הגלריה הציבורית החשובה היחידה במזרח העיר, והיא פועלת כאן מאז 1901 – אז הוקמה לטובת בני מעמד הפועלים שהתגוררו בסביבה. התערוכה הראשונה שהתקיימה בה הוקדשה לפרה-רפאליסטים והוצגו בה מעבודותיהם של קונסטבל, הוגרת', רובנס ואחרים. לא פחות ממאתיים אלף מבקרים ביקרו בתערוכה באותה שנה!
בסמטת בריק (Brick Lane) הסמוכה (ראו מסגרת) תוכלו לחתום את יום הגלריות הארוך והמרתק בארוחת ערב טובה באחת מהמסעדות האתניות הממלאות את הרחוב. 

גלריה Whitechapel
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 18:00-11:00, חמישי עד 21:00. סגור בימי שני.
טלפון: 44-20-75227878/88

אילת זהר – דוקטורנטית לאמנות בבית הספר לאמנות UCL, Slade, חיה כמעט שנתיים בלונדון

באוטובוס מקומי / הנהג שלנו ג'נטלמן

כשנוסעים באוטובוס מקומי מרגישים את הקצב העירוני, העיר מקבלת צורה ונפח. הצעה לבילוי יומי לאורך קו 73, כשבדרך עולים ויורדים מהאוטובוס בהתאם לטעם: שכונת סטוקי הירוקה, חנויות מעצבים, שוק אחד וגם אזור בילויים אופנתי ללילה

צילום: משה שי

כתבה: טליה אורבך

דמיינו לעצמכם מסע באוטובוס: אתם יושבים במרומי הקומה השנייה של אוטובוס אדום, ממש כמו בגלויות של לונדון. משמאלכם בחורה צעירה מרותקת לצהובון היומי. מימינכם גבר הודי אוכל פיש אנד צ'יפס. מאחוריכם – חבורה של ילדי בית ספר במדים ועניבות. ממולכם – החלון הקדמי הממסגר את העיר, שכמו בסרט זורמת לה לאִטה.
בשביל התייר הממוצע, הדרך המהירה והנוחה ביותר לנוע בלונדון היא ברכבת התחתית. זה מהיר, צפוי וקל להתמצאות. אבל לאחר שבוע במחילות האנדרגראונד האינסופיות, גם האופטימי שבתיירי העיר עלול ללקות בדיכאון קליני.
יש משהו נאמן למציאות בנסיעה מעל לאדמה ולא מתחתיה. הקצב אנושי, הקשרים בין מקום אחד לשני מתבהרים פתאום, העיר מקבלת צורה ונפח של מקום אחד, ואינה חיבור וירטואלי בין תחנות תחתית הומות. מסע באוטובוס הוא גם הצעה להציץ בחייהם של תושבי העיר. כאן תזכו לראות אנגלים בדרכם לעבודה (תזהו אותם על פי החליפות והמבט של "מתי כבר חמש ואפשר ללכת לפאב" בעיניים), סטודנטים לאמנות (תיקי עבודות גדולים מדי ובגדים קטנים מדי) והמוני מקומיים שאינם, כמוכם, בביקור. האין זה נפלא? הם הולכים לעבוד, ואילו אתם – סתם, מטיילים!

לאורך הקו
המסלול שלפניכם מאורגן סביב קו מספר 73, החוצה את העיר ממערב (תחנת ויקטוריה) לצפון-מזרח, ובחזרה. אנחנו נתחיל במרכז העיר ונגמור בצפונה. תוכלו לרדת בתחנות המוצעות ולהכיר מקרוב את השכונות שבדרך, וכששבעתם – לעלות על האוטובוס ולהמשיך הלאה. אם אתם משכימי קום – צאו בבוקר וסיימו את המסלול כשיתחשק לכם; ואם אתם אנשי לילה, התחילו את המסלול בצהריים וסיימו עם צלצול הפעמונים המבשר על סגירת הפאב. שכונת אנג'ל/איזלינגטון, אחת מהתחנות שבדרך, מציעה בילוי לילי מוצלח, שאולי יתאים לכם כשתעשו את דרככם חזרה למרכז העיר.
כרטיס אוטובוס יומי עולה 2.5 פאונד (כעשרים שקלים) ויאפשר לכם להשתמש בכל האוטובוסים כל היום. שאלו את הנהג או את הנוסעים אם אינכם בטוחים היכן לרדת. ליד כל תחנה יש שילוט עם שם התחנה, הקווים העוצרים בה, כיוון הנסיעה ופרטים נוספים. שמות התחנות בדרך כלל זהים לשם הרחוב או לאתר מרכזי בקרבת מקום.

טבור העיר: קפה ומוזיקה
תפסו את קו 73 מהיכן שנוח לכם ורדו ליד תחנת טוטנהאם קורט רוד (Tottenham Court Road). הליכה קצרצרה ברחוב הניצב – צ'רינג קרוס רוד (Charing Cross Road) – תביא אתכם לחנות הספרים Foyles, שבקומתה הראשונה נמצא ריי'ז ג'אז קפה (Ray’s Jazz Café).
זהו בית קפה משולב בחנות מוזיקה הממוקם ממש בטבור העיר השוקק, ומהווה אי ירוק בים של סטארבאקס ותאומיהם. אם מוזיקת ג'אז, קפה טוב וקהל לקוחות צבעוני נשמעים לכם מעניינים, התחילו את יומכם כאן, והצטרפו לקבועי המקום המקישים על הלפ-טופ האישי ועובדים באווירה של יום חופש. מבחר הדיסקים והתקליטים מגוון ואיכותי, ויחס המוכרים, המתאימים למקום במראם הזרוק, סבלני ונעים. 

Ray's Jazz Café
שעות פתיחה: חנות המוזיקה – שני-שבת 20:00-9:30, ראשון 18:00-12:00. בית הקפה – שני-שבת 20:00-9:00, 18:00-10:30
כתובת: 113-119 Charing Cross Road (בקומה הראשונה של חנות הספרים Foyles)
טלפון: 44-20-74403205

חזרו לצומת של טוטנהאם קורט רוד, שממנה הגעתם, אך הפעם פנו שמאלה לתוך רחוב אוקספורד (Oxford Street) וחצו את הכביש. התחנה הראשונה שתראו היא של קו 73. קפצו על האוטובוס הבא (לנסיעה של רבע שעה עד חצי שעה, תלוי בתנועה).

איזלינגטון: מורידים הילוך
רדו ליד תחנת התחתית אנג'ל (Angel). עם בואכם לשכונת איזלינגטון (Islington) אתם עשויים לחשוב שהגעתם לארץ אחרת. לונדון הממהרת והלחוצה מפנה מקום לשיטוט מתפנק ברחוב, שתיית קפה חברתית למהדרין וקניית חפצים יפים וממש לא נחוצים.
ברחוב אפר (Upper Street), הרחוב הראשי, תמצאו חנויות של מתנות, כלי בית ובגדי מעצבים. אם זו כוס התה שלכם – אתן לכם לגלות לבד את החביבוֹת שבחנויות לונדון. המלצה אחת לחנות בגדי מעצבים שערורייתית במחיריה היא החנות דייוורס (Diverse, גם לגברים). אפילו אם לא קונים, מעניין להציץ בעיצובים הטריים ובמוכרות חרומות האף. 

חנות בגדים Diverse 
בגדי גברים
שעות פתיחה: שני-רביעי, שישי-שבת 18:30-10:30, ראשון 18:00-12:00, חמישי 19:30-10:30
כתובת: 84 Upper Street 
טלפון: 44-20-73590081 
בגדי נשים
שעות פתיחה: שני-שבת 18:30-10:30, ראשון 18:00-12:30
כתובת: 294 Upper Street
טלפון: 44-20-73598877

בבקרי רביעי ושבת מתנהל בסמטאות הקמדן פסז' (Camden Passage), הקרוב לתחנת אנג'ל, שוק עתיקות קטן ויפה – נברשות קיטשיות, בגדים מסוגננים ותכשיטים מיד שנייה. המחירים נעים בין אפשרי בהחלט לבלתי אפשרי ביותר. בשבתות מצטרף אליו גם שוק איכרים. אם חשקה נפשכם בגבינת תאו אורגנית עשויה ביד – זה המקום. 

שוק קמדן פסאז'
שעות פתיחה: רביעי 14:30-6:30, שבת 13:30-6:00. חנויות אחרות פתוחות גם ביתר הימים: שני, שלישי, חמישי, שישי 18:00-10:00, ראשון 15:00-12:00

לאחר שיטוט וחיטוט עשו אחורה פנה לכיוון התחנה שממנה באתם. חצו את הכביש, עברו על פני תחנת התחתית אנג'ל והקיפו אותה משמאל במורד רחוב סיטי (City Road). בפנייה הראשונה שמאלה היכנסו לרחבה הקטנה. מימינכם ראש של סוס מאבן – זוהי הכניסה הנסתרת בהחלט של הקנדיד קפה (Candid Café, הקפה הנסתר). בקומה השנייה תמצאו ספות מצויצות, נרות נעוצים בבקבוקי יין ושולחן אוכל ארוך ותיאטרלי.
ה"קנדיד" הוא מוסד תרבות עניו. שעות פתיחה קצת מוזרות ומיקום חבוי שומרים עליו, בינתיים, כסוד של יודעי דבר. אמנים, במאים ומפיקים נוהגים לנהל ישיבות לא פורמליות על כוס תה יסמין ועוגת שוקולד ביתית. הטו אוזן – יש סיכוי סביר שבשולחן השכן מתנהל דיון בנוגע לגורלם של סרט או אלבום חדש! 

Candid Café
שעות פתיחה: שני-שבת 22:00-12:00, ראשון 17:00-12:00
כתובת: 3 Torrens Street
טלפון: 44-20-78374237

לאחר ארוחת בוקר/צהריים נחמדה ולא יקרה (התפריט משתנה מדי יום), חִזרו לתחנת האוטובוס ועלו על קו 73, לנסיעה של כרבע שעה.

סטוק ניואינגטון: זאטוטים אופנתיים
שילוב של אוכלוסיה צעירה ואווירה של כולם-מכירים-את-כולם עושה את סטוק ניואינגטון (Stoke Newington) לאחת השכונות הנעימות ביותר בלונדון. "סטוקי" – שם החיבה שנתנו המקומיים לשכונתם – הוא אזור שבו תינוקות וקפוצ'ינו על חלב סויה אורגני הם אופנתיים באותה מידה. אין עוד מקום בלונדון שבו תראו כל כך הרבה צעירים יפים מתהלכים בגאווה עם זאטוטיהם הלבושים היטב.
האזור "ירוק" גיאוגרפית ורעיונית. שני מוקדי טבע מסמנים את קצותיו, וילדים יאהבו את שניהם: ממערב פארק קליסולד (Clissold Park) רחב הידיים ובית קפה ידידותי במרכזו, וממזרח, במרחק של הליכה קצרה לאורך הרחוב, בית הקברות אַבּני האוס (Abney House). כדאי לשוטט במרחביו ולהתרשם מהמציבות הישנות (משנת 1800!). זהו אחד המקומות הרגועים ביותר בצפון לונדון – יש פינות שבהן אי אפשר לשמוע מכוניות! מאותה סיבה עדיף לא להסתובב כאן לבד, אם כי עקרונית האזור בטוח מאוד. צ'רץ' סטריט (Church Street) מנוקד בחנויות בגדים, שבולטת בהם האבּ (Hub) הנעימה, לנשים וילדים. גם תקליטי ויניל ויד שנייה בנמצא. 

Clissold Park
שעות פתיחה: כל שעות האור
כתובת: נושק לצד הצפוני של Church Street 

בית הקברות Abney House
שעות פתיחה: עד 20:00 בקיץ, ובחורף עד שמחשיך
כתובת: ליד תחנת האוטובוס (73), בקצהו המזרחי של Church Street. קרוב מאוד גם לתחנת הרכבת Stoke Newington British Rail))
טלפון: 44-20-88001021 (Hackney Parks Department) 

חנות הבגדים Hub
שעות פתיחה: שני-שבת 18:30-10:30, ראשון 17:00-12:00
כתובת: 49 Stoke Newington Church Street
טלפון: 44-20-72544494

איזלינגטון בערב: בירה אקזוטית וכריך עוף
בשעת בין ערביים, כשיום העבודה מסתיים רשמית, האוטובוסים הומים והמבט בעיני הבריטי הממוצע מתחלף ל"כבר חמש, ושום דבר לא יעצור אותי בדרך לפאב!".
השיטוט באזור אנג'ל/איזלינגטון נעים גם בשעות אלה. מגוון של מסעדות וברים הופך את הרחוב הראשי למרכז מפגש חברתי. מדי ערב, ובעיקר בסופי שבוע, האזור מלא התרחשות. ההצעות הבאות יכולות להעביר ערב מגוון ועמוס, אך אפשר בהחלט להסתפק באחת מההמלצות כחוויה בסגנון מקומי. הליכה קצרה מתחנת האוטובוס הצמודה לתחתית של אנג'ל תביא אתכם לכל אחד מהמקומות הבאים.
בירודרום (Bierodrome) שבאפר סטריט הוא בר מעוצב וטרנדי. מומלץ לוותר על הבירה הקבועה שלכם ולבדוק את אחת (או יותר) מעשרות הבירות האקזוטיות בטעמים השונים – ולעתים אף משונים (כגון בירה בטעם בננה). 

בר Bierodrome
כתובת: 173-174 Upper Street
טלפון: 44-20-72265835

לערב המשלב אלכוהול וגם תרבות, נסו את פאב הקינגס הד (The King's Head) השכן. כל ערב עולה הצגה בפאב התיאטרון הקטן והמסורתי הזה, המושך טיפוסים מעניינים מהאזור. 

פאב-תיאטרון The King's Head
שעות פתיחה: שני-חמישי 11:00 עד 1:00 בלילה, שישי-שבת 11:00 עד 2:00 בלילה, ראשון 12:00 עד חצות וחצי
כתובת: 15 Upper Street
טלפון: 44-20-72261916

לארוחת לילה קלה לכו לפאב-מסעדה בעל השם המסתורי The Elk in the Woods. החלונות צופים אל הסמטה הקטנה והציורית, ראש צבי תלוי על הקיר ומפקח על הנעשה בחלל ההומה והמשקאות כוללים גם קוקטיילים יצירתיים שאינם אלכוהוליים. כריך העוף מומלץ. 

פאב-מסעדה The Elk in the Woods
שעות פתיחה: שני-שבת 23:00-10:00, ראשון 22:30-10:00
כתובת: 39 Camden Passage, Islington
טלפון: 44-20-72263535

כמה כללי זהירות
לונדון, ככל עיר גדולה, יכולה להיות אגרסיבית לעתים. בסופי שבוע המוני בליינים בדרגות שכרות שונות עושים את דרכם הביתה. חלקם יחלקו אתכם אוטובוס. השתמשו בהיגיון בריא – אל תישארו במקום שאתם חשים בו לא בנוח. אל תשתמשו בטלפון נייד ברחוב; יש גנבים שבנו על זה קריירה. ואם אתם שותים כמו האנגלים – עד כדי איבוד זיכרון, היגיון וחוש התמצאות – אולי עדיף לחזור למלון במונית…

טליה אורבך – בוגרת לימודי עיצוב לתיאטרון ב-Central Saint Martins College of Art and Design. חיה בלונדון שלוש שנים. הכי אוהבת בלונדון: את הערבים שבהם האור נורא כחול והשמים נמוכים וכבדים, ויש באוויר תחושה של חורפיות מוארת מבפנים

לונדון היהודית / א-יידישע מאם

בצפון לונדון מרוכזת האוכלוסייה היהודית של העיר. אורתודוכסים, רפורמים, חסידים, ליטאים ואחרים (מי אמר מדונה?) מציעים נופים מוכרים לתייר הישראלי 

ילדים בגולדרס גרין, אחת השכונות היהודיות של לונדון | צילום: אמנון אבישי

כתבה: רונית יואלי-טללים

בפעם הראשונה שנקלעתי אל שכונת סטמפורד היל שבצפון לונדון, חשבתי שאני הוזה. הייתי בנסיעה שגרתית על קו 73, קו אוטובוס שחוצה את לונדון, ופתאום מצאתי את עצמי בבני ברק או בברוקלין. לא זאת ולא זאת: הגעתי אל שכונת החסידים של לונדון, שבה ריכוז החסידים הגדול ביותר אחרי ישראל וניו יורק.
יהודים הגיעו ללונדון במהלך אלף השנים האחרונות משלל סיבות: דתיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות. במאה ה-13 גורשו יהודי אנגליה, ורק 400 שנה לאחר מכן, בימיו של הלורד פרוטקטור אוליבר קרומוול, הורשתה הקהילה להתבסס בה מחדש. בין הוותיקים והמבוססים יותר נמצאים יוצאי ספרד ופורטוגל, שהגיעו לאנגליה דרך גרמניה והולנד. מאז נוספו להם בגלי הגירה שונים יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה, ובשנים האחרונות גם מארצות הברית (בעיקר אנשי עסקים) ומישראל.
גם המגוון הדתי רחב מאוד: החל בחסידים מחצרות שונות כמו לובביץ', סטמר ובעלז, דרך קונסרבטיבים (הנקראים בבריטניה מסורתיים) ועד לשני פלגי התנועה הרפורמית הבריטית – הליברלים והרפורמים. מהריכוז היהודי המסורתי של אזור האיסט אנד לא נותר הרבה. כיום היהודים מתגוררים בעיקר בשכונות שונות של צפון לונדון, כגון גולדרס גרין, פינצ'לי, הֵנדון (שבה מתגוררים ישראלים רבים) וסטמפורד היל.
חברי הקהילה היהודית – או, ליתר דיוק, הקהילות היהודיות – מצויים בצמרת הפוליטיקה, הכלכלה, המסחר, התרבות והבידור בלונדון, אלא שבשונה מיהודים אמריקאים, למשל, הם לא יצהירו על יהדותם בריש גלי. אולי משום שבאנגליה דתו של אדם נחשבת לעניינו הפרטי. כך גם לגבי מרבית אתרי לונדון היהודית: לעתים קרובות הם חבויים מהעין, במקומות שנראים, לפחות במבט ראשון, בלתי צפויים.

המוזיאון היהודי: מסע היכרות
מקום טוב להתחיל בו סיור בלונדון היהודית הוא המוזיאון היהודי (The Jewish Museum), שנוסד ב-1932. התערוכות הקבועות בו הן מסע היכרות עם ההיסטוריה המרתקת של היהודים בבריטניה – החל בימי הכיבושים הנורמניים במאה ה-11 ועד ימינו. במוזיאון יש גם תערוכות משתנות העוסקות בהיבטים שונים של תרבות יהודית, ותערוכת חפצי יודאיקה הנחשבת לאחת היפות בעולם.
בשנת 1995 הועתק מיקומו של המוזיאון העתיק אל מבנה ויקטוריאני בקמדן טאון (Camden Town, שימו לב לשינוי במקרה שבידיכם מדריך טיולים ישן). כיום הוא שוכן במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת התחתית של קמדן טאון ומשוק קמדן הפופולרי.
למוזיאון יש סניף נוסף הממוקם בשכונת פינצ'לי שבצפון לונדון. שם אפשר לצפות בתערוכות המציגות חפצים, תמונות ומסמכים הקשורים בהיסטוריה היהודית בבריטניה ובחיי היומיום של הקהילה, עם דגש על האיסט אנד, השכונה שבה התגוררה הקהילה היהודית בתחילת המאה העשרים. למוזיאון יש גם ארכיון עשיר של עדויות מוקלטות בנושאים יהודיים, מעין היסטוריה שבעל פה. 

המוזיאון היהודי
שעות פתיחה: ראשון 17:00-10:00, שני-חמישי 16:00-10:00
הגעה: תחנת תחתית Camden Town, אוטובוסים 31, 274
כתובת: Raymond Burton House, 129-131 Albert St. NW1 7NB
טלפון: 44-20-72841997 

המוזיאון היהודי בפינצ'לי
שעות פתיחה: שני-חמישי 17:00-10:30, ראשון 16:30-10:30
הגעה: תחנת תחתית Finchley Central, אוטובוסים 82, 143, 326, 460
כתובת: Sternberg Centre, 80 East End Road, Finchley, N3 2SY
טלפון: 44-20-83491143

בתי כנסת: העתיק, הגדול, הרפורמי
בית הכנסת בוויס מרקס (Bevis Marks), שנמצא בסיטי של לונדון – העתיק ביותר בבריטניה – נוסד בשנת 1701 על ידי קהילת היהודים הספרדים והפורטוגלים של לונדון. הוא נבנה על ידי ג'וזף אוויס, שעבד יחד עם האדריכל כריסטופר רן, אשר פיקח באותה תקופה על הבנייה מחדש של כנסיות הסיטי שעלו באש בשריפה הגדולה של שנת 1666. עיצובו מזכיר בתי כנסת ספרדיים באמסטרדם: 12 עמודים, המסמלים את 12 שבטי ישראל, תומכים בעזרת הנשים. עשרת כני הנרות באזור ההיכל מסמלים את עשרת הדברות. חלק מהריהוט שימש את הקהילה היהודית בבית הפרטי שבו היו נפגשים לפני שהוקם בית הכנסת.
בשנים 1992 ו-1993 ניזוק בית הכנסת מהתקפות טרור של ה-IRA על הסיטי של לונדון. בית הכנסת לא הותקף ישירות, אך שתי פצצות שהתפוצצו בקרבתו גרמו נזק רב לבניין. מאז הושקעו כ-200 אלף פאונד בשיפוץ המבנה. 

בית כנסת בוויס מרקס
שעות פתיחה: שלישי 16:00-10:00 (לא בחגים)
הגעה: תחנות תחתית Liverpool St., Aldgate
כתובת: 2 Heneage Lane, EC3
טלפון: 44-20-76261274

בית הכנסת המרכזי (Central Synagogue) הוקם ב-1855, ובראשיתו פקדו אותו העשירים והחשובים שבחברי הקהילה: חברי פרלמנט, בני משפחת רוטשילד ואחרים. הוא נהרס בזמן הבליץ ב-1941, שופץ ונפתח מחדש ב-1958, וכיום הוא אחד מבתי הכנסת הגדולים בכל אנגליה: יש בו כ-500 מקומות בעזרת הגברים וכ-400 מקומות בעזרת הנשים שבקומה העליונה. מבחינה אדריכלית הוא בנוי כמו קתדרלה יהודית, בעיצוב שנועד להרשים בגודלו ובהדרו. 

בית הכנסת המרכזי
שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-9:00, שבת-ראשון 12:00-10:00
הגעה: תחנות תחתית Great Portland Street, Oxford Circus
כתובת: 36 Hallam St., W1
טלפון: 44-20-75801355

בית הכנסת של מערב לונדון (West London Synagogue), רפורמי באופיו, הוקם ב-1842, כשנתיים לאחר ייסודה של התנועה הרפורמית באנגליה. מייסדי התנועה באנגליה באו רובם ממשפחות ספרדיות ומקצתם ממשפחות אשכנזיות, כולן מבוססות מאוד. הם רצו להקים בית כנסת שבו התפילות לא ארוכות מדי ומתקיימות בשעות סבירות, ובמיוחד שאפו שבית הכנסת יהיה קרוב למקום מגוריהם שבמערב לונדון. אחרי שישב בשני מעונות זמניים בבלומסברי, עבר בית הכנסת למעונו הנוכחי ליד מרבל ארץ' ב-1870. הארכיטקטורה המורית המרשימה שלו משקפת את מוצאם של מייסדי התנועה. כיום זהו אחד מבתי הכנסת הפעילים של לונדון. 

בית הכנסת של מערב לונדון
הגעה: תחנת תחתית Marble Arch
שעות פתיחה: שני-שישי 18:00-9:00
כתובת: 33 Seymour Place, W1
טלפון: 44-20-77234404

סטמפורד היל: בני ברק זה כאן?
יותר מ-25 אלף חסידים מתגוררים בשכונה הזאת, וזהו הריכוז הגדול ביותר שלהם אחרי ישראל וניו יורק. רוב החסידים הגיעו לסטמפורד היל מהאיסט אנד בשנות השלושים של המאה העשרים. אחרים הצטרפו אליהם ממזרח אירופה לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. גל נוסף הגיע מהונגריה אחרי הפלישה הסובייטית של 1956. השכונה אמנם נראית כמו בני ברק, אבל בהבדל עיקרי אחד: כאן גרים גם נוצרים ומוסלמים, בתוך השכונה עצמה.

אירועים: פסטיבל תרבות ושבוע הספר
פסטיבל האמנויות היהודיות (Jewish Arts Festival) מתקיים בכל שנה בחודש מרץ, וכולל אירועי תיאטרון, מוזיקה, קולנוע, אירועים לילדים ועוד.
במקביל, גם כן בחודש מרץ, מתקיים שבוע הספר היהודי (Jewish Book Week), הנחשב לגדול מסוגו באירופה. האירוע כולל מפגשים עם סופרים ואנשי רוח יהודים מכל העולם, וכמובן גם מישראל. 

פסטיבל אמנויות יהודיות
טלפון: 44-20-72245863 

שבוע הספר היהודי
הגעה: תחנת Russell Square
כתובת: Royal National Hotel, Bedford Way WC1
טלפון: 44-20-83434675

אמנות יהודית: גלריית בן אורי
בשכונת סנט ג'ונס ווד (St. John's Wood), ליד פארק ריג'נטס, נמצאת גלריית בן אורי (Ben Uri Gallery). הגלריה, בעלת מעמד של מוזיאון, נוסדה בשנת 1915 באיסט אנד על ידי ליאון ברסון, אמן רוסי-יהודי צעיר. הרעיון שלו היה ליצור אוסף קבוע של אמנים יהודים, בעיקר בריטים ואירופים, "על מנת להעשיר ולרומם את האוכלוסיה היהודית", כפי שהצהירו מקימיה. מדי שנה עורכת הגלריה את תחרות "האמן היהודי הבינלאומי", ותערוכת שלב הגמר של התחרות מוצגת בחודשי הקיץ. 

גלריה בן אורי
שעות פתיחה: שני-שישי 17:30-10:00, ראשון 16:00-12:00
הגעה: תחנות התחתית Maida Vale, St. John's Wood
כתובת:108a Boundary Road, St. John's Wood. NW8
טלפון: 44-20-76043991

המרכז ללימוד קבלה: בין מדונה לבקהאם
מה הקשר בין הקבלה שמלמדים במרכז ללימוד קבלה (Kabbalah Centre) לבין יהדות היא אמנם שאלה פתוחה ומעניינת, אבל בכל מקרה – אם אתם רוצים להיתקל במדונה, בבקהאם ובשאר מפורסמים, או לפחות לנסות להבין מה מושך את כל הסלבריטאים הללו לקבלה, זה המקום. אורחים מזדמנים ללונדון יכולים לבוא להרצאת המבוא, בכל יום חמישי ב-20:30. הרצאה זו, בניגוד לשאר הפעילויות, היא בחינם. יש גם שיעורי זוהר בכל יום שני ב-19:00, 13 פאונד לשיעור. 

המרכז ללימודי קבלה
הגעה: תחנת התחתית Bond Street
כתובת: 12 Stratford Place, W1C 1BB
טלפון: 44-20-74994974

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

לונדון האתנית / הקולוניות החדשות

יותר מרבע מתושבי לונדון נולדו מחוץ לבריטניה, והשפעתם על התרבות העירונית גדלה עם השנים. פסטיבל קריבי, מסעדות וחנויות סיניות לצמחי מרפא ומקדשים ממזרח אסיה הם חלק מההשפעות

צילום: משה שי

כתבה: רונית יואלי-טללים
לא המוזיאונים, לא הפארקים, לא המבנים המלכותיים. אף אחד מאלה לא זכה להיות התשובה שענו רוב הלונדונים אשר השתתפו בסקר שערכה באחרונה עיריית לונדון, ובו הם נתבקשו לציין מהו הגורם שהופך את לונדון לעיר כל כך מושכת בעיניהם. רוב האנשים ציינו את רב התרבותיות שלה במקום ראשון. כך הפכו דורות של מהגרים מאפריקה, הודו, פקיסטן, בנגלדש, הקריבים ומקומות רבים אחרים את לונדון לעיר התוססת והמרתקת שהיא כיום.
קצת מספרים: בלונדון מדברים 193 שפות. יותר משליש מתושביה שייכים למיעוט אתני. יותר מרבע מתושבי לונדון נולדו מחוץ לבריטניה.
את המגוון הלאומי-תרבותי של לונדון אפשר למצוא כמעט בכל רחבי העיר: ישנם אזורים שבהם מיעוט מסוים דומיננטי יותר, וישנם אזורים רבים שבהם אפשר למצוא את העירוב האתני-תרבותי שהוא-הוא לונדון. הבנגלים, למשל, התיישבו באזור האיסט אנד, שהיה קודם לכן האזור היהודי. היהודים בינתיים עברו לשכונות שבצפון העיר, במיוחד גולדרס גרין, המסטד וסטמפורד היל. קפריסאים-יוונים רבים גרים באזור קמדן טאון, בעוד קפריסאים-תורכים מעדיפים את דלסטון וסטוק ניואינגטון. הודים רבים מתגוררים ברובע סאות'הול, ובאזור בריקסטון נמצאת אוכלוסייה אפרו-קריבית גדולה.
זה נכון שבקוסמופוליטיות של לונדון מהולה גם שנאת זרים, בעיקר מתחת לפני השטח, עתיקה ומגוונת כמו הזרים עצמם. במאה האחרונה סבלו מגילויי גזענות שונים בעיקר שחורים, סינים והודים, ובעקבות האיסלאמופוביה הכלל עולמית אחרי 11 בספטמבר – גם מוסלמים. ועדיין, הפתיחות לרב תרבותיות וההכרה ביתרונותיה התרבותיים, החברתיים והכלכליים הן אלה שנותנות את הטון. ואם הלונדונים חושבים שהצבעוניות הזאת היא סוד הקסם של עירם, למה לא נצא גם אנחנו מרחוב אוקספורד ומכיכר טרפלגר, לטעום אוניברסליות בריטית במיטבה.

נוטינג היל: שכונה קטנה, קרנבל גדול
מה שהחל כאירוע אפרו-קריבי שכונתי בשנות השישים הפך עם השנים לאחד הקרנבלים הגדולים של אירופה. את מסורת הקרנבל של נוטינג היל – מעין גרסת קיץ של הקרנבל הטרינידדי שמתקיים בפברואר מדי שנה – הביאו עימם מהגרים מטרינידד (אי בים הקריבי, חלק ממדינת טרינידד וטובגו), שחצו את האוקיינוס בשנות החמישים כדי למצוא עתיד כלכלי טוב יותר. רוב המהגרים הללו חיים אמנם בבריקסטון ובדלסטון, אך דווקא לקהילה הקטנה שמתגוררת בנוטינג היל יש חשיבות מיוחדת הנובעת מהקרנבל הגדול.
שורשי הקרנבל המקורי של טרינידד נטועים בשנת 1833, אז בוטלו חוקי העבדות באי על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1962 קיבלה טרינידד עצמאות מהבריטים, והאפשרות להגר ללונדון קסמה לרבים.
האלמנט המרכזי של שני הקרנבלים – זה של טרינידד וזה של נוטינג היל – הוא ביטוי של תרבות קריבית. במרכזו חמישה אלמנטים: מאס (Mas) – תהלוכות תחפושות; קליפסו – מוזיקה טרינידדית מסורתית; סוקה – הגרסה המודרנית האנרגטית יותר של קליפסו; סטיל פאן (Still Pan) – תופי מתכת טרינידדיים, בגרסה נייחת או ניידת; סאונד סטטי – במקור ממערכות שמקורן בג'מייקה. כיום, לצד הקליפסו והסוקה אפשר לשמוע בקרנבל גם היפ הופ, האוס וסלסה.
אם קהל גדול לא מרתיע אתכם ואתם בסביבה בסוף השבוע האחרון של אוגוסט (בימים שבת, ראשון ושני), תוכלו לקפוץ לקרנבל. תהיו מוכנים לכמליון מבקרים נוספים שיבואו לחגיגה. הקרנבל כולל תהלוכות תחפושות מרהיבות, שנעות בנתיב שאורכו כחמישה קילומטרים, ועל במות המפוזרות ברחבי השכונה יש הופעות מוזיקה. לרוב, יום שבת ערוך לילדים, ואילו ימים ראשון ושני הם ימי הקרנבל הגדול: רחובות צפופים עד כדי חוסר אפשרות לזוז ודציבלים מחרישי אוזניים. העסק מתחיל להתחמם בסביבות 12 בצהריים ונוטה להסתיים לקראת שבע-שמונה בערב.
בקרנבל כמו בקרנבל, כדאי להיזהר: לא להביא שום דבר יקר ערך, לא ארנקים ולא תכשיטים. כדאי מאוד להצטייד בבקבוק גדול של מים. מלבד ביומו הראשון, הקרנבל לא מומלץ לילדים בשל הדוחק. 

הקרנבל של נוטינג היל
מתי: בסוף השבוע האחרון של אוגוסט (ימים שבת, ראשון ושני)
טלפון: 44-20-89640544 
 
צ'יינה טאון: הסינית הקטנה
אם אתם מגיעים ללונדון בזמן ראש השנה הסיני, שנחגג בסביבות פברואר, שווה לעבור בצ'יינה טאון של העיר כדי לראות ולשמוע את התהלוכות שבהן קבוצות של אנשים מתחפשים לדרקון.
האוכלוסייה הסינית בלונדון מוצאה בעיקר מהונג קונג, מלזיה, וייטנאם וסינגפור. ברובה היא אינה מרוכזת במקום אחד בעיר, אך יש צ'יינה טאון קטנה באזור הסוהו. יש להבהיר: הצ'יינה טאון של לונדון היא קומפקטית, שלא לומר מיניאטורית. המוקד שלה הוא הרחובות ג'רארד (Gerrard Street) ולייל (Lisle Street), הסמוכים ללסטר סקוור (Leicester Square). הסינים הגיעו לאזור זה בשנות החמישים בעיקר בשל שכר הדירה הנמוך. מאז עברו הרבה מים בתמזה, שכר הדירה כבר רחוק מלהיות נמוך, ורק מעט מאוד מהסינים הלונדונים עדיין מתגוררים כאן.
ועדיין, הרבה מאוד סינים באים לצ'יינה טאון בגלל החנויות לצמחי מרפא סיניים, המינימרקטים הסיניים, סוכנויות הנסיעות הסיניות, ובעיקר – המסעדות. האוכל הסיני מביא לאזור גם רבים אחרים: הקִרבה לרובע התיאטראות הופך את המסעדות הסיניות של האזור לבחירה טבעית לארוחה לפני ההצגה או אחריה. 

ראש השנה הסיני
מתי: החג חל בסביבות פברואר, בזמן ראש החודש העברי

תאילנד: בודהה מהפרברים
אם חשקה נפשכם להרגיש מעט תאילנד, לתרגל מדיטציה של ישיבה או של הליכה, לשמוע הרצאה על בודהיזם, או סתם ליהנות ממקדש יפהפה במקום בלתי צפוי – שימו פעמיכם אל ווימבלדון, אל המקדש הבודהיסטי התאילנדי. מקדש בודהפדיפה (Wat Buddhapadipa) יכול בהחלט לגרום לרגע של דיסאוריינטציה, במיוחד בימי ראשון, כשמשפחות תאיות רבות מגיעות אליו. קשה להאמין שנמצאים בלונדון ולא בבנגקוק, ואין זה מקרה: המקדש, שנחנך ב-1982 על ידי נסיכת תאילנד, תוכנן על ידי אדריכל תאי. גם ציורי הקיר שלו, המתארים אפיזודות מחייו של בודהה, נעשו כולם בידי אמנים תאים.
אחת המטרות המוצהרות של המקדש היא להפוך את התורה הבודהיסטית לנגישה עבור האירופאים. יש למקדש אתר אינטרנט משלו, הכולל מידע עדכני, בין היתר על מדיטציות מודרכות והרצאות.
כדי להגיע אל המקדש צאו מתחנת התחתית של ווימבלדון (אליה מגיעים בקו התחתית District Line או ברכבת עלית), לכו על Wimbledon Hill Road לכיוון High Street, משם אפשר להאריך מעט את הדרך וללכת בפארק הענקי ווימבלדון קומון (Wimbledon Common). מהפארק תוכלו לצאת אל Calonne Road, ואחרי הליכה קצרה תגיעו אל המקדש התאילנדי. אל תשכחו להוריד נעליים בכניסה. אם אתם יושבים על הרצפה, זכרו שיש להימנע מכל תנוחה שבה כפות רגליכם מופנות לעבר בודהא. 

מקדש בודהאפדיפה
שעות פתיחה: שבת ויום ראשון 18:00-7:00
כתובת: 14 Calonne Road, Wimbledon, SW19
טלפון: 44-20-89461357 
 
הינדואיזם: ככה בונים מקדש
פרויקט ענקי כזה לא ראתה אנגליה מאז בניית הקתדרלות בימי הביניים. 5,000 טון של שיש איטלקי ואבן בולגרית ו-1,500 פָסלים נדרשו כדי לבנות את המקדש ההינדואי באזור ניסדן (Neasden), העתק של מקדש אקשרדם (Akshardam), הנמצא בעיר גנדינגר (Gandhinagar) בגוג'ראט אשר במערב הודו. מאז שנפתח המקדש לקהל הרחב, בשנת 1995, מגיעים אליו יותר מחצי מיליון מבקרים בשנה.
זהו המקדש ההינדואי המסורתי הראשון שנבנה באירופה. הוא נחצב ונבנה על פי המסורת האדריכלית העתיקה של מקדשים הינדואיים, כפי שזו מתוארת בספרות סנסקריטית בנושא (כתבים אלה עוסקים באדריכלות של מקדשים ומפרטים כיצד לבחור את האתר לבנייה וכיצד לתכנן את כיוון הבניין ואת גודלו, וכן את כל פרטי המבנה, עד לעובי הקירות וגודלם של התבליטים). במקדש ישנה תערוכה קבועה הנקראת "להבין הינדואיזם", שנועדה להציג את ההינדואיזם ואת תרומתו לעולם בתחומי הרפואה, האסטרונומיה, האמנות, המתמטיקה ועוד. הצגת החוכמה העתיקה של ההינדואיזם – שתכליתו השתחררות ממחזור הגלגול של מוות ולידה מחדש – נעשית בתערוכה באמצעות ציורים וחפצי אמנות עממיים, אך גם תוך שימוש באמצעים חדשניים. כיוון שזהו מקום קדוש, יש להקפיד על לבוש הולם: הימנעו ממכנסיים קצרים, חצאיות קצרות וכתפיים חשופות. 

המקדש ההינדואי בניסדן
שעות פתיחה: מדי יום, כל השנה, 12:30-7:00, 18:30-16:00
כתובת: 105/119 Brentfield Road, Neasden, NW10 8
טלפון: 44-20-89652651

מסעדות: אדפטציה של טעמים
מסעדת Busaba Eathai היא יותר ניאו-תאילנדית מאשר תאילנדית, והיא מציעה גרסאות לונדוניות (טעימות!) לאוכל תאילנדי. האכילה במסעדה היא קיבוצית – על שולחנות גדולים – שזה נעים, אך לא מתאים לארוחה רומנטית אינטימית. ההצלחה של הסניף הראשון הביאה לפתיחת הסניף השני, שניהם במיקומים מרכזיים: הראשון בסוהו, השני ליד טוטנהאם קורט רוד.
עוד אדפטציה מוצלחת – הפעם של אוכל הודי דרומי מקראלה – אל הכאן והעכשיו הלונדוני, היא מסעדת Rasa. וגם כאן התפתחה מיני רשת מסעדות בעקבות סיפור ההצלחה הראשון. המסעדה המקורית (בשכונת סטוק ניואינגטון) היא צמחונית, וכמוה גם הסניף שנפתח ברחוב דרינג. בסניף של רחוב שרלוט אפשר למצוא גם מנות בשריות. לארוחות ערב כדאי להזמין מקום מראש. אם האוכל ערב לחיככם, תוכלו גם לקנות את ספר הבישול.

Busaba Eathai
מסעדה תאילנדית 
סניף 1
כתובת: 106-110 Wardour Street, W1F
טלפון: 44-20-72558686 

סניף 2
כתובת: 22 Store Street, WC1E 7DF
טלפון: 44-20-72997900

Rasa Travancore
מסעדה הודית צמחונית
כתובת: 56 Stoke Newington Church, N16
טלפון: 44-20-72491340 

Rasa Samudra
מסעדה הודית
כתובת: 5 Charlotte Street, W1T
טלפון: 44-20-76370222
יש מנות בשריות וצמחוניות ומאכלי ים 

Rasa W1
מסעדה הודית
כתובת: 61 Dering Street, Mayfair, W1
טלפון: 44-20-76291346
יש מנות צמחוניות ובשריות ומאכלי ים

רונית יואלי-טללים – סיימה לאחרונה דוקטורט בבודהיזם טיבטי ב- School of Oriental and African Studies. עמיתת מחקר בבית הספר ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת לונדון. הכי אוהבת בלונדון: את השפע התרבותי