בעקבות הגביע הקדוש

מסע בעקבות הגביע הקדוש (The Holy Grail) הוא תת ז'אנר פופולרי בתיירות הארתוריאנית. נוסע שמבקש לבקר בכל האתרים הרלבנטיים חייב להצטייד בשפע של זמן וממון, שכן מסורות מקומיות הטוענות להופעה של הגביע אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה ובאמריקה הלטינית.
הגביע הקדוש הוא חפץ מיסטי המחולל נסים, שכל מי שזכה לחוש בנוכחותו ולו לרגע לא ינוח ולא ישקוט עד שישיג אותו. אבירים רבים יוצאים לחפש את הגביע ועוברים שפע הרפתקאות בדרך, אבל רק מי שלבו טהור באמת יוכל לזכות בו. על פי האגדה הארתוריאנית רק סר גאלאהד מצליח למצוא את הגביע, אבל הדבר עולה לו בחייו. עם השנים הפך החיפוש אחר הגביע הקדוש למטאפורה לכל מסע חיפוש, פיזי או נפשי, המחייב התמסרות מלאה ולפעמים כרוך בסכנת חיים.
לפי המסורת הנוצרית, הגביע הזה שימש את ישו ותלמידיו בסעודה האחרונה, ובו גם נאסף דמו של ישו על ידי יוסף הרמתי (Joseph of Arimathea), כשהוריד אותו מהצלב. יוסף הרמתי הפך לפטרון הגביע, ולפי האגדה הביא אותו לאנגליה וייסד את הכנסייה האנגלית הראשונה. באגדה הארתוריאנית מסופר שהגביע ריחף לאולם הסעודה בקמלוט, בירתו של ארתור, ועצם נוכחותו גרמה לכולם להרגיש את חסד האל מבחינה רוחנית וגופנית כאחד. בזכותו חש כל אחד מהמסובים את טעם המזונות והמשקאות האהובים עליו ופרש מן הסעודה שבע לחלוטין, גם אם דבר לא בא אל פיו.
בסיפור מהדהדות אגדות קלטיות עתיקות, שבהן מקביל הגביע לקדרה 
(Cauldron) הקלטית המקודשת לאלה־האם, שייצרה מזון שנטעם בפי כל אחד כמזון החביב עליו. אגב, בגרסה יהודית לעלילות ארתור מהמאה ה־13 תורגם הגביע הקדוש לקערת הפסח.