מידע מעשי (או איך מגשימים את החלום)

אשרות וטיסות
אין צורך באשרת כניסה לקנדה. יש צורך באשרה לארצות הברית. אנחנו הגשנו בשגרירות בקשה לקבלת אשרה חצי שנה מראש. אפשר גם פחות מזה, אך התהליך ארוך ומורכב.
רחוב הירקון 71, תל אביב 5197575־03

עונה מומלצת
רוב הטיול נערך בשיא הקיץ. לפני שהתחילה חופשת הקיץ בארצות הברית ובקנדה האתרים היו די פנויים, אך ככל שהגענו לאתרים מטוילים יותר, הצפיפות היתה בלתי נסבלת ממש. פארקי השעשועים היו דחוסים במבקרים. באתרי הטבע הדברים היו נסבלים יותר, וברוב האתרים (פרט לילוסטון ויוסמיטי) כלל לא היו תורים שהגבילו את התנועה. באתרים הנידחים יותר (כמו דד הורס פוינט) היינו כמעט לבד. לדעתי, אם אפשר לטייל באפריל ובמאי זה עדיף.

טיפים לחיסכון
כרטיס כניסה לפארקים: בפארק הראשון קנינו כרטיס כניסה לשנה לכל הפארקים בארצות הברית ולרוב הפארקים בקנדה. הכרטיס עולה 50 דולר לרכב ומאפשר כניסה של כל יושבי הרכב לכל הפארקים. הכרטיס חוסך מאות דולרים כדמי כניסה.
המרת מטבע וטלפונים: כדי לחסוך בעלויות המרת מטבע, השתמשנו בחשבון בנק של חבר ישראלי שגר בארצות הברית. הוא הנפיק לנו שני כרטיסי אשראי אמריקאיים על שמנו וקנה עבורנו שני מכשירי פלאפון מקומיים. אלה חסכו לנו אלפי שקלים על תקשורת לארץ ובתוך ארצות הברית.
בין המכוניות יצרנו קשר באמצעות שני מכשירי קשר (ווקי טוקי) שקנינו בארצות הברית, וגם הם חסכו לנו ממון רב.

מידע
בכל פארק לאומי נכנסנו ללשכת המידע המקומית. סיפרנו לסייר התורן כמה אנשים אנחנו, מהם הגילים שלנו וכמה ימים אנו מתכוונים לשהות במקום, וביקשנו את עזרתו בתכנון המסלול. הם היו מסבירי פנים, התפעלו מכמות הילדים של הילידים המזרח תיכוניים וסייעו לנו רבות בעצות מועילות.

אינטרנט
http://www.nps.gov — אתר האינטרנט של הפארקים הלאומיים בארצות הברית. נעזרנו באתרים רבים נוספים, בעיקר בכל הקשור לשעות פעילות של מעבורות, הזמנת כלי רכב בשכירות, טיולי אופניים וכדומה.